השיפור המתמיד של החינוך, ההוראה, הלמידה והישגי כל התלמידים ניצבים בראש סדר העדיפויות של בית הספר
מאת: מאיה בוזו, גל פישר
ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.
מאת: קובי גוטרמן
האתגר נראה עצום אך אפשרי: לשתף את התלמידים כל הזמן במהלך השיעור. המחבר מציע דרכים לעשות זאת - למשל, לשאול שאלות משתפות, לתת יותר זמן להמצאת תשובות, לבקש מכל התלמידים לענות בכתיבה חרישית במחברת, לבקש מהתלמידים לסכם את השיעור.
מאת: טובה מיטלמן-בונה
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
מאת: טובה מיטלמן-בונה
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
מאת: איל שאול
מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.
מאת: טובה מיטלמן-בונה
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".
מאת: רמי אלוני
תחרות טרקטורונים בין שני תלמידי כיתה י"ב סיכנה חיי תלמידים ומורים בדרכם חזרה מבית הספר. הסיפור מתאר את התמודדות בית הספר עם המקרה.
מאת: רמי אלוני
בית ספר יפה, מושקע ומטופח, הן מבחינת פיזית הן מבחינת האקלים הבית ספרי; ונדליזם של תלמידי כיתה י"ב בסוף השנה הורס באחת את התמונה הפסטורלית.
מאת: רמי אלוני
מורה ותיק ומוערך מתקשה בשל גילו להתמודד עם תלמידים ומחליט לפרוש מההוראה.
מאת: רמי אלוני
הסיפור מתאר התמודדות אישית של תלמיד עם חרדת ההשתתפות בשיעורים דרך זיכרונותיו של מבוגר ואת חששו שגם ילדיו ונכדיו יחוו תחושות אלו.
מאת: הילה ארזי-חטאב
סיפור זה מתאר מודל ייחודי של תהליך שינוי בית-ספרי שחברו בו רצון המנהלת להוביל שינוי (מלמעלה למטה) ויזמה חדשנית של מורה (מלמטה למעלה). השינוי התחיל במסגרת כיתות מב"ר ואתג"ר, והצלחתו הביאה לידי אימוץ מודל ההוראה בבית הספר כולו. הוא התאפשר בזכות יכולתה של המנהלת לבזר את מנהיגותה ולהצמיח את דרג מנהיגות הביניים.
מאת: רינה רביב
הסיפור מתאר תהליך של שינוי ושיפור שהוביל מנהל צעיר בחטיבת ביניים שהוגדרה "בית ספר אדום". בהנהגתו התגייס צוות המורים לשינוי התרבות הפדגוגית והארגונית הבית-ספרית: יצירת סדירויות ארגוניות, העלאת איכות ההוראה ופיתוח צוות מורים לכדי קהילת לומדים התומכים זה בזה. במרכז העשייה – הפרקטיקה של "הליכה לימודית" ששינתה את התרבות הבית-ספרית ושיפרה במובהק את איכויות ההוראה של המורים.
מאת: אלינור א' דרגו-סוורסון
במוקד העניין במחקר זה פרקטיקות מנהיגוּת התומכות בלמידה מעצבת בקרב מורים – למידה הנוגעת לצמיחת דעת (mind) – וכן הבדיקה כיצד עשויים מנהלים לתמוך בהתפתחותם שלהם באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית. במאמר מוצגות שלוש יזמוֹת המשרתות מנהיגים ביישום מודל של למידה ומודגש ערכה של רפלקציה בתור שיטה התומכת בצמיחה מקצועית ואישית, הן של מורים הן של מנהיגים בית ספריים. כמו כן מתוארת הדרך שבה יצרה מנהלת בית ספר הזדמנויות ללמידה מעצבת, כיצד נראו יזמות ההתפתחות שלה ואיך תמכו בהתפתחות מורים.
מאת: קרול ס' דווק
בקשר לטענה הראשונה הוכיח מחקרה של דווק כי כשמשבחים תלמידים על אינטליגנציה, נותנים להם פרץ קטן של גאווה, אך בעקבותיו תבוא שרשרת ארוכה של השלכות שליליות; ואילו בקשר לטענה השנייה הוכיח המחקר כי היא מושתתת על תפיסה שגויה, כאילו יכולת אינטלקטואלית היא תכונה קבועה. המאמר מעמיד את המאמץ במרכז ומראה איך מוטיבציה והישגי התלמידים מושפעים מדפוס חשיבה המבוסס על הרעיון (התקף מדעית) שהמוח אלסטי ושיכולת וכשרים יכולים להתפתח בהשקעה של מאמץ וחינוך.
מאת: לורן ב' רזניק
כדי להעלות את רמת ההישגים ולעשות את ההזדמנות להישגים שוויונית יותר נדרש מהפך עמוק בכל הקשור להנחות היסוד הבסיסיות ביותר בקשר לתנאים המאפשרים למידה. מבחינה היסטורית, טוענת רזניק במאמרה, החינוך נע בין שתי תפיסות על למידה: האחת – שאין תלות בין מאמץ לכישרון, והשנייה – שמאמץ מפצה על היעדר כישרון. לדבריה יש הכרח לאמץ גישה שלישית, גישה שזכתה לתיקוף מחקרי, ועל-פיה מאמץ מקדם כישרון. רזניק טוענת כי מערכת החינוך נשענת על הנחת היסוד שכושר שכלי הכרחי ללמידה ושבמידה רבה הוא עניין של תורשה, ואולם היא גורסת שכושר שכלי אינו הבסיס היחיד לארגונם של בתי ספר, ויש לבנות מוסדות חינוך שבראש ובראשונה יטפחו מאמץ. רזניק מונה חמישה מאפיינים למערכת מוכוונת-מאמץ ולדרך פעולתה: 1) יש בה ציפיות ברורות להישגים, מובנות היטב לכול; 2) יש בה הערכה אמינה והוגנת של ההישגים; 3) היא משבחת ומתגמלת על הצלחה; 4) היא מאפשרת זמן מספיק, ככל הנדרש לעמידה בציפיות הלמידה; 5) היא מציעה מומחיות בהוראה. אפשר למצוא במאמר פירוט של כל אחד ממאפיינים אלו וביטוייהם.
מאת: סימור ב' סרסון
המאמר מנתח את התרבות הבית ספרית לאור ההלימה – או אי ההלימה - בין מטרות בית הספר לבין הארגון שלו. על-פי סרסון, מקובל לחשוב שהסדירויות הבית ספריות – הפעילויות והַסדרים החוזרים על עצמם תדיר בתרבות הבית ספרית – טבעיות ואינן ניתנות לשינוי, ולפיכך, הוא טוען, יש בהן כדי להקשות על מימוש המטרות החינוכיות והפדגוגיות של בית הספר. אך מכיוון שסדירויות ארגוניות אלו הן שמעצבות סדירויות התנהגותיות בבית הספר, שינוי בית ספרי משמעותי ובר-קיימא מוכרח להתבסס על שינוין של הסדירויות הארגוניות.
הרצאתו של פרופ' משה הלברטל, פרופ' למחשבת ישראל ולפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר ולמפקחים
הרצאתו של פרופ' יאנג זאהו, פרופסור מחקר בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת קנזס, ארצות הברית, במסגרת הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר ולמפקחים
מאת: פאדיה נאסר־אבו אלהיג'א
על-פי הנטען במאמר זה, אין תועלת בשיטה המקובלת להערכת מורים (המנהל מבקר בשיעור ונותן ציון טוב), ואם רוצים לשפר את ההוראה (כדי לשפר את הלמידה) יש לנקוט שיטות חדשות להערכת המורים. חלקו הראשון של המאמר מתאר הערכה לא-אפקטיבית ודן בחסמים להערכה יעילה. חלקו השני מציג מגמות עכשוויות בהערכת מורים ומציע כלים להערכה יעילה, למשל מעבר מהתמקדות במורים גרועים לשיפור ההוראה של המורים כולם. המלצה מרכזית היא לעבור מתהליך הנתון בלעדית בידי המנהל לתהליך דינמי שחלקו לא פורמלי והוא נתון בידי צוותי מורים. המאמר מפרט את התנאים והדרך למימוש מערך הערכה מסוג זה.
מאת: קובי גוטרמן
תפקיד מנהל בית הספר הוא (בין היתר) לספק מנהיגות מקצועית המאפשרת צמיחה והתפתחות מקצועית של מורים כדי להבטיח הוראה איכותית, שימוש יעיל במשאבים, שיפור הישגי התלמידים, וממילא שיפור ההוראה ובית הספר בכלל. מנהיגות פדגוגית נדרשת להתמקד בהוראה ולמידה על ידי צפייה בשיעורים ומתן משוב על ההוראה. מאמר זה בוחן את תפקידי מנהל בית הספר כמנהיג של הוראה ולמידה, ומציע דרכים לקיים תהליכי צפייה במורים ומשוב.
מאת: קובי גוטרמן
מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. מאמר זה מדגיש את שיפור התנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי – המבוסס על שפה מצמיחה ועל למידה רפלקטיבית כמוקד (ולא הערכה). המאמר מקנה את הכלים, הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה.
מאת: אריאל לוי
המחבר מבקש לבסס את התפיסה שתפקידו של מנהל בית ספר הוא בראש ובראשונה תפקיד של מנהיג פדגוגי. הוא (1) טוען שמנהיגות פדגוגית היא לב-לבה של המנהיגות הבית ספרית; (2) מציע מאפיינים מרכזיים למנהיגות פדגוגית; (3) מצביע על תחומי פעולה אפשריים של מנהיגות פדגוגית בבית הספר.
מאת: טוני וגנר
השאלה הראשונה שכל תאוריה של שינוי צריכה להתמודד עמה טוען וגנר, היא זו: מה מניע אנשים מבוגרים לרצות לעשות דברים חדשים ולעתים קשים ביותר? המאמר שואל מה מנהיגים צריכים לעשות כדי ליצור את הרצון אצל מוריהם ללמוד כיצד לשפר את הישגי התלמידים? וגנר מציג ארבעה תנאים החיוניים ללמידת מבוגרים בבתי ספר ובקהילה : א. חזון משותף באשר ליעדי הלמידה, ההוראה הטובה וההערכה; ב. מערכות יחסים המבוססות על כבוד ואמון הדדיים; ג. אסטרטגיות למעורבות היוצרות מחויבות ולא סתם ציות; ד. הבנת הצורך הדחוף בשינוי. המאמר מפתח רעיונות אלו ומביא להן דוגמאות.
מאת: ריצ'רד דו-פור, טימותי ברקי
הצלחתם של מהלכים לשיפור בית-ספרי תלויה באנשי המקצוע בבתי הספר. מנהלים יכולים ליצור תנאים שיבטיחו כי צמיחה מקצועית תהיה חלק מהתרבות הבית-ספרית. במאמר זה ריצ'רד דו-פור וטימותי ברקי מציעים עקרונות פרקטיים בעזרתם ניתן להפוך צמיחה מקצועית מתמשכת לנורמה ארגונית. מנהלים המקווים לקדם סביבה כזאת בבתי הספר שלהם טוענים דו פור וברקי צריכים לשנות את אופן החשיבה על צמיחה מקצועית: לא לחשוב במונחים של השתלמויות חיצוניות, אלא במונחי מקום העבודה שלהם. מנהלים אלו מאמצים אל לבם את תפקידם בתור מפתחי צוות.
מאת: אלן ווקר
דוח על מחקר בינלאומי בשאלה כיצד מתמודדים חמישה מנהלים של בתי ספר רב-אתניים עם הסביבה הייחודית שבה הם פועלים.
מאת: פול קוב, קיי מקליין, טרוני דה סילבה למברג, קריסטל דין
המאמר מציג גישה אנליטית לניתוח פרקטיקות ההוראה של מורים במסגרת המוסדית של בתי הספר והמחוזות בהם הם עובדים. גישה זו מזהה קהילות עשייה הפועלות בבית-הספר או במחוז ומנתחת שלושה סוגים של קשרי גומלין ביניהן, המבוססים על מפגשי גבול, מתווכים וחפצי גבול.
מאת: קרוליין שארפ, אנה אימס, דון סנדרס, קתרין תומלינסון
מאמר זה מראה שהעיסוק במחקר מסייע למנהיגי בתי-ספר לפתח את בית-הספר שלהם ולהפוך אותם למקום מלהיב לעבוד בו. חוברת זאת מיועדת לסייע לכם להבין טוב יותר את העיסוק במחקר ולדמות כיצד הוא יכול לעבוד בבית-הספר שלכם.
מאת: ג'ורג' זגאראק
פרופ' ג'ון הטי מאוניברסיטת מלבורן, מחוקרי החינוך המשפיעים ביותר כיום, מציג בריאיון זה את המסרים המרכזיים המובאים בספרו האחרון (2012): "למידה גלויה למורים: מקסום ההשפעה על הלמידה". מסרים אלה מנוסחים כשמונה "מסגרות חשיבה", או תפיסות יסוד, שלדעת הטי אמורות לעמוד בבסיסה של כל פעולה והחלטה המתקבלת ברמת הכיתה, בית הספר או מערכת חינוך. הטי מבסס את טענותיו על עשרות שנים של מחקרי מטא-אנליזה שרוכזו בספרו הקודם והמשפיע "למידה גלויה: סינתזה של יותר מ-800 מטא-אנליזות בנוגע להישגים לימודיים".
מאת: קווין קוסטנטה
בראיון זה מציג פרופ' ריצ'רד אלמור מאוניברסיטת הרווארד את גישתו ביחס לתפקיד המרכזי של מנהלי בתי ספר בשיפור מעמיק של תהליכי הוראה ולמידה. אלמור מחבר את תפיסותיו לניסיון המחקרי שנצבר בעקבות עשורים של רפורמות מבוססות-אחריותיות, וממנו בלטו המגבלות של הצבת סטנדרטים לתוצאות רצויות. לצד החשיבות של סטנדרטים אלה, מסתבר כי מנהלי בתי ספר צריכים לפתח יכולות ותחושת מסוגלות בתחום שהוא מכנה "ליבת ההוראה" על מנת ליצור שיפור בר קיימא בהישגי התלמידים.
מאת: יעל נאות-עופרים, הילה ארזי-חטאב
מאמר זה מציג את ממצאי תכנית תיעוד ההצלחות של מכון אבני ראשה וקרן טראמפ. בחלקו הראשון מוצגים: א. הרקע התיאורטי - מה גורם לבתי ספר להניע שיפור ולהצליח, ב. המודל היישומי – מודל המגלם תאוריה הנוגעת לנתיב השיפור של בתי ספר מנהיגות, תהליכים ארגוניים ותפיסות מסוגלוּת אישית וקבוצתית וסדר הטיפול בכל גורם וגורם, וג. ההגדרות בבסיס התוכנית. החלק השני של המאמר מציג את ממצאי תכנית התיעוד ובכללם ששת תחומי העשייה שחזרו בין בתי הספר המצליחים: א. קהילה מקצועית לומדת, ב. תצפית ומשוב, ג. מכוונות ליחיד, ד. תמונת עתיד ה. מעורבות בקהילה, ו. שפה של הצלחות.
מאת: אן גולד, ג'ניפר אוואנס, פיטר ארלי, דייויד הלפּין, פטרישיה קולרבּון
המאמר מציג ממצאים מ-10 חקרי מקרה של בתי ספר מצטיינים בהם מנהלים תיווכו, כל אחד בדרכו, תכתיבים חיצוניים המתמקדים ביעילות ואפקטיביות ביצועים כדי להתאימם להקשר הבית ספרי. מנהיגותם התבססה על כוחם המניע של ערכים. המקרים שנחקרו מראים שכמעט כל המנהיגים ביססו את ערכיהם, התוו והפיצו אותם בעבודה המתאפיינת בשינויים, ניהול שינויים ואפילו חיפוש פעיל אחר שינויים. הם ייחדו תשומת לב רבה לניהול המידע במסגרת בית הספר ועדכון תמידי של העובדים; עבדו בשיתוף הדוק עם קבוצות המנהיגות בבית הספר, לעתים עד כדי השתלבות בצוות ואף פיתחו יכולת מנהיגות ואחריות בבית הספר כולו. המאמר פורט את הפרקטיקות שננקטו במהלכים אלו.
מאת: איתן פלדי
המאמר מציג את תהליך השיפור המתמיד - תהליך שיטתי לשיפור בית ספרי פדגוגי, המבוסס על עבודת צוות והתמקדות בצורכי התלמיד כפרט. עיקר התהליך ביצירת אמנת השיפור, אמנה בה מוגדרים יעדי שיפור קצרי טווח לתלמיד, כמו גם התמיכה והליווי שיסייעו להשגתם. המאמר מציג את עיקרי התפיסה שבבסיס התהליך, דרכי עבודה וכלים שונים.
מאת: תדהר גוטמן
במעגלי ראו"ת אסופת כלי עבודה המכַוונים להתמקדות בתלמיד היחיד. מתוך התבוננות מערכתית בידע המקצועי ובמשאבי ההוראה והתמיכה הקיימים בבית הספר נוצר תהליך המתבסס על פרקטיקות בית ספריות רווחות ומשלב ביניהן – כדי לקדם תהליך של שיפור מתמיד עם התלמידים
מאת: פטרישה וילֶמס, אליסה גונסלס-דה-האס
עוד ועוד מנהלים מבקשים בשנים האחרונות לחזק את הקשרים בין בית הספר ובין הקהילה המקומית. על פי רוב, שיתופי הפעולה הללו ממוקדים בפעילויות "שמעבר לתכנית הלימודים", כגון אירועי התנדבות של תלמידים או אירועי שיא בבית הספר, ואליהם מוזמנים הורים וחברים אחרים בקהילה. כותבות המאמר שלהלן מציעות לרתום את שיתופי הפעולה עם הקהילה להוראת תחומי הדעת בעזרת שלוש פרקטיקות המקדמות למידה משמעותית: הוראה אותנטית, למידה מבוססת בעיות ולמידת שירות. בלמידת שירות תלמידים לומדים ידע עיוני ומיומנויות דרך התנסות בשירות קהילתי. למידת שירות שונה מאוד מתפיסתנו את ההתנדבות או את השירות הקהילתי משום שהיא כרוכה ביעדי למידה אקדמיים ואישיים, השירות קשור ישירות בתכנית הלימודים והלמידה מועצמת באמצעות רפלקציה על חוויית השירות. הכותבות טוענות כי עירוב תלמידים בפעילויות המשתלבות בסביבה החברתית מחוץ לגבולות בית הספר יעודד למידה משמעותית של תכנים עיוניים. במלים אחרות, הן מציעות מענה למצב מוכר – תלמידים אינם תופסים את "חומר הלימוד" כרלוונטי לעולם האמִתי שמחוץ לכיתה, והם עוסקים בלמידה קצרת טווח כדי לקבל את הציון המבוקש. המאמר מציג את הרקע התאורטי שבבסיס פרקטיקות ההוראה המוצעות וכן עקרונות ליישום מיטבי שלהן במסגרת שיתוף פעולה עם הקהילה. לא פחות חשוב, המאמר מציף אתגרים ומכשולים אפשריים בדרך ליישום מוצלח של פרקטיקות אלה ומציע למנהל בית הספר כיצד להתמודד אתם
מאת: אנה ספרד
השיח בנושא הלמידה מורה על שתי מטפורות העומדות בבסיסו א. מטאפורת הרכישה לפיה למידה היא פעולה של רכישת ידע. בין מילות המפתח בשיח זה נמצאות ידע, מושג, חומר כמו גם קבלה, העברה, הפנמה, תיווך, פיתוח. ב. מטאפורת ההשתתפות לפיה לימוד נושא כלשהו הוא תהליך של השתלבות בקהילה קרי יכולת לתקשר בשפת הקהילה ולפעול לפי הנורמות שלה. מטרת הלמידה היא הפיכה למשתתף. פרופ' ספרד מבהירה כל אחת ממטאפורות אלו ומשמעותה עבור ומסבירה מדוע חשוב לפעול לאור שתיהן.
מאת: תמר לוין
תהליכי הערכת למידה (פנימיים או חיצוניים) עומדים במוקד העשייה החינוכית ומשפיעים על תלמידים ועל מורים כאחד. המחקר המובא כאן מוכיח את חשיבותה של שמיעת קולות התלמידים בבית הספר בכל הנוגע לתהליך ההערכה, שכן נטען כי אלו משפיעים על הלמידה אף יותר מן ההוראה. כדי לבחון את תפיסת התלמידים את תהליכי ההערכה בבית הספר השתמשה החוקרת במטאפורות; באמצעותן התברר כי מרבית התלמידים רואים בהערכה ביטוי לאינטרס טכני שנעשה באופן סמכותי ולצורכי מיון והשמה, ומיעוטם רואים בהערכה בסיס לשיתוף ולהעצמה של המוערכים
מאת: ניצה שוובסקי, ג'ודי גולדנברג, אורנה שץ-אופנהיימר, ליאת בסיס
המאמר סוקר את התפקידים והמשימות של מנהלי בתי ספר וחונכים כלפי המתמחים בהוראה, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל, ובודק אם תפיסת התפקיד של המנהלים והחונכים עולה בקנה אחד עם הגדרות אלה. ממצאי המחקר מצביעים על הבדלי תפיסות בין המנהלים לחונכים בכמה תחומים. החוקרים ממליצים לבחון שוב את תפקידם של המנהלים והחונכים בהתמחות בהוראה, וכן להגביר את מודעותם של המנהלים לחשיבותה של ההתמחות.
מאת: ל. ג'ונסון, ס. אדאמס בקר, ו. אסטרדה, א. פרימן
סיכום מגמות וטרנדים בטכנולוגיה חינוכית שצפויים להשפיע על מערכות חינוך (גילאי גן-י"ב) בשנה עד חמש שנים הקרובות על פי NMC – קואליציית ארגונים בינלאומית לענייני מדיה חדשה.
מאת: ג'וזף סאות'
חייו של ג'וזף סאות', כיום מנהל המשרד לטכנולוגיה חינוכית בארצות הברית, השתנו מן הקצה אל הקצה בקיץ אחד – בזכות חבר שהזמין אותו למעבדת ההנדסה שאביו עבד בה. בעבורו, המפגש בין סקרנות טבעית של ילד בן עשר ובין טכנולוגיה היה מפגש מכונן. בעקבותיו הוא מאמין שאנשי חינוך ובתי ספר יכולים לזמן לתלמידיהם חוויות למידה מכוננות ומשנות חיים.
מאת: אירית נר-גאון כהן
שיח דבור בקבוצה קטנה בשעה הפרטנית מזמן אפשרות לדובר להציג טיעון. המאמר עוסק בדיון המבוסס על ארגומנטציה (פעילות טיעונית) ומשלב בין תיאוריה לבין פרקטיקה. לצד ניתוח של דוגמאות שיח מהשטח, הדוברת מציעה כלי להתבוננות בדיון של קבוצת תלמידים עם מורה דרך שלושה צירים: ציר התנהלות השיח, ציר האקלים בשיח וציר הפעילות הטיעונית.
מאת: פג טייר
מבחן פיז"ה האחרון נערך בסתיו 2015 וכלל, לראשונה, מערך שאלות חדשני וניסויי. מערך השאלות הזה בחן מיומנויות בתחום של פתרון בעיות ועבודת צוות. המצדדים טוענים כי זהו סוג הידע שמערכות חינוך צריכות לכוון אליו במפנה המאה ואילו המקטרגים תוהים האם ניתן ללמוד כישורים אלה במנותק מתחומי הידע. צוות פיז"ה, מצדו, בוחן את ממצאי הבחינות בתקווה לתקפן לקראת הבחינה בשנת 2018.
מאת: ויויאן רובינסון
כלי השיחה הפתוחה פותח בפני המנהל דרך נוספת לשיחה, המאפשרת לקדם את המשימה ובה-בעת לשמר את מערכות היחסים, ובכך תורם כלי זה לפיתוח שיח מקצועי ובונה-אמון בבית הספר.
מאת: אווה מ' פומרנץ, אליזבת' א' מורמן, סקוט ד' ליטווק
אחת המטרות העיקריות של מדיניות חינוכית במדינות רבות היא לסייע להורים להגביר את מעורבותם בחיים האקדמיים של ילדיהם. מאמצים אלה, וכן חלק ניכר מן המחקר, התמקדו בהגדלת היקף המעורבות. אך גם לגורמים שמעבר להיקף המעורבות יש חשיבות. במאמר זה נטען כי מאפייני המעורבות של ההורים בחיים האקדמיים של הילדים – איך, מי ומדוע – חיונית למקסום יתרונותיה. הראיות מן המחקר מצביעות על כך שהאופן שההורים הופכים למעורבים קובע במידה רבה את הצלחתה של המעורבות. עוד נטען כי מעורבות ההורים עשויה להשפיע על ילדים מסוימים יותר משהיא עשויה להשפיע על אחרים. נבחן גם את השאלה מדוע על ההורים להיות מעורבים בלימודים של ילדיהם.
מאת: מיקי הוניג, הלה כ"ץ ברגר, תמר קנר פורמן, מיכל ראזר, איזאבל רמדאן
מתודה לעוסקים ולעוסקות בפיתוח מקצועי אישי וקבוצתי של מנהיגי ומנהיגות חינוך
מאת: רובין אלכסנדר
המאמר דן בפדגוגיה של המילה המדוברת, המשתמשת בכוח הדיבור והדיאלוג כדי לעצב את חשיבתם של ילדים ולהבטיח את מעורבותם, למידתם והבנתם במהלך השנים הקריטיות מבחינה התפתחותית, כאשר הם נמצאים בבתי-ספר יסודיים.
מאת: איירה שור, פאולו פריירה
הפרק דן בשיטת ההוראה הדיאלוגית וזאת בשני מישורים האידיאולוגי והפרקטי. מן הצד האידיאולוגי נטען כי המורה אינו ה"בעלים" של הידע והוראה דיאלוגית במסגרתה התלמיד שותף לבניית הידע היא פעולה של שחרור והעצמה של התלמיד. מן הצד הפרקטי הפרק מציע כלים לניהול דיאלוג שיתופי בכיתה.
מאת: סוניה נייטו
המאמר דן בקשר בין שונות, נגישות, שוויוניות ולמידה. מושם דגש על תנאים שיש בהם כדי לקדם למידה ועל עקרונות מעשיים לעבודה בכיתות ובבתי הספר וזאת בהתבסס על מתכונת מושגית של חינוך רב-תרבותי. חמשת העקרונות המוצעים 1. סביבת למידה המתנגדת לגזענות והטיה 2. הכרה שלכל התלמידים חוזקות וכישרונות שיכולים לתרום להשכלתם 3. מעורבות אמיתית של תלמידים, מורים ומשפחות 4. ציפיות גבוהות והקפדה על סטנדרטים ביחס לכל הלומדים 5. אקלים בית-ספרי המעודד העצמה וצדק.
מאת: אולריך רייצוג, דברה ל' ווסט, רומה אנג'ל
המחקר מתמקד בשאלה כיצד מנהלים מבינים את היחסים בין עבודתם השוטפת לשיפור ההוראה והלמידה בבתי-הספר שלהם. המחקר מביא את קולם של 20 מנהלים. בהמשכו נזהה תפיסות שונות של מנהיגות לשיפור הוראה ולמידה, ונדון בהיבטים בעייתיים של תפיסות אלה.
מאת: טוני וגנר
השאלה הראשונה שכל תאוריה של שינוי צריכה להתמודד עמה טוען וגנר, היא זו: מה מניע אנשים מבוגרים לרצות לעשות דברים חדשים ולעתים קשים ביותר? המאמר שואל מה מנהיגים צריכים לעשות כדי ליצור את הרצון אצל מוריהם ללמוד כיצד לשפר את הישגי התלמידים? וגנר מציג ארבעה תנאים החיוניים ללמידת מבוגרים בבתי ספר ובקהילה: א. חזון משותף באשר ליעדי הלמידה, ההוראה הטובה וההערכה; ב. מערכות יחסים המבוססות על כבוד ואמון הדדיים; ג. אסטרטגיות למעורבות היוצרות מחויבות ולא סתם ציות; ד. הבנת הצורך הדחוף בשינוי. המאמר מפתח רעיונות אלו ומביא להן דוגמאות.
מאת: ג'ין ראדק
המאמר טוען כי יש ליצור התאמה טובה יותר בין בתי הספר לבין בני נוער. יש להתמקד בתחום של מבנים, ארגונים ויחסים. על בתי הספר להקשיב יותר לקולם של התלמידים. המאמר דן בשתי סוגיות מרכזיות: תפיסת התלמידים את הלמידה ומטרותיה ותפיסת התלמידים את עצמם כלומדים.
מאת: נל נודינגס
התיאוריה והאתיקה של הדאגה האכפתית של פרופ’ נל נודינגס מציעות נקודת מבט חדשה על כל מרכיבי החינוך - הגדרת המקצוע (אחד מ"מקצועות האכפתיות"), מטרות ההוראה (משתנות לאור צרכיו של הלומד) ואמצעיה. המאמר הוא תרגום של מאמר מבואי המציג את עקרונות הדאגה האכפתית תוך הנגדתה לעמדה אחרת - אכפתיות שאינה קשובה לאחרים.
מאת: מרים בן פרץ
מאמר זה מציג שלושה כיווני התפתחות בתכנון לימודים הזוכים להתייחסות עיונית ומעשית, ומהווים ציוני דרך לתחום. שלושת כיווני ההתפתחות נוגעים להיבטים הבאים: ההיבט הפוליטי-אידיאולוגי, ההיבט המוסרי-ערכי וההיבט הרב-תחומי. המאמר מתבסס על אירועים מתחום התכנון המלמדים על מהות הכיוונים הללו. הבעיות והדילמות המתעוררות בהקשר למגמות אלו נידונות במאמר.
מאת: עינת אוריון
משלחת משותפת למנהלים ולמנהלות המשתתפים במיזם מישרים ובוגרי תוכנית "מיטיבי דרך" יצאה בחודש דצמבר 2022 לקופנהגן, דנמרק, למסע למידה שכותרתו "חינוך מיטבי בעוני והדרה".
מאת: Jason A. Grissom, Anna J. Egalite, & Constance A. Lindsay עורכים אחראיים
דוח של קרן וואלאס משנת 2021 מתקף את ההשפעה העצומה של מנהלות ומנהלים על התלמידים ובתי הספר, ומזהה שורה של התנהגויות ופרקטיקות המאפיינות מנהלות ומנהלים אפקטיביים.
מאת: מנאל פתיאני וסועאד דעאס
מחברות רשימה זו מתארות כיצד איסוף נתונים שזור בעבודה היומיומית של בית הספר וכיצד אפשר לרתום מסדי נתונים להובלת שינוי ושיפור בית ספרי. מערכת ענפה של מיפויים וכתיבת תכניות עבודה מפורטות על-ידי המורים הם שניים מן המנגנונים העיקריים המובילים את התרבות הבית ספרית.
מאת: תמר קריגר-ערמוני
מורים רבים מדי מעבירים את שגרת עבודתם "מאחורי דלת הכיתה", מנותקים מעמיתיהם. מורים אוצרים בתוכם ידע רב, תוכני ופדגוגי. הכותבת סבורה כי מפגש בין מורים, המתרחש במקום שבו מתקיימת תרבות של צפייה ומשוב, יעשיר את הידע והניסיון של הקהילה, ובטווח הארוך יוביל לשיפור ההוראה והלמידה.
מאת: צפריר גולדברג ולילי אורלנד-ברק
במחקר שעשו לאחרונה בישראל זיהו החוקרים שלושה דפוסי למידה של מורים מתחילים: למידה מעמיתים, למידה עצמאית ולמידה הנובעת מעבודות תלמידים. החוקרים טוענים כי סוגי הלמידה אינם נובעים רק מנטיות אישיות של המורים אלא גם מהאקלים הבית ספרי. כלומר, למנהיג הבית ספרי יש יכולת השפעה על למידת המורים החברים בצוות שלו.
מאת: מאיה בוזו-שוורץ ונעמי מנדל-לוי
הפעולה האפקטיבית ביותר שמנהיג פדגוגי יכול לעשות כדי להיטיב את הקשר מורה-תוכן-תלמיד היא לאפשר את תהליכי הפיתוח המקצועי של צוות המורים ולשפרם. לכן המנהיג הפדגוגי צריך לתפוס את עצמו כמומחה ללמידת מורים. ארגז הכלים הפדגוגי של המנהיג הבית ספרי כולל פעולות כגון הגדרת הלמידה והפיתוח המקצועי של הצוות כמנוף לשיפור, הובלת שיח מקצועי בבית ספר, השתתת תרבות של צפייה ומשוב, הצמחת מנהיגות ביניים ועוד. פעולות אלו מזמנות אתגרים מבית ומחוץ, אך המחקר מוכיח כי התמקדות בהן מגדילה בשיעור ניכר את הסיכוי להוביל שיפור ממשי בבית הספר.
מאת: בתיה בראונר
עד כמה צריכים מנהלים להיות מעורבים בקליטתם של מורים חדשים? כותבת רשימה זו סבורה כי תפקידו של המנהל ליצור בבית הספר אווירה התומכת בצמיחתם ובהתפתחותם של מורים חדשים, וכן לדאוג לכך שיהיו בבית הספר בעלי תפקידים שיסייעו ב"גידול" המורה המתחיל. מעורבות ישירה של המנהל בקליטת מורה מתחיל, היא סבורה, עשויה להיות בלתי מועילה ואף מזיקה.
מאת: יעל שטרן
ברשימה זו מתארת הכותבת את השינוי שהובילה בבית ספרה בעקבות השתתפותה בתכנית "השקפה" להצמחה של מורים מובילים. המחברת מתארת הן את הקשיים הכרוכים בתהליך, ובראשם רכישת אמונם של חברי הצוות, והן את הסיפוק שחשה כאשר העבודה במסגרת קהילת המורים לאנגלית שיצרה הפכה לחלק משגרת החיים בבית הספר ואף עוררה בקרב מורים אחרים רצון ליצור עוד קהילות.
מאת: ניר מיכאלי
בחלקה הראשון של רשימה זו מתאר הכותב את הקושי הטמון בהאצלת סמכויות של המנהל לצוות המורים כדי שיהפכו למנהיגים שותפים בבית ספר – כפי שזה עולה מתיאורה של שרה פיירמן, מנהלת לשעבר אשר חוללה שינוי מעין זה בבית הספר שניהלה. בחלק השני מוצג מיזם ישראלי חדש להצמחת מורים מובילים, והוא נדון לאור הקטגוריות שהוצגו בחלק הראשון.
מאת: יעל גרינשטיין ואודרי אדי-רקח
מנהיגות מבוזרת בבתי ספר מתוארת לעִתים קרובות בספרות כמצב שיש לשאוף אליו, אולם לא תמיד יישומו פשוט. ברשימה זו בוחנות הכותבות את המושג מנהיגות מבוזרת מפרספקטיבה של שיתוף מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר, והן מציעות תשובות ראשוניות לכמה שאלות: באיזה סוג של החלטות מנהלים משתפים מורים? האם זה שיתוף מהותי או רק לכאורה? האם יש הבדלים בין המגזר היהודי למגזר הערבי באופי השיתוף ובהיקפו?
מאת: יורם הרפז
מה שמייחד מנהל בית ספר ממנהל של כל ארגון אחר הוא הדבר שאותו הוא מנהל – תהליכים של הוראה ולמידה. מנהל בית הספר מנהל הרבה דברים אחרים, אך המאמץ העיקרי שלו (יש לקוות) מרוכז בשיפור תהליכי ההוראה והלמידה בבית ספרו. המאמר שלהלן מציע מבוא תמציתי להוראה וללמידה.
מאת: גל פישר
מן המחקר אנו יודעים שפיתוח מקצועי בצורתו המסורתית איננו אפקטיבי. רשימה זו מציגה כמה חסמים המונעים את התפתחותן של מסגרות אפקטיביות יותר לפיתוח מקצועי של מורים, וכן שלושה כיווני פעולה למנהל המעוניין לעשות את הפיתוח המקצועי בבית הספר שבאחריותו למועיל יותר.
מאת: איל רם
מערכת החינוך הישראלית מובילה בשנים האחרונות את רפורמת הלמידה המשמעותית. כדי לאפשר את יישומה המיטבי, יש לאפשר למורים לעבור בעצמם תהליכי פיתוח מקצועי המשלבים בין לימוד בתוך בית הספר ללמידה מחוצה לו. כמה מסגרות חדשות הפועלות היום מאפשרות למנהיגים בית ספריים להנהיג שגרת פיתוח מקצועי המאזנת בין הצרכים הפנימיים של בית הספר ובין מסגרות חיצוניות.
מיכל אילן, חברת צוות מו"פ אבני ראשה, משוחחת עם פרופ' קימברלי שונט-רייכל, ראש הקתדרה ללמידה חברתית-רגשית ע"ש קרן NOVO, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת אילינוי שבארה"ב והעורכת בפועל של מגזין ה SEL העולמי Social and Emotional Learning: Research, Practice, and Policy, על השאלה שמעסיקה אנשי חינוך רבים: איך אפשר לדעת ש SEL עובד? איך אפשר למדוד את זה? פרופ' שונט-רייכל מציגה באופן מרתק ונגיש את 'חוד החנית' של המחקר בתחום למידה חברתית-רגשית: מדידת האימפקט של התערבויות SEL איכותיות על מדדי גוף בקרב תלמידים (Biomarkers) למשל, השפעה על איכות השינה שלהם, על רמת הורמון הסטרס שנמצאת בגופם ועוד.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם שיר שבת-ספיר שהקימה בית ספר יסודי שמושתת כולו על למידה חברתית-רגשית, על מה זה אומר ש SEL הוא העיקרון המארגן של בית הספר, איך זה באמת בא לידי ביטוי בניהול הצוות החינוכי וניהול הפדגוגיה וגם באופן ספציפי על איך בצורה מערכתית , מנומקת ומקצועית ניתן לטפח את אחת היכולות שהן נכס מרכזי לכל באי בית הספר- תחושת מסוגלות.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם ליאור הלוי מחבר הספר "חוסן ניהולי" ומנהל תיכון בעצמו, על האתגרים הרגשיים שמנהלים ומנהלות בתי הספר חווים ועל מה יכול לסייע להם לבנות חוסן בתפקיד החשוב והמורכב הזה. השיחה משלבת בין חוויות אישיות, כנות ומרתקות של ליאור לגבי היכולות הרגשיות והחברתיות שהוא נדרש להם באתגרים מנהיגותיים לא פשוטים שהוא חווה בתור מנהל בית ספר לבין ממצאי מחקר הדוקטורט שלו על חוסן של מנהלים בראשית דרכם.
וידאוקאסט SEL: מיכל אילן ,חברת צוות מו"פ אבני ראשה, משוחחת עם ד"ר אליה סמואל מנכ"לית ונשיאת CASEL ארה"ב, על מה זאת למידה חברתית-רגשית, למה היא חשובה ואי אפשר 'לעשות חינוך' בלעדיה, איך אפשר לקדם אותה באמצעות מדיניות ולמה דווקא בישראל זה ממש אפשרי.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם יהודה פרידמן, מנהל בית ספר "הירדן" לילדי זרים וחסרי מעמד, על כך שלמידה חברתית-רגשית היא התשתית שמאפשרת חינוך, ועל איך מלמדים בית ספר שלם את היכולת החברתית-רגשית שנקראת ניהול עצמי (אינדיקטור- הוראה ישירה של מיומנויות). הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם יעל בוים-פיין, מנהלת המרכז הישראלי לשיוויון מגדרי בחינוך, על החיבור בין SEL ומגדר ועל חשיבות אימוץ פרספקטיבה מגדרית והסרתם של חסמים מגדריים בתהליכי הטמעת למידה חברתית-רגשית. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם פרופ' נאוה לויט-בן נון, מנהלת מרכז סגול למוח ותודעה באוניברסיטת רייכמן, על המנגנונים המוחיים שנמצאים בבסיסה של למידה חברתית-רגשת ועל האופן שבו הבנתם מסייעת לדייק ולמקד את תפקידם של אנשי החינוך בתהליכי הטמעת SEL ותורמת לקידום רווחתם הרגשית של באי בית הספר. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
הסרטון מפרט ומביא עדויות ליתרונות של למידה חברתית-רגשית על שיפור הישגים, האקלים הבית-ספרי, רווחת התלמידים והחיבור שלהם לבית הספר, ועוד.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם פאתנה חגלה, מנהלת בית הספר "אלמוסתקבל" בג'לג'וליה, על אינדיקטור "הוראה ישירה של מיומנויות חברתיות-רגשיות" דרך הפיתוח הייחודי שפאתנה יזמה ומובילה בבית הספר. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה
מדיניות פיקוח וניהול: כיצד ניתן לתמוך במלאכת ההוראה? l גל פישר הוראה מבוססת ראיות היא מצבור של ידע על שיטות הוראה שזכו לביסוס מדעי. הרעיון בגישה זו להוראה ולמחקר ההוראה הוא שבמקצוע ההוראה, כבמקצועות רבים אחרים, יש שיטות וטכניקות יעילות יותר מאחרות, וסביר להניח ששימוש בהן – במקום באלה שאינן מבוססות – יוביל ללמידה טובה יותר של התלמידים. בהנחה שיש בידנו מצבור כזה של ידע פרקטי, עולות שתי שאלות מעשיות: 1. כיצד מורים יכולים להכירו ולהתמקצע בו? 2. מה תפקידם של גורמים שונים במערכת החינוך בחיזוק ידע כזה ובמימושו?
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם צוריאל רובינס, מנהל תיכון "מקיף אמי'"ת" בבאר שבע, על "איך עושים SEL" בבית ספר גדול, בגילאי התיכון כשהבגרויות ברקע, איך למידה חברתית-רגשית הופכת להיות חלק מהבגרות וכן על האופן שבו רותמים את הסדירויות בבית הספר לטובת הטמעת למיידה חברתית-רגשית מערכתית. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם גילי לייבושור, פסיכולוגית קלינית וחברת צוות מו"פ באבני ראשה על SEL, למידה חברתית-רגשית והאופן בו ניתן להטמיעה באופן מערכתי ואיכותי בבתי ספר. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם שחר פיינשטיין-גבריאל, מנהל בית הספר "שכונתי שפירא" בתל אביב, על אינדיקטור 'שותפות אותנטית עם המשפחה והקהילה' כדרך להובלת למידה חברתית-רגשית. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם שרון חיון, מנהלת בית הספר "המתמיד" ברמת גן, על אינדיקטור 'הוראה ישירה של מיומנויות חברתיות רגשיות ' וכן על ה'טיפוח ה SEL של המבוגרים' הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם יובל נבו, מנהל חטיבת ביניים 'תבל' בירושלים, על רתימת הסדירויות בבית הספר לטובת הובלת למידה חברתית-רגשית, ועל אינדיקטור 'הוראת SEL בתחומי הדעת'. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם שירלי רוזמן, מנהלת בית הספר "יצחק נבון" בהרצליה, על מסעות למידה, ועל מיקוד ב'בחירה' כביטוי לאינדיקטור 'קולם של התלמידים ומעורבתם' וכפקטור מרכזי בניהול עצמי של התלמידים והצוות. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה
איך נראית, נשמעת ומרגישה למידה חברתית-רגשית? למידה חברתית-רגשית היא גישה מערכתית, וככזו היא עוסקת באופן שבו SEL נמצא בכל הקשרי בית הספר. הטמעה מערכתית מתרחשת כאשר 'רואים, שומעים ומרגישים' SEL במרחבים הפיזיים של בית הספר, בהפסקות, כשלמידה חברתית-רגשית ניבטת ומורגשת בתהליכי הוראה-למידה, בחזון ובמדיניות של בית הספר , במערכות היחסים, בשותפויות, באקלים, ובשלומות גם של המבוגרים.
סרטון המסביר על האופן שבו ניתן לרתום את המודעות העצמית לפעולות של ניהול עצמי, על מנת לפעול באופן חיובי בכדי להשיג מטרות, לנהל לחץ, לבנות מוטיבציה, להרגיש תחושת פעלנות (agency). הסרטון עוסק גם בתפקידם של המבוגרים ביצירת סביבה רגועה ומווסתת, המאפשרת ללמד ילדים לנהל את עצמם - לנהל דחפים ולפתור בעיות באופן אדפטיבי .
בראיון זה טוען פרופ' הרכבי- מומחה בהוראת המתמטיקה- כי מנהל הצופה בשיעור אשר אינו מתחום הדעת והמומחיות שלו- עלול להזיק במשוב שהוא נותן למורה המלמד. המלצתו של הרכבי היא שהמנהל יבסס את התצפית שלו על היחס בין התכנון של המורה ובין השיעור בפועל, יקדם שיח רפלקטיבי ויתהה על הבחירות שערך המורה תוך כדי השיעור.
אנחנו מוקפים בסינגולריות, שמשנה את הדרך בה אנו חיים. ולאן היא לוקחת אותנו? אדם 'מהעבר', שחי לפני חמישים שנה, לא יזהה את העולם כיום, ובעוד חמישים שנה גם אנחנו נראה את המציאות של היום כדבר מיושן מאוד. אם אנחנו רוצים לא להיות מופתעים כל פעם מחדש, נצטרך לשנות מהותית את אופן החשיבה שלנו. הרצאה מתוך סדרת הכנסים 'מנהיגות. מה השאלה?!'
האלמנט שמחבר אנשים ויוצר זהות מצוי בהיסטוריה. תפקידו של החינוך הוא לא להקנות כלים וידע. הדיבור על ההבדל בין כלים לידע הוא מגוחך. אי אפשר להקנות כלים בלבד, מבלי לצקת לתוכם את הידע המתאים והראוי. אנשים זקוקים לטקסטים, הם צריכים ללמוד אותם בעל פה, כך שהם יוכלו לגבש זהות סביבם. הטקסטים הם הבסיס לבניית הזהות. ולכן, לבית הספר יש תפקיד חשוב- האדם נולד ריק ומישהו צריך להחליט מה ימלא אותו. בית הספר הוא שמקנה זהות, הוא מופקד על המענה לשאלה "מי אני?", הוא מקנה זהות ע"י נרטיב היסטורי. הזהות נותנת מענה לשאלות מאין באת, לאן אתה הולך ובפני מי אתה עתיד לתת דין. הרצאה מתוך סדרת הכנסים 'מנהיגות. מה השאלה?!'.
התלמיד שלכם, הילד שלכם, יכול להיות גאון עם חמישה דוקטורטים - אבל אם הוא לא יודע להסתדר בין אנשים, כחלק מקבוצה, הוא לא מתפקד. המצב הקים הוא חוסר תקשורת אמיתי ומשמעותי בין בני הנוער לסביבתם. גם כאשר הם מתקשרים אחד עם השני, הם לא מרימים את העיניים מהמסך, מה שגורם לתחושת ניכור גדולה אף יותר. היכולת האמפטית של צעירים יורדת ומעבר לכך- הטכנולוגיה מאפשרת מפלט ממצבים לא נוחים. חוסר התקשורת, יחד עם ההתמקדות העמוקה בסלולרי מציפה אל פני השטח תופעה מפחידה - בדידות. בני הנוער, החיילים, הקצינים הצעירים- הם אנשים בודדים. התפקיד שלכם, כאנשי חינוך, הוא לשבור את הבדידות. הרצאה מתוך סדרת הכנסים 'מנהיגות. מה השאלה?!'.
המחשב שהיה חלק מתעשיית המידע - עובר לתעשיית הידע. בקצב שמכפיל את עצמו באופן קבוע, מחשבים מחליפים בני אדם בעבודות שונות. אנחנו - אתם - צריכים לתת לאנשים את הכישורים והיכולת להתמודד עם זה. מנגד, ישנן טכנולוגיות אשר נותנות את הכח בידי האנשים. כיום יש לנו אמצעי ייצור בידי האינדיבידואל, כמו הדפסה תלת ממדית. המומחים שבהם נעזרנו בעבר לתחומים שונים- ייצור, הנדסה ואפילו רפואה, מוחלפים בקצב הולך וגובר על ידי מחשבים והתוצאה היא שכל אחד יכול לעסוק כיום בתחום שבעבר נחשב לדורש מומחיות. זו האחריות שלכם, כאנשי חינוך, להכווין את בני הנוער, הממציאים העתידיים, כך שיתקדמו בכיוונים הנכונים. הרצאה מתוך סדרת הכנסים 'מנהיגות. מה השאלה?!'.
מאת: קנת' ליית'ו'וּד, כּריסטופר דיי, פּם סמונס, אלמה הריס, דייויד הופּקינס
המאמר מסכם מצאים העולים מסקירת ספרות בנוגע למנהיגות בית-ספרית מוצלחת. כל מי שמשמש בתפקידי מנהיגות נושא באחריות עצומה לעשות את עבודתו כראוי. למרבה השמחה, אנו יודעים הרבה מאד מה פירוש אותו "כראוי". מטרת המאמר לסכם את הידע הזה.
מאת: תמר יחיאלי
הקונסטרוקטיביזם הוא מסגרת תיאורטית רחבה בעלת השפעה גדולה על החינוך בימינו. ד”ר תמי יחיאלי מסבירה מה זה קונסטרוקטיביזם ומה הוא אומר על למידה והוראה. בפשטות - הוא אומר שצריך לעשותן משמעותיות.
במסגרת תכנית המנהיגות המערכתית שהפעיל מכון אבני ראשה התקיים בינואר 2011 סמינר למנהלים מערכתיים בהשתתפות פרופ' ג'ף סאות'וורת' והמנהלים המערכתיים אנני מגיל וג'ון גרוב. בסמינר עסקו בתכנים הבאים: המנהיגות המערכתית באנגליה – התהוותה, אופני פעולתה, הצלחותיה והקשיים שעמם מתמודדים מנהלים מערכתיים. שיפור בית ספרי – תנאים עקרונות ופעולות להובלת תהליכי שיפור וליצירת בית ספר מצליח, תוך מיקוד בשיפור ההוראה, הלמידה והישגי התלמידים.
במסגרת תכנית המנהיגות המערכתית שהפעיל מכון אבני ראשה התקיים בינואר 2011 סמינר למנהלים מערכתיים בהשתתפות פרופ' ג'ף סאות'וורת' והמנהלים המערכתיים אנני מגיל וג'ון גרוב. בסמינר עסקו בתכנים הבאים: המנהיגות המערכתית באנגליה – התהוותה, אופני פעולתה, הצלחותיה והקשיים שעמם מתמודדים מנהלים מערכתיים. שיפור בית ספרי – תנאים עקרונות ופעולות להובלת תהליכי שיפור וליצירת בית ספר מצליח, תוך מיקוד בשיפור ההוראה, הלמידה והישגי התלמידים.
במסגרת תכנית המנהיגות המערכתית שהפעיל מכון אבני ראשה התקיים בינואר 2011 סמינר למנהלים מערכתיים בהשתתפות פרופ' ג'ף סאות'וורת' והמנהלים המערכתיים אנני מגיל וג'ון גרוב. בסמינר עסקו בתכנים הבאים: המנהיגות המערכתית באנגליה – התהוותה, אופני פעולתה, הצלחותיה והקשיים שעמם מתמודדים מנהלים מערכתיים. שיפור בית ספרי – תנאים עקרונות ופעולות להובלת תהליכי שיפור וליצירת בית ספר מצליח, תוך מיקוד בשיפור ההוראה, הלמידה והישגי התלמידים.
מאת: איאן בּארנס, פיטר סמית
סיכום תוצאות מחקר שעסק בבחינת הפרקטיקה של מנהיגים בית-ספריים. המאמר מציג חמישה מרכיבים של המנהיגות האפקטיבית להחדרת חידושים בתוכנית הלימודים.
מאת: טוני בוש, דרק גלובר
המאמר מספק סינתזה של המחקרים החשובים ביותר בנושא מנהיגות בית ספרית, במתכונת נגישה לאנשי שטח ולקובעי מדיניות. כלולה בו ספרות תאורטית המציגה דיון במושגים הקשורים במנהיגות, לצד ספרות אמפירית שנועדה להדגים אם ועד כמה עדויות המחקר תומכות במושגים אלו של מנהיגות בית ספרית. המאמר כולל גם סקירה תמציתית של עיקר השלכות המחקר העיוני על פיתוח מנהיגות.
מאת: ניל מקניל, רוברט פ' קוונה, סטפן סילקוקס
המאמר מציג סינתזה של ממצאי ספרות ומחקרים העוסקים בהנהגת בתי ספר ובשינוי הפרקטיקות הפדגוגיות של המורים. הוא מתמקד במיוחד בזיהוי גורמי המפתח לשינוי פדגוגי, ולסיכום הוא מציע מסגרת מושגית של מנהיגות פדגוגית
מאת: ג'וזף בלייז, ג'ו בלייז
מאמר זה מתאר את האסטרטגיות היום-יומיות של מנהלים הנוקטים מנהיגות מופתית לשיפור הוראה, ואת השפעת המנהלים האלה על מורים. ניתוח אינדוקטיבי של הנתונים הניב שתי יוזמות מרכזיות הכוללות 11 אסטרטגיות ששימשו לבניית מודל רפלקצייה-צמיחה של מנהיגות לשיפור הוראה. מאמר זה מתחקה על האסטרטגיות האלה ועל המשמעויות שייחסו להן המורים.
מאת: קארין אמית, מיכה פופר, ראובן גל, מורן משקל–סיני, אלון ליסק
מחקר זה מתמקד בסוגיה המרכזית שהעסיקה את החוקרים בראשית המחקר על מנהיגות: זיהוי היכולות החשובות להנהגה. לבחינת יכולות אלה, ניגשנו מצוידים במושגים, כלים ומודלים פסיכולוגיים שפותחו בעשורים האחרונים. לטענתנו, שלושה סוגי יכולות חשובים להנהגה: האחד, בטחון עצמי המבוטא באמצעות מוקד שליטה פנימי, רמת חרדה תכונתית נמוכה ואמונה במסוגלות עצמית כללית. השני, דפוסי חשיבה המאופיינים באופטימיות. והשלישי, יכולות הנדרשות לקיום יחסים פרו-סוציאליים, אשר מתפתחות בשלבי החיים הראשונים ונמצאו שכיחות יותר בקרב בעלי דפוס התקשרות בטוח. נמצא כי המשתנה המבחין ביותר בין "מנהיגים" ל"לא מנהיגים" הוא חרדה תכונתית. בחינת השפעתם של המשתנים השונים על המשתנה הרציף של מנהיגות העלתה כי למשתנים, חרדה, מוקד שליטה ודפוס בטוח השפעה מובהקת על מנהיגות. דיון בממצאים אלו לאור מודלים עכשוויים של מנהיגות, חותם מאמר זה.
מאת: חנה קורלנד, רחל הרץ-לזרוביץ
מציאות מורכבת ותחרותית כופה על ארגונים שונים, וביניהם בתי ספר, להפוך לארגונים לומדים ולשפר את איכות התהליך החינוכי ואת השירות שניתן במסגרתם. למחקר שתי מטרות עיקריות: האחת, לאתר ולזהות את המבנים ואת המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסוד אחד. המטרה השנייה היא לנסות ולחשוף את קשרי הגומלין בין מבני הלמידה הארגונית ומנגנוניה לבין התרבות הארגונית והחזון החינוכי המאפיינים את בית הספר הנחקר כארגון לומד. המחקר הוא אכותוני-תיאורי. הממצאים מעידים על קיומו של חזון חינוכי משותף לצוות, המתממש ברובו בעזרת תהליך ארגוני מערכתי – למידה ארגונית – בכל רמות המוסד החינוכי, ובכך חידושו. נראה שהסדרים ארגוניים פורמאליים ומנגנוני למידה מאפשרים במידה רבה לצוות בית הספר ליצור ידע חדש ולהטמיעו בשגרה ובהסדרים הארגוניים של בית הספר, כך ש"התאוריה המוצהרת" הופכת ל"תאוריה שבשימוש", למציאות יום-יומית בבית הספר הנחקר. מחקר זה תורם להבנתם של מאפייני החזון החינוכי, התרבות, המבנים ומנגנוני הלמידה הארגונית, המסייעים לבית הספר לחולל שיפור מתמשך.
מאת: רינת ארביב אלישיב, ורדה צימרמן
בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, מספר המורים הנושרים עולה. הנתון נכון בייחוד בנוגע למורים בתחילת דרכם. החוקרים במחקר זה עקבו אחר הקריירה המקצועית של למעלה מ-20,000 מורים וערכו ראיונות עומק עם 12 מהם כדי לעמוד על הסיבות לנשירת מורים בישראל. המחקר מזהה שני נתונים עיקריים המסייעים בניבוי נשירת מורים: סלקציה עצמית ומידת ההשתלבות בבית הספר.
מאת: ריצ'רד דופור
במאמר זה יוצא דופור, שנחשב לאחד החוקרים המובילים בנושא קהילות מקצועיות, כנגד הסכנה שבהקמת קהילות לומדות ריקות מתוכן: קהילות שבהן המורים נפגשים ואף משתפים ומתדיינים זה עם זה, אך הן אינן מובילות לשינוי עמוק בדרכי ההוראה שלהם ואינן משפרות את תהליכי הלמידה של התלמידים. דופור מציע שלושה עקרונות ליבה לפעילות אפקטיבית של קהילה מקצועית לומדת ומלווה אותם בדוגמאות מהשדה.
מאת: יפה בניה, יגאל יעקובזון, ינון צדיק
צוותים רבים עובדים בבית הספר, אבל לא כל צוות הוא קהילה מקצועית לומדת. הכלי שלפניכם יתאר את המאפיינים של קהילה מקצועית לומדת וייתן בידיכם תשתית ידע בסיסית וכלים יישומיים להובלה ולביסוס של קהילה מקצועית לומדת בבית ספרכם.
מאת: ינון צדיק, ערן ברק-מדינה
הסקו"פ (סקר קוהרנטיות פנימית) הנו שאלון מקוון למורים הנועד לסייע למנהל בית הספר להעריך את האופן בו מתנהלת הלמידה בבית הספר ואת התהליכים התומכים בה. תוצאות השאלון יכולות לשמש למנהל בית הספר כבסיס לקבלת החלטות על בשלות בית הספר לבצע תהליך שינוי משמעותי, או על נושאים שהוא היה מעוניין לפעול לשיפורם.
מאת: דרורה פריצקר, דורית חן
על-פי הנטען במחקר, חוויית השחיקה בקרב מורות מובילה אותן לפרישה על רקע מצוקה רגשית. שלושה גורמים מרכזיים לשחיקה זו: (א). עומס ואינטנסיביות בעבודת ההוראה – גורם שמקורו בתחום העיסוק; (ב). יחס נעדר אמפתיה של ההנהלה ועמיתים ,בייחוד על רקע סיטואציות שיש בהן היבט אישי; (ג). 'הלם מציאות', ובפרט הפער בין המצוי לרצוי. אפשר למצוא במחקר עיסוק בדרכי התמודדות עם התופעה במסגרת הכשרת מורים ובתהליך קליטתם בבית הספר .
"מסמך התוצאות המצופות" מפרט את תפיסת תפקיד מנהל בית הספר במדינת ישראל, על-ידי פירוק ששת תחומי תפיסת התפקיד לממדיהם ופירוק כל ממד לסדרה של פרקטיקות ניהול מיטביות. המסמך הוא כלי עבודה וגם מחוון למנהלים בראשית דרכם, והוא מתווה את הדרך לפיתוח המנהיגות הפדגוגית שלהם.
מאת: חיים אדלר (יו"ר הוועדה)
מסמך זה מבטא סדר עדיפות ברור: תפקידם של מנהלי בתי ספר הוא להנהיג את בית הספר מבחינה חינוכית ופדגוגית, כדי לשפר את חינוכם ולמידתם של התלמידים כולם. ארבעה תחומי ניהול נוספים מאפשרים תפקיד זה ותומכים בו: עיצוב תמונת העתיד של בית הספר על סמך חזון והיכולת לנהל את השינוי הנדרש; הנהגת הצוות, ניהולו ופיתוחו המקצועי; התמקדות ביחיד; ניהול הקשרים בין בית הספר לקהילה.
מאת: תדהר גוטמן
"צא ולמד" הוא כלי להתבוננות וליצירת תמונת מצב של התנהגויות ופרקטיקות בית ספריות. הוא מבוסס על סדרת ביקורים קצרים בכיתות, ממוקדים בפרקטיקה שנבחרה מראש, והוא מאפשר למנהל לבנות את עצמו בתור מנהיג פדגוגי ולפתח שיח מקצועי בין אנשי הצוות דרך זיהוי חוזקות הצוות והנעת הצוות ללמידה. הסדירות הארגונית ש"צא ולמד" יוצר מאפשרת לקיים תהליך למידה ושיפור בית ספרי מתמיד.
מאת: קובי גוטרמן
הכלי מבוסס על ההנחה ששיפור בית ספרי מתמשך ובר-קיימא נשען במידה רבה על שיפור מעשה ההוראה בכיתה. מנהל בית הספר הפועל כמנהיג פדגוגי מבין את חשיבות הרפלקציה הממוסדת במסגרת תהליכי הוראה ולמידה ומיישם דרך קבע בבית ספרו תהליכי תצפית ושיח פדגוגי. הכלי מכוון להעצמה ולצמיחה אישית של המורה בכיתה, והוא תורם להפחתת החששות מתצפיות הוראה ולשכלול היכולת הרפלקטיבית של המורים לצורך שינוי ושיפור בהוראתם.
מאת: אלכס שניידר
איכות ההוראה והלמידה בבית הספר נקבעת במידה רבה על-פי התשתית המנהלתית שהמנהל יוצר; בה גלומה היכולת לתרגם את התשתית הארגונית-מנהלתית לאמצעים פדגוגיים. כלי זה מציע למדריך האישי עקרונות עזר ותהליך מובנה להדרכת המנהל החדש בבניית מערכת השעות הבית ספרית. ראשיתו של התהליך בשלב ההיערכות – הבהרה וגיבוש של רכיבי המערכת ושל התפיסה והעקרונות שבבסיסה; המשכו בשלב היישום והבנייה – הנחיית המנהל בבנייה המעשית של מערכת השעות; וסופו בשלבי הבקרה וההערכה – בדיקת מערכת השעות והתאמתה לרגישויות ולצרכים של התלמידים, המורים והקהילה, ולדרישות משרד החינוך.
מאת: רמי אלוני
תלמיד הסובל מהפרעות קשב וריכוז חווה הצלחה ומגיש עבודת חקר בהיסטוריה: סרט תיעודי על סליק שגילה בקיבוצו.
מאת: הילה ארזי-חטאב
הסיפור עוקב אחר כניסתה לתפקיד של מנהלת שצמחה בבית הספר ומקבלת אותו לידיה על סף סגירה. המנהלת מובילה תהליך שינוי במטרה לשפר את ההישגים הלימודיים בבית הספר על-פי ערך חינוכי מרכזי של מכוונות לפרט. בבסיס תהליך השינוי הבית-ספרי עומדים עקרונות של חזון ממוקד ומשותף לכול, העצמת צוות בית הספר וגיוסו למטרה המשותפת וכן ניהול מבוסס-נתונים המאפשר ידיעה על מצבו של כל תלמיד בכל רגע נתון.
מאת: ג'ון מ' ג'נקינס, ג'יימס ו' קיף
חקר-מקרה של שני בתי ספר שמציגים יזמוֹת עכשוויות להתאמה אישית של החינוך בבתי ספר ושל הוראה. שני בתי הספר כפופים לאותם כללים ומגבלות החלים על בתי ספר קונבנציונליים, אך הם פורצים גבולות חדשים בחינוך ויוכלו לשמש מודל לחיקוי.
מאת: ריצ'רד פ. אלמור
המאמר עוסק ביסודות החיוניים למנהיגות בתי-ספר ציבוריים. המחבר טוען כי כדי שבתי-ספר ציבוריים ומערכות חינוך ציבוריות יישמו את רפורמת הסטנדרטים יש לשפר באופן משמעותי את איכות ההוראה. משימה זו היא אפשרית בתנאי שייעשו שינויים מרחיקי לכת באופן שבו בתי-ספר ציבוריים מגדירים ומיישמים מנהיגות.
מאת: רמי אלוני
בטקסט מובאת תפיסתו של המחבר: הלמידה הרצויה בבית הספר היא למידה פעילה כאן ועכשיו, תהליך רציף ובו דיאלוג, למידת חקר, חשיבה והעלאת דילמות. דוגמה לשאלה מבחינת בגרות בהיסטוריה מצורפת ומבטאת תפיסה זו.
מאת: אביבה מורדוביץ
את הסיפור כתבה מנהלת בעלת ותק ניהולי שהתחילה לנהל בית ספר חדש. הוא מתאר בגוף ראשון ובאופן רפלקטיבי את יחסיה המורכבים עם רכזת שכבה ואת המתחים בין הרכזת לצוותה. בסיפור מוצגים הלבטים הרגשיים, הערכיים והניהוליים וכן החלטות המנהלת שנועדו לקדם את בית הספר מצד אחד ולהקל את המורכבות הבין-אישית מצד שני.
מאת: הילה ארזי-חטאב
בסיפור זה, המבוסס על פיתוח ייחודי של קריית חינוך דרור, מוצגים תפיסה, מושגים, שיטה וכלי עבודה הממוקדים בזיהוי ומיפוי תפקודו של התלמיד היחיד ברמות שונות: התנהגותית, חברתית-אישית ולימודית. איסוף הנתונים וניתוחם יוצר תמונת מצב מפורטת לגבי כל תלמידי בית הספר. לאור נתונים אלו המנהל, מורים מובילים ומחנכים מסוגלים לקבל החלטות על מנת לקדם את תפקודם של התלמידים כולם.
מאת: מייקל ברבר, מונה מורשד
דוח מקינזי מבוסס על בדיקה מעמיקה ושיטתית של 25 מערכות חינוך בעולם ומנסה למצוא את הגורם המשפיע ביותר על איכותן של מערכות חינוך. מסקנתו חד-משמעית: "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה".
מאת: אריאל לוי
המאמר שלהלן שייך לגישה המבקשת "להחזיר עטרה ליושנה" – לראות במנהיג החינוכי מי שמוביל תהליכים פדגוגיים. המאמר (1) טוען שמנהיגות פדגוגית היא לב לבה של המנהיגות הבית-ספרית; (2) מציע מאפיינים מרכזיים למנהיגות פדגוגית; (3) מצביע על תחומי פעולה אפשריים של מנהיגות פדגוגית בבית הספר.
מאת: טרי ריגלי
המאמר קושר בין שיפור בית ספרי לבין הוראה ולמידה. במסגרתו מוצעים שלושה עקרונות שלאורם יש לפתח פדגוגיה בית ספרית מיטבית: התפתחות קוגניטיבית; אינטליגנציות מרובות; ורפלקסיה תרבותית הכרוכה במתן אפשרות לתלמידים להרהר בתרבויות המשפיעות בחייהם ולנקוט בגישה ביקורתית. במאמר משולבות דוגמאות מבתי ספר המיישמים את העקרונות הפדגוגיים הללו.
מאת: הילה ארזי-חטאב
בתיאור זה נפרשׂ תהליך החשיבה והארגון מחדש של בית ספר תיכון אזורי ששם לו למטרה להביא את תלמידיו ומוריו לידי מיצוי הפוטנציאל האישי שלהם. בית הספר פיתח "גמישות ארגונית", מודל המאפשר לו להתאים את עצמו טוב ככל האפשר לצורכי התלמידים, מקל את עומס העבודה על המורים ומפנה משאבים מערכתיים.
מאת: בני פרל
סיפור המעלה את הקשיים במעשה ההוראה ואת השלכותיהם על תהליך הלמידה. הוא מתמקד בקשר בין התפיסה החינוכית של המורה לעברו וצרכיו ובפער בינו לבין התרבות הבית-ספרית והחברתית הרווחת. זהו סיפור על פערים בגישות ותרבויות ועל מפגש רע ביניהם; מעלה שאלות על חוויית ההוראה, משמעת, פחד של מורים ותלמידים כאחד, מורים "קשים" והחיבורים שאינם ניתנים לניתוק בין האישי לחינוכי. הכלי מיועד למנחים של קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות אלו וכן למנהלים הרוצים לגבש עמדה בעניין תפקיד המנהל בתווך שבין המורה לתלמידים.
מאת: טובה מיטלמן-בונה
המעבר לחיטוב של בית ספר גדול, הישגי ומצליח דורש מבית הספר להפסיק למיין את התלמידים הנרשמים אליו ולעסוק בשינויים בזהותו ואופיו של בית הספר בכלל ובהרכב אוכלוסייתו בפרט. מנהל בית הספר התמנה לתפקידו על מנת להוביל את תהליך החיטוב, אך המורים מתנגדים לשינוי, והמנהל נאלץ להתמודד עם פערים בין תפיסתו החינוכית לבין עמדותיהם. ברקע: פער בין ציוני המגן הנמוכים שנתנו המורים לתלמידים מתוך תפיסה חינוכית שכך נכון לבין הציונים הגבוהים שהתלמידים קיבלו בבחינות הבגרות החיצוניות. על המנהל להתמודד גם עם תפיסות המורים הקשורות למדיניות ההערכה הבית ספרית
מאת: סמדר ייגר
המנהלת לשעבר של בית הספר מנור-כברי מתארת את השינוי הפדגוגי בבית הספר. זהו סיפור הצלחה על מימוש חזון פדגוגי והטמעתו בשגרת הוראה ולמידה של בית ספר. מעבר לתפיסה ולמודל הפדגוגי המוצג, הסיפור מפרט את הרכיבים שאפשרו את הצלחתו של תהליך השינוי ואת תפקידה הייחודי של מנהלת בית הספר בהקשר זה.
מאת: מוֹד בְּלֶר, ג'יל בוֹרן, קרוליין קופן, אנג'לה קריס, קרמיאן קֶנר
המאמר מפרט את ממצאי המפתח ממחקר על בתי ספר שהצליחו לעזור לתלמידים מקבוצות מיעוט אתניות: מאפיין משותף לבתי הספר היה מנהיגות חזקה ונחושה בכל הקשור בשוויון הזדמנויות. בתי ספר אפקטיביים הם בתי ספר שהקשיבו לתלמידים ולהורים, למדו מהם וניסו לראות דברים מנקודת מבטם של התלמידים; הם טוו קורים עדינים של קשרים עם קהילות מקומיות, ניסו להבין את "הילד כמכלול" ולעבוד אִתו, גיבשו הליכי תגובה ברורים לבריונות גזענית ולהטרדה על רקע גזעי וקידמו אסטרטגיות למניעת הרחקה. הציפיות מהמורים ומהתלמידים כאחד היו גבוהות, וגובשו שיטות ברורות לקביעת יעדי התקדמות ולניטור. את התוצאות ניטרו לפי המוצא האתני של התלמידים, וכך אפשר היה להשוות בין הישגי קבוצות התלמידים, לזהות מחסור בלתי צפוי במשאבים ולהתמקד בתחומים שתבעו תשומת לב מיוחדת. המעקב הצמוד גם העלה שאלות רחבות יותר על הקבצות, על לימוד לפי רמות ועל סילוק/הרחקה מבית הספר.
מאת: לואיז סטול
המאמר עוסק בצורך להתאים את בתי הספר לעולם משתנה באמצעות שיפור היכולת הפנימית שלו. יכולת פנימית היא הכוח להיות מעורב בלמידה מתמשכת ובת קיימא של המורים ושל בית-הספר במטרה לשפר את למידת התלמידים. בית-ספר כזה מסוגל ליטול על עצמו את האחריות לשינוי ולשגשג בסביבה משתנה.
מאת: בריאן גודווין והת'ר היין
הזירה של הערכת עובדים בתאגידים בינלאומיים משתנה בשנים האחרונות. במקום ציונים ודירוגים עוברות חברות ענק דוגמת מיקרוסופט וג'נרל אלקטריק להערכות מילוליות, הניתנות תוך כדי עבודה ולאורך זמן. המעבר הזה מבוסס על מחקרים מתחום החינוך המלמדים שמשוב מילולי שניתן למורים בעתו על ידי אנשים בעלי הכשרה מתאימה ובאופן מתמשך ורציף משפר את איכות ההוראה ומוביל לעלייה בהישגי התלמידים.
מאת: דייויד הופקינס
מטרת המאמר הזה היא להתוות בדיוק את הקשר בין מנהיגות לבין למידה. הדבר ייעשה בשלוש דרכים: • יזוהו הסגנונות המנהיגותיים הרלבנטיים ביותר קידום למידת התלמידים • יובהרו תחומי העשייה שיש להתמקד בהם על מנת להעלות את רמת הלמידה של התלמידים • ייטען טיעון בזכות גישה כלפי רפורמה חינוכית שקושרת מנהיגות פדגוגית עם שיפור בית-ספרי
מאת: המכון הלאומי למנהיגות בית ספרית (NCSL), בריטניה
מאמר זה מיועד לתמוך במנהיגי בתי-ספר בהפיכת מעורבותם של קהילות, מוסדות וארגונים שונים לאותנטית ולאפקטיבית יותר. המאמר בוחן מהו שיתוף פעולה, כיצד הוא מושג, מדוע גישה זו חשובה לבתי-ספר ומה משמעות הדבר עבור פרקטיקות עתידיות.
מאת: רמי אלוני
כדי להגביר את המוטיבציה והעניין של התלמידים, צוות בית הספר בחטיבת ביניים אזורית ותיקה מחליט לעדכן את תכנית הלימודים ולכלול בה נושאי לימוד ערכיים. ההורים אינם רואים זאת בעין יפה.
מאת: לי שולמן
הלמידה על פי הטבלה של פרופ' לי שולמן - מרצה וחוקר מאוניברסיטת סטנפורד ומנהלה של קרן קרנגי - כוללת שישה יסודות. מוסדות חינוך ומורים טובים דואגים לכולם. להלן גרסה מקוצרת של המאמר החשוב להבנת המושג "למידה" בהקשר חינוכי.
מאת: יעל עופרים
תקציר זה מהווה סיכום של מחקר אותו יזם מכון אבני ראשה בנושא מנהיגות בית ספרית והישגי תלמידים בישראל. המחקר שהינו ראשון מסוגו והיקפו בישראל בודק את הנושאים הבאים: הקשר בין סגנון המנהיגות לליבת ההוראה (הפעולות היום יומיות בכיתה, שמטרתן הוראה, למידה ויישום תכנית הלימודים); הקשר בין ליבת ההוראה להישגי תלמידים במיצ"ב; כיצד מנהלים יכולים להשפיע על ליבת ההוראה, ובאמצעותה – על הישגי תלמידים. בראשיתו ניתן למצוא המלצות מעשיות לשולחן הניהול הנגזרות מהמחקר המלא.
מאת: מנוחה בירנבוים
הערכה לשם למידה היא מעשה מורכב, הכרוך בחמישה מהלכים, בתרבות הערכה ובהקשר בית-ספרי. פרופ’ מנוחה בירנבוים מתארת את המרכיבים הללו, החיוניים ללמידה ולצמיחה, ומנתחת אותם.
מאת: יורם הרפז
במאמר יש בחינה של מודל חדש ההולך ומתהווה במחשבת החינוך ובעשייה החינוכית. המחבר מכנה אותו "המודל השלישי". המודל השלישי מבדיל עצמו משני המודלים שקדמו לו – זה המכונה "חינוך ישן" שבו "תוכנית הלימודים במרכז", וזה המכונה "חינוך חדש" שבו "הילד במרכז". המאמר שלהלן מציע הצגה שיטתית של מודל זה, הדגמה וניתוח שלו, ועיון ביקורתי בו.
מאת: ד"ק כהן, דבורה לוונברג בול
המאמר סוקר את הסיבות לכשלונן של תוכניות המבקשות לחדש את מעשה ההוראה והלמידה ומתווה את המסגרת התיאורטית למחקר בתחום. בחלקו השני דן המאמר בשאלה אילו תנאים צריכים להתקיים על-מנת שלחדשנות בהוראה ובלמידה יהיו סיכויים סבירים להצליח.
מאת: יותם חותם, לינור הדר
מאמר זה מציג חלק מהממצאים של מחקר רחב היקף הדן בשאלה מהי למידה טובה בקרב תלמידי תיכון ישראלים. המאמר דן ביחסם של תלמידים לציונים, למדדים של הצלחה וכישלון ולחוויית הלמידה בכלל. הקריטריון המרכזי שמרבית התלמידים הסתמכו עליו כדי להגדיר למידה טובה היה ציונים: למידה טובה פירושה קבלת ציון טוב. החוקרים מראים כי התלמידים רואים במערכת החינוך בכלל ובבית הספר ובמורים בפרט גורמים המעריכים אותם בעיקר באמצעות ציונים. הם מצביעים על המסר שהתלמידים מפנימים: תוצרים הניתנים לכימות ומדידה אובייקטיבית כגון ציונים נחשבים לגרעין של למידה, הצלחה ומעמד בחיים; כל מה שאינו ניתן למדידה וכימות כגון גדילה אישית, הנאה ולמידה לשם הבנה שולי ואינו רלוונטי.
מאת: אריאל לוי
משרד החינוך מקדם בשנים האחרונות כמה רפורמות שלכאורה שונות זו מזו, אך מבט מקרוב מלמד כי למרביתן מכנה משותף: מתן אפשרות למנהיג הפדגוגי להיות מעורב ולהשפיע השפעה משמעותית על המתרחש בתוך הכיתות וכך להוביל שינוי ושיפור בבית הספר שבאחריותו.
מאת: עידו ברקן
מנהיגות מבוזרת היא מושג שמרבים לחקור בשנים האחרונות. גם בקרב מקבלי החלטות התחלפה פרדיגמת המנהל שהוא "גיבור על" בפרדיגמה של מנהיגות ששותפים לה גורמים בתוך בית הספר ומחוץ לו. ואולם לצד ההמשגה התאורטית (כשלעצמה, לא תמיד ברורה), לא תמיד ברור כיצד מנהיגות מבוזרת באה לידי ביטוי הלכה למעשה. רשימה זו מתארת צוות מורים בבית ספר אחד במרכז הארץ שבו המנהיגות מבוזרת והמורים שותפים להנהגה ולהובלה הבית ספרית.
מאת: גילי טלמור דוד
מנהלים רבים מעוניינים להפוך את מנהיגותם למבוזרת יותר, אך לעתים קרובות רצון זה מלווה בחשש. ברשימה זו מספרים מנהלים מבתי ספר ברחבי הארץ על תהליכי ביזור שהנהיגו בבתי הספר, והם משתפים את חבריהם בלבטים, בחששות וגם בתחושות של גאווה והישג.
מאת: מוחמד צרצור
איך הופכים קבוצה של מורים לקהילה מקצועית? ברשימה זו מתאר המחבר את המהלכים שהוא מוביל בבית הספר שהוא מנהל – כדי להגביר את תחושת השותפות של הצוות ואת מידת האחריות שכל אחד מן המורים חש כלפי הקהילה הבית ספרית בכללותה.
מאת: דיטה סלמן
מורים מתחילים, בישראל ובעולם, עוזבים את עבודתם בשיעורים גבוהים בשנים הראשונות לעבודתם. תכנית "חותם" פותחה כדי לתת מענה לבעיה מערכתית זו. תפקידם של המנטורים, מורים מצוינים הפועלים בבית הספר, ללוות את המורים בשנתם הראשונה לתפקיד ולתת מענה אישי וקבוצתי למצוקותיהם – כדי שקליטתם בבית הספר תהיה טובה יותר.
מאת: רותם טרכטנברג ואדם לפסטיין
לעִתים קרובות מנציחה שיחת המשוב יחסים היררכיים בין נותן המשוב ה"מומחה" למקבל המשוב ה"מתמחה". רשימה זו מציעה מודל אחר לשיחת משוב: שיחה ששני הצדדים בה נתפסים כבעלי ידע שהם חולקים זה עם זה בדרך של דיאלוג. אחד התנאים לקיומה של שיחה מעין זו הוא ששני הצדדים יהיו גם צופים וגם נצפים.
מאת: דינה פלד ומתן ברק
מתווה שיחה (פרוטוקול) הוא כלי לתכנון, ניהול וויסות של שיחה מקצועית. מתווה השיחה דומה לפרוטוקול הרפואי בכך שיש בו שלבים מובנים וידועים מראש (ולעִתים גם קצובים בזמן). מטרתו של מתווה השיחה – לסייע לאנשי מקצוע לקיים שיחה עניינית על סוגיות מקצועיות, שיחה נטולת שיפוטיות ובלא הממד האישי. ההסתגלות לשיחה מובנית כזאת דורשת זמן, אך משעה שהשותפים התרגלו למבנה הקשיח (יחסית), רבים מהם מדווחים על תועלת רבה המופקת ממנו.
מאת: יעל פולברמכר
קבוצת מורים צופה בקטע וידיאו של שיעור מצולם ודנה בו בישיבת עבודה. אילו שאלות עולות בשיחה? מה אפשר ללמוד משיחה מעין זו? מהם התנאים שבהם שיחה כזאת יכולה להתקיים? המחברת מתארת מפגש מורים בבית ספר, כולל תיעוד של שיחות אמתיות, ודנה ביתרונותיה של למידה מסוג זה.
מאת: דנה ודר-וייס, עליזה סיגל ואדם לפסטיין
לכולנו חשוב מה אחרים חושבים עלינו ולכן, כאשר אנו באים במגע עם אחרים, חלק מהזמן אנו עסוקים בדימוי הציבורי שלנו. המחברים של רשימה זו מציגים את אופן השפעתה של השמירה על הדימוי הציבורי על קיומה של שיחה מקצועית. לדעתם, איום מתון על הדימוי הציבורי עשוי לקדם את השיחה, אולם איום גדול מדי מפריע לקיומה של שיחה מקצועית משמעותית.
מאת: ברנדה הורביץ-פרוור
לעִתים קרובות מדי החלטות בבתי ספר מתקבלות על סמך תחושת בטן, אינטואיציה. מחברת רשימה זו מתארת, בעזרת שלוש דוגמאות, כיצד תהליכי קבלת ההחלטות בבית הספר שהיא מנהלת מבוססים על איסוף נתונים ומציגה את יתרונותיה של גישה זו.
מאת: מתן ברק
סבבי למידה הם מתודה המכנסת רשת של אנשי מקצוע מדרגים שונים במערכת – מורים, מנהלים, מפקחים, אנשי מחוז ואנשי מטה – לבחינה משותפת של בעיה מוגדרת בבית ספר מסוים. הרשת פועלת על-פי מתווה בנוי מראש, והמשתתפים מתבקשים להשהות את השיפוטיות ואת הביקורתיות כדי להתבונן בבעיה בצורה "נקייה" ככל האפשר. על אף הקשיים הטמונים במתודה זו, המתמידים בה מדווחים על השגת שינויים משמעותיים בסביבה הבית ספרית. יתרונה של המתודה בכך שהיא מהווה גם פתח לשינוי מערכתי רחב יותר.
מאת: מתן ברק, גילי טלמור-דוד, עידו ברקן
בעיות בפרקטיקה הן בעיות שנוצרות בעת העבודה בארגון מקצועי – אנו נתקלים בבעיות כאלו שוב ושוב והן מייצרות אי-נחת. בעיות אלו אינן “שייכות” למישהו, ובהגדרתן אין כוונה לחפש “אשמים” בהן. אלה הן בעיות מערכתיות – כלומר, הן תולדות של מבנה, תרבות ואינטראקציות שיש בעבודה בכל מערכת מקצועית. במילים אחרות, אין מערכת מקצועית שאין בה בעיות בפרקטיקה, ואחד מתפקידיה הבסיסיים של מנהיגות מערכתית הוא לזהות אותן, לייצר הכרה ומודעות להן ולתמוך בפעולות שונות לפתרונן. כלי זה מאפשר הגדרת בעיה בפרקטיקה במטרה לחדד ולהבהיר פער עליו נבקש להתבונן במטרה לייצר חלופות ופתרונות.
תמ"ה הוא כלי אבחון שמטרתו ליצור תמונת מצב של הפרקטיקות הרווחות בפדגוגיה הבית ספרית ושל התהליכים הניהוליים המעצבים אותה. הכלי מיועד למנהלי בתי ספר המעוניינים הן לתאר, להבין ולנתח את האופן שבו ההוראה, הלמידה וההערכה מתנהלות בבית ספרם והן לקבל החלטות בקשר אליהן. האבחון מבוסס על שילוב בין ארבעה רכיבים: המעשה הכיתתי, למידת צוותי מורים, עמדות ותפיסות של מורים בתחום הפדגוגי וכן עמדות ותפיסות של תלמידים בתחום הפדגוגי.
מאת: מאיה בוזו-שוורץ
המשוב הניתן לתלמיד על עבודתו ולמידתו הוא המשתנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על הישגיו. כיצד נותנים משוב המקדם למידה?
מאת: מאיה בוזו-שוורץ
שאילת שאלות היא אחת מפרקטיקות ההוראה הנפוצות. אך לא כל שאלה מקדמת את הלמידה, את החשיבה ואת ההבנה של התלמידים.
מאת: מאיה בוזו-שוורץ
השינוי המבני מכיתה לקבוצות קטנות אינו ערובה לקיומה של למידה שיתופית. כיצד מקדמים את השיח המתנהל בקבוצה למטרת שיפור איכות הלמידה?
מאת: ירדנה אלון, יעקב קורצוייל
חקר מקרה, שנוצר בתהליך למידה פרסונלי למפקחים כוללים, עוסק בהטמעת תהליך לצפיית עמיתים בבית הספר.
מאת: אריאב יוסט
שיתוף בחוויות ותובנות מתהליך הלמידה מרחוק של התוכנית להכשרת עתודה ניהולית מחוזית
מאת: תומר אושרי ואורי בן דוד
מודל עבודה המאפשר מרחב אוטונומי בתוך גבולות ברורים הנקבעים מראש
מאת: דניאל דולמן, ריצ'רד בויאציס, אנני מק'קי
מנהלי בתי ספר מכירים את הרגע הזה שבו מתנהל דיון בצוות, וכאשר המנהל אומר את דעתו ה'כיוון' של השיח משתנה לכיוון דעתו של המנהל; מכירים את הרגע שבו הם התלהבו ממהלך שרצו להוביל והצוות 'נדבק' בהתלהבות; הם מכירים את התחושה שדברים שקרו ביום העבודה בבית הספר – קונפליקט, דאגה, התרגשות – 'הולכים' איתם במשך כל היום, משפיעים עליהם, לפעמים גם על שנתם בלילה; הם מכירים את הרגע שבו הם התפרצו על משהו והתחרטו על כך; הם מכירים את התחושה בעקבות מילה אחת שלהם שהצמיחה ילדה, מורה, איש צוות, שגם כעבור שנים הם נוצְרים בליבם את המילה הזאת ומייחסים לה משמעות גדולה בחייהם. כל התחושות המוכרות האלה הן רגעים של מנהיגות שפוגשת את יכולותיה הרגשיות-חברתיות.
מאת: גילי לייבושור
למידה חברתית-רגשית היא התהליך שבאמצעותו בני אדם – צעירים ומבוגרים – מבינים ומנהלים את רגשותיהם, מציבים יעדים חיוביים ופועלים להשיגם, חשים ומביעים אמפתיה לאחרים, מפתחים זהויות בריאות, מכוננים ומשמרים מערכות יחסים חיוביות ומקבלים החלטות באופן אחראי ואכפתי (Casel, 2020).
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
כדי לקדם את היכולות החברתיות-רגשיות של התלמידים, חשוב שבתי הספר יטפחו בו בזמן סביבת צוות תומכת המקדמת את היכולות החברתיות-רגשיות של המבוגרים.
מאת: סטפני ג'ונס וג'ניפר קאן
הצהרת קונצנזוס 'התשתית המחקרית על האופן שבו אנחנו לומדים : למידה היא חברתית ורגשית' , מספקת מענה מחקרי למחלוקת בנוגע לשאלה: האם בתי ספר צריכים לטפח את היכולות החברתיות-רגשיות-קוגניטיביות של התלמידים כמשימה יומיומית?
מאת: גילי לייבושור
המסמך המוצע להלן מתמודד עם הנחות נפוצות שנשמעות בשטח בנושא למידה חברתית רגשית. מטרתו להציף את התפיסות המוטעות ולספק בידי המנהיגות בית-ספרית כלים לבחינתם המושכלת.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
כיצד התמודדו בתי ספר בארה"ב עם האתגרים בהטמעת למידה חברתית-רגשית ומה ניתן ללמוד מכך?
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
כלי זה נועד לעזור לצוות בית הספר לאסוף מידע לגבי יוזמות SEL שכבר פועלות בבית הספר כיום או יוזמות שהיו בעבר.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
למידה חברתית-רגשית כגישה מערכתית עוסקת לא רק ביכולות החברתיות רגשיות של תלמידים, אלא שמה במרכז גם את פיתוח ה SEL של המבוגרים. פיתוח יכולות חברתיות-רגשיות בקרב מבוגרים מתחיל מהיכולות התשתיתית ביותר- מודעות עצמית.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
מודלינג של למידה חברתית-רגשית מספק לתלמידים דוגמה חיובית לניהול רגשות, ניווט תחושות של לחץ ותסכול ולדרך לשימור יחסים בריאים שמשפעים על אקלים הלמידה.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
למרות שהמושג למידה חברתית-רגשית נשמע מופשט, בפועל אפשר ברמה הפרקטית ביותר לראות למידה חברתית-רגשית, לשמוע אותה ולהרגיש אותה בכיתות ובמרחבים אחרים בבית הספר.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
כלי זה מתאר תהליך התבוננות סדור על הנתונים שנאספו בכלי 'פרוטוקול איתור האינדיקטורים ללמידה חברתית-רגשית ברמה מערכתית'. התבוננות צוותית על נתונים שנאספו היא חלק בלתי נפרד ממעגל שיפור מתמשך של הטמעה, שהנו חלק מאבני היסוד של הטמעה מערכתית של SEL.
לשימושכם לקט דוחות ומסמכים שנכתבו בנושא למידה חברתית-רגשית להעמקת ההכרות עם הנושא והטמעתו במערכת החינוך
סרטון זה עוסק בשאלה מהי למידה וכיצד היא מתרחשת. פרופ' אנה ספרד מציגה את תפיסתו של לב ויגוצקי, ולפיה עיקר הלמידה מתרחשת במישור החברתי. ייחודו של האדם, טוען ויגוצקי, בשינוי אופן פעולתו מדור לדור; זאת בניגוד לציפורים למשל, שדור אחרי דור בונות את קניהן באותו אופן. במענה לשאלה כיצד האדם מצליח להעביר את המורכבות לדור הבא בלי להתחיל בכל פעם מבראשית טוען ויגוצקי שאדם לומד לעשות דברים בצורות מסוימות המתאימות לרגע היסטורי מסוים ולסביבה מסוימת. כדי שיוכל ללמוד הוא חייב להשתתף בפעילות שמבצעים אחרים באותן תקופה ותרבות. אם כן, למידה כרוכה בהפיכת הציבורי לאישי-ייחודי, ובמונחים תאורטיים – אינדיבידואציה של פעילות שנקבעה באופן היסטורי-תרבותי. במישור הבית ספרי מטרת הלמידה היא להפוך את הילדים למשתתפים מיומנים במגוון שיחים: מתמטי, גאוגרפי, ספרותי וכיוצא באלה. הלמידה מתבצעת על-ידי השתתפות בשיח.
אנה ספרד מסבירה מגוון סוגי למידה ושיח כיתתי ואת תפקיד המורה והתלמיד בכל אחד מהם. היא מבחינה בין שני סוגי למידה: האחת, למידה במסגרת השיח – כללי המשחק ועולם המושגים נשארים קבועים, והילד לומד דבר-מה חדש בתוך מסגרת השיח; כך קורה למשל כאשר הוא מתבקש להגדיר סוג חדש של פרח או לומד סוג חדש של פונקציה (בהנחה שהוא כבר יודע מהי פונקציה מתמטית). הלמידה במסגרת השיח יכולה להיעשות בין תלמידים לבין עצמם ובקבוצות קטנות. תפקידו של המורה במקרה זה לאפשר ולדרבן שיח. הלמידה השנייה היא 'למידת-על', וכדי שתקרה נדרש שינוי בכללים ובמושגים של השיח. היא מחייבת שינוי בתמונת העולם ואף במסגרת עצמה, ולשם כך נדרש שיח עם מומחה בתחום. תפקיד המורה הוא להוביל שיח זה. התנאים ל'למידת-על' שתשנה את השיח הם קיומם של קונפליקט תקשורתי ושל הסכם לימודי. תנאים אלו מפורטים בסרטון.
ענת זוהר מסבירה מהו חינוך לחשיבה וכיצד נראה שיח עתיר חשיבה בכיתה: המורה מקדם לא רק תוכן; יש לו מטרות מפורשות בתחום אסטרטגיית החשיבה. אפיון מרכזי של שיח כזה הוא אפוא פעילות חשיבתית של התלמידים. שיעור עתיר חשיבה הוא שיעור שבו נשאלות שאלות, נעשות השוואות, מוסקות מסקנות ויש למידת חקר. ענת זוהר מציגה כיצד נראים שיח כיתתי עתיר חשיבה וסוגי הפעילויות המקדמים אותו. הטענה העולה בו היא שתלמידים חלשים נתרמים רבות מלמידה עתירת חשיבה, וההישגים במבחני ידע של כיתות כאלו גבוהים מבשאר הכיתות
הרצאה זו מתמקדת בסוגיית למידת המורים בבית הספר. הנושא נפרט לארבע שאלות: (א). כיצד מורים לומדים? (ב). מה כדאי שמורים ילמדו? (ג). כיצד יוצרים תנאים לקהילת למידה דינמית הן במישור המבני והן במישור התרבותי? (ד). האם יש היררכיה שעשויה להפריע ללמידת צוות? תובנה מרכזית בשאלה מה כדאי ללמד היא שמטרת הלמידה של מורים היא קידום למידת התלמידים ושצורכי הלמידה של המורים נגזרים מצורכי הלמידה של התלמידים. ההרצאה משלבת ידע על סגנונות למידה של מורים ותלמידים ומציעה גישה אקלקטית ללמידה, על בסיס ההשקפה שאין רק דרך אחת להגיע ללמידה טובה.
תפקידם של מנהלי בתי ספר, טוען פרופ' חיים אדלר, הוא להנהיג את המורים כדי ש"הדרמה החינוכית" תתחולל. הוא מציב שלושה יעדים פדגוגיים למערכת החינוך ולמנהיגותם של מנהלי בתי ספר: (א). להבטיח שילדינו יבינו את הנקרא בעברית ובטקסט פשוט באנגלית וישלטו באריתמטיקה; (ב). להעמיד במרכז ערכים ותרבות, בפרט ערכים הקשורים לחיים דמוקרטיים, ובהם ויסות רגשות וחשיפה לתרבות מקומית ועולמית; (ג). על מנת שילדים יוכלו להתמודד גם עם קשיים – לבנות מוטיבציה שאינה מושתתת על מבחנים, אלא על הצלחות, על-ידי איתור יכולותיו של כל ילד ומימושן ועל-ידי יצירת חוויות הצלחה.
יורם הרפז מסביר מהי הבנה – היכולת למקם מושג בתוך רשת צפופה של מושגים אחרים. ישנם לדבריו שלושה סוגים של ביצועי הבנה: (א) הצגת ידע, (ב) עבודה על ידע ואִתו, (ג) ביקורת ויצירת ידע. ביצועי ההבנה מעידים לטענת הרפז על קיומה של הבנה ואף בונים אותה. בסרטון הוא מדגים את הבנת מושג הדמוקרטיה ואת ביצועי ההבנה שלו
פרופ' סאות'וורת' טוען כי שיפור, חיזוק ופיתוח של איכות ההוראה בבית הספר הם מפתח למנהיגות מוצלחת. מנהיגות הממוקדת בלמידה מתבססת לדעתו על שלושה רכיבים: (א) הנהגה באמצעות דוגמה אישית, (ב) בקרת הנעשה בכל הכיתות של כל המורים, (ג) שיחות רבות עצמה על דרכים לשיפור ההוראה. אחד מתפקידי המנהל הוא לדאוג שיהיו בבית הספר מערכות ותהליכים שיאפשרו לצפות במנהיגים הוראתיים, כדי שמורים מן השורה יוכלו ללמוד דרכי הוראה מיטביות, לדון בהן ולהתפתח לכדי מורים טובים יותר.
כדי לשפר את ההוראה והלמידה בבית הספר, טוען ניר מיכאלי, יש לעמוד על הקשר בין הממדים הארגוניים לממדים הפדגוגיים בו, ובפרט על השפעת הארגון על הפדגוגיה. כך למשל, הארכת שיעור משפיעה על הפדגוגיה שהמורה נוקט במשך השיעור. חשוב במיוחד למסד זמן למידה למורים מעבר לישיבות צוות, זמן שיוקצה לחשיבה עמוקה על אודות ההוראה והפדגוגיה. מיכאלי מציע שני ממדים טכניים כביכול לבחינת ההוראה והלמידה: (א) מספר המורים שתלמיד פוגש בשבוע, (ב) מספר התלמידים שהמורה מלמד בשבוע.
על אף הקושי, טוען קובי גוטרמן, חשוב להבחין בין שיח פדגוגי לבין הערכת מורים. מטרתו של שיח פדגוגי לטפח את ההוראה, ולשם כך המנהל צופה במורה בכיתה ולאחר מכן משוחח אתו בהסתמך על חמישה יסודות שגוטרמן מפתח במהלך הסרטון: (א) אמון, (ב) עקיבות, (ג) אמפתיה, (ד) ידע פדגוגי, (ה) שפה. שיח פדגוגי מיטבי לדעת גוטרמן הוא כמו מר"ק חם: ממוקד, רפלקטיבי, קצר.
אביב קינן מציג את הפדגוגיה של הוראה בקבוצות קטנות. לב השיטה הוא ביכולת לפרק את חומר הלימוד למשימות קטנות ואחר כך לעשות אינטגרציה ביניהן. מוקד הלמידה של התלמיד הוא אסטרטגיות הלמידה שלו. בהתאם, על המורה להיות בקי במקצועו ולהבין את משמעויות למידתו. קינן טוען כי אי-אפשר ליישם אסטרטגיות אלו בכיתה גדולה, אך אפשר ליצור מצבי למידה פרטנית במשך שעות הלימודים הפורמליות, והוא מביא לכך דוגמאות.
פרופ' אלן גולדרינג מציגה את רכיבי ה"מנהיגות הממוקדת בלומד", מנהיגות המקפידה להתמקד בהוראה, למידה, תכניות לימודים והערכה; היבטים כגון תקצוב, תקשורת ותכנון משרתים את ארבעת רכיביה. מנהיגות כזו הוכיחה שהיא משפרת הישגי תלמידים. לשם כך יש להתרכז בשישה עניינים: (א) סטנדרטים גבוהים וציפיות גבוהות מהתלמידים, (ב) תכנית לימודים קפדנית לכל התלמידים, (ג) הוראה איכותית, (ד) קשרים עם גורמי-חוץ: הורים וארגונים, (ה) טיפוח תרבות מקצועית, (ו) משמעת ותחושת ביטחון של התלמידים. פרופ' גולדרינג מבהירה את הסוגיות ומפרטת פרקטיקות ניהול רלוונטיות.
בהרצאה זו פרופ' סאות'וורת' עונה על השאלה מה משמעותה המעשית של מנהיגות פדגוגית מבחינתם של מנהלי בתי ספר, קרי – מה הן הדרכים שבהן מנהלים יכולים להשפיע על טיב ההוראה והלמידה בכיתה. דגש מיוחד הוא שם על מיקוד בהוראה ולמידה, חזון וביזור המנהיגות. פרופ' סאות'וורת מציג אתגרים וקשיים ביישום מנהיגות מסוג זה ודן בהם. לשיטתו, מנהיגות צריכה להיות דינמית ולהשתנות לאורך זמן, והיא מחייבת תגובתיות לפי ההקשר.
יורם הרפז מגדיר למידה טובה משתי נקודות מבט: פנימית – התהליך שהתלמיד חווה, וחיצונית – תוצר הלמידה. מנקודת מבט פנימית, למידה טובה היא למידה שהתלמיד מעורב בה, ומנקודת מבט חיצונית, תוצר של למידה טובה הוא הבנה. הגורמים שבזכותם יהיה תלמיד מעורב בלמידה ויבין את הנלמד, טוען הרפז, קשורים בשלושה תנאים: הנעה, התאמה וסביבה. הרפז מפרט ומדגים תנאים אלו.
לדברי בתיה שוכן, מנהלת בית ספר תיכוני בעבר, מערכת השעות בבית הספר היא שיקוף של בית הספר כולו, לטוב ולרע. לשיטתה, צריך לארגן את מערכת השעות באופן שתתמוך בהתמקדות בפרט: מקצועות הבחירה הם הנשמה והמנוף של התלמיד, והם שנותנים לו מוטיבציה ללמוד ולהתפתח גם במקצועות שבהם הוא מתקשה יותר; חשוב אפוא לבנות מערכת שעות שתאפשר לתלמידים ללמוד את מה שהם אוהבים. כיצד? בניגוד לתפיסה הדוגלת בבניית גושי מערכת שעל הילדים להשתבץ לתוכם, בתיה שוכן מצדדת בדיאלוג אחראי עם התלמידים לגבי בחירותיהם. רק לאחר שתתקבל תמונה מערכתית של רצונות התלמידים, המבוססת על בחירתם החופשית, אפשר יהיה לדבריה, לבנות גושי שיעורים ולהרכיב את המערכת. בתיה שוכן מציגה גם את הפן המעשי של בניית מערכת כזו, כולל המחירים ותהליך הובלת הצוות.
מאת: מכון אבני ראשה
הגמישות הפדגוגית הניהולית (גפ"ן) מביאה עמה הזדמנויות חדשות שיאפשרו למנהלי ומנהלות בתי הספר להוביל ולהנהיג את בית הספר להצלחה חינוכית ולימודית באופן מושכל, נטוע בהקשר ומותאם לצרכי התלמידים, הקהילה והצוות החינוכי. מדריך זה ילווה אתכם במסע ויסייע לכם לקבל החלטות מושכלות תוך שמירה על התפיסות והערכים החינוכיים בהם אתם מחזיקים.
מאת: גילי לייבושור, דפנה צדוק
הכלי שלפניכם נועד לסייע להציף מראש אתגרים צפויים בתהליכי הטמעה מערכתיים של למידה חברתית-רגשית, על מנת שתוכלו לתכנן תהליכי הטמעה ברי קיימא.
מאת: בית הספר לעיצוב בסטנפורד ו- IDEO עיבוד ופיתוח: גילי לייבושור, אריאב יוסט
הכלי מזמין אתכם להיות "צל תלמיד/ה" ליום אחד, ועל ידי כך להכיר את הזירות וההתרחשויות החינוכיות בבית הספר מזווית שונה, ייחודית ובלתי אמצעית.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
הסכמי צוות משותפים יכולים לסייע בקידום סביבת עבודה תומכת המקדמת הטמעה מערכתית של למידה חברתית-רגשית. "אם אנשים יכולים להגדיר את הציפיות שלהם לעצמם ולאחרים, לבטא אותן באופן שיתופי ולהתחייב לסט של הסכמים משותפים אזי מחסומים רבים המעכבים התקדמות מוצלחת יכולים להיות מוסרים." ( סטפני הירש, מנכ"לית Learning Forward)
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
מאת: Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
אסופת פעולות וכלים למנהלי ומנהלות בתי הספר ולצוותיהם
מאת: איל שאול ומתן ברק
מערכות חינוך רבות בעולם, ובכלל זה בישראל, מובילות בשנים האחרונות שינויים בהגדרת תפקידו של המפקח הכולל ובמעמדו כאיש מקצוע. תכליתם של השינויים הללו היא לצייד את המפקח בכלים שיאפשרו לו לתמוך בפיתוח המקצועי-פדגוגי של המנהלים שבאחריותו. מחברי רשימה זו מראים איך אפשר להפוך שתיים מפעולות יסוד של המפקח הכולל בישראל – הביקור הבית ספרי ו"המפקח ומנהליו" – לפעולות התומכות בסדר היום הפדגוגי ומקדמות אותו.
מאת: קובי עמר וגלית יצחקי-דרייז'ן
איך אפשר "לנער" תפיסות עולם ופרקטיקות ניהוליות שגורות? אילו חוויות יהיו חזקות מספיק שיציפו דילמות ואתגרים במעשה החינוכי ויאפשרו למשתתפים לערער על המוכר והבטוח? ברשימה זו מציגים הכותבים את "מסע המנהלים" - חלק ממודל ייחודי וחדשני לפיתוח מקצועי שמיושם בשנים האחרונות במחוז הממלכתי-דתי בירושלים.
מאת: גילמור קשת-מאור
האתגרים הגדולים העומדים לפני מערכת החינוך כיום הם השונויות והפערים בקרב התלמידים. השונות יכולה להיות, בין השאר, קוגניטיבית, תרבותית או שונות בהרכב של חוזקות והעדפות למידה. במהלך השנים השתנו התפיסות לגבי הוראה המותאמת לשונות זו. המחברת מתארת את התפיסות ומציגה הגדרה עדכנית ועקרונות מפתח להוראה דיפרנציאלית, וכן מציגה את תפקיד המנהל בתמיכה בהוראה זו.
מאת: ערן ברק מדינה ואחרים*
המעבדה להטרוגניות בחינוך נפתחה ביוזמת משרד החינוך סביב נושא ההטרוגניות בחינוך: כיצד נכון למורה ולבית הספר לפעול במציאות שיש בה שונות גדולה בין תלמידים בהיבטים רגשיים, קוגניטיביים, מוטיבציוניים, תרבותיים, ועוד. במסגרת המעבדה מתקיימים מפגשים של מנהלים ושל צוותים מובילים מכמה בתי ספר, ונעשית בהם למידה וחשיבה משותפת שאמורה להוביל לפיתוח מודל יישומי נפרד לכל בתי הספר. המאמר מציג את התפיסה המשותפת ההולכת ומתגבשת במעבדה ולאחר מכן מתייחס לתפיסה זו בהשוואה למאמר של גליקסון וגרזון, שתרגומו מופיע בספר "שווים: תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות"
מאת: לילך דולב
בית ספר ששואף להגביר את שוויון ההזדמנויות בקרב תלמידיו פועל על בסיס ההנחה שכל אחד מסוגל ורוצה להצליח, וכל אחד יכול להצליח אם תותאם לו הדרך. תפיסה בית ספרית של שוויון הזדמנויות ונקיטת צעדים לקידומה יכולה לאפשר לבני נוער מתקשים למצות את יכולותיהם. הדרך יכולה להיות מבוססת על הוראה מותאמת אישית שמציבה את התלמיד במרכז העשייה ומאפשרת את קיומה באמצעות הארגון הפדגוגי. כיתות דוגמת מב"ר, אתגר, אומ"ץ וכדומה הן מסגרות שקולטות תלמידים עם קשיי למידה וקשיים רגשיים. ארגון הפדגוגיה הבית ספרית ודרכי ההוראה והלמידה הם המפתח להצלחה בכיתות אלו ולעמידה בדרישות סטנדרטיות כגון בחינות בגרות.
מאת: יעל נאות-עופרים
הצלחות בית ספריות "של אחרים" זוכות לעתים מזומנות לתגובות מבטלות בשל הבדלים תרבותיים, חברתיים, מערכתיים, ארגוניים וכיוצא בזה. מלכתחילה ברור כי התנאים בהם פועל בית ספר בטקסס או בטנסי אינם דומים לתנאים שבהם פועל בית ספר בהר הנגב או בתל אביב. אז למה לטרוח ולהשוות? ובכל זאת, במבט נוסף, יש דמיון רב בין הצלחות בבתי ספר ישראליים ובין אלו המתוארות במאמר של גליסון וגרזון, שתרגומו מופיע בספר "שווים: תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות".
8 מתוך 195 פריטים