חינוך, הוראה ולמידה

הרצאתו של פרופ' משה הלברטל, פרופ' למחשבת ישראל ולפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר ולמפקחים

הרצאתו של פרופ' יאנג זאהו, פרופסור מחקר בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת קנזס, ארצות הברית, במסגרת הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר ולמפקחים

סרטון זה עוסק בשאלה מהי למידה וכיצד היא מתרחשת. פרופ' אנה ספרד מציגה את תפיסתו של לב ויגוצקי, ולפיה עיקר הלמידה מתרחשת במישור החברתי. ייחודו של האדם, טוען ויגוצקי, בשינוי אופן פעולתו מדור לדור; זאת בניגוד לציפורים למשל, שדור אחרי דור בונות את קניהן באותו אופן. במענה לשאלה כיצד האדם מצליח להעביר את המורכבות לדור הבא בלי להתחיל בכל פעם מבראשית טוען ויגוצקי שאדם לומד לעשות דברים בצורות מסוימות המתאימות לרגע היסטורי מסוים ולסביבה מסוימת. כדי שיוכל ללמוד הוא חייב להשתתף בפעילות שמבצעים אחרים באותן תקופה ותרבות. אם כן, למידה כרוכה בהפיכת הציבורי לאישי-ייחודי, ובמונחים תאורטיים – אינדיבידואציה של פעילות שנקבעה באופן היסטורי-תרבותי. במישור הבית ספרי מטרת הלמידה היא להפוך את הילדים למשתתפים מיומנים במגוון שיחים: מתמטי, גאוגרפי, ספרותי וכיוצא באלה. הלמידה מתבצעת על-ידי השתתפות בשיח.

אנה ספרד מסבירה מגוון סוגי למידה ושיח כיתתי ואת תפקיד המורה והתלמיד בכל אחד מהם. היא מבחינה בין שני סוגי למידה: האחת, למידה במסגרת השיח – כללי המשחק ועולם המושגים נשארים קבועים, והילד לומד דבר-מה חדש בתוך מסגרת השיח; כך קורה למשל כאשר הוא מתבקש להגדיר סוג חדש של פרח או לומד סוג חדש של פונקציה (בהנחה שהוא כבר יודע מהי פונקציה מתמטית). הלמידה במסגרת השיח יכולה להיעשות בין תלמידים לבין עצמם ובקבוצות קטנות. תפקידו של המורה במקרה זה לאפשר ולדרבן שיח. הלמידה השנייה היא 'למידת-על', וכדי שתקרה נדרש שינוי בכללים ובמושגים של השיח. היא מחייבת שינוי בתמונת העולם ואף במסגרת עצמה, ולשם כך נדרש שיח עם מומחה בתחום. תפקיד המורה הוא להוביל שיח זה. התנאים ל'למידת-על' שתשנה את השיח הם קיומם של קונפליקט תקשורתי ושל הסכם לימודי. תנאים אלו מפורטים בסרטון.

לדברי בתיה שוכן, מנהלת בית ספר תיכוני בעבר, מערכת השעות בבית הספר היא שיקוף של בית הספר כולו, לטוב ולרע. לשיטתה, צריך לארגן את מערכת השעות באופן שתתמוך בהתמקדות בפרט: מקצועות הבחירה הם הנשמה והמנוף של התלמיד, והם שנותנים לו מוטיבציה ללמוד ולהתפתח גם במקצועות שבהם הוא מתקשה יותר; חשוב אפוא לבנות מערכת שעות שתאפשר לתלמידים ללמוד את מה שהם אוהבים. כיצד? בניגוד לתפיסה הדוגלת בבניית גושי מערכת שעל הילדים להשתבץ לתוכם, בתיה שוכן מצדדת בדיאלוג אחראי עם התלמידים לגבי בחירותיהם. רק לאחר שתתקבל תמונה מערכתית של רצונות התלמידים, המבוססת על בחירתם החופשית, אפשר יהיה לדבריה, לבנות גושי שיעורים ולהרכיב את המערכת. בתיה שוכן מציגה גם את הפן המעשי של בניית מערכת כזו, כולל המחירים ותהליך הובלת הצוות.