כלי זה נועד לעזור לצוות בית הספר לאסוף מידע לגבי יוזמות SEL שכבר פועלות בבית הספר כיום או יוזמות שהיו בעבר.
למידה חברתית-רגשית היא גישה מערכתית להטמעת SEL וככזאת היא עוסקת במהלך מקיף, כלל בית ספרי ולא ביוזמות מקומיות. יחד עם זאת, לפני שיוצאים להטמעה מערכתית חשוב להכיר וגם לתת מקום והערכה לעבודה שכבר נעשית בתחום זה בבית הספר, אם ע"י צוות בית הספר או ע"י ארגונים שעובדים בשת"פ איתו.
איסוף מידע זה חשוב גם לשם תיכנון מהלך ההטמעה והפיכתם של 'איי SEL ליבשת', אבל גם לשם הצגת התפיסה שעומדת מאחורי SEL : למידה חברתית-רגשית היא לא 'דף חדש', היא גישה הנבנית על בסיס עבודה שכבר נעשית בביה"ס בהקשר להתפתחות החברתית והרגשית של תלמידים, היא מעמיקה אותה, הופכת אותה למערכתית יותר וגם מוסיפה ומחדשת, אבל בודאי לא מבטלת את הקיים במידה והוא אפקטיבי. מתוך כך נובע כי חשוב להבין איזה יוזמות SEL היו בעבר בביה"ס וישנן כיום, ולאסוף את הידע הזה מאנשים שכבר הפכו את הלמידה החברתית-רגשית למרכיב ליבה במלאכת החינוך שלהם.
לכלי זה שני חלקים:
- פרוטוקול ראיון/סקר – הפרוטוקול מסייע לתכנן את מי כדאי לראיין/לסקור על מנת ללמוד על המאמצים להטמעת SEL בעבר ובהווה. הפרוטוקול מציע גם שאלות שכדאי לשלב בראיונות/סקרים.
- כלי לניתוח הנתונים מהראיונות/סקרים- עיבוד מידע מהראיונות/סקרים המסייע להחליט באיזה הטמעת SEL שכבר קיימת כדאי להמשיך כחלק מתכנון הטמעה מערכתית.
מקור
CASEL 2019
עריכה לשונית
ורדה בן יוסף
עריכה מדעית
גילי לייבושור
The tool was independently translated by Avney Rosha. The original source by Collaborative Academic Social and Emotional Learning (CASEL) is available at www.casel.org
מקור:
CASEL (2019). The CASEL guide to schoolwide social and emotional learning. Retrieved from https://schoolguide.casel.org
תרגום
גילי לייבושור
סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
כל הכיתה, כל הזמן
האתגר נראה עצום אך אפשרי: לשתף את התלמידים כל הזמן במהלך השיעור. המחבר מציע דרכים לעשות זאת - למשל, לשאול שאלות משתפות, לתת יותר זמן להמצאת תשובות, לבקש מכל התלמידים לענות בכתיבה חרישית במחברת, לבקש מהתלמידים לסכם את השיעור.
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
המקום: חדר המנהל
מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".
תחרות טרקטורונים בין שני תלמידי כיתה י"ב סיכנה חיי תלמידים ומורים בדרכם חזרה מבית הספר. הסיפור מתאר את התמודדות בית הספר עם המקרה.
חורבן בבית הספר
בית ספר יפה, מושקע ומטופח, הן מבחינת פיזית הן מבחינת האקלים הבית ספרי; ונדליזם של תלמידי כיתה י"ב בסוף השנה הורס באחת את התמונה הפסטורלית.
פרידה קשה
מורה ותיק ומוערך מתקשה בשל גילו להתמודד עם תלמידים ומחליט לפרוש מההוראה.