תפקידם המרכזי של מנהלי בתי ספר הוא להנהיג חינוכית ופדגוגית את בית הספר כדי לשפר את חינוכם ולמידתם של התלמידים כולם. בתור מנהיג פדגוגי, המנהל מתכנן, מוביל ומעורב במשימות החינוכיות המרכזיות של בית הספר, בשיתוף הקהילה הבית ספרית.
דברי הפתיחה של גלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר
תפיסת תפקיד המנהל כמנהיג פדגוגי גורסת, שמושאי השינוי המרכזיים של המנהיג הפדגוגי צריכים להיות ההוראה והלמידה המתרחשות בכיתות. הצגנו מקרה בוחן של תהליך המשוב בכיתה, שכן מן המחקר עלה שהמשוב הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הלמידה. בחנו יחד כיצד יכול מנהל לקדם פרקטיקת הוראה זו ואחרות בבית הספר, ובאילו כלים. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר
הדרך לחולל שינוי משמעותי אינה כרוכה במאמץ משמעותי. לרוב די במאמץ קטן, שמקורו בתשומת לב ובגישה שונה, כדי להוביל לשרשרת תגובות שיחוללו מהפכה של ממש וייצרו מציאות חדשה, טובה יותר. במושב זה הוצגו דרכים ודוגמאות לתכנון וליצירה של שיח אנושי ההולם את המרקם האנושי המאפיין את סביבת העבודה בבתי ספר. בחנו אמצעים לניהול שיחות קשות בדרך מקצועית וממוקדת, לצד דרכים לנִטרול התנגדויות וקונפליקטים במציאות מורכבת, רבת-ממדים ועתירת שותפים. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר
כיצד רואה המוח את המציאות? מהי מציאות אישית-פנימית? כיצד מתבצעים חישובים שמייצרים מציאות פנימית ותקשורת בין המוח לאברי הגוף ולעולם החיצון? האם אפשר לרפא את המוח? פרופ' אילון ועדיה דן בהשלכות העתידיות של פיתוחים בתחום המוח והמחשוב. פרופ' שאול הוכשטיין שוחח על המוח, הראייה, הלמידה וההכרה. מהי חלוקת התפקידים בין אזורי המוח, כיצד לומדים להסיק דבר מתוך דבר? ומהו תפקיד ההכרה? תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר.
המציאות מתקיימת במקום אחד: במערכות המנטליות שלנו, אך לא נולדנו עם מערכות אלה. החינוך הוא שעיצב אותן, והוא שמאפשר לבנותן מחדש. במאה ה-20 חל משבר ברוב המתודולוגיות – במדע, בפילוסופיה, בפסיכולוגיה ועוד. אנו נושמים את המשבר מבלי להיות מודעים לו. בהרצאה הוצעה מפה בסיסית של מהפכות אלה, ונבחנה השפעתן הדרמטית על החינוך בהווה ועל האפשרויות הפתוחות לפניו בעתיד. כל אלה – באמצעות שפת הקולנוע, שפה שהיא ראי לתרבות שכילתה כמעט כליל את מושג ה"אינדיווידואל", על-ידי תקשורת המונים פתיינית, מנטליות רייטינג ירודה ועוד מנגנוני הרס המאיימים על עצם שרידותו של מושג האדם המוכר לנו. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר
המשוב הניתן לתלמיד על עבודתו ולמידתו הוא המשתנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על הישגיו. מהו משוב שמקדם למידה? מתוך הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר.
מאת: טובה מיטלמן-בונה
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
מאת: ציפי מל
שלושה סיפורי ניהול הממוקדים בפערים ונטווים לכדי נקודת מבט אחת, הומניסטית, של מנהלת. הסיפור הראשון מציג את תגובתם של בני נוער לפערים חברתיים דרך עיני המנהלת, השני מציע התבוננות על הפערים בין החינוך הפרטי לחינוך הממלכתי, השלישי מציג התבוננות אוהבת על חדר המורים והפער בין השפה המקצועית לשפה האישית. בכל אחד מהסיפורים עולה מקומם של פערים ושל השפה – גם מכשול וגם הזדמנות לצליחת מעברים. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של פערים, יחסים פנים-בית-ספריים ואי-שוויון וכן למנהלים הרוצים לחדד עמדותיהם בנושאים אלו.
מאת: מנדי רבינוביץ
הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.
מאת: טובה מיטלמן-בונה
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
מאת: איל שאול
מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.
מאת: רחל חסון
סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.
מאת: טובה מיטלמן-בונה
המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.
מאת: טובה מיטלמן-בונה
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".
מאת: טובה מיטלמן-בונה
במרכזו של חקר המקרה – דמותה של מנהלת המנסה להתמודד עם אירוע של הפרת משמעת בחטיבת ביניים: תלמידים ריססו כתובות גרפיטי ובהן הכפשות של בית הספר ואחת המורות. המנהלת מתלבטת במי להיוועץ וכיצד לפעול בקשר למורה. המקרה מעלה סוגיות הקשורות בסגנון מנהיגות וקבלת החלטות, יחסים בין המנהלת לאנשי הצוות וטיפול בהפרות משמעת.
מאת: רמי אלוני
מורה ותיק ומוערך מתקשה בשל גילו להתמודד עם תלמידים ומחליט לפרוש מההוראה.
מאת: יודיק אביעד
תיאור בהיר וממצה של תהליך שינוי בית-ספרי מזווית ראייתו של מורה מוביל. הסיפור מדגיש תובנות מרכזיות בהובלת תהליכי שינוי בבתי ספר: החזון לעומת המציאות, הקשר בין הסגנון והפעולות של המנהיגות לבין תהליך השינוי, תפקידם של מורים מובילים בשינוי בית-ספרי והאתגר שבבניית תרבות בית-ספרית.
מאת: הילה ארזי-חטאב
סיפור זה מתאר מודל ייחודי של תהליך שינוי בית-ספרי שחברו בו רצון המנהלת להוביל שינוי (מלמעלה למטה) ויזמה חדשנית של מורה (מלמטה למעלה). השינוי התחיל במסגרת כיתות מב"ר ואתג"ר, והצלחתו הביאה לידי אימוץ מודל ההוראה בבית הספר כולו. הוא התאפשר בזכות יכולתה של המנהלת לבזר את מנהיגותה ולהצמיח את דרג מנהיגות הביניים.
מאת: אפרת קס, יצחק פרידמן
מחקר זה מנתח את הגורמים התורמים להתפתחות תחושת המסוגלות המקצועית בקרב מורות מנקודת מבטן האישית וכן את הגורמים המעכבים תחושה זו. אפשר לחלק את ממצאיו לממצאים הקשורים בהיבט המבני ולממצאים הקשורים בהיבט התהליכי. מן ההיבט המבני מוצגים שני נושאים שיש להם זיקה לתחושת המסוגלות – המרחב המקצועי והמרחב הפרטי-משפחתי, קרי משפחת המוצא של המורה והמשפחה שייסדה. במרחב המקצועי ציינו המורות תמות כגון חוויות של הצלחה בקידום תלמידים מתקשים, יחסים עם מורים עמיתים, ידע מקצועי, ותק ויחסים עם ממונים. מתוך תמות אלו הסתמן שסוגיית היחסים עם המנהל היא סוגיה מרכזית. את המרחב הפרטי-המשפחתי מאפיינות תמות כגון מידת התמיכה והיציבות בבית, פיתוח כישורי התמודדות וכן נושאים מגדריים. עניינו של ההיבט התהליכי בקשר בין המרחב המקצועי למרחב הפרטי-משפחתי; אם יש הרמוניה בין השניים והמנהל מחזק דפוסים מוכרים מהבית, תחושת המסוגלות האישית של המורות מתגברת. החוקרים מציגים פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר שיש בו כדי לקדם תחושת מסוגלות בקרב מורות.
מאת: אלינור א' דרגו-סוורסון
במוקד העניין במחקר זה פרקטיקות מנהיגוּת התומכות בלמידה מעצבת בקרב מורים – למידה הנוגעת לצמיחת דעת (mind) – וכן הבדיקה כיצד עשויים מנהלים לתמוך בהתפתחותם שלהם באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית. במאמר מוצגות שלוש יזמוֹת המשרתות מנהיגים ביישום מודל של למידה ומודגש ערכה של רפלקציה בתור שיטה התומכת בצמיחה מקצועית ואישית, הן של מורים הן של מנהיגים בית ספריים. כמו כן מתוארת הדרך שבה יצרה מנהלת בית ספר הזדמנויות ללמידה מעצבת, כיצד נראו יזמות ההתפתחות שלה ואיך תמכו בהתפתחות מורים.
מאת: מייקל פולן. עיבוד: אדוה לבני, יפה בניה
אחת השאלות המרכזיות שחשוב לשאול בעת תכנון תהליך שינוי והובלתו היא מה מניע את השינוי שלכם? במילים אחרות: מהן האסטרטגיות שאתם נוקטים בבואכם להוביל תהליך שינוי? האם אלה האסטרטגיות האפקטיביות ביותר לשינוי מוצלח?
מאת: לורן ב' רזניק
כדי להעלות את רמת ההישגים ולעשות את ההזדמנות להישגים שוויונית יותר נדרש מהפך עמוק בכל הקשור להנחות היסוד הבסיסיות ביותר בקשר לתנאים המאפשרים למידה. מבחינה היסטורית, טוענת רזניק במאמרה, החינוך נע בין שתי תפיסות על למידה: האחת – שאין תלות בין מאמץ לכישרון, והשנייה – שמאמץ מפצה על היעדר כישרון. לדבריה יש הכרח לאמץ גישה שלישית, גישה שזכתה לתיקוף מחקרי, ועל-פיה מאמץ מקדם כישרון. רזניק טוענת כי מערכת החינוך נשענת על הנחת היסוד שכושר שכלי הכרחי ללמידה ושבמידה רבה הוא עניין של תורשה, ואולם היא גורסת שכושר שכלי אינו הבסיס היחיד לארגונם של בתי ספר, ויש לבנות מוסדות חינוך שבראש ובראשונה יטפחו מאמץ. רזניק מונה חמישה מאפיינים למערכת מוכוונת-מאמץ ולדרך פעולתה: 1) יש בה ציפיות ברורות להישגים, מובנות היטב לכול; 2) יש בה הערכה אמינה והוגנת של ההישגים; 3) היא משבחת ומתגמלת על הצלחה; 4) היא מאפשרת זמן מספיק, ככל הנדרש לעמידה בציפיות הלמידה; 5) היא מציעה מומחיות בהוראה. אפשר למצוא במאמר פירוט של כל אחד ממאפיינים אלו וביטוייהם.
דברי הפתיחה של חה"כ נפתלי בנט, שר החינוך, בסובב למידה - הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר ולמפקחים
דברי הפתיחה של מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך, בסובב למידה - הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר ולמפקחים
דברי הפתיחה של יהודית שלוי, מנכ"לית מכון אבני ראשה, בסובב למידה - הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר ולמפקחים
הרצאתו של פרופ' יאנג זאהו, פרופסור מחקר בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת קנזס, ארצות הברית, במסגרת הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר ולמפקחים
הלמידה החשובה ביותר של מורים מתרחשת בין כותלי ביה"ס, תוך כדי עבודה, ביחסי הגומלין בין עמיתים. במושב זה ננתח שיחות מוקלטות בין מורים ונדון בדרכים שבהן מנהלי ביה"ס עשויים לקדם תהליכי למידה – או לשבש אותם (ללא כוונה). הדיון במושב יתבסס על ניסיון ועל נתונים שהצטברו בתכנית "טיפוח שיח ומנהיגות פדגוגיים" – תכנית מורים מובילים במחוז מרכז. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
מפקחים ומנהלים יודעים: העולם הרגשי – עולם סבוך ומסתורי – משפיע על התנהלותם. כדי לנהל את העולם הזה במקום להתנהל על ידו, יש להכיר ולהבין אותו. סמנכ"ל במשרד החינוך ושני פסיכואנליטיקנים ינתחו מצב רגשי משלוש נקודות מבט. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
הרצאתו של פרופ' משה הלברטל, פרופ' למחשבת ישראל ולפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר ולמפקחים
חקירת הזדמנויות ללמידה הדדית בדגמים שונים של שיחות משוב באמצעות התבוננות וניתוח סימולציות שיתקיימו בזמן אמת על הבמה. מתוך הכנס הארצי למנהלי בתי ספר ולמפקחים
מדי שנה בשנה משתלבים כ-8,000 מורים חדשים במערכת החינוך הישראלית. רבים מהם חשים בודדים, חווים תסכול ומתקשים להתמודד בהצלחה עם משימות מקצועיות הנדרשות מהם בכיתה ובביה"ס. התוצאה: כ-14% מהמורים החדשים נושרים בסוף שנת ההוראה הראשונה, וכ-28% בתום חמש שנים. כיצד אפשר לתמוך בלמידה מקצועית אפקטיבית של מורים מתחילים בתוך ביה"ס? רב-שיח של אנשי חינוך ממשרד החינוך, מן האקדמיה ומן השדה יתמודד עם שאלה זו. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
השיח הציבורי בישראל רווי בסוגיות של זהות, הבאות לידי ביטוי במאבקן של קבוצות להשגת צדק והכרה. כיצד מתרגמים את שיח הזהויות לחינוך בכלל, ולתהליכי הלמידה של המורים בפרט? רב-שיח בהשתתפות נשות חינוך בעלות זהויות שונות יעסוק בסוגיה טעונה זו. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
המאה העשרים ואחת מאתגרת מנהיגים בכל התחומים – גם בחינוך. עליהם ללמוד ולהתפתח כל הזמן כדי לקדם את הארגון שהם עומדים בראשו. לשם כך יש לייצר עבורם פלטפורמות למידה שבעזרתן יוכלו להתבונן בארגון פנימה ובמערכות הסובבות אותו וללמוד אותם ומהם. רב-שיח של מומחים לארגונים ידון בדרכים לקדם למידה של מנהיגי ארגונים, בכללם מנהל ביה"ס. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
במערכת החינוך שוררת הסכמה על חשיבות הפיתוח המקצועי של צוותי ההוראה והניהול, אך בשנים האחרונות מתעוררות שאלות רבות על האפקטיביות של התהליכים הקיימים. הדוברת במושב הציגה מסגרת חשיבה ללמידה מקצועית שפותחה בידי המומחים של אבני ראשה. המשתתפים התנסו בעבודה עם מחשב לוח (טאבלט) ונחשפו לעקרונות של למידה מקצועית בחינוך. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
בתהליך הפיתוח המקצועי של מורים ובעלי תפקידים מתחולל שינוי: את המודל ההיררכי מחליף מודל אוטונומי – הידע נוצר לא רק מחוץ לביה"ס אלא גם, ובעיקר, בתוכו. התכנית "השקפה", העוסקת במורים מובילים, משקפת את השינוי הזה. המושב בחן את האתגר ואת המחיר הכרוכים בשינוי הזה וחשף את הפוטנציאל הגלום בו. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
פרופ' הנסי דיברה על פיתוח מקצועי של מורים באמצעות פדגוגיה אינטראקטיבית. היא הציגה מודלים תומכי למידה – דיאלוגים מקצועיים בין מורים, משימות מעשיות וניסוי וטעייה בכיתות – ולוותה את דבריה בצילומי וידאו משיעורים. היא הראתה, בעזרת דוגמאות ממקומות שונים בעולם, איך אפשר לסייע למורים להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית לצורך תמיכה בדיאלוג ובחקירה. המושב התנהל באנגלית ולווה בתרגום סימולטני. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
הדוקטור הציג תפיסה חינוכית שלפיה יש להפוך את בית הספר למרחב משמעות; הפרופסור – מנוסה ומפוכח – הסתייג ואמר שמרחב משמעות הוא רעיון יפה אך לא ישים; הדוקטור התעקש ואמר שהרעיון ישים וכי יש לאפשר למנהלים ומורים "לשחק במשמעות"; הפרופסור אמר שבית הספר קובע את כללי המשחק; הדוקטור – צעיר ואופטימי – שאל (בעקבות קאמי): האם אנו יכולים לדמיין מנהלים ומורים מאושרים, כלומר – חווים משמעות? הפרופסור השיב... והכול התקיים ברוח טובה ובשיתוף הקהל. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
פרופ' מאנו קאפור תיאר תכנית מחקר שעסקה ב"כישלונות פוריים" בשיעורי מתמטיקה בסינגפור. הוא דן בטעות ובכישלון כמחוללי למידה וכמנוף להתפתחות של מורים ותלמידים. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
האם אתם מכירים מצב שבו עניינים בוערים מעוררים סערה רגשית המונעת חשיבה שקולה? בוודאי. כיצד מנהלים חשיבה מאוזנת – עמוקה ורחבה – חרף הבּעֵרות והסערות המתרחשות בביה"ס? הפסיכואנליטיקאי מתי בן צור הציג מבט טיפולי נוקב על ההתרחשות הרגשית-ניהולית הנפוצה הזאת. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
מדוע אנו סומכים ב"עיניים עצומות" על הרופא המנתח שלנו? מדוע מאמן כדורסל נתפס "מקצוען"? מדוע "הטובים לטייס"? מדוע אנו מתמסרים לפסיכולוג שלנו? וברקע מהדהדת השאלה – מדוע אין מתייחסים כך אלינו, אנשי החינוך? רב-שיח 'מקצוענות מעולם אחר' דן בסוגיות אלו.. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
לו הייתם צריכים לחשוב על שני התנאים החשובים ביותר ללמידה של אנשי הצוות בבית ספרכם, מה הם היו? וכיצד בית הספר היה מבטיח לקיימם? הדוברים התמודדו עם שאלות אלו והציעו דגמים מבניים ותוכניים לקידום הלמידה של צוות ביה"ס במסגרת התנאים הקיימים בו.. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
מצבי הצבירה הדיגיטליים החדשים של מידע מאפשרים לצרוך וליצור "תרכובות" מידע דיגיטליות שערכן המוסף עולה לאין שיעור על זה של "תערובות" המידע הישנות. בתוך כך, אנשי החינוך וההוראה יכולים להצטייד בכלים דיגיטליים יעילים להשגת ידע, לפרשנותו וליישומו. פאנל של מומחים ומנהלים עסק בהשפעת הטכנולוגיה הדיגיטלית על התודעה, על למידת המורים ועל עולם הניהול הבית ספרי. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
הציפיות מן התלמידים – ללמוד, לחקור, לחשוב – נכונות גם למורים. המנהל והמנהיגות הבית-ספרית צריכים לתת למורים תנאים לכך. מהם התנאים החיוניים ללמידת מורים? כיצד המנהל וצוותו יכולים לספק אותם? ארבעה דוברים שיתפו את הקהל בניסיונם וסיפרו כיצד קידמו למידה של מורים. הידע שנאסף במהלך המושב תועד באמצעות מפת חשיבה שהתהוותה במהלכו.. תיעוד המושב בסובב למידה, הכנס הארצי הרביעי למנהלי בתי ספר
מה בין תמונת התעסוקה בארץ לבין מצב החינוך? כיצד משפיע החינוך על התעסוקה, על ההכנסה ועל הפריון במשק? מה בין השכלת ההורים להישגי התלמידים? מתוך אמונה שהעתיד נמצא על ספסל הלימודים היום, ההרצאה בחנה מגמות מרכזיות במשק ובחברה הישראלית בעשורים האחרונים והראתה את הקשר בינן לבין החינוך. כמו כן הוצגו ההשלכות ארוכות הטווח של מצב החינוך בישראל היום. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר
בתקופה זו אנו עדים לחשיבותן הגוברת של מערכות החינוך בעולם, בהיותן מנוף רב עוצמה לצמיחה בתחומי התרבות, החברה והכלכלה. המדינות המתקדמות והמתפתחות משקיעות מחשבה ומשאבים רבים בטיוב החינוך הציבורי, הן ברמת ההישגים האקדמיים והן בצמצום הפערים. בהרצאה הוצג ידע מבוסס ועדכני על דרכים יעילות לשיפור מערכות חינוכיות. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר
מנהיגות בית ספרית היא אתגר יומיומי. קצב היוזמות והשינויים הנדרשים, גורם לכך שמנהלים המנסים להנהיג מעמדה של הלובשים את "בגדי המלך (החדשים)" מתקשים לשרוד, והם צריכים לעבור למנהיגות "בבגדי עבודה". במושב זה עסקנו בשלושה היבטים חדשניים של תחום המחקר והפרקטיקה של המנהיגות – מבט חדש על סוג זה של מנהיגות. הפרספקטיבה הראשונה תבחן גישות השופכות אור על מה שבין מנהיגות בית ספרית לבין הובלת תהליכי שינוי. כיצד אפשר לייצר מערכות תומכות שינוי? ומה נדרש מהמנהל בשגרת תפקידו, בהיותו מנהיג, כדי להשיג מטרה זו? הפרספקטיבה השנייה תעסוק בעוצמה, העצמה והתעצמות וכיצד הן קשורות לתפיסות חדשניות של מנהיגות חינוכית; היא תבחן את משמעות ההעצמה ואת תרומתה בהקשר החינוכי לשותפי התפקיד – מנהלים, מורים ותלמידים. הפרספקטיבה השלישית תציג כיווני מחשבה ומחקר חדשניים, מתוך ניסיון להבין את המהפכה בעולם הניהול באמצעות ניתוח מגדרי, תבחן את הקשר בין מנהיגות, נשיות וגבריות, ותשאל האם גישות מנהיגותיות שייצגו תפיסות של “ציירי לך שפם” עדיין תורמות למהפכות היום-יום בבית הספר.
מאת: סימור ב' סרסון
המאמר מנתח את התרבות הבית ספרית לאור ההלימה – או אי ההלימה - בין מטרות בית הספר לבין הארגון שלו. על-פי סרסון, מקובל לחשוב שהסדירויות הבית ספריות – הפעילויות והַסדרים החוזרים על עצמם תדיר בתרבות הבית ספרית – טבעיות ואינן ניתנות לשינוי, ולפיכך, הוא טוען, יש בהן כדי להקשות על מימוש המטרות החינוכיות והפדגוגיות של בית הספר. אך מכיוון שסדירויות ארגוניות אלו הן שמעצבות סדירויות התנהגותיות בבית הספר, שינוי בית ספרי משמעותי ובר-קיימא מוכרח להתבסס על שינוין של הסדירויות הארגוניות.
מאת: פאדיה נאסר־אבו אלהיג'א
על-פי הנטען במאמר זה, אין תועלת בשיטה המקובלת להערכת מורים (המנהל מבקר בשיעור ונותן ציון טוב), ואם רוצים לשפר את ההוראה (כדי לשפר את הלמידה) יש לנקוט שיטות חדשות להערכת המורים. חלקו הראשון של המאמר מתאר הערכה לא-אפקטיבית ודן בחסמים להערכה יעילה. חלקו השני מציג מגמות עכשוויות בהערכת מורים ומציע כלים להערכה יעילה, למשל מעבר מהתמקדות במורים גרועים לשיפור ההוראה של המורים כולם. המלצה מרכזית היא לעבור מתהליך הנתון בלעדית בידי המנהל לתהליך דינמי שחלקו לא פורמלי והוא נתון בידי צוותי מורים. המאמר מפרט את התנאים והדרך למימוש מערך הערכה מסוג זה.
מאת: ירון בלומנטל
הפקת לקחים עוסקת ביצירת ידע חדש על בסיס אירועים ופעילויות מן העבר הקרוב או הרחוק. כדי שארגון יפיק לקח עליו לנתח התרחשויות ואת הגורמים שהביאו להן ולהסיק מסקנות – הלוא הם הלקחים שעל הארגון ללמוד. הכלי המוצע מציג תהליך מובנה להפקת לקחים בבית הספר, שרכיביו המרכזיים הם איסוף מידע, למידה לצורך הפקת ידע וכן תיעוד הידע והפצתו.
מאת: קובי גוטרמן
תפקיד מנהל בית הספר הוא (בין היתר) לספק מנהיגות מקצועית המאפשרת צמיחה והתפתחות מקצועית של מורים כדי להבטיח הוראה איכותית, שימוש יעיל במשאבים, שיפור הישגי התלמידים, וממילא שיפור ההוראה ובית הספר בכלל. מנהיגות פדגוגית נדרשת להתמקד בהוראה ולמידה על ידי צפייה בשיעורים ומתן משוב על ההוראה. מאמר זה בוחן את תפקידי מנהל בית הספר כמנהיג של הוראה ולמידה, ומציע דרכים לקיים תהליכי צפייה במורים ומשוב.
מאת: קובי גוטרמן
מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. מאמר זה מדגיש את שיפור התנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי – המבוסס על שפה מצמיחה ועל למידה רפלקטיבית כמוקד (ולא הערכה). המאמר מקנה את הכלים, הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה.
מאת: אריאל לוי
המחבר מבקש לבסס את התפיסה שתפקידו של מנהל בית ספר הוא בראש ובראשונה תפקיד של מנהיג פדגוגי. הוא (1) טוען שמנהיגות פדגוגית היא לב-לבה של המנהיגות הבית ספרית; (2) מציע מאפיינים מרכזיים למנהיגות פדגוגית; (3) מצביע על תחומי פעולה אפשריים של מנהיגות פדגוגית בבית הספר.
מאת: טוני וגנר
השאלה הראשונה שכל תאוריה של שינוי צריכה להתמודד עמה טוען וגנר, היא זו: מה מניע אנשים מבוגרים לרצות לעשות דברים חדשים ולעתים קשים ביותר? המאמר שואל מה מנהיגים צריכים לעשות כדי ליצור את הרצון אצל מוריהם ללמוד כיצד לשפר את הישגי התלמידים? וגנר מציג ארבעה תנאים החיוניים ללמידת מבוגרים בבתי ספר ובקהילה : א. חזון משותף באשר ליעדי הלמידה, ההוראה הטובה וההערכה; ב. מערכות יחסים המבוססות על כבוד ואמון הדדיים; ג. אסטרטגיות למעורבות היוצרות מחויבות ולא סתם ציות; ד. הבנת הצורך הדחוף בשינוי. המאמר מפתח רעיונות אלו ומביא להן דוגמאות.
מאת: ריצ'רד דו-פור, טימותי ברקי
הצלחתם של מהלכים לשיפור בית-ספרי תלויה באנשי המקצוע בבתי הספר. מנהלים יכולים ליצור תנאים שיבטיחו כי צמיחה מקצועית תהיה חלק מהתרבות הבית-ספרית. במאמר זה ריצ'רד דו-פור וטימותי ברקי מציעים עקרונות פרקטיים בעזרתם ניתן להפוך צמיחה מקצועית מתמשכת לנורמה ארגונית. מנהלים המקווים לקדם סביבה כזאת בבתי הספר שלהם טוענים דו פור וברקי צריכים לשנות את אופן החשיבה על צמיחה מקצועית: לא לחשוב במונחים של השתלמויות חיצוניות, אלא במונחי מקום העבודה שלהם. מנהלים אלו מאמצים אל לבם את תפקידם בתור מפתחי צוות.
מאת: פני קסטניולי, נייג'ל קוק
מטרת המיזם הייתה לכונן ולפתח רשת של בתי ספר שישמשו דוגמה לפרקטיקה טובה של פיתוח סגל ומודל לחיקוי בבתי ספר אחרים.
מאת: נייג'ל בנט, כריסטין וייז, פיליפ וודס, ג'נט הארווי
מאמר זה מכיל סקירה של מחקרים הקשורים למנהיגות מבוזרת ומישוג מנהיגות שנכתבו בין השנים 1996-2002.
מאת: אלן ווקר
דוח על מחקר בינלאומי בשאלה כיצד מתמודדים חמישה מנהלים של בתי ספר רב-אתניים עם הסביבה הייחודית שבה הם פועלים.
מאת: יצחק פרידמן, יעל פישר
מטרת המאמר היא להציג שני יסודות של השאיפה למעורבות של ההורים, או הימנעות ממנה, שמוגדרים כהזדהות ההורים עם בית הספר, מטרותיו ותכניו, וכערות של ההורים למתרחש בבית הספר ולשינויים בו.
מאת: שחף גל, תני כ"ץ, יגאל יעקובזון, שולמית פישר
מערך התנסות פרקטי זה נועד לסייע למנהל להוביל תהליך של שינוי בבית ספרו. המערך מנחה את המנהל שלב אחר שלב בהובלת השינוי, מאפשר לו ליצור תכנית עבודה מסודרת ליישום תהליכי שינוי ממוקדים, ומציע לו כלים לעבודה ולחשיבה רפלקסיבית בעת העשייה.
מאת: דרורה בוגייסקי
"היכולת לגבש חזון היא היכולת לראות בעיני רוחנו את העתיד". מטרת כלי זה ללוות את המנהל החדש בתהליך גיבוש זהותו בתור מנהיג מעצב. עיקרו בהצעה למודל תהליכי; המדריך מלווה את המנהל לאורך ארבעה שלבים של בירור החזון האישי והבית ספרי: שלב 'החלום', שלב 'המציאות', שלב המפגש בין החלום למציאות, והשלב האחרון – השלב שבו המנהל משלב ושוזר את חזונו האישי בחזונות אנשי צוותו לקראת יצירת חזון בית ספרי קולקטיבי.
מאת: עודד בן מנחם
גישת המיקוד בפתרון היא מתודולוגיה המאפשרת למדריך (1) להוביל תהליך שנועד לזהות סוגיה הדורשת התמודדות, (2) להתמקד בפתרון, (3) לתכנן את המהלך האסטרטגי כדי להשיגו. הגישה דוחה תפיסות המתבססות על אבחון בעיה, חקירתה והסקת מסקנות. היא מכוונת את המנהל לתכנון אסטרטגי ולבחירת פתרון אופטימלי, על-פי מטרות בית הספר, מצבו העכשווי ומגמות הסביבה שבה הוא פועל.
מאת: אטיין וונגר
המאמר דן במושג "קהילת עשייה" כנקודת מבט שימושית לבחינה של ידיעה ולמידה. המאמר מברר מהן קהילות עשייה ומסביר מדוע חוקרים ואנשי מקצוע בהקשרים מגוונים מוצאים בקהילות עשייה גישה שימושית לידיעה וללמידה.
מאת: סו א' ריג, ג'וזף פ' מרקולין
לאור האחריותיות הגוברת של מנהלים, ציונים במבחנים נתפסים בעיני מורים והורים רבים כקדימות העליונה של מנהלים. למערכות יחסים שמור מקום משני. במאמר הכותבים טוענים כי עליהן להיות ממוקמות גבוה יותר בסולם העדיפויות. אם המנהלים יקדישו זמן רב יותר לכינון מערכות יחסים עם תלמידים, מורים, הורים והקהילה, הציונים במבחנים יעלו והערות המשמעת יפחתו.
מאת: ג'ף סאות'וורת'
המאמר דן בבתי-ספר לומדים ומלמדים באמצעות התבוננות במעשיהם של מנהיגים מוכשרים בבתי-הספר יסודיים שאותם הם מובילים לקראת שיפור. המחבר מציג ארבעה היבטים חשובים עבור מנהיגות בית ספרית כפי שהם עולים מהמחקר ומהעבודה המעשית: ההקשר שבו פועל בית הספר, תרבות המורים, למידה במקום העבודה ורשתות ידע.
מאת: קרוליין שארפ, אנה אימס, דון סנדרס, קתרין תומלינסון
מאמר זה מראה שהעיסוק במחקר מסייע למנהיגי בתי-ספר לפתח את בית-הספר שלהם ולהפוך אותם למקום מלהיב לעבוד בו. חוברת זאת מיועדת לסייע לכם להבין טוב יותר את העיסוק במחקר ולדמות כיצד הוא יכול לעבוד בבית-הספר שלכם.
מאת: הילה ארזי-חטאב, ליסה לוי
כלי זה מבקש לסייע למנהלים קולטים לחלץ עקרונות פעולה מקצועיים שלהם על ידי שימוש בסיפורי מקרה. הפיכת הניסיון האישי של מנהל, הסיפור המקצועי שלו – מידע סמוי לידע מעשי גלוי – מעשירה את רפרטואר הפרקטיקות העומדות לרשות המנהל הקולט והמנהל לעתיד. הכלי מיועד לשניים – המראיין והמרואיין. כלי זה מתמקד בהנעת עובדי הוראה אך יכול לשמש גם לנושאים אחרים לבחירת המנהל ובהתאם לצורך.
מאת: יעל נאות-עופרים, הילה ארזי-חטאב
מאמר זה מציג את ממצאי תכנית תיעוד ההצלחות של מכון אבני ראשה וקרן טראמפ. בחלקו הראשון מוצגים: א. הרקע התיאורטי - מה גורם לבתי ספר להניע שיפור ולהצליח, ב. המודל היישומי – מודל המגלם תאוריה הנוגעת לנתיב השיפור של בתי ספר מנהיגות, תהליכים ארגוניים ותפיסות מסוגלוּת אישית וקבוצתית וסדר הטיפול בכל גורם וגורם, וג. ההגדרות בבסיס התוכנית. החלק השני של המאמר מציג את ממצאי תכנית התיעוד ובכללם ששת תחומי העשייה שחזרו בין בתי הספר המצליחים: א. קהילה מקצועית לומדת, ב. תצפית ומשוב, ג. מכוונות ליחיד, ד. תמונת עתיד ה. מעורבות בקהילה, ו. שפה של הצלחות.
מאת: אן גולד, ג'ניפר אוואנס, פיטר ארלי, דייויד הלפּין, פטרישיה קולרבּון
המאמר מציג ממצאים מ-10 חקרי מקרה של בתי ספר מצטיינים בהם מנהלים תיווכו, כל אחד בדרכו, תכתיבים חיצוניים המתמקדים ביעילות ואפקטיביות ביצועים כדי להתאימם להקשר הבית ספרי. מנהיגותם התבססה על כוחם המניע של ערכים. המקרים שנחקרו מראים שכמעט כל המנהיגים ביססו את ערכיהם, התוו והפיצו אותם בעבודה המתאפיינת בשינויים, ניהול שינויים ואפילו חיפוש פעיל אחר שינויים. הם ייחדו תשומת לב רבה לניהול המידע במסגרת בית הספר ועדכון תמידי של העובדים; עבדו בשיתוף הדוק עם קבוצות המנהיגות בבית הספר, לעתים עד כדי השתלבות בצוות ואף פיתחו יכולת מנהיגות ואחריות בבית הספר כולו. המאמר פורט את הפרקטיקות שננקטו במהלכים אלו.
מאת: לינדה למברט
יש מורים שיצר המנהיגות טבוע בהם. בדרך כלל אלה מורים חדורי שליחות, סקרנים ורפלקטיביים, השואפים להשפיע על הסביבה הבית ספרית ופועלים לשפרה. אך פוטנציאל המנהיגות קיים בכל מורה, וסביבה מעודדת ותומכת תסייע באיתור המנהיג הטמון בכל מורה. מאמר זה טוען כי בית ספר שמאופיין ביכולת מנהיגות גבוהה ייצור סביבת עבודה והזדמנויות לכלל המבוגרים בקהילת בית הספר להתפתח כמנהיגים. התשתית לסביבה זו תהיה חקירה, דיאלוג ורפלקציה ממוקדי למידה, וכן אימון מנהיגות למורים.
מאת: אודרי אדי-רקח, אתי אופיר
המאמר בוחן את מידת האמון שרוחשים מורים לעמיתיהם ואת הקשר בינה ובין אופי בית הספר ומידת נכונותם של המורים להכניס חידושים בעבודתם. אמון בין מורים תורם לשיפור הישגי התלמידים, לאקלים בית ספרי חיובי ולתקשורת יעילה בין המורים; הוא מעצים את עבודת המורים ומפחית עימותים. מחקרים מראים כי אמון תורם גם לתחושת המסוגלות העצמית של המורים ומחזק את מחויבותם להוראה ולבית הספר. לפיכך האמון הוא גורם מכריע בהצלחה – ובכישלון – של הכנסת חידושים לבית הספר.
מאת: ניצה שוובסקי, ג'ודי גולדנברג, אורנה שץ-אופנהיימר, ליאת בסיס
המאמר סוקר את התפקידים והמשימות של מנהלי בתי ספר וחונכים כלפי המתמחים בהוראה, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל, ובודק אם תפיסת התפקיד של המנהלים והחונכים עולה בקנה אחד עם הגדרות אלה. ממצאי המחקר מצביעים על הבדלי תפיסות בין המנהלים לחונכים בכמה תחומים. החוקרים ממליצים לבחון שוב את תפקידם של המנהלים והחונכים בהתמחות בהוראה, וכן להגביר את מודעותם של המנהלים לחשיבותה של ההתמחות.
מאת: ג'ניפר גיל
העיר דנוור שבקולורדו ערכה בשנים האחרונות שינוי במערך הפיקוח הפדגוגי שלה. במרכז השינוי – הוספת מפקחים והפחתה של מספר המנהלים שבאחריותו של כל מפקח. מנהלים ומפקחים כאחד מדווחים כי השינוי הזה היטיב עם עבודתם. באחדים מבתי הספר התבטא השינוי גם בעלייה בהישגים.
מאת: ריצ'רד פ' דוּפוֹר
מנהלים חיים עם פרדוקס:תחושת דחיפות בנוגע לשיפור בתי-הספר, שיש לאזן עם סבלנות לקיימו לאורך זמן. עליהם להתמקד בעתיד ולהישאר נטועים בהווה. עליהם לראות את התמונה הגדולה ולהתמקד בפרטים הקטנים. עליהם להיות מנהיגים חזקים, המאצילים סמכויות לאחרים.
מאת: ערן ברק-מדינה, רותי אבני, יואב בן-אריה
זהו מודל לתהליך עבודה שתכליתו לחזק את מנהיגות הביניים בבית הספר. מטרת התהליך לתת בידי המנהל כלים לפיתוח שדרת מנהיגות הביניים כדי לספק לבית הספר יכולות טובות יותר להשגת מטרותיו בתחום הלמידה וההוראה. המודל כולל תהליך חניכה אישי ותהליך גיבוש קבוצתי, מותאמים לתכנית העבודה הבית ספרית.
מאת: ערן ברק-מדינה, רותי אבני, יואב בן-אריה
לפניכם כלי לגיבוש יעדים שמטרתו לסייע למנהיגות בית הספר בכלל ולמנהיגות הביניים בפרט (רכזי שכבה, רכזי מקצוע, בעלי תפקידים מובילים ועוד) לנסח יעדים טובים בתחום אחריותם ולהגדיר תהליך אופרטיבי להשגתם
מאת: ויויאן רובינסון
כלי השיחה הפתוחה פותח בפני המנהל דרך נוספת לשיחה, המאפשרת לקדם את המשימה ובה-בעת לשמר את מערכות היחסים, ובכך תורם כלי זה לפיתוח שיח מקצועי ובונה-אמון בבית הספר.
מאת: יוסי זמיר
כלי גנרי המיועד לניהול מיטבי של דיונים וישיבות בבית הספר; מציג עקרונות מנחים לניהול דיונים וישיבות וכן דגשים לקראת הדיון, לשעת הדיון ולהתנהלות אחריו. עוד תוכלו למצוא כאן מה הם הכשלים הנפוצים שכדאי להימנע מהם וגם "טיפים" בעניין דילמות הקשורות בניהול דיונים.
מאת: מיקי הוניג, הלה כ"ץ ברגר, תמר קנר פורמן, מיכל ראזר, איזאבל רמדאן
מתודה לעוסקים ולעוסקות בפיתוח מקצועי אישי וקבוצתי של מנהיגי ומנהיגות חינוך
מאת: אולריך רייצוג, דברה ל' ווסט, רומה אנג'ל
המחקר מתמקד בשאלה כיצד מנהלים מבינים את היחסים בין עבודתם השוטפת לשיפור ההוראה והלמידה בבתי-הספר שלהם. המחקר מביא את קולם של 20 מנהלים. בהמשכו נזהה תפיסות שונות של מנהיגות לשיפור הוראה ולמידה, ונדון בהיבטים בעייתיים של תפיסות אלה.
מאת: יגאל יעקובזון
המטריצה לפרישת חזון היא מודל לעבודה המפתח ראייה מערכתית, מאפשר לזהות פערים בין חזון למציאות ולהוביל תהליכי שיפור ושינוי בית ספריים ההולמים את חזון בית הספר. המודל והכלים הנלווים לו מסייעים לפרוש את החזון על פני רמות הביצוע השונות הנדרשות למימושו: חזון, מודלים מנטאליים, מבנים מערכתיים, דפוסי התנהגות, ואירועים.
מאת: טוני וגנר
השאלה הראשונה שכל תאוריה של שינוי צריכה להתמודד עמה טוען וגנר, היא זו: מה מניע אנשים מבוגרים לרצות לעשות דברים חדשים ולעתים קשים ביותר? המאמר שואל מה מנהיגים צריכים לעשות כדי ליצור את הרצון אצל מוריהם ללמוד כיצד לשפר את הישגי התלמידים? וגנר מציג ארבעה תנאים החיוניים ללמידת מבוגרים בבתי ספר ובקהילה: א. חזון משותף באשר ליעדי הלמידה, ההוראה הטובה וההערכה; ב. מערכות יחסים המבוססות על כבוד ואמון הדדיים; ג. אסטרטגיות למעורבות היוצרות מחויבות ולא סתם ציות; ד. הבנת הצורך הדחוף בשינוי. המאמר מפתח רעיונות אלו ומביא להן דוגמאות.
מאת: עינת אוריון
משלחת משותפת למנהלים ולמנהלות המשתתפים במיזם מישרים ובוגרי תוכנית "מיטיבי דרך" יצאה בחודש דצמבר 2022 לקופנהגן, דנמרק, למסע למידה שכותרתו "חינוך מיטבי בעוני והדרה".
מאת: מייקל פולן
המאמר מציג את הבעייתיות שבהטמעת רפורמות לאורך זמן, הן נוכח קשיים להניע שיפור מתמיד ולהימנע מדריכה במקום, והן נוכח היעדרה של תחושת בעלות עמוקה. כדי להתמודד עם האתגר, מציע פולן לטפח כושר המצאה ויצירתיות, לקדם מחויבות קולקטיבית ולטפח חשיבה מערכתית פעילה.
מאת: Jason A. Grissom, Anna J. Egalite, & Constance A. Lindsay עורכים אחראיים
דוח של קרן וואלאס משנת 2021 מתקף את ההשפעה העצומה של מנהלות ומנהלים על התלמידים ובתי הספר, ומזהה שורה של התנהגויות ופרקטיקות המאפיינות מנהלות ומנהלים אפקטיביים.
מאת: מנאל פתיאני וסועאד דעאס
מחברות רשימה זו מתארות כיצד איסוף נתונים שזור בעבודה היומיומית של בית הספר וכיצד אפשר לרתום מסדי נתונים להובלת שינוי ושיפור בית ספרי. מערכת ענפה של מיפויים וכתיבת תכניות עבודה מפורטות על-ידי המורים הם שניים מן המנגנונים העיקריים המובילים את התרבות הבית ספרית.
מאת: מאיה בוזו-שוורץ ונעמי מנדל-לוי
הפעולה האפקטיבית ביותר שמנהיג פדגוגי יכול לעשות כדי להיטיב את הקשר מורה-תוכן-תלמיד היא לאפשר את תהליכי הפיתוח המקצועי של צוות המורים ולשפרם. לכן המנהיג הפדגוגי צריך לתפוס את עצמו כמומחה ללמידת מורים. ארגז הכלים הפדגוגי של המנהיג הבית ספרי כולל פעולות כגון הגדרת הלמידה והפיתוח המקצועי של הצוות כמנוף לשיפור, הובלת שיח מקצועי בבית ספר, השתתת תרבות של צפייה ומשוב, הצמחת מנהיגות ביניים ועוד. פעולות אלו מזמנות אתגרים מבית ומחוץ, אך המחקר מוכיח כי התמקדות בהן מגדילה בשיעור ניכר את הסיכוי להוביל שיפור ממשי בבית הספר.
מאת: בתיה בראונר
עד כמה צריכים מנהלים להיות מעורבים בקליטתם של מורים חדשים? כותבת רשימה זו סבורה כי תפקידו של המנהל ליצור בבית הספר אווירה התומכת בצמיחתם ובהתפתחותם של מורים חדשים, וכן לדאוג לכך שיהיו בבית הספר בעלי תפקידים שיסייעו ב"גידול" המורה המתחיל. מעורבות ישירה של המנהל בקליטת מורה מתחיל, היא סבורה, עשויה להיות בלתי מועילה ואף מזיקה.
מאת: ניר מיכאלי
בחלקה הראשון של רשימה זו מתאר הכותב את הקושי הטמון בהאצלת סמכויות של המנהל לצוות המורים כדי שיהפכו למנהיגים שותפים בבית ספר – כפי שזה עולה מתיאורה של שרה פיירמן, מנהלת לשעבר אשר חוללה שינוי מעין זה בבית הספר שניהלה. בחלק השני מוצג מיזם ישראלי חדש להצמחת מורים מובילים, והוא נדון לאור הקטגוריות שהוצגו בחלק הראשון.
מאת: יעל גרינשטיין ואודרי אדי-רקח
מנהיגות מבוזרת בבתי ספר מתוארת לעִתים קרובות בספרות כמצב שיש לשאוף אליו, אולם לא תמיד יישומו פשוט. ברשימה זו בוחנות הכותבות את המושג מנהיגות מבוזרת מפרספקטיבה של שיתוף מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר, והן מציעות תשובות ראשוניות לכמה שאלות: באיזה סוג של החלטות מנהלים משתפים מורים? האם זה שיתוף מהותי או רק לכאורה? האם יש הבדלים בין המגזר היהודי למגזר הערבי באופי השיתוף ובהיקפו?
מאת: יורם הרפז
מה שמייחד מנהל בית ספר ממנהל של כל ארגון אחר הוא הדבר שאותו הוא מנהל – תהליכים של הוראה ולמידה. מנהל בית הספר מנהל הרבה דברים אחרים, אך המאמץ העיקרי שלו (יש לקוות) מרוכז בשיפור תהליכי ההוראה והלמידה בבית ספרו. המאמר שלהלן מציע מבוא תמציתי להוראה וללמידה.
מאת: גל פישר
מן המחקר אנו יודעים שפיתוח מקצועי בצורתו המסורתית איננו אפקטיבי. רשימה זו מציגה כמה חסמים המונעים את התפתחותן של מסגרות אפקטיביות יותר לפיתוח מקצועי של מורים, וכן שלושה כיווני פעולה למנהל המעוניין לעשות את הפיתוח המקצועי בבית הספר שבאחריותו למועיל יותר.
מאת: איל רם
מערכת החינוך הישראלית מובילה בשנים האחרונות את רפורמת הלמידה המשמעותית. כדי לאפשר את יישומה המיטבי, יש לאפשר למורים לעבור בעצמם תהליכי פיתוח מקצועי המשלבים בין לימוד בתוך בית הספר ללמידה מחוצה לו. כמה מסגרות חדשות הפועלות היום מאפשרות למנהיגים בית ספריים להנהיג שגרת פיתוח מקצועי המאזנת בין הצרכים הפנימיים של בית הספר ובין מסגרות חיצוניות.
מאת: קנת' ליית'ו'וּד, כּריסטופר דיי, פּם סמונס, אלמה הריס, דייויד הופּקינס
המאמר מסכם מצאים העולים מסקירת ספרות בנוגע למנהיגות בית-ספרית מוצלחת. כל מי שמשמש בתפקידי מנהיגות נושא באחריות עצומה לעשות את עבודתו כראוי. למרבה השמחה, אנו יודעים הרבה מאד מה פירוש אותו "כראוי". מטרת המאמר לסכם את הידע הזה.
מיכל אילן, חברת צוות מו"פ אבני ראשה, משוחחת עם פרופ' קימברלי שונט-רייכל, ראש הקתדרה ללמידה חברתית-רגשית ע"ש קרן NOVO, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת אילינוי שבארה"ב והעורכת בפועל של מגזין ה SEL העולמי Social and Emotional Learning: Research, Practice, and Policy, על השאלה שמעסיקה אנשי חינוך רבים: איך אפשר לדעת ש SEL עובד? איך אפשר למדוד את זה? פרופ' שונט-רייכל מציגה באופן מרתק ונגיש את 'חוד החנית' של המחקר בתחום למידה חברתית-רגשית: מדידת האימפקט של התערבויות SEL איכותיות על מדדי גוף בקרב תלמידים (Biomarkers) למשל, השפעה על איכות השינה שלהם, על רמת הורמון הסטרס שנמצאת בגופם ועוד.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם שיר שבת-ספיר שהקימה בית ספר יסודי שמושתת כולו על למידה חברתית-רגשית, על מה זה אומר ש SEL הוא העיקרון המארגן של בית הספר, איך זה באמת בא לידי ביטוי בניהול הצוות החינוכי וניהול הפדגוגיה וגם באופן ספציפי על איך בצורה מערכתית , מנומקת ומקצועית ניתן לטפח את אחת היכולות שהן נכס מרכזי לכל באי בית הספר- תחושת מסוגלות.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם ליאור הלוי מחבר הספר "חוסן ניהולי" ומנהל תיכון בעצמו, על האתגרים הרגשיים שמנהלים ומנהלות בתי הספר חווים ועל מה יכול לסייע להם לבנות חוסן בתפקיד החשוב והמורכב הזה. השיחה משלבת בין חוויות אישיות, כנות ומרתקות של ליאור לגבי היכולות הרגשיות והחברתיות שהוא נדרש להם באתגרים מנהיגותיים לא פשוטים שהוא חווה בתור מנהל בית ספר לבין ממצאי מחקר הדוקטורט שלו על חוסן של מנהלים בראשית דרכם.
וידאוקאסט SEL: מיכל אילן ,חברת צוות מו"פ אבני ראשה, משוחחת עם ד"ר אליה סמואל מנכ"לית ונשיאת CASEL ארה"ב, על מה זאת למידה חברתית-רגשית, למה היא חשובה ואי אפשר 'לעשות חינוך' בלעדיה, איך אפשר לקדם אותה באמצעות מדיניות ולמה דווקא בישראל זה ממש אפשרי.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם יהודה פרידמן, מנהל בית ספר "הירדן" לילדי זרים וחסרי מעמד, על כך שלמידה חברתית-רגשית היא התשתית שמאפשרת חינוך, ועל איך מלמדים בית ספר שלם את היכולת החברתית-רגשית שנקראת ניהול עצמי (אינדיקטור- הוראה ישירה של מיומנויות). הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם יעל בוים-פיין, מנהלת המרכז הישראלי לשיוויון מגדרי בחינוך, על החיבור בין SEL ומגדר ועל חשיבות אימוץ פרספקטיבה מגדרית והסרתם של חסמים מגדריים בתהליכי הטמעת למידה חברתית-רגשית. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם פרופ' נאוה לויט-בן נון, מנהלת מרכז סגול למוח ותודעה באוניברסיטת רייכמן, על המנגנונים המוחיים שנמצאים בבסיסה של למידה חברתית-רגשת ועל האופן שבו הבנתם מסייעת לדייק ולמקד את תפקידם של אנשי החינוך בתהליכי הטמעת SEL ותורמת לקידום רווחתם הרגשית של באי בית הספר. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
הסרטון מפרט ומביא עדויות ליתרונות של למידה חברתית-רגשית על שיפור הישגים, האקלים הבית-ספרי, רווחת התלמידים והחיבור שלהם לבית הספר, ועוד.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם פאתנה חגלה, מנהלת בית הספר "אלמוסתקבל" בג'לג'וליה, על אינדיקטור "הוראה ישירה של מיומנויות חברתיות-רגשיות" דרך הפיתוח הייחודי שפאתנה יזמה ומובילה בבית הספר. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה
מדיניות פיקוח וניהול: כיצד ניתן לתמוך במלאכת ההוראה? l גל פישר הוראה מבוססת ראיות היא מצבור של ידע על שיטות הוראה שזכו לביסוס מדעי. הרעיון בגישה זו להוראה ולמחקר ההוראה הוא שבמקצוע ההוראה, כבמקצועות רבים אחרים, יש שיטות וטכניקות יעילות יותר מאחרות, וסביר להניח ששימוש בהן – במקום באלה שאינן מבוססות – יוביל ללמידה טובה יותר של התלמידים. בהנחה שיש בידנו מצבור כזה של ידע פרקטי, עולות שתי שאלות מעשיות: 1. כיצד מורים יכולים להכירו ולהתמקצע בו? 2. מה תפקידם של גורמים שונים במערכת החינוך בחיזוק ידע כזה ובמימושו?
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם צוריאל רובינס, מנהל תיכון "מקיף אמי'"ת" בבאר שבע, על "איך עושים SEL" בבית ספר גדול, בגילאי התיכון כשהבגרויות ברקע, איך למידה חברתית-רגשית הופכת להיות חלק מהבגרות וכן על האופן שבו רותמים את הסדירויות בבית הספר לטובת הטמעת למיידה חברתית-רגשית מערכתית. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם גילי לייבושור, פסיכולוגית קלינית וחברת צוות מו"פ באבני ראשה על SEL, למידה חברתית-רגשית והאופן בו ניתן להטמיעה באופן מערכתי ואיכותי בבתי ספר. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם שחר פיינשטיין-גבריאל, מנהל בית הספר "שכונתי שפירא" בתל אביב, על אינדיקטור 'שותפות אותנטית עם המשפחה והקהילה' כדרך להובלת למידה חברתית-רגשית. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם שרון חיון, מנהלת בית הספר "המתמיד" ברמת גן, על אינדיקטור 'הוראה ישירה של מיומנויות חברתיות רגשיות ' וכן על ה'טיפוח ה SEL של המבוגרים' הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם יובל נבו, מנהל חטיבת ביניים 'תבל' בירושלים, על רתימת הסדירויות בבית הספר לטובת הובלת למידה חברתית-רגשית, ועל אינדיקטור 'הוראת SEL בתחומי הדעת'. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה.
אירי ריקין, מרצה לפילוסופיה ויוצר דוקומנטרי משוחח עם שירלי רוזמן, מנהלת בית הספר "יצחק נבון" בהרצליה, על מסעות למידה, ועל מיקוד ב'בחירה' כביטוי לאינדיקטור 'קולם של התלמידים ומעורבתם' וכפקטור מרכזי בניהול עצמי של התלמידים והצוות. הוידאוקאסטים "מנהלים SEL" הם תוצר של שיתוף פעולה בין מטח, הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים ומכון אבני ראשה
סרטון המסביר על האופן שבו ניתן ללמד ילדים לקבל החלטות מושכלות ואכפתיות באמצעות היכולת לחשוב על בעיה מכיוונים מרובים, לקיחה בחשבון של היבטים אתיים, ניתוח סיטואציות והערכה של ההשלכות שיש לפעולות שלהם על אנשים ומצבים.
סרטון המסביר על האופן שבו ניתן לעזור לתלמידים לפתח את המיומנויות החברתיות-רגשיות הנחוצות לשם בניית מערכות יחסים בריאות כגון היכולת לשתף פעולה ולתקשר באופן אפקטיבי. הסרטון מדגים גם את האופן שבו פרקטיקות הוראה יכולות לטפח את המיומנויות הללו, למשל באמצעות עבודה שיתופית.
סרטון המסביר ממה מורכבת יכולת הליבה התשתיתית ביותר ללמידה חברתית-רגשית : מודעות עצמית. הסרטון ממחיש את האופן שבו ניתן לעזור לתלמידים לטפח מודעות עצמית, הן באמצעות הוראה של אוצר מילים רגשי והן דרך הדגמה (מודלינג) של המבוגרים המהווים מודל להתנהגויות התומכות בפיתוח מודעות עצמית.
במסגרת תכנית המנהיגות המערכתית שהפעיל מכון אבני ראשה התקיים בינואר 2011 סמינר למנהלים מערכתיים בהשתתפות פרופ' ג'ף סאות'וורת' והמנהלים המערכתיים אנני מגיל וג'ון גרוב. בסמינר עסקו בתכנים הבאים: המנהיגות המערכתית באנגליה – התהוותה, אופני פעולתה, הצלחותיה והקשיים שעמם מתמודדים מנהלים מערכתיים. שיפור בית ספרי – תנאים עקרונות ופעולות להובלת תהליכי שיפור וליצירת בית ספר מצליח, תוך מיקוד בשיפור ההוראה, הלמידה והישגי התלמידים.
תהליך יצירה של ייחוד בית ספרי הוא ארוך ומצריך משאבים מרובים. זה אינו תהליך של שיווק ומיתוג, קצר טווח וממוקד, אלא תהליך מתמשך ועמוק. ייחוד בית ספרי נעוץ בדמותו של המנהל - הוא המוביל את תהליך הייחוד והוא הצובע אותו בצבעים המיוחדים לו. מנהל שאינו מחזיק ב'אני מאמין' יציב וברור, בהבנה ברורה של אותו גורם המייחד אותו, המניע אותו, המעורר בו תשוקה ויצירתיות, לא יוכל להניע תהליך של ייחוד בבית ספרו. מה מיוחד בייחוד בית ספרי: סיכום הרצאה מסדנת אומן (סרטון וידאו).
לעיתים קרובות אנו שואלים את עצמנו באיזה אופן אנו משפיעים על האנשים בסביבתנו ומניעים אותם לפעולה. נשאלת השאלה: כיצד אנו, כמנהלים, יכולים לבסס את מעמדנו בצורה אפקטיבית יותר מול כל קהל שנפגוש, כיצד נקבל מהקהל קרדיט כאנשים מקצועיים ונעביר את המסר שאנו מתכוונים להעביר באופן אפקטיבי וברור? קיימים אין- סוף משתנים שיכולים להשפיע על העברת המסרים: מיקום, מזג אוויר, מצב פוליטי, שעה ביום... אך בין כל המשתנים הללו ישנם עשרה משתני ליבה, המחולקים לזוגות-זוגות, שמשפיעים על הצלחתנו בהעברת המסרים שלנו. על משתנים אלו ועל שלבי העברת המסר- בסרטון סיכום הרצאת האומן.
שינוי ארגוני הוא תהליך מתמשך שמטרתו להתאים את הארגון לסביבה שבה הוא פועל. הארגון חייב להיות באינטראקציה עם הסביבה ולקבל ממנה לגיטימציה. ככל שהשינוי גדול יותר והשפעתו על תרבות הארגון גבוהה יותר, כך ההתנגדות רבה יותר והסיכוי להצליח פוחת. ככל שרמת אי הנוחות מהשינוי גדולה- כך הוא יותר קשה ליישום. מנהלים חייבים לחשוב איך יוצרים ארגונים שהם יותר זיקיות, שמשנים את פניהם בהתאם למצב בו הם נמצאים, פנימה אל תוך הארגון והחוצה, אל מול השוק והסביבה המשתנה. בתהליך שינוי יש להציב מטרות ריאליות, מטרות התנהגותיות ברורות בתהליך השינוי. ככל שהגדרת המטרה יותר קונקרטית- הסיכוי להצליח הוא יותר גדול. וכמובן, בתהליך שינוי חייבים לבנות אבני דרך של בקרה: לאן הגענו עד עכשיו, מה השגנו, במה נכשלנו?
אנו חיים בעולם של מציאות משתנה, בהפרעת קשב קולקטיבית. אין לנו סבלנות ובעיקר יש לנו הרבה חוסר ודאות ואי- נחת מהמצב הקיים. כתוצאה מכך מתרחשת התפכחות: מהשיטה, מהסמכות, בוודאי בעולמות של ידע וחינוך. זה לא רק ההורים, אלא גם המורים שלנו. המחשבות האופפות את האנשים שאיתם אנחנו נמצאים בקשר הן אחרות. כיצד תהליכים אלו משפיעים על ארגונים? על מנהלים? כל זאת בהרצאתו של ירון בלומנטל, מתוך סדרת ההרצאות 'סדנת אומן'.
אנחנו מוקפים בסינגולריות, שמשנה את הדרך בה אנו חיים. ולאן היא לוקחת אותנו? אדם 'מהעבר', שחי לפני חמישים שנה, לא יזהה את העולם כיום, ובעוד חמישים שנה גם אנחנו נראה את המציאות של היום כדבר מיושן מאוד. אם אנחנו רוצים לא להיות מופתעים כל פעם מחדש, נצטרך לשנות מהותית את אופן החשיבה שלנו. הרצאה מתוך סדרת הכנסים 'מנהיגות. מה השאלה?!'
בסופו של יום, משמעותה של מנהיגות היא לגרום לאנשים לעשות משהו ממוטיבציה פנימית, ללא איום כל שהוא המרחף מעליהם. אם עצם העובדה שהם מבצעים את עבודתם היא תלוית משכורת או איום פיטורין למשל, זו לא מנהיגות. משמעותה של מנהיגות היא להיות משהו בשביל מישהו מתישהו. המנהיגים הכי טובים הם מנהיגים שקמו מתוך דבר מה שהפריע להם, ושהיו מוכנים לסבול, לשלם מחיר על מנת לשנות אותו. מנהיג לא צריך להיות האדם החכם ביותר בחדר, אלא צריך לדעת איך ואת מי לשאול על מנת להניע דיון, שמתוכו ינבעו הפתרונות. אומרים מנהיגות יש בעולם... וכל אחד יצטרך למצוא אותה בתוכו. הרצאה מתוך סדרת הכנסים 'מנהיגות. מה השאלה?!'.
האלמנט שמחבר אנשים ויוצר זהות מצוי בהיסטוריה. תפקידו של החינוך הוא לא להקנות כלים וידע. הדיבור על ההבדל בין כלים לידע הוא מגוחך. אי אפשר להקנות כלים בלבד, מבלי לצקת לתוכם את הידע המתאים והראוי. אנשים זקוקים לטקסטים, הם צריכים ללמוד אותם בעל פה, כך שהם יוכלו לגבש זהות סביבם. הטקסטים הם הבסיס לבניית הזהות. ולכן, לבית הספר יש תפקיד חשוב- האדם נולד ריק ומישהו צריך להחליט מה ימלא אותו. בית הספר הוא שמקנה זהות, הוא מופקד על המענה לשאלה "מי אני?", הוא מקנה זהות ע"י נרטיב היסטורי. הזהות נותנת מענה לשאלות מאין באת, לאן אתה הולך ובפני מי אתה עתיד לתת דין. הרצאה מתוך סדרת הכנסים 'מנהיגות. מה השאלה?!'.
המחשב שהיה חלק מתעשיית המידע - עובר לתעשיית הידע. בקצב שמכפיל את עצמו באופן קבוע, מחשבים מחליפים בני אדם בעבודות שונות. אנחנו - אתם - צריכים לתת לאנשים את הכישורים והיכולת להתמודד עם זה. מנגד, ישנן טכנולוגיות אשר נותנות את הכח בידי האנשים. כיום יש לנו אמצעי ייצור בידי האינדיבידואל, כמו הדפסה תלת ממדית. המומחים שבהם נעזרנו בעבר לתחומים שונים- ייצור, הנדסה ואפילו רפואה, מוחלפים בקצב הולך וגובר על ידי מחשבים והתוצאה היא שכל אחד יכול לעסוק כיום בתחום שבעבר נחשב לדורש מומחיות. זו האחריות שלכם, כאנשי חינוך, להכווין את בני הנוער, הממציאים העתידיים, כך שיתקדמו בכיוונים הנכונים. הרצאה מתוך סדרת הכנסים 'מנהיגות. מה השאלה?!'.
בשיחה עם דודו מואטי, הוא משתף בתובנת והתנסויות בניהול בתקופת מלחמה ושגרת חירום: כיצד להחזיק את הצוות? איך לשמור על קשר קרוב עם הקהילה? איך מלמדים עם אמפתיה?
מאת: ניהול המחקר וכתיבת הדו"ח המלא: פרופ' דורית טובין, המרכז לחקר הפדגוגיה אוניברסיטת בן גוריון. כתיבת התקציר: עופר פריאל, טובית חקאק-קול
מטרת המחקר היתה לתרום לתחום של ניהול בתי ספר אפקטיביים בכלל, ובעיקר לטיוב עבודת המנהל עם דרגי הביניים, ולהתפתחות המקצועית שלהם בבית הספר.
במסגרת תכנית המנהיגות המערכתית שהפעיל מכון אבני ראשה התקיים בינואר 2011 סמינר למנהלים מערכתיים בהשתתפות פרופ' ג'ף סאות'וורת' והמנהלים המערכתיים אנני מגיל וג'ון גרוב. בסמינר עסקו בתכנים הבאים: המנהיגות המערכתית באנגליה – התהוותה, אופני פעולתה, הצלחותיה והקשיים שעמם מתמודדים מנהלים מערכתיים. שיפור בית ספרי – תנאים עקרונות ופעולות להובלת תהליכי שיפור וליצירת בית ספר מצליח, תוך מיקוד בשיפור ההוראה, הלמידה והישגי התלמידים.
במסגרת תכנית המנהיגות המערכתית שהפעיל מכון אבני ראשה התקיים בינואר 2011 סמינר למנהלים מערכתיים בהשתתפות פרופ' ג'ף סאות'וורת' והמנהלים המערכתיים אנני מגיל וג'ון גרוב. בסמינר עסקו בתכנים הבאים: המנהיגות המערכתית באנגליה – התהוותה, אופני פעולתה, הצלחותיה והקשיים שעמם מתמודדים מנהלים מערכתיים. שיפור בית ספרי – תנאים עקרונות ופעולות להובלת תהליכי שיפור וליצירת בית ספר מצליח, תוך מיקוד בשיפור ההוראה, הלמידה והישגי התלמידים.
במסגרת תכנית המנהיגות המערכתית שהפעיל מכון אבני ראשה התקיים בינואר 2011 סמינר למנהלים מערכתיים בהשתתפות פרופ' ג'ף סאות'וורת' והמנהלים המערכתיים אנני מגיל וג'ון גרוב. בסמינר עסקו בתכנים הבאים: המנהיגות המערכתית באנגליה – התהוותה, אופני פעולתה, הצלחותיה והקשיים שעמם מתמודדים מנהלים מערכתיים. שיפור בית ספרי – תנאים עקרונות ופעולות להובלת תהליכי שיפור וליצירת בית ספר מצליח, תוך מיקוד בשיפור ההוראה, הלמידה והישגי התלמידים.
עשרה מנהלי בתי ספר לוקחים אותנו למסע אל תוך חייהם האישיים והמקצועיים. דרך השיחה עם קובי מידן הם מספרים לנו- מה הביא אותם לבחור בניהול? מהם האתגרים שמזמנת להם העבודה בבית הספר?
עשרה מנהלי בתי ספר לוקחים אותנו למסע אל תוך חייהם האישיים והמקצועיים. דרך השיחה עם קובי מידן הם מספרים לנו- מה הביא אותם לבחור בניהול? מהם האתגרים שמזמנת להם העבודה בבית הספר?
עשרה מנהלי בתי ספר לוקחים אותנו למסע אל תוך חייהם האישיים והמקצועיים. דרך השיחה עם קובי מידן הם מספרים לנו- מה הביא אותם לבחור בניהול? מהם האתגרים שמזמנת להם העבודה בבית הספר?
עשרה מנהלי בתי ספר לוקחים אותנו למסע אל תוך חייהם האישיים והמקצועיים. דרך השיחה עם קובי מידן הם מספרים לנו- מה הביא אותם לבחור בניהול? מהם האתגרים שמזמנת להם העבודה בבית הספר?
עשרה מנהלי בתי ספר לוקחים אותנו למסע אל תוך חייהם האישיים והמקצועיים. דרך השיחה עם קובי מידן הם מספרים לנו- מה הביא אותם לבחור בניהול? מהם האתגרים שמזמנת להם העבודה בבית הספר?
עשרה מנהלי בתי ספר לוקחים אותנו למסע אל תוך חייהם האישיים והמקצועיים. דרך השיחה עם קובי מידן הם מספרים לנו- מה הביא אותם לבחור בניהול? מהם האתגרים שמזמנת להם העבודה בבית הספר?
עשרה מנהלי בתי ספר לוקחים אותנו למסע אל תוך חייהם האישיים והמקצועיים. דרך השיחה עם קובי מידן הם מספרים לנו- מה הביא אותם לבחור בניהול? מהם האתגרים שמזמנת להם העבודה בבית הספר?
עשרה מנהלי בתי ספר לוקחים אותנו למסע אל תוך חייהם האישיים והמקצועיים. דרך השיחה עם קובי מידן הם מספרים לנו- מה הביא אותם לבחור בניהול? מהם האתגרים שמזמנת להם העבודה בבית הספר?
עשרה מנהלי בתי ספר לוקחים אותנו למסע אל תוך חייהם האישיים והמקצועיים. דרך השיחה עם קובי מידן הם מספרים לנו- מה הביא אותם לבחור בניהול? מהם האתגרים שמזמנת להם העבודה בבית הספר?
במסגרת תכנית המנהיגות המערכתית שהפעיל מכון אבני ראשה התקיים בינואר 2011 סמינר למנהלים מערכתיים בהשתתפות פרופ' ג'ף סאות'וורת' והמנהלים המערכתיים אנני מגיל וג'ון גרוב. בסמינר עסקו בתכנים הבאים: המנהיגות המערכתית באנגליה – התהוותה, אופני פעולתה, הצלחותיה והקשיים שעמם מתמודדים מנהלים מערכתיים. שיפור בית ספרי – תנאים עקרונות ופעולות להובלת תהליכי שיפור וליצירת בית ספר מצליח, תוך מיקוד בשיפור ההוראה, הלמידה והישגי התלמידים.
מאת: תמר יחיאלי
הקונסטרוקטיביזם הוא מסגרת תיאורטית רחבה בעלת השפעה גדולה על החינוך בימינו. ד”ר תמי יחיאלי מסבירה מה זה קונסטרוקטיביזם ומה הוא אומר על למידה והוראה. בפשטות - הוא אומר שצריך לעשותן משמעותיות.
מאת: רון גלטר, ז'נט א' הרווי
מחקר זה בוחן את הידע הקיים אודות המושג של ניהול משותף: מנהלי על, איגודי בתי ספר, דו-ניהול (co headship)וניהול זוגי (dual headship) .כמו כן נבחן שיתוף הפעולה במנהיגות, רכיב שיש לו מקום בכל המודלים של ניהול משותף.
מאת: דאנקן אוֹלירי, ג'ון קרייג
מנהיגים מערכתיים מכירים בחשיבות הקשרים בין נושאים, אנשים ומוסדות שונים. מנהיגים מערכתיים מבינים כמה חשובים הקשרים שהם יוצרים וכיצד הם יוצרים את המערכות. מאמר זה טוען כי למנהיגות מערכתית יש מערכת עקרונות עקיבה שאפשר וצריך ליישם בתוך ובין מוסדות.
מאת: איאן בּארנס, פיטר סמית
סיכום תוצאות מחקר שעסק בבחינת הפרקטיקה של מנהיגים בית-ספריים. המאמר מציג חמישה מרכיבים של המנהיגות האפקטיבית להחדרת חידושים בתוכנית הלימודים.
מאת: טוני בוש, דרק גלובר
המאמר מספק סינתזה של המחקרים החשובים ביותר בנושא מנהיגות בית ספרית, במתכונת נגישה לאנשי שטח ולקובעי מדיניות. כלולה בו ספרות תאורטית המציגה דיון במושגים הקשורים במנהיגות, לצד ספרות אמפירית שנועדה להדגים אם ועד כמה עדויות המחקר תומכות במושגים אלו של מנהיגות בית ספרית. המאמר כולל גם סקירה תמציתית של עיקר השלכות המחקר העיוני על פיתוח מנהיגות.
מאת: ניל מקניל, רוברט פ' קוונה, סטפן סילקוקס
המאמר מציג סינתזה של ממצאי ספרות ומחקרים העוסקים בהנהגת בתי ספר ובשינוי הפרקטיקות הפדגוגיות של המורים. הוא מתמקד במיוחד בזיהוי גורמי המפתח לשינוי פדגוגי, ולסיכום הוא מציע מסגרת מושגית של מנהיגות פדגוגית
מאת: המכון הלאומי למנהיגות בית ספרית, בריטניה
המכון הארצי למנהיגות בית ספרית בבריטניה ייצר כמות נכבדה של עדויות על מנהיגות בית ספרית המתמקדת בשאלה כיצד יכולים המנהיגים להשפיע? בשנת 2006, לאחר חמש שנים של מחקר פעיל ויצירת ידע, התקבלה ההחלטה לארגן את הממצאים שנאספו, לסכם אותם ולהעבירם בצורה הפשוטה ביותר האפשרית.
מאת: פיטר לואיס, רוג'ר מרפי
מאמר זה מסכם את הידע הקיים בנוגע למנהיגות בית-ספרית אפקטיבית. המאמר בוחן פרקטיקות מרכזיות הקשורות במנהיגות זו (כגון התווית כיוון ופיתוח הצוות) וקושר אותן לסוגיות מורכבות יותר של מנהיגות מבוזרת, מנהיגות ממוקדת למידה ומנהיגות קשובה.
מאת: ג'יימס פ' ספיליין
המאמר דן בשאלה מה היא מנהיגות מבוזרת. הוא פותח בסקירה כללית על מנהיגות מבוזרת, ומציג מונחי מפתח ורעיונות בתחום. בחלקו המרכזי מוצגים הרעיונות הללו בשלושה סעיפים – מנהיגים ,(leaders) מוּנהגים (followers) ומצב (situation)
מאת: רונית קרק
שלוש תגובות עקרוניות מנקודן מבטן של שלוש גישות תיאורטיות פמיניסטיות: על פי גישה אחת המנהיגות שלך שווה למנהיגות של הגבר; על פי גישה שנייה, המנהיגות שלך טובה משל הגבר; על פי גישה שלישית, החלוקה בין גבר לאישה, מנהיגות גברית ומנהיגות נשית, היא המצאה גברית שנועדה למנוע ממך עמדת מנהיגות.
מאת: ג'וזף בלייז, ג'ו בלייז
מאמר זה מתאר את האסטרטגיות היום-יומיות של מנהלים הנוקטים מנהיגות מופתית לשיפור הוראה, ואת השפעת המנהלים האלה על מורים. ניתוח אינדוקטיבי של הנתונים הניב שתי יוזמות מרכזיות הכוללות 11 אסטרטגיות ששימשו לבניית מודל רפלקצייה-צמיחה של מנהיגות לשיפור הוראה. מאמר זה מתחקה על האסטרטגיות האלה ועל המשמעויות שייחסו להן המורים.
מאת: ג'ף סאות'וורת'
בחלקו הראשון של המאמר מוצגים עקרונות ומאפייני המנהיגות החשובים כפי שהם עולים מסינתזה של שלושה מחקרים. בחלקו השני המחבר מפתח ומעמיק את העקרונות הללו ודן בהשלכותיהם, הן לגבי אנשי חינוך ומנהיגי בתי-ספר והן לגבי קובעי מדיניות.
מאת: קארין אמית, מיכה פופר, ראובן גל, מורן משקל–סיני, אלון ליסק
מחקר זה מתמקד בסוגיה המרכזית שהעסיקה את החוקרים בראשית המחקר על מנהיגות: זיהוי היכולות החשובות להנהגה. לבחינת יכולות אלה, ניגשנו מצוידים במושגים, כלים ומודלים פסיכולוגיים שפותחו בעשורים האחרונים. לטענתנו, שלושה סוגי יכולות חשובים להנהגה: האחד, בטחון עצמי המבוטא באמצעות מוקד שליטה פנימי, רמת חרדה תכונתית נמוכה ואמונה במסוגלות עצמית כללית. השני, דפוסי חשיבה המאופיינים באופטימיות. והשלישי, יכולות הנדרשות לקיום יחסים פרו-סוציאליים, אשר מתפתחות בשלבי החיים הראשונים ונמצאו שכיחות יותר בקרב בעלי דפוס התקשרות בטוח. נמצא כי המשתנה המבחין ביותר בין "מנהיגים" ל"לא מנהיגים" הוא חרדה תכונתית. בחינת השפעתם של המשתנים השונים על המשתנה הרציף של מנהיגות העלתה כי למשתנים, חרדה, מוקד שליטה ודפוס בטוח השפעה מובהקת על מנהיגות. דיון בממצאים אלו לאור מודלים עכשוויים של מנהיגות, חותם מאמר זה.
מאת: צפי טימור
המחקר עוסק בתפישות הצוות החינוכי את הארגון הבית-ספרי בנושא שילובם של תלמידים לקויי-למידה בחינוך הרגיל. מטרתו העקרית של המחקר היתה לבדוק האם מנהלים הנתפשים כמנהיגים מובילי שינוי נוטים לפתח חזון הכלתי (inclusive vision) לגבי תלמידים בעלי צרכים מיוחדים יותר מאלה הנתפשים כעוסקים בארגון אדמיניסטרטיבי. מסקנות המחקר עשויות להצביע על כך שאותם מנהלים שנמצאו מעודדים שילוב מפגינים תכונות מנהיגות כמו חזון, ויכולת לסחוף את הצוות אחריהם לקראת מטרה. יחד עם זאת נמצא כי כדי להנחיל שינוי דרושות גם יכולות ארגוניות וכן אוריינטציה מונחת-אנשים ולא רק מונחת-מטרות.
מאת: אלן פלינטהאם
המאמר עוסק בסיפורים אישיים של מנהיגי בתי ספר הפועלים בנסיבות מאתגרות, בשאלה מה הופך עבודה בבתי-ספר כאלה למתגמלת ודן בתמיכה הסיוע וההתפתחות של מנהיגים הפועלים בסביבת עבודה כזו.
מאת: דייוויד אנסל
דוח עמית מחקר הבוחן סוגיות מעשיות שמשפיעות על בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות ומעלה אותן לדיון עם מנהיגים בולטים ועם מומחים בתחום.
מאת: חנה קורלנד, רחל הרץ-לזרוביץ
מציאות מורכבת ותחרותית כופה על ארגונים שונים, וביניהם בתי ספר, להפוך לארגונים לומדים ולשפר את איכות התהליך החינוכי ואת השירות שניתן במסגרתם. למחקר שתי מטרות עיקריות: האחת, לאתר ולזהות את המבנים ואת המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסוד אחד. המטרה השנייה היא לנסות ולחשוף את קשרי הגומלין בין מבני הלמידה הארגונית ומנגנוניה לבין התרבות הארגונית והחזון החינוכי המאפיינים את בית הספר הנחקר כארגון לומד. המחקר הוא אכותוני-תיאורי. הממצאים מעידים על קיומו של חזון חינוכי משותף לצוות, המתממש ברובו בעזרת תהליך ארגוני מערכתי – למידה ארגונית – בכל רמות המוסד החינוכי, ובכך חידושו. נראה שהסדרים ארגוניים פורמאליים ומנגנוני למידה מאפשרים במידה רבה לצוות בית הספר ליצור ידע חדש ולהטמיעו בשגרה ובהסדרים הארגוניים של בית הספר, כך ש"התאוריה המוצהרת" הופכת ל"תאוריה שבשימוש", למציאות יום-יומית בבית הספר הנחקר. מחקר זה תורם להבנתם של מאפייני החזון החינוכי, התרבות, המבנים ומנגנוני הלמידה הארגונית, המסייעים לבית הספר לחולל שיפור מתמשך.
מאת: טובה מיטלמן-בונה
מנהלת בית ספר מתמודדת עם מורה החשה שהיא מאשימה אותה בשקר, לאחר פגישה משותפת עם הורים שביקשו לדון בבעיות החברתיות של בנם. המורה המאוימת מגייסת את חדר המורים לעזרתה, פונה ליו"ר ועד ההורים ולהסתדרות המורים ואף לעיתונות ולמפקחת בית הספר. המנהלת מוצאת את עצמה מתמודדת לבדה עם קונפליקט קשה ועם משבר מנהיגות.
מאת: כוכבית פלודה, חיה אלטרץ, כרמלה גינת, אבריאלה עמית
פריט זה פותח במקור עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם. עם זאת הוא עשוי לעניין גם מנהלים ומנחי מנהלים. שני סיפורי המקרה המוצגים כאן מאפשרים הצצה לעולמן של מנהלות חדשות בתהליך כניסתן לתפקיד: הסוגיות המעסיקות אותן, פעולותיהן הראשונות בתור מנהלות וסגנונות המנהיגות שלהן. עוד מוצעת כאן המשגה והעמקה בסיפורים: זיקות בין תפיסת התפקיד והביוגרפיה האישית לבין שנות הניהול הראשונות; שלבי הכניסה לתפקיד; מיפוי המטרות שהמנהלות מציבות לעצמן והפעולות שהן נוקטות להשגתן.
מאת: רינת ארביב אלישיב, ורדה צימרמן
בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, מספר המורים הנושרים עולה. הנתון נכון בייחוד בנוגע למורים בתחילת דרכם. החוקרים במחקר זה עקבו אחר הקריירה המקצועית של למעלה מ-20,000 מורים וערכו ראיונות עומק עם 12 מהם כדי לעמוד על הסיבות לנשירת מורים בישראל. המחקר מזהה שני נתונים עיקריים המסייעים בניבוי נשירת מורים: סלקציה עצמית ומידת ההשתלבות בבית הספר.
מאת: גרגורי פ' בראנץ', אריק א' הנושק וסטיבן ג' ריבקין
מחקר זה מעריך את מידת תרומתם של מנהלים לעלייה בהישגי התלמידים. החוקרים מודדים עד כמה העלייה הממוצעת בהישגים משתנה בין מנהלים, הן בבתי ספר שונים והן באותו בית ספר בנקודות זמן שונות. נתונים אלה מסייעים לקבוע את השונות במידת האפקטיביות בין מנהל למנהל. תוצאות המחקר מראות שמנהלים אפקטיביים במיוחד מעלים את הישגיו של תלמיד "טיפוסי" בבתי הספר שלהם בחודשיים עד שבעה חודשי למידה בשנת לימודים אחת, ולהפך – מנהלים שאינם אפקטיביים מורידים את ההישגים במידה דומה. שתי סוגיות מרכזיות שמסבירות את השונות הן ניהול תחלופת המורים בבית הספר ומידת היציבות של הנהגת בית הספר.
מאת: מלכה וידיסלבסקי, רונית זכאי, סיגל רם
גיליון זה של ירחון 4 הממ"ים מציע דרכים לקידום עבודת הצוות בבית הספר – אמצעי להשגת יעדיו כארגון חינוך–למידה. בגיליון הגדרות והמשגות תאורטיות – מהו צוות ומהי עבודת צוות – וכן מיפוי של סוגי צוותים ומרחבי הפעולה המתאימים לכל אחד מהם. לאחר דיון ביתרונות שבעבודת צוות ובקשיים, מוצעת התבוננות במאפיינים של צוותים ברמת תפקוד גבוהה ובתפקידם של המנהלים בבנייתם ובניהולם.
מאת: ריצ'רד דופור
במאמר זה יוצא דופור, שנחשב לאחד החוקרים המובילים בנושא קהילות מקצועיות, כנגד הסכנה שבהקמת קהילות לומדות ריקות מתוכן: קהילות שבהן המורים נפגשים ואף משתפים ומתדיינים זה עם זה, אך הן אינן מובילות לשינוי עמוק בדרכי ההוראה שלהם ואינן משפרות את תהליכי הלמידה של התלמידים. דופור מציע שלושה עקרונות ליבה לפעילות אפקטיבית של קהילה מקצועית לומדת ומלווה אותם בדוגמאות מהשדה.
מאת: יפה בניה, יגאל יעקובזון, ינון צדיק
צוותים רבים עובדים בבית הספר, אבל לא כל צוות הוא קהילה מקצועית לומדת. הכלי שלפניכם יתאר את המאפיינים של קהילה מקצועית לומדת וייתן בידיכם תשתית ידע בסיסית וכלים יישומיים להובלה ולביסוס של קהילה מקצועית לומדת בבית ספרכם.
מאת: ינון צדיק, ערן ברק-מדינה
הסקו"פ (סקר קוהרנטיות פנימית) הנו שאלון מקוון למורים הנועד לסייע למנהל בית הספר להעריך את האופן בו מתנהלת הלמידה בבית הספר ואת התהליכים התומכים בה. תוצאות השאלון יכולות לשמש למנהל בית הספר כבסיס לקבלת החלטות על בשלות בית הספר לבצע תהליך שינוי משמעותי, או על נושאים שהוא היה מעוניין לפעול לשיפורם.
מאת: ערן ברק- מדינה
מנהל בית הספר נדרש להתמודד עם כמות חסרת תקדים של נתונים – הישגי התלמידים, רשימות נוכחות, מדדי אלימות, סקרים, נתונים דמוגרפיים, הנחיות, נהלים ועוד. במצב זה, בו קיימת לעתים "הצפה" בנתונים, הופכת משימת עיבוד הנתונים והפיכתם לידע משמעותי להיות קשה. לעתים אף נדמה שהמנהל נדרש לעבוד עבור הנתונים, במקום שהנתונים יעבדו עבורו.
מאת: דרורה פריצקר, דורית חן
על-פי הנטען במחקר, חוויית השחיקה בקרב מורות מובילה אותן לפרישה על רקע מצוקה רגשית. שלושה גורמים מרכזיים לשחיקה זו: (א). עומס ואינטנסיביות בעבודת ההוראה – גורם שמקורו בתחום העיסוק; (ב). יחס נעדר אמפתיה של ההנהלה ועמיתים ,בייחוד על רקע סיטואציות שיש בהן היבט אישי; (ג). 'הלם מציאות', ובפרט הפער בין המצוי לרצוי. אפשר למצוא במחקר עיסוק בדרכי התמודדות עם התופעה במסגרת הכשרת מורים ובתהליך קליטתם בבית הספר .
מאת: יוסי זמרי
ניהול סיכונים מתרחש כל הזמן בארגונים עסקיים ובבתי ספר, אם כי בעולם הניהול הבית ספרי מדובר עליו פחות מאשר על "פתרון בעיות" ו"ניהול דילמות". הכלי לניהול סיכונים המוצג כאן נועד לאפשר היכרות ראשונית עם המושג ועם כלים נלווים, ולתת בידי מנהלים מיומנות ניהולית העשויה לתרום לאפקטיביות הבית ספרית.
"מסמך התוצאות המצופות" מפרט את תפיסת תפקיד מנהל בית הספר במדינת ישראל, על-ידי פירוק ששת תחומי תפיסת התפקיד לממדיהם ופירוק כל ממד לסדרה של פרקטיקות ניהול מיטביות. המסמך הוא כלי עבודה וגם מחוון למנהלים בראשית דרכם, והוא מתווה את הדרך לפיתוח המנהיגות הפדגוגית שלהם.
מאת: חיים אדלר (יו"ר הוועדה)
מסמך זה מבטא סדר עדיפות ברור: תפקידם של מנהלי בתי ספר הוא להנהיג את בית הספר מבחינה חינוכית ופדגוגית, כדי לשפר את חינוכם ולמידתם של התלמידים כולם. ארבעה תחומי ניהול נוספים מאפשרים תפקיד זה ותומכים בו: עיצוב תמונת העתיד של בית הספר על סמך חזון והיכולת לנהל את השינוי הנדרש; הנהגת הצוות, ניהולו ופיתוחו המקצועי; התמקדות ביחיד; ניהול הקשרים בין בית הספר לקהילה.
מאת: עופר פריאל
ביטחון פסיכולוגי בצוות הוא האמונה המשותפת של חברי הצוות בכך שהם נמצאים במקום שבו בטוח להפגין פגיעות ולהיות עצמך, כך שכל אחד ואחת יכולים לשאול שאלות ולהודות בטעויות, להעלות רעיונות ולהציף חששות, להגיד את דעתם ואפילו לערער על הסטטוס קוו מבלי לחשוש שחברי הצוות או המנהל/ת יזלזלו בהם, ילעגו להם, או יענישו אותם בשל כך.
מאת: יצחק פרידמן
המחקר מתמקד במורה כ"אדם ארגוני", כלומר כאדם הפועל במסגרת ארגון והוא חלק מן המארג המקצועי והאנושי שלו.
מאת: עודד בן-מנחם
"להקשיב באמת יודעים מעטים שבמעטים" (מיכאל אנדה, מומו). יש דרגות של הקשבה ויש איכויות שונות של הקשבה. מדריך אישי של מנהל חדש נדרש לשכלל את מיומנות ואמנות ההקשבה שלו, על מנת ליצור את המרחב הפוטנציאלי ללמידה ולצמיחה של המנהל החדש. הכלי שלפניכם מתאר את חשיבותה של הקשבה בהדרכה האישית ומציג דרכים לפיתוח ולשכלול יכולות ואיכויות הקשבה.
מאת: אמתי ליפסמה, אתי דהן
מנהלי בתי ספר מתמודדים יום-יום עם אין-ספור מצבים בלתי צפויים, שנדרשים להם פתרונות יעילים. כלי פתרון הבעיות הוא כלי ניהולי הנשען על מודלים תאורטיים של קבלת החלטות. מוצע להשתמש בו בהדרכה האישית לצורך עבודה על המקרים והאירועים שהמודרכים מעלים במפגשי ההדרכה. על-ידי שילוב של אימון רגשי, התנהגותי וקוגניטיבי, המדריך האישי יכול לשכלל את כישורי המודרך להתמודד עם בעיות בניהול היום-יומי.
מאת: עופר פריאל
איך נתכונן באופן מיטבי לערבי החשיפה של בית הספר להורי התלמידים, ומה חשוב שנשים אליו לב מעבר להרצאה ולמצגת?
מאת: אלכס שניידר
איכות ההוראה והלמידה בבית הספר נקבעת במידה רבה על-פי התשתית המנהלתית שהמנהל יוצר; בה גלומה היכולת לתרגם את התשתית הארגונית-מנהלתית לאמצעים פדגוגיים. כלי זה מציע למדריך האישי עקרונות עזר ותהליך מובנה להדרכת המנהל החדש בבניית מערכת השעות הבית ספרית. ראשיתו של התהליך בשלב ההיערכות – הבהרה וגיבוש של רכיבי המערכת ושל התפיסה והעקרונות שבבסיסה; המשכו בשלב היישום והבנייה – הנחיית המנהל בבנייה המעשית של מערכת השעות; וסופו בשלבי הבקרה וההערכה – בדיקת מערכת השעות והתאמתה לרגישויות ולצרכים של התלמידים, המורים והקהילה, ולדרישות משרד החינוך.
מאת: טובה מיטלמן-בונה
שתי מנהלות חדשות, של בתי ספר יסודיים שכנים, ערבי ויהודי, מבקשות לחולל שינוי באמצעות קשרים בין שני בתי הספר. הן מתמודדות עם עמדות הצוות וההורים ואף עם אירועים פוליטיים במדינה, וחרף הקשיים מצליחות לבנות תכנית לימודים משותפת המפגישה בין שתי קבוצות המורים והתלמידים.
מאת: ריצ'רד פ. אלמור
המאמר עוסק ביסודות החיוניים למנהיגות בתי-ספר ציבוריים. המחבר טוען כי כדי שבתי-ספר ציבוריים ומערכות חינוך ציבוריות יישמו את רפורמת הסטנדרטים יש לשפר באופן משמעותי את איכות ההוראה. משימה זו היא אפשרית בתנאי שייעשו שינויים מרחיקי לכת באופן שבו בתי-ספר ציבוריים מגדירים ומיישמים מנהיגות.
מאת: צוות פיתוח, מכון אבני ראשה
פריט זה פותח במקור עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם. עם זאת הוא עשוי לעניין גם מנהלים ומנחי מנהלים. מדריך אישי מוצא עצמו בדילמה: המודרך שלו מפתח תלות גדולה בו. משבר שפוקד את בית הספר של המנהל המודרך מגביר את התלות עד למצב בלתי אפשרי. המדריך מתלבט כיצד לפתור את המתח בין הרצון לעזור למודרך בשעת משבר לבין הצורך להצמיח אותו על-ידי הצבת גבולות לקשר ההדרכה האינטנסיבי מדי.
מאת: צוות פיתוח, מכון אבני ראשה
פריט זה פותח במקור עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם. עם זאת הוא עשוי לעניין גם מנהלים ומנחי מנהלים. הודעה טלפונית על מקרה חירום בבית הספר מעלה אצל המדריך האישי את הדילמה: האם עליו להגיע לבית הספר ולהיות ברגעים אלו עם המנהלת שהוא מדריך? מתעורר בו החשש שבואו ייראה כפלישה או כהבעת חוסר אמון ביכולתה של המנהלת לנהל את המשבר. לאיזה סוג תמיכה היא זקוקה עכשיו? ובכלל, האם יש קריטריונים מוכנים מראש להחלטה שכזו?
מאת: אביבה מורדוביץ
את הסיפור כתבה מנהלת בעלת ותק ניהולי שהתחילה לנהל בית ספר חדש. הוא מתאר בגוף ראשון ובאופן רפלקטיבי את יחסיה המורכבים עם רכזת שכבה ואת המתחים בין הרכזת לצוותה. בסיפור מוצגים הלבטים הרגשיים, הערכיים והניהוליים וכן החלטות המנהלת שנועדו לקדם את בית הספר מצד אחד ולהקל את המורכבות הבין-אישית מצד שני.
מאת: מייקל ברבר, מונה מורשד
דוח מקינזי מבוסס על בדיקה מעמיקה ושיטתית של 25 מערכות חינוך בעולם ומנסה למצוא את הגורם המשפיע ביותר על איכותן של מערכות חינוך. מסקנתו חד-משמעית: "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה".
מאת: אריאל לוי
המאמר שלהלן שייך לגישה המבקשת "להחזיר עטרה ליושנה" – לראות במנהיג החינוכי מי שמוביל תהליכים פדגוגיים. המאמר (1) טוען שמנהיגות פדגוגית היא לב לבה של המנהיגות הבית-ספרית; (2) מציע מאפיינים מרכזיים למנהיגות פדגוגית; (3) מצביע על תחומי פעולה אפשריים של מנהיגות פדגוגית בבית הספר.
מאת: טרי ריגלי
המאמר קושר בין שיפור בית ספרי לבין הוראה ולמידה. במסגרתו מוצעים שלושה עקרונות שלאורם יש לפתח פדגוגיה בית ספרית מיטבית: התפתחות קוגניטיבית; אינטליגנציות מרובות; ורפלקסיה תרבותית הכרוכה במתן אפשרות לתלמידים להרהר בתרבויות המשפיעות בחייהם ולנקוט בגישה ביקורתית. במאמר משולבות דוגמאות מבתי ספר המיישמים את העקרונות הפדגוגיים הללו.
מאת: הילה ארזי-חטאב
בתיאור זה נפרשׂ תהליך החשיבה והארגון מחדש של בית ספר תיכון אזורי ששם לו למטרה להביא את תלמידיו ומוריו לידי מיצוי הפוטנציאל האישי שלהם. בית הספר פיתח "גמישות ארגונית", מודל המאפשר לו להתאים את עצמו טוב ככל האפשר לצורכי התלמידים, מקל את עומס העבודה על המורים ומפנה משאבים מערכתיים.
מאת: מתי בן צור, אבנר הכהן, אריאב יוסט, אריאל לוי, איתמר לוריא
אתיקה מקצועית היא תעודת הזיהוי המקצועית האידיאלית של גוף או של קבוצת אנשים העוסקים במקצוע מסוים. למונח “אתיקה מקצועית” שני היבטים – האחד נוגע להתנהגות מוסרית נאותה של איש המקצוע, והאחר נוגע להתנהגותו המקצועית הראויה. וזו המשמעות של שני ההיבטים הללו בתהליכי ההדרכה: ההיבט האחד נוגע לחובת ההגנה והשמירה על המודרך ולהימנעות מפגיעה בו, וההיבט האחר נוגע לשאלת המקצועיות, קרי – יכולת ההדרכה של המדריך. מסמך זה מתמקד בשני ההיבטים, ומטרתו לתרום לאיכותה המקצועית של ההדרכה, לקבוע קווים מנחים להדרכה אתית ולתרום בכך לחיזוק ולהפנמה של תפיסת התפקיד של המדריך האישי
מאת: טובה מיטלמן-בונה
המעבר לחיטוב של בית ספר גדול, הישגי ומצליח דורש מבית הספר להפסיק למיין את התלמידים הנרשמים אליו ולעסוק בשינויים בזהותו ואופיו של בית הספר בכלל ובהרכב אוכלוסייתו בפרט. מנהל בית הספר התמנה לתפקידו על מנת להוביל את תהליך החיטוב, אך המורים מתנגדים לשינוי, והמנהל נאלץ להתמודד עם פערים בין תפיסתו החינוכית לבין עמדותיהם. ברקע: פער בין ציוני המגן הנמוכים שנתנו המורים לתלמידים מתוך תפיסה חינוכית שכך נכון לבין הציונים הגבוהים שהתלמידים קיבלו בבחינות הבגרות החיצוניות. על המנהל להתמודד גם עם תפיסות המורים הקשורות למדיניות ההערכה הבית ספרית
מאת: סמדר ייגר
המנהלת לשעבר של בית הספר מנור-כברי מתארת את השינוי הפדגוגי בבית הספר. זהו סיפור הצלחה על מימוש חזון פדגוגי והטמעתו בשגרת הוראה ולמידה של בית ספר. מעבר לתפיסה ולמודל הפדגוגי המוצג, הסיפור מפרט את הרכיבים שאפשרו את הצלחתו של תהליך השינוי ואת תפקידה הייחודי של מנהלת בית הספר בהקשר זה.
מאת: נרקיס שור, יעל שלסינגר
המאמר מציג חמישה עקרונות לשיח הדרכה בין מדריך אישי למנהל חדש: הספירליות, התהליכים המקבילים, נוכחות בו-זמנית, תנועה בין תהליך לתוצאה ורפלקטיביות כמשתנה מחולל. כל עיקרון המתואר במאמר מדגיש היבט אחר של שיח ההדרכה. יכולתו של המדריך האישי לזהות את אופי ההדרכה שלו ואת העקרונות שעליהם הוא מבסס את השיח תאפשר לו לעבור משיח אינטואיטיבי המבוסס על ניסיונו הניהולי לשיח הדרכה מבוסס עקרונות
מאת: טובה מיטלמן-בונה
ממצאי המיצ"ב וסקר חיצוני לימדו על חוסר איזון בין הכיתות בבית ספר יסודי ; בעקבותיהם מחליטים מנהל בית הספר וצוותו לפרק את שלוש כיתות האֵם של שכבת כיתות ה' ולבנותן מחדש לקראת שנת הלימודים הבאה: תיאור תהליך קבלת ההחלטה וההתמודדות עם ההורים המתנגדים לה ונאבקים בה – שאלות סביב קבלת החלטות, מעורבות הורים בהחלטות פדגוגיות בית ספריות, פתרון קונפליקטים וכן גבולות היכולת ומרחב הפעולה של המנהל לעומת ההורים.
מאת: דני שראל, אריאל לוי
המעבר של המדריך האישי מעמדת ניהול לעמדת הדרכה אינו פשוט, גם אם המדריך הוא מנהל ותיק, מנוסה ומצליח. הדרכת מנהלים בראשית דרכם בנויה, קודם כול, על היכולת ליצור קשר של אמון בין המנהל למדריכו. על המדריך לנסות להבין היטב לְמה המנהל זקוק ממנו בהיבט הפדגוגי ובהיבט הרגשי, ובתוך כך לברר לְמה בית הספר זקוק מהמנהל. עליו לגלות מה יסייע לו להבין את צורכי המנהל ומה עומד בדרכו להבינם. לשם כך על המדריך האישי להכיר ולהבין, לצד תהליכים ניהוליים ופדגוגיים, גם תהליכים רגשיים ובין-אישיים מתחום הפסיכולוגיה והייעוץ. בפיתוח זה יוצגו בסדרת מאמרים קצרים כמה מושגי יסוד הנוגעים לצדדים התהליכיים והרגשיים של ההדרכה האישית, כדי לשפוך עליהם אור ולאפשר למדריכים האישיים להבינם טוב יותר, ובכלל זה – המתח שנוצר לעִתים בין היבטים אלו להיבטים אחרים של הדרכה. המושגים יודגמו באמצעות תיאור של הדרכת מנהל בראשית דרכו.
מאת: צוות פיתוח, מכון אבני ראשה
פריט זה פותח במקור עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם. עם זאת הוא עשוי לעניין גם מנהלים ומנחי מנהלים. פגישה ראשונה בין המדריכה למנהלת המודרכת לאחר שנת לימודים אחת וחופשת הקיץ: תחושתה של המדריכה היא שהבלבול, החששות ושאלת האמון מן השנה הראשונה להדרכה נשארו מאחור. המדריכה מתבדה. מתברר שהמציאות מורכבת יותר. האם נכון לצפות שהשנה השנייה להדרכה תהיה שונה מהראשונה? שיתאפשר בה איזון אחר בין צורכי המודרכת לסוגיות הניהוליות שהמדריכה רוצה להעלות? וכיצד צריכה המדריכה האישית לתמרן בין זהותה בתור מנהלת לזהותה בתור מדריכה?
מאת: איתמר לוריא, אריאל לוי, מתי בן צור
המאמר פורשׂ לפני מנהלי בתי ספר בראשית דרכם את תפיסת ההדרכה האישית: מטרות ההדרכה, מסגרת ההדרכה והאינטראקציות המגוונות בין מדריך למודרך. מוצגים בו בהרחבה המושגים המרכזיים שבבסיס התפיסה: המרחב הפוטנציאלי, הדיאלוג, השלם ההדרכתי וכן היסוד המתהווה והיסוד המתמשך בהדרכה. כמו כן המאמר מתווה דרכים להבניית ההדרכה ולמיצוב המסגרת שלה.
מאת: דן ענבר
מהות וחינוך והנסיבות שבהן החינוך פועל בימינו דורשות ניהול ומנהיגות בעלי תכונות מיוחדות. התכונה החשובה ביותר היא "אוקסימורוניות" - יכולת ליישם את המשמעויות המתקבלות משילוב של שני מושגים סותרים.
מאת: דב הלידיי-בייל, דורקס ג'נינגס, מרטין קנרד, ג'ין מק'קיי, הת'ר ריד, נייג'ל ולטר
מחקר זה הונע על ידי הטענות שעבודתם של מנהלי בית ספר כיום מתאפיינת יותר ויותר ברמות גבוהות של מורכבות ואחריותיות. המחקר שואף לענות על השאלה איך לעשות את תפקיד המנהל לאפשרי בלי לאבד מהאנרגיה וההתלהבות.
מאת: מוֹד בְּלֶר, ג'יל בוֹרן, קרוליין קופן, אנג'לה קריס, קרמיאן קֶנר
המאמר מפרט את ממצאי המפתח ממחקר על בתי ספר שהצליחו לעזור לתלמידים מקבוצות מיעוט אתניות: מאפיין משותף לבתי הספר היה מנהיגות חזקה ונחושה בכל הקשור בשוויון הזדמנויות. בתי ספר אפקטיביים הם בתי ספר שהקשיבו לתלמידים ולהורים, למדו מהם וניסו לראות דברים מנקודת מבטם של התלמידים; הם טוו קורים עדינים של קשרים עם קהילות מקומיות, ניסו להבין את "הילד כמכלול" ולעבוד אִתו, גיבשו הליכי תגובה ברורים לבריונות גזענית ולהטרדה על רקע גזעי וקידמו אסטרטגיות למניעת הרחקה. הציפיות מהמורים ומהתלמידים כאחד היו גבוהות, וגובשו שיטות ברורות לקביעת יעדי התקדמות ולניטור. את התוצאות ניטרו לפי המוצא האתני של התלמידים, וכך אפשר היה להשוות בין הישגי קבוצות התלמידים, לזהות מחסור בלתי צפוי במשאבים ולהתמקד בתחומים שתבעו תשומת לב מיוחדת. המעקב הצמוד גם העלה שאלות רחבות יותר על הקבצות, על לימוד לפי רמות ועל סילוק/הרחקה מבית הספר.
מאת: אנדי קולמן
המאמר בוחן סוגיות של מנהיגות אפקטיבית בבתי-ספר בהם שיעור גבוה של תלמידים מקהילות מיעוטים אתניות. חלק זה בוחן את את נקודת המבט של הקהילה ואת השלכותיה על עניין המנהיגות.
מאת: לואיז סטול
המאמר עוסק בצורך להתאים את בתי הספר לעולם משתנה באמצעות שיפור היכולת הפנימית שלו. יכולת פנימית היא הכוח להיות מעורב בלמידה מתמשכת ובת קיימא של המורים ושל בית-הספר במטרה לשפר את למידת התלמידים. בית-ספר כזה מסוגל ליטול על עצמו את האחריות לשינוי ולשגשג בסביבה משתנה.
מאת: רבקה גג'דה, כריסטופר ג' קוליבה
שיתוף פעולה בין מורים הוא רכיב חיוני בתהליך של שינוי מהותי בבית הספר; המנהלים אחראים לטפחו. לפיכך, גוברת החשיבות שביישום מודלים לפיקוח מצד מנהיגי בתי ספר המתמקדים בהופעת התנהגות קולקטיבית של מורים ובשיפורה. במאמר זה, מציגים המחברים מודל למנהיגות שטח, המתבסס על מעין "מחקר פעולה" להערכת איכות שיתוף הפעולה בין המורים בבתי ספר תיכון ולשיפורו.
הקלטת המפגש עם מנכ"ל חברת בארי כץ המתמחה במיומנויות התקשורת. מומחה להכשרת עובדים ומנהלים בארץ ובעולם.
מאת: אורבוך, ט' (דצמבר, 2012). "ניהול ומנהיגות במאה ה21, כיצד זה נוגע לנו?" [סרטון וידאו]. ירושלים: מכון אבני ראשה
הקלטת המפגש עם טובה אורבוך, יועצת בכירה לפיתוח ארגוני העוסקת בקידום רוח, רווח ורווחה בארגונים. חלוצת שיטת המרחב הפתוח ועבודה עם קבוצות גדולות.
הקלטת מפגש עם ד"ר יוני הראל, מנחת קבוצות ומרצה לייעוץ חינוכי באוניברסיטאות תל אביב וחיפה ובמכללה האקדמית לישראל
מאת: ישראל כ"ץ
המאמר עוסק בהדרכה (במובן supervision) ומגדיר אותה כשיח מקצועי העוסק בעולם דעת ספציפי, שיח שבתוכו מתקיימת למידה ויש בו הזדמנות למודרך לצאת למסע מקצועי אישי בסיועו של אחֵר משמעותי. עולה מן המאמר כי ההדרכה היא פרקטיקה פרדוקסלית במהותה; היא נעה בין קטבים שיוצרים דילמות ומתחים: בין המאמץ לשלוט לבין הצורך לוותר על שליטה; בין אישור סמכות לבין ערעור עליה; בין ידע נתון לידע חדש; בין רכישת מסורת המקצוע לבין פיתוח אישיותו הייחודית של המודרך; בין התקשרות לבין עצמאות. תפקידי ההדרכה – לקשור בין ידע למעשה, לבסס נורמות של איכות, לטפח עמדה חקרנית ויכולת להתחדש ולתמוך בעבודה הנעשית בפועל – מפורטים כולם במאמר; ולבסוף, ההדרכה מתוארת כאהבה משותפת של המדריך ושל המודרך – למקצוע ולניסיון להתפתח במסגרתו, ובתור שכזו יש בה מסירה וקבלה, דיבור והקשבה, שותפות ונפרדות.
מאת: דייויד הופקינס
מטרת המאמר הזה היא להתוות בדיוק את הקשר בין מנהיגות לבין למידה. הדבר ייעשה בשלוש דרכים: • יזוהו הסגנונות המנהיגותיים הרלבנטיים ביותר קידום למידת התלמידים • יובהרו תחומי העשייה שיש להתמקד בהם על מנת להעלות את רמת הלמידה של התלמידים • ייטען טיעון בזכות גישה כלפי רפורמה חינוכית שקושרת מנהיגות פדגוגית עם שיפור בית-ספרי
מאת: תמר קרון
המחברת מגדירה ומאפיינת את הדיאלוג ואת הממד הדיאלוגי בהדרכה ובטיפול, על בסיס הפילוסופיה הדיאלוגית של מרטין בובר, המושגים הבובריאניים דו-שיח; זיקת אני-אתה; הקפה; הדדיות שיש בה סימטרייה והדדיות שאין בה סימטרייה; אישור; וכן המושג הוויה-תוך-התהוות (being-in-becoming) של קראולי.
מאת: רוברט ג' גרמסטון וארתור ל' קוסטה
המחברים מבקשים לאפיין אמון ויחסי קרבה. הם דנים בפירוט בשני סוגי אמון – אמון עצמי ואמון בין פרטים – ומציעים דרכים ליצירתם. עוד אפשר למצוא כאן התייחסות נרחבת לחשיבותה ואופן פעולתה של שפת הגוף בבנייתם של אמון ויחסי קרבה.
מאת: ד"ר דרורה בוגייסקי
פריט זה פותח במקור עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם. עם זאת הוא עשוי לעניין גם מנהלים ומנחי מנהלים. המאמר מגדיר אמון, על שלל ממדיו, ומציע למדריך כללים בסיסיים לבניית אמון בינו לבין המנהל המודרך.
מאת: יזהר אופלטקה
המחבר מציג את גישת שלבי הקריירה וטוען כי יש להתאים בין הדרישות המופנות למנהלים ובין שלב הקריירה שבו הם נתונים. הוא מנתח את השלבים על בסיס ארבעה מודלים של מנהיגות: ניהולית, פדגוגית, משתפת ומוסרית, ודן בהשפעתם האפשרית על אימוץ סגנונות מנהיגות בקרב מנהלי בתי ספר.
מאת: משרד החינוך, האגף לחינוך יסודי
המאמר מציג בקצרה את תאוריית התפקיד על שלושת מושגי המפתח בה: תפקיד, תפיסת התפקיד וכניסה לתפקיד. אפשר למצוא כאן תיאור של החוויות, ההתמודדויות והקשיים האופייניים למנהלים חדשים המשתלבים בתפקידם החדש.
מאת: אינה פוקס
נקודת המוצא במאמר היא שפעולותיו של מדריך מייצגות את תפיסת עולמו ומתבססות על אחת משלוש גישות. מיפוי הגישות נעשה בעזרת ממדי הדרכה, והן מומחשות באמצעות ניתוח אירועים. בדרך זו יכול הקורא לבחון את עמדותיו.
מאת: אנדי הובּסון
מטרת הסקירה היא לחקור אילו אסטרטגיות של אימון והדרכה אישית שימשו או גם משמשות לקידום התפתחות של מנהיגים חדשים, הן בבריטניה הן בעולם, במגזר החינוך וכן במגזרים אחרים.
מאת: טים ווטרס, רוברט מרזאנו, בריאן מקנולטי
המחקר בוחן את ההשפעות של פרקטיקות מנהיגות על הישגי התלמידים. על בסיס ניתוח מחקרים שנערכו לאורך 30 שנה, מזהים המחברים 21 תחומי אחריות מנהיגותיים הקשורים באופן משמעותי להישגי התלמידים. אלו מתורגמים למסגרת של מנהיגות מאוזנת המתארת את הידע, המיומנויות, האסטרטגיות והכלים הנחוצים למנהיגים כדי להשפיע באופן חיובי על הישגי התלמידים.
מאת: המכון הלאומי למנהיגות בית ספרית (NCSL), בריטניה
מאמר זה מיועד לתמוך במנהיגי בתי-ספר בהפיכת מעורבותם של קהילות, מוסדות וארגונים שונים לאותנטית ולאפקטיבית יותר. המאמר בוחן מהו שיתוף פעולה, כיצד הוא מושג, מדוע גישה זו חשובה לבתי-ספר ומה משמעות הדבר עבור פרקטיקות עתידיות.
מאת: רמי אלוני
כדי להגביר את המוטיבציה והעניין של התלמידים, צוות בית הספר בחטיבת ביניים אזורית ותיקה מחליט לעדכן את תכנית הלימודים ולכלול בה נושאי לימוד ערכיים. ההורים אינם רואים זאת בעין יפה.
מאת: רוברט פרנץ', פיטר סימפסון
המחברים מבססים את ההנחה שלמידה נובעת מפעולה המתרחשת על הסף שבין ידיעה לאי-ידיעה. אפשר למצוא כאן פיתוח השלכותיה של הנחה זו בתחום עבודת היועץ (או המורה), ובעיקר את הרעיון שב"אי-ידיעה את אשר אנו עושים" יש כדי ליצור שיטת עבודה המתמקדת באמת-של-הרגע ומקבלת את האי-ידיעה בתור מקור פורה: "אי ידיעה מותירה את החלל פנוי לתובנות חדשות, כל עוד יש בנו הכוח להתמודד... עם הדרך שבה הפחד שלנו מאותה ריקנות מניע אותנו למלא את החלל בידיעה".
מאת: אריאל לוי
משרד החינוך מקדם בשנים האחרונות כמה רפורמות שלכאורה שונות זו מזו, אך מבט מקרוב מלמד כי למרביתן מכנה משותף: מתן אפשרות למנהיג הפדגוגי להיות מעורב ולהשפיע השפעה משמעותית על המתרחש בתוך הכיתות וכך להוביל שינוי ושיפור בבית הספר שבאחריותו.
מאת: עידו ברקן
מנהיגות מבוזרת היא מושג שמרבים לחקור בשנים האחרונות. גם בקרב מקבלי החלטות התחלפה פרדיגמת המנהל שהוא "גיבור על" בפרדיגמה של מנהיגות ששותפים לה גורמים בתוך בית הספר ומחוץ לו. ואולם לצד ההמשגה התאורטית (כשלעצמה, לא תמיד ברורה), לא תמיד ברור כיצד מנהיגות מבוזרת באה לידי ביטוי הלכה למעשה. רשימה זו מתארת צוות מורים בבית ספר אחד במרכז הארץ שבו המנהיגות מבוזרת והמורים שותפים להנהגה ולהובלה הבית ספרית.
מאת: גילי טלמור דוד
מנהלים רבים מעוניינים להפוך את מנהיגותם למבוזרת יותר, אך לעתים קרובות רצון זה מלווה בחשש. ברשימה זו מספרים מנהלים מבתי ספר ברחבי הארץ על תהליכי ביזור שהנהיגו בבתי הספר, והם משתפים את חבריהם בלבטים, בחששות וגם בתחושות של גאווה והישג.
מאת: מוחמד צרצור
איך הופכים קבוצה של מורים לקהילה מקצועית? ברשימה זו מתאר המחבר את המהלכים שהוא מוביל בבית הספר שהוא מנהל – כדי להגביר את תחושת השותפות של הצוות ואת מידת האחריות שכל אחד מן המורים חש כלפי הקהילה הבית ספרית בכללותה.
מאת: רותם טרכטנברג ואדם לפסטיין
לעִתים קרובות מנציחה שיחת המשוב יחסים היררכיים בין נותן המשוב ה"מומחה" למקבל המשוב ה"מתמחה". רשימה זו מציעה מודל אחר לשיחת משוב: שיחה ששני הצדדים בה נתפסים כבעלי ידע שהם חולקים זה עם זה בדרך של דיאלוג. אחד התנאים לקיומה של שיחה מעין זו הוא ששני הצדדים יהיו גם צופים וגם נצפים.
מאת: דינה פלד ומתן ברק
מתווה שיחה (פרוטוקול) הוא כלי לתכנון, ניהול וויסות של שיחה מקצועית. מתווה השיחה דומה לפרוטוקול הרפואי בכך שיש בו שלבים מובנים וידועים מראש (ולעִתים גם קצובים בזמן). מטרתו של מתווה השיחה – לסייע לאנשי מקצוע לקיים שיחה עניינית על סוגיות מקצועיות, שיחה נטולת שיפוטיות ובלא הממד האישי. ההסתגלות לשיחה מובנית כזאת דורשת זמן, אך משעה שהשותפים התרגלו למבנה הקשיח (יחסית), רבים מהם מדווחים על תועלת רבה המופקת ממנו.
מאת: יעל פולברמכר
קבוצת מורים צופה בקטע וידיאו של שיעור מצולם ודנה בו בישיבת עבודה. אילו שאלות עולות בשיחה? מה אפשר ללמוד משיחה מעין זו? מהם התנאים שבהם שיחה כזאת יכולה להתקיים? המחברת מתארת מפגש מורים בבית ספר, כולל תיעוד של שיחות אמתיות, ודנה ביתרונותיה של למידה מסוג זה.
מאת: דנה ודר-וייס, עליזה סיגל ואדם לפסטיין
לכולנו חשוב מה אחרים חושבים עלינו ולכן, כאשר אנו באים במגע עם אחרים, חלק מהזמן אנו עסוקים בדימוי הציבורי שלנו. המחברים של רשימה זו מציגים את אופן השפעתה של השמירה על הדימוי הציבורי על קיומה של שיחה מקצועית. לדעתם, איום מתון על הדימוי הציבורי עשוי לקדם את השיחה, אולם איום גדול מדי מפריע לקיומה של שיחה מקצועית משמעותית.
מאת: ברנדה הורביץ-פרוור
לעִתים קרובות מדי החלטות בבתי ספר מתקבלות על סמך תחושת בטן, אינטואיציה. מחברת רשימה זו מתארת, בעזרת שלוש דוגמאות, כיצד תהליכי קבלת ההחלטות בבית הספר שהיא מנהלת מבוססים על איסוף נתונים ומציגה את יתרונותיה של גישה זו.
מאת: מתן ברק
סבבי למידה הם מתודה המכנסת רשת של אנשי מקצוע מדרגים שונים במערכת – מורים, מנהלים, מפקחים, אנשי מחוז ואנשי מטה – לבחינה משותפת של בעיה מוגדרת בבית ספר מסוים. הרשת פועלת על-פי מתווה בנוי מראש, והמשתתפים מתבקשים להשהות את השיפוטיות ואת הביקורתיות כדי להתבונן בבעיה בצורה "נקייה" ככל האפשר. על אף הקשיים הטמונים במתודה זו, המתמידים בה מדווחים על השגת שינויים משמעותיים בסביבה הבית ספרית. יתרונה של המתודה בכך שהיא מהווה גם פתח לשינוי מערכתי רחב יותר.
מאת: ברוס קופר, לאנס פוסארלי, ברברה ג'קסון, ג'ין פוסטר
תהליך הכשרת המפקחים הוא תהליך מורכב וגדוש בקשיים, אולם הכשרתו של מפקח בית ספר היא גורם מכריע בשיפור החינוך. המאמר מציג ניתוח הממוקד בחמש דילמות מרכזיות בתהליכי הכשרת מפקחים.
מאת: מתן ברק, גילי טלמור-דוד, עידו ברקן
איך אנחנו תופסים את המערכת בה אנו פועלים ואת עצמנו, במסגרתה? שימוש בערכת המטאפורות מאפשר בירור שאלה זו באמצעות יצירת דיאלוג בין "המאמן" לבין ה"מתנסה" על בסיס מהלך מוגדר ושאלות מנחות. אנחנו מדברים וחושבים במטאפורות - מטאפורות אינן קשורות למילים בלבד, אלא גם לחשיבה ולפעולה ולכן מבנות ומעצבות את תפיסתנו והבנתנו. שינוי מטאפורה יכול לשנות את החוויה ואת האופן שבו תופסים תופעה, מצב או בעיה ועל ידי כך להשפיע על החלטתנו ופעולותינו. יש להקפיד על יצירת מרחב פתוח ובטוח לשיחה כנה ומכבדת בין ה"מאמן" לבין המתנסה" כתנאי בסיסי לשימוש בכלי זה.
מאת: מתן ברק, גילי טלמור-דוד, עידו ברקן
כאנשי חינוך, אנו עדים לבעיות מערכתיות רבות כגון: איכות השיח בכיתה, רמת ההכשרה של מורים, היעדר אמון בין בעלי תפקידים שונים במערכת ועוד. כלי 'סיבות השורש' מיועד לחקירה ומיפוי של "בעיות נבזיות" (בעיות מערכתיות מורכבות ועיקשות הדורשות שינוי בחשיבה ופעולה של אנשים רבים) כשלב הכרחי להבנה מעמיקה של שורשי הבעיה וכתוצאה מכך חשיבה על פתרונות.
מאת: עדו ברקן, איל שאול
כלי זה מסייע בבחירת בתי ספר כמיקוד לסדירות ביקור בית-ספרי עבור המפקח הכולל. הכלי מציע ארבעה צירי פעולה באמצעותם ניתן לשאול/לבחון מהם אותם בתי-ספר, הנמצאים באזור הפיקוח של המפקח, שכדאי להתמקד בהם בשנת עבודה נתונה: ללמד ולייעץ, לאבחן ולהעריך, לקדם פתרון בעיות פדגוגיות ולהטמיע מדיניות.
מאת: איימי סלצמן
מאמר זה מסכם רפורמה שנעשתה בתמיכת קרן וואלס בשני מחוזות בארצות הברית. הרפורמה ביקשה להגדיר מחדש את תפקידם ואת עבודתם של המפקחים. המאמר מתאר את השינוי שהתרחש באמצעות הקולות מהשטח - של מפקחים, מנהלים ומורים.
מאת: עדו ברקן, איל שאול
כלי לתכנון ביקור בית ספרי מטרתו לפרק את הביקרו לשני צירים: האחד, ציר הזמן - מה עלי כמפקח לעשות לפני, תוך כדי ואחרי הביקור. השני, ציר מבנה הביקור - מהי זירת ההתבוננות? מתי אני מתבונן בזירה זו? מה המטרה? מהן הפעולות שעלי לבצע?
מאת: עדו ברקן, איל שאול
לפגוש את המפקח בבית הספר: ביצוע ביקור בית ספרי, התבוננות עמיתים ושיחה רפלקטיבית. מהלך בין ארבעה שלבים המלווה את העמיתים הצופים האחד בשני בעת הביקורים הבית ספריים. למהלך ארבעה שלבים: הכנה להתבוננות, התבוננות, הובלת שיחה בעקבות ההתבוננות וסיכום רפלקטיבי של הלומד. כלי זה מציע מתווה הממקד את הביקור ושיח העמיתים במטרות הצפייה והלמידה אותם הם ביקשו לעצמם.
מאת: עדו ברקן, איל שאול
כלי זה מאפשר לתכנן ולקיים ההתבוננות במפקח עמית בעת ביקורו בבית הספר. באמצעות ההתבוננות, המפקח מזמן בחינה של ציר הפעולה בו הוא רוצה להשתפר. מטרת הכלי היא לעודד שיח עמיתים הממוקד במטרות ההתבוננות.
מאת: עדו ברקן, איל שאול
תחקיר הביקור בבית הספר הינו מהלך אותו אנו מציעים לעשות "ביום שאחרי". יש שאנו מסיימים הביקור ולא נותנים את הדעת על כמו: באיזו מידה הושגו מטרות הביקור? מדוע לא הושגו כלל או באופן מלא? מהן הפעולות הבאות שעלינו כמפקחים לבצע? הכלי נותן מסגרת התייחסות לשאלות אלו ומציע מתווה לעבודה של "היום שאחרי הביקור"
מאת: עדו ברקן, איל שאול
ממקרה פרטי לתפיסת עבודה מערכתית הוא מתווה פעולה המבקש באופן הדרגתי לבחון את הקוהרנטיות בים המטרות, יעדי המחוז והיעדים האישיים של המפקח. כל זאת לאור בחינת הרלוונטיות של היעדים האישיים לסדירות הביקור הבית-ספרי. מטרתו של כלי זה לצאת עם מספר בתי ספר במיקוד שנבחרו כפועל יוצא של היעדים האישיים בהם בחר המפקח להתמקד.
מאת: ד"ר נעמי מנדל לוי, ד"ר יעקב קורצוויל, גיל חדש
חוברת זו נכתבה עבור אנשי חינוך שמבקשים לחולל שינוי משמעותי ובר-קיימא – מהפך - בבתי ספר שזקוקים לכך; בתי ספר שאינם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם כמוסדות מחוללי שינוי.
מאת: ג'ולי פטרסון קומבס, סטייסי אדמונסון, וסנדרה האריס. תמצות ועיבוד: יונתן שיף
סקירת התנהגויות שוברות אמון להתבוננות רפלקטיבית של מנהלי בתי-ספר, מתוך הספר "מקדם האמון – אסטרטגיות למנהיגי בתי ספר"
מאת: ברנה בראון. עיבוד וכתיבת הפרוטוקול: יונתן שיף
הכלי מפרט את שבע ההתנהגויות המרכיבות את "האנטומיה של האמון" לפי ברנה בראון, ומציע פרוטוקול לשיח אודות רמת האמון בצוות בהתאם למודל זה.
מאת: גילי לייבושור, דפנה צדוק
בתקופה זו של שגרה משובשת, שבה הצוות לא נפגש פנים אל פנים, מצורף מתווה למפגש צוותי מקוון שנועד לחבר, לאוורר, לשתף, לסכם – ובעיקר להפנות את המיקוד אליכם.
מאת: גילי לייבושור, יונתן שיף
המהלך הבא נועד לסייע למנהלים ולצוותי ניהול להתבונן יחד על תהליכי הסתגלות והתפתחות בבית הספר, כחלק מחיזוק החוסן הארגוני; באמצעות מהלך של למידה משותפת, לזהות יחד באופן פעיל הזדמנויות שנפתחו, ולתכנן פעולות עתידיות לאור התובנות שהתגבשו.
מאת: גילי לייבושור, יונתן שיף
מנהלי בתי הספר יכולים לייצב עבור עצמם ועבור צוותם את המבנים שהתערערו במהלך משבר, כאשר הם מתפקדים כאדריכלים של משמעות – כמי שמבנים ראשית עבור עצמם, ולאחר מכן עבור הצוות והארגון שהם מנהיגים, תחושת משמעות.
מאת: גילי לייבושור, דפנה צדוק, יונתן שיף
פעילויות המיועדות לכלל הצוות החינוכי, ומתמקדות בחוסן האישי והצוותי. בבסיס הפעילויות עומד הדימוי של ריצה למרחקים ארוכים, כמתאר את עבודת אנשי החינוך בכלל, ואת היציאה ל'מרתון' של שנת לימודים חדשה - בפרט.
מאת: בוגלר רונית, בן דוד עדי, זוהר ענת, ניר אדם וענבר דן
מחקר שהוזמן על ידי משרד החינוך לבחינת הקשר האפשרי שבין אוטונומיה בית ספרית לבין פדגוגיה פרוגרסיבית (מיומנויות המאה ה-21).
מאת: יעקב קורצוייל
תרגיל מחשבתי עם צוות בית הספר אודות תרחישי קיצון שנועד להסיר חסמים לפתיחת גבולות בית הספר
מאת: דניאל דולמן, ריצ'רד בויאציס, אנני מק'קי
מנהלי בתי ספר מכירים את הרגע הזה שבו מתנהל דיון בצוות, וכאשר המנהל אומר את דעתו ה'כיוון' של השיח משתנה לכיוון דעתו של המנהל; מכירים את הרגע שבו הם התלהבו ממהלך שרצו להוביל והצוות 'נדבק' בהתלהבות; הם מכירים את התחושה שדברים שקרו ביום העבודה בבית הספר – קונפליקט, דאגה, התרגשות – 'הולכים' איתם במשך כל היום, משפיעים עליהם, לפעמים גם על שנתם בלילה; הם מכירים את הרגע שבו הם התפרצו על משהו והתחרטו על כך; הם מכירים את התחושה בעקבות מילה אחת שלהם שהצמיחה ילדה, מורה, איש צוות, שגם כעבור שנים הם נוצְרים בליבם את המילה הזאת ומייחסים לה משמעות גדולה בחייהם. כל התחושות המוכרות האלה הן רגעים של מנהיגות שפוגשת את יכולותיה הרגשיות-חברתיות.
מאת: גילי לייבושור
למידה חברתית-רגשית היא התהליך שבאמצעותו בני אדם – צעירים ומבוגרים – מבינים ומנהלים את רגשותיהם, מציבים יעדים חיוביים ופועלים להשיגם, חשים ומביעים אמפתיה לאחרים, מפתחים זהויות בריאות, מכוננים ומשמרים מערכות יחסים חיוביות ומקבלים החלטות באופן אחראי ואכפתי (Casel, 2020).
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
כדי לקדם את היכולות החברתיות-רגשיות של התלמידים, חשוב שבתי הספר יטפחו בו בזמן סביבת צוות תומכת המקדמת את היכולות החברתיות-רגשיות של המבוגרים.
מאת: סטפני ג'ונס וג'ניפר קאן
הצהרת קונצנזוס 'התשתית המחקרית על האופן שבו אנחנו לומדים : למידה היא חברתית ורגשית' , מספקת מענה מחקרי למחלוקת בנוגע לשאלה: האם בתי ספר צריכים לטפח את היכולות החברתיות-רגשיות-קוגניטיביות של התלמידים כמשימה יומיומית?
מאת: גילי לייבושור
המסמך המוצע להלן מתמודד עם הנחות נפוצות שנשמעות בשטח בנושא למידה חברתית רגשית. מטרתו להציף את התפיסות המוטעות ולספק בידי המנהיגות בית-ספרית כלים לבחינתם המושכלת.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
כיצד התמודדו בתי ספר בארה"ב עם האתגרים בהטמעת למידה חברתית-רגשית ומה ניתן ללמוד מכך?
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
כלי זה נועד לעזור לצוות בית הספר לאסוף מידע לגבי יוזמות SEL שכבר פועלות בבית הספר כיום או יוזמות שהיו בעבר.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
למידה חברתית-רגשית כגישה מערכתית עוסקת לא רק ביכולות החברתיות רגשיות של תלמידים, אלא שמה במרכז גם את פיתוח ה SEL של המבוגרים. פיתוח יכולות חברתיות-רגשיות בקרב מבוגרים מתחיל מהיכולות התשתיתית ביותר- מודעות עצמית.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
מודלינג של למידה חברתית-רגשית מספק לתלמידים דוגמה חיובית לניהול רגשות, ניווט תחושות של לחץ ותסכול ולדרך לשימור יחסים בריאים שמשפעים על אקלים הלמידה.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
למרות שהמושג למידה חברתית-רגשית נשמע מופשט, בפועל אפשר ברמה הפרקטית ביותר לראות למידה חברתית-רגשית, לשמוע אותה ולהרגיש אותה בכיתות ובמרחבים אחרים בבית הספר.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
כלי זה מתאר תהליך התבוננות סדור על הנתונים שנאספו בכלי 'פרוטוקול איתור האינדיקטורים ללמידה חברתית-רגשית ברמה מערכתית'. התבוננות צוותית על נתונים שנאספו היא חלק בלתי נפרד ממעגל שיפור מתמשך של הטמעה, שהנו חלק מאבני היסוד של הטמעה מערכתית של SEL.
לשימושכם לקט דוחות ומסמכים שנכתבו בנושא למידה חברתית-רגשית להעמקת ההכרות עם הנושא והטמעתו במערכת החינוך
מותג הוא מערך של רעיונות, הבטחות, חוויות ורגשות, הקשורים במוצר, ארגון או אדם, היוצרים עבורו בידול משמעותי. מותג הוא בעל טביעת אצבע ייחודית ומשמעותית. המותג מעורר ביטחון, הוא מספק השראה, מעניק אהבה, מייצג אידיאלים וכו'. כאשר אנחנו, כצרכנים, מפתחים מערך אמוציונאלי כזה של רגשות, אנו גם מפתחים עמדות, דעות ורצונות כלפי אותו מותג. היות וזה עניין כל כך רגשי, אנו אומרים שהמותג הוא מוסד או ארגון שהפיחו בו נשמה. לכאורה, אנשי החינוך אינם צריכים לעסוק בנושאים הקשורים למיתוג ולשיווק. אולם, העולם בו אנו חיים משתנה, ה'לקוחות' של הארגון שלנו משתנים ועל כן מנהלים מבינים אט-אט שהם אינם יכולים להישאר זרים לנושאים הללו. העולם בו אנו חיים הוא עולם של שפע. כל דרך החיים שלנו, הדרך בה אנו חווים את העולם כיום, היא תוצאה של שפע. לכן, אני כמנהל צריך לדעת לייחד את עצמי ואת בית הספר שלי, על מנת להבחין את עצמי משאר אפשרויות הבחירה הקיימות ב'שוק'. תהליך מיתוגי נכון של בית הספר יכול להביא את בית הספר לנסיקה: ממשקים ענפים, גיוס של הקהילה, גיוס צוות איכותי, גאוות יחידה, שיפור הישגים לימודיים וכו'. אנו צריכים למצוא את הדרך לנצל את הפוליטיקה לטובתנו ולא רק לאבד את עצמנו בתוכה. בעולם של היום, תהליך המיתוג מהווה פן חשוב בעבודת המנהל, כמנהיג וכמעצב של דור המחר.
למידה ארגונית היא מכלול התהליכים שמבוצעים בארגונים ובהם מתחולל אצל אנשים בארגון שינוי בידע, ובמיומנות, בדפוסי הפעולה ובדפוסי המחשבה הקשורים לתחומי הפעולה של הארגון.ברוב הארגונים, הזמן המוקדש ללמידה של העובדים נתפס כ"בזבוז זמן". אולם, במחקר שנעשה התגלה דווקא ההיפך: מהמחקר עלה כי לעובדים שלא עברו הכשרה מסודרת בתפקידם לקח פי 10 זמן להגיע לרמת הכישורים הנדרשת, מאשר לעובדים שעברו הכשרה מסודרת. על מנת ליצור למידה ארגונית, יש לבסס תרבות למידה, שהיא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם של הארגון על הלמידה בו. המחקרים מראים כי תרבות למידה ארגונית היא מכפילת תשואה. כלומר, ההשקעה בתרבות הלמידה הארגונית היא ההשקעה המניבה ביותר. ישנם חסמים רבים המונעים מאיתנו לקיים למידה ארגונית: המחיר כבד מדי, חוסר מעורבות של הצוות, חוסר זמן, היעדר ביטחון עצמי של המנהל, זה נתפס כמנוגד לעשייה שוטפת ודחופה ועוד רבים אחרים. ויחד עם זאת, הלמידה היא כדאית ביותר בכמה אספקטים: היא מאפשרת אופק התפתחותי, היא מצמצמת את זמן "כיבוי השריפות" כיוון שהיא מנחילה ידע אחיד לכל עובדי הארגון, היא הופכת את העובדים שלנו למקצועיים יותר והיא מספקת מודלינג של למידה, המחלחל למטה לכל דרגות הארגון.
חדשנות היא מצב שבו אתה פועל וחושב אחרת באופן מועיל. לכאורה, המחשבה הרווחת היא שיצירתיות אינה דורשת כבוד לזמן, או משמעת. נהוג לחשוב גם שמסגרות והיררכיות מגבילות תהליכים של יצירתיות. הנחות אלו אינן נכונות. ללא משמעת, לא ניתן להחזיק תהליך של יצירתיות בקנה מידה גדול ובאופן עקבי. לעיתים, דווקא המסגרת הנוקשה היא שעוזרת לפתח יכולות של יצירתיות, כיוון שהיא מספקת את המשמעת הנחוצה לכך. מעבר לכך, חדשנות לא מיועדת רק לתחומים בהם אני נתקל בבעיות. חדשנות צריכה להיות חלק מכל דבר בארגון. התפיסה הרווחת היא שהמצב המוכר בו אנו נמצאים הוא קרקע בטוחה ושהחדשנות היא מסוכנת. זוהי תפיסה שגויה. גם החדשנות מהווה קרקע בטוחה. אבל, יש בין הקרקע הבטוחה עליה אנו עומדים לבין הקרקע הבטוחה של החדשנות ים, או ביצה מפחידה. תהליך החשיבה החדשנית המתואר בסרטון מהווה בעצם את הפיגומים שאנו בונים, המאפשרים לנו את המעבר מפה לשם.
לדברי בתיה שוכן, מנהלת בית ספר תיכוני בעבר, מערכת השעות בבית הספר היא שיקוף של בית הספר כולו, לטוב ולרע. לשיטתה, צריך לארגן את מערכת השעות באופן שתתמוך בהתמקדות בפרט: מקצועות הבחירה הם הנשמה והמנוף של התלמיד, והם שנותנים לו מוטיבציה ללמוד ולהתפתח גם במקצועות שבהם הוא מתקשה יותר; חשוב אפוא לבנות מערכת שעות שתאפשר לתלמידים ללמוד את מה שהם אוהבים. כיצד? בניגוד לתפיסה הדוגלת בבניית גושי מערכת שעל הילדים להשתבץ לתוכם, בתיה שוכן מצדדת בדיאלוג אחראי עם התלמידים לגבי בחירותיהם. רק לאחר שתתקבל תמונה מערכתית של רצונות התלמידים, המבוססת על בחירתם החופשית, אפשר יהיה לדבריה, לבנות גושי שיעורים ולהרכיב את המערכת. בתיה שוכן מציגה גם את הפן המעשי של בניית מערכת כזו, כולל המחירים ותהליך הובלת הצוות.
הרצאה זו מתמקדת בסוגיית למידת המורים בבית הספר. הנושא נפרט לארבע שאלות: (א). כיצד מורים לומדים? (ב). מה כדאי שמורים ילמדו? (ג). כיצד יוצרים תנאים לקהילת למידה דינמית הן במישור המבני והן במישור התרבותי? (ד). האם יש היררכיה שעשויה להפריע ללמידת צוות? תובנה מרכזית בשאלה מה כדאי ללמד היא שמטרת הלמידה של מורים היא קידום למידת התלמידים ושצורכי הלמידה של המורים נגזרים מצורכי הלמידה של התלמידים. ההרצאה משלבת ידע על סגנונות למידה של מורים ותלמידים ומציעה גישה אקלקטית ללמידה, על בסיס ההשקפה שאין רק דרך אחת להגיע ללמידה טובה.
יובל קליש מסביר מהי רשת חברתית וכיצד לרתום אותה להשגת מטרות. על מנהל להיות מודע לקיומה של רשת ולאפיונה (מי חבר בה, מי חזק בה) כדי להבנות אותה בתור רשת פתוחה או סגורה לצורך קידום מטרותיו. קליש מדמה רשת למערכת העצבים בגוף; המנהל אינו צריך להיות הראש בה, אלא הצוואר, כלומר קשור לכל האנשים החשובים ברשת. בסרטון הוא מפתח את סוגיית הרשתות הפתוחות והסגורות ואת סוגי הקשרים בתוך רשת.
שבי גוברין מציעה עקרונות ופרקטיקה לטיפוח תרבות מקצועית התומכת בלמידת מורים במקום העבודה. הנחת היסוד שלה היא שיש ליצור במסגרת בית הספר מרחב משותף ובטוח למורים שבו תהיה הפרקטיקה שלהם שקופה ופתוחה לדיון. תרבות מקצועית זו נשענת על שני צירים: (א) יצירת אמנה פדגוגית בית ספרית – בסיס לשפה משותפת שלאורה מעודדים מורים למצוא פרקטיקות הוראה מתאימות להם ולבחון אותן, (ב) בחירת תלמידים שבהם תתמקד ההתבוננות והלמידה במשך שנה. במסגרת הסרטון מובאות דוגמאות ליישום התהליך
פרופ' סאות'וורת' טוען כי שיפור, חיזוק ופיתוח של איכות ההוראה בבית הספר הם מפתח למנהיגות מוצלחת. מנהיגות הממוקדת בלמידה מתבססת לדעתו על שלושה רכיבים: (א) הנהגה באמצעות דוגמה אישית, (ב) בקרת הנעשה בכל הכיתות של כל המורים, (ג) שיחות רבות עצמה על דרכים לשיפור ההוראה. אחד מתפקידי המנהל הוא לדאוג שיהיו בבית הספר מערכות ותהליכים שיאפשרו לצפות במנהיגים הוראתיים, כדי שמורים מן השורה יוכלו ללמוד דרכי הוראה מיטביות, לדון בהן ולהתפתח לכדי מורים טובים יותר.
כדי לשפר את ההוראה והלמידה בבית הספר, טוען ניר מיכאלי, יש לעמוד על הקשר בין הממדים הארגוניים לממדים הפדגוגיים בו, ובפרט על השפעת הארגון על הפדגוגיה. כך למשל, הארכת שיעור משפיעה על הפדגוגיה שהמורה נוקט במשך השיעור. חשוב במיוחד למסד זמן למידה למורים מעבר לישיבות צוות, זמן שיוקצה לחשיבה עמוקה על אודות ההוראה והפדגוגיה. מיכאלי מציע שני ממדים טכניים כביכול לבחינת ההוראה והלמידה: (א) מספר המורים שתלמיד פוגש בשבוע, (ב) מספר התלמידים שהמורה מלמד בשבוע.
על אף הקושי, טוען קובי גוטרמן, חשוב להבחין בין שיח פדגוגי לבין הערכת מורים. מטרתו של שיח פדגוגי לטפח את ההוראה, ולשם כך המנהל צופה במורה בכיתה ולאחר מכן משוחח אתו בהסתמך על חמישה יסודות שגוטרמן מפתח במהלך הסרטון: (א) אמון, (ב) עקיבות, (ג) אמפתיה, (ד) ידע פדגוגי, (ה) שפה. שיח פדגוגי מיטבי לדעת גוטרמן הוא כמו מר"ק חם: ממוקד, רפלקטיבי, קצר.
אביב קינן מציג את הפדגוגיה של הוראה בקבוצות קטנות. לב השיטה הוא ביכולת לפרק את חומר הלימוד למשימות קטנות ואחר כך לעשות אינטגרציה ביניהן. מוקד הלמידה של התלמיד הוא אסטרטגיות הלמידה שלו. בהתאם, על המורה להיות בקי במקצועו ולהבין את משמעויות למידתו. קינן טוען כי אי-אפשר ליישם אסטרטגיות אלו בכיתה גדולה, אך אפשר ליצור מצבי למידה פרטנית במשך שעות הלימודים הפורמליות, והוא מביא לכך דוגמאות.
נמרוד אלוני מתמודד עם השאלה החינוכית הבסיסית מהי מטרת החינוך, ובהתאם – מהו ייעודו של בית הספר. לשיטתו, תפקיד בית הספר לחנך למצוינות אנושית. ה"טוב" לפי אלוני כולל שלושה רבדים: (א). טוב במישור הסובייקטיבי-חווייתי; (ב). טוב במישור האובייקטיבי – איכות גבוהה מבחינה תפקודית הכוללת שפה איכותית, עמידה בזמנים וקפדנות; (ג). טוב מוסרי אשר המכנה המשותף האוניברסלי שלו הוא הומניזם: כבוד האדם, שוויון ערך האדם ופיתוח רוח האדם. כאשר אנו שואלים מה פירושו של דבר לקדם את הילד מבחינת מצוינות אנושית בבית הספר, התשובה היא שהטוב החינוכי נפרט לשלושה יעדים: (1). הוצאת הפוטנציאל האישי של התלמיד מהכוח אל הפועל; (2). קיום זיקה למעולה שבתרבות, קרי חשיפה ליצירות מופת ולמורשת תרבותית; (3). חינוך לדמוקרטיה ולכבוד האדם
בהרצאה זו פרופ' סאות'וורת' עונה על השאלה מה משמעותה המעשית של מנהיגות פדגוגית מבחינתם של מנהלי בתי ספר, קרי – מה הן הדרכים שבהן מנהלים יכולים להשפיע על טיב ההוראה והלמידה בכיתה. דגש מיוחד הוא שם על מיקוד בהוראה ולמידה, חזון וביזור המנהיגות. פרופ' סאות'וורת מציג אתגרים וקשיים ביישום מנהיגות מסוג זה ודן בהם. לשיטתו, מנהיגות צריכה להיות דינמית ולהשתנות לאורך זמן, והיא מחייבת תגובתיות לפי ההקשר.
בהרצאתה, סוקרת דר' טביביאן את מרכיבי האוטונומיה והאמון כמשאבים קריטיים להצלחה והתפתחות של מערכת החינוך. דר' טביבאן בוחנת סוגיות כגון: מה תפקידו של אמון במצבי אי-ודאות וסיכון? ממה מושפע אמון הציבור? כיצד ניתן להגביר אמון? כמו כן, מציגה את מרכיב האמון במעגלי החינוך: מורה-תלמיד, תלמיד- ביה"ס, הורים -ביה"ס, מערכת החינוך - ציבור. לטענתה, רכיב האוטונומיה בחינוך מקבל משמעות שונה במערכת החינוך הישראלית ובא לידי ביטוי בתהליכי קבלת החלטות המגיעים bottom up. בהרצאתה מציגה את תפקיד המפקח כמנהיג פדגוגי המבסס עבודתו על אוטונומיה ואמון ומאפשר למנהל לראות את "התמונה הגדולה".
בהרצאתו מדגיש גפן את החשיבות שביצירת שותפיות, שקיפות ויצירת סדירות סיסטמטית. גפן מזהה הובלת שיתופי פעולה כמנוף לצמיחה של ארגון ואף עומד על ההבדלים שבין Coordination לעומת Cooperation ומזהה את המונח Collaboration כנקודת המוצא לצמיחה. בסקירה מהירה של החסמים המונעים מאיתנו לייצר שיתופים מציע גפן מודל בו המנהיגים הפדגוגיים מנהלים שותפיות במקום להתנהל בתוכן. כמו כן מציע להתייחס לתפקיד המפקח כ Chief Coollaboration Officer ומספק עקרונות בסיסיים למודל ישומי של הובלת שותפיות.
שיעור קצר המציג על לוח מונפש את הכלי לניהול סיכונים בסביבה הבית ספרית. הסרטון נלווה לכלי המלא המתאר בפירוט מודל מובנה לניהול סיכונים, על פי שלבים: זיהוי וניתוח סיכונים; בניית תכנית לטיפול בסיכונים; מעקב ובקרה. הכלי המלא כולל גם קובצי אקסל לכל אחד מן השלבים ודוגמאות לניהול סיכונים במציאות הבית ספרית.
מאת: עופר פריאל, אריאב יוסט, טובית חקאק - קול
המתווים שלפניכם יסייעו לכם המנהלים והמנהלות לקיים שיח מקצועי עם בעלי תפקידים מרכזיים במנהיגות הביניים
מאת: צוות מחקר ופיתוח
מנהלי בתי ספר רבים יצאו לשירות מילואים ארוך במלחמת חרבות ברזל ונתקלים בדילמות ניהוליות חדשות. מה מאפיין את האתגרים החדשים וכיצד להתמודד עמם?
מאת: עופר פריאל ויותם דגן
המלצות למנהלים ולמנהלות לקליטת אנשי ונשות צוות שחזרו ממילואים כדי לאפשר להם נחיתה רכה לשגרה וכדי להיות עוגן עבורם באתגר החזרה לחיים האזרחיים
מאת: עופר פריאל
כיצד לנהל תהליכי סיום בריאים מתלמידים שנקלטו באופן זמני בבית הספר, המחזקים את החוסן ובונים את המשך דרכם?
מאת: עופר פריאל
במהלך מלחמת חרבות ברזל, גילו מורים ומורות רבים יוזמה יוצאת דופן ומצאו מענים יצירתיים לאתגרים שהעמיד מצב החירום. מה למדו מורים אלו ואיך יכול בית הספר להיעזר בניסיונם?
מאת: צוות מכון אבני ראשה
כיצד לקיים שיח מקצועי אמפתי עם צוות בית הספר? כללי עשו ואל תעשו למנהלים ולמנהלות
מאת: צוות מכון אבני ראשה
כיצד להנהיג את בית הספר כאשר הצוות נפגע ומתפקד באופן לא מיטבי? הכלי נועד לפתח גמישות על הציר שבין הכלה להצבת גבולות וביטוי דרישה
מאת: מכון אבני ראשה
מנהלים ומנהלות של בתי ספר עם צוותים מעורבים (יהודים וערבים) מתמודדים בימי המלחמה עם אתגרים ייחודים אשר מחייבים אותם לפעולה. המנהלים מעוניינים לשמר את מרחבי העבודה כמקום מוגן, מכיל ומאפשר שייכות עבור הצוותים, ומשימה זו הופכת מאתגרת במציאות המורכבת. אנו מציעים לשימושכם קווים מנחים לפעולות המנהלים והמנהלות, ודרכי פעולה להתמודדות עם האתגרים העומדים בפניהם
מאת: צוות מכון אבני ראשה
מלחמת חרבות ברזל, ובמסגרתה פינוי של מאות אלפי אנשים מבתיהם, דרשה פתרונות חינוך לכל אותם תלמידים שפוזרו בארץ. אחד הפתרונות כלל את שילובם של תלמידים אלה בבתי ספר קיימים, ובמקרים מסויימים שילובם של מורים שפונו מבתיהם בבתי ספר בישובים אליהם עברו. מסמך זה מאפשר התבוננות באופני הקליטה של התלמידים והמורים החדשים ומציע שאלות למחשבה ודרכי פעולה שעשויות לקדם הסתגלות מיטבית למצב.
מאת: צוות מחקר ופיתוח
כיצד ומתי נכון לנהל שיח רגשי בצוות? תובנות וכללי אצבע משיח עם מומחים וראיונות
מאת: טובית חקאק - קול
התבוננות בעקרונות פעולה ארגוניים בבית הספר בהשראה מעולם החי והטבע לאחר אסון טבע
מאת: צוות מחקר ופיתוח
בשגרת החירום, הדאגה לרווחת הצוות הופכת למשימה מנהיגותית חיונית. כיצד מסייעים לצוות לתפקד ונותנים לו תחושה שהוא לא לבד?
מאת: גילי לייבושור, דפנה צדוק
להצמיח אנשים אחרים זאת לא תמיד משימה פשוטה. אנחנו מזמינים אתכם לעלות על ההר - לטפס אתגרי הצמחה.
מאת: גילי לייבושור, דפנה צדוק
כלי מעשי להתבוננות על מערכות היחסים עם הצוות החינוכי כדי לקדם ניהול מצמיח
מאת: גילי לייבושור. מבוסס על תרגיל שפיתח טים פריס
כיצד לקדם מטרות שחשובות לבית הספר תוך התמודדות עם הפחדים שמעכבים אותנו מלממשן?
מאת: מכון אבני ראשה
הגמישות הפדגוגית הניהולית (גפ"ן) מביאה עמה הזדמנויות חדשות שיאפשרו למנהלי ומנהלות בתי הספר להוביל ולהנהיג את בית הספר להצלחה חינוכית ולימודית באופן מושכל, נטוע בהקשר ומותאם לצרכי התלמידים, הקהילה והצוות החינוכי. מדריך זה ילווה אתכם במסע ויסייע לכם לקבל החלטות מושכלות תוך שמירה על התפיסות והערכים החינוכיים בהם אתם מחזיקים.
מאת: גילי לייבושור, דפנה צדוק
הכלי שלפניכם נועד לסייע להציף מראש אתגרים צפויים בתהליכי הטמעה מערכתיים של למידה חברתית-רגשית, על מנת שתוכלו לתכנן תהליכי הטמעה ברי קיימא.
מאת: בית הספר לעיצוב בסטנפורד ו- IDEO עיבוד ופיתוח: גילי לייבושור, אריאב יוסט
הכלי מזמין אתכם להיות "צל תלמיד/ה" ליום אחד, ועל ידי כך להכיר את הזירות וההתרחשויות החינוכיות בבית הספר מזווית שונה, ייחודית ובלתי אמצעית.
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
הסכמי צוות משותפים יכולים לסייע בקידום סביבת עבודה תומכת המקדמת הטמעה מערכתית של למידה חברתית-רגשית. "אם אנשים יכולים להגדיר את הציפיות שלהם לעצמם ולאחרים, לבטא אותן באופן שיתופי ולהתחייב לסט של הסכמים משותפים אזי מחסומים רבים המעכבים התקדמות מוצלחת יכולים להיות מוסרים." ( סטפני הירש, מנכ"לית Learning Forward)
מאת: The Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
מאת: Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL)
אסופת פעולות וכלים למנהלי ומנהלות בתי הספר ולצוותיהם
מאת: איל שאול ומתן ברק
מערכות חינוך רבות בעולם, ובכלל זה בישראל, מובילות בשנים האחרונות שינויים בהגדרת תפקידו של המפקח הכולל ובמעמדו כאיש מקצוע. תכליתם של השינויים הללו היא לצייד את המפקח בכלים שיאפשרו לו לתמוך בפיתוח המקצועי-פדגוגי של המנהלים שבאחריותו. מחברי רשימה זו מראים איך אפשר להפוך שתיים מפעולות יסוד של המפקח הכולל בישראל – הביקור הבית ספרי ו"המפקח ומנהליו" – לפעולות התומכות בסדר היום הפדגוגי ומקדמות אותו.
מאת: קובי עמר וגלית יצחקי-דרייז'ן
איך אפשר "לנער" תפיסות עולם ופרקטיקות ניהוליות שגורות? אילו חוויות יהיו חזקות מספיק שיציפו דילמות ואתגרים במעשה החינוכי ויאפשרו למשתתפים לערער על המוכר והבטוח? ברשימה זו מציגים הכותבים את "מסע המנהלים" - חלק ממודל ייחודי וחדשני לפיתוח מקצועי שמיושם בשנים האחרונות במחוז הממלכתי-דתי בירושלים.
מאת: ג'ון דיקסון, קוראל מיטשל
המאמר המקורי, שזו גרסתו המעובדת, מציג ממצאים ממחקר פעולה איכותני שבחן כיצד קבוצה של מפקחי מחוזות תופסים את תפקידם בבניית קהילה לומדת. מניתוח הנתונים עלו ארבעה גורמים שתמכו במפקחים: א) שימוש בתהליך כנקודת כניסה; ב) התייחסות לכל הדרגים בעת ההתבוננות על בעיות בפרקטיקה; ג) יצירת סביבה תומכת; ד) הבנה עמוקה של עקרונות הקהילה הלומדת. בעקבות חוויה זו חשו המשתתפים צורך להגדיר מחדש את תפקיד המפקח: במקום מנהל למידה – מנהיג לומד.
מאת: אלן גולדרינג
המאמר דן בשינויים שיש לערוך בהכשרת מנהיגים בבתי ספר על-מנת לפתח מנהיגות בית ספרית אפקטיבית. המחברת טוענת כי יש להגדיר מחדש את תפקיד המנהיגות, לבחון את תכני ההכשרה המקצועית ואת אופן מסירתה, לערוך שינויים בתהליכי האיתור המיון והגיוס של מנהיגים ולפתח דרכים חדשות להערכת המנהיגות. המחברת טוענת כי יש להגביר את מקצועיות התפקיד על מנת ליצור איזון טוב יותר בין סמכות לבין אחריות.
מאת: גל פישר
הרעיון של מנהיגות מערכתית תומך בתהליכי שיפור בית הספר הממוקדים בתחום הפדגוגי, מאתגר את יחסי התחרות השוררים בין בתי ספר, מעניק למנהלי בתי ספר כוח להוביל תהליכי שיפור רחבי היקף, יוצר תלות הדדית חיובית בין בתי ספר ומספק אופק מקצועי למנהלים מעולים.
מאת: קארן קרטר, טריסיה שרפ
פיתוח שיתוף פעולה רב-מקצועי בין סוכנויות שונות הפך למאפיין של היערכויות מקומיות לפתרון בעיות המאתגרות כיום מנהיגי בתי ספר. המאמר מציג מסקנות מכנס רשת המנהיגות של המכון הארצי למנהיגות בית ספרית וסוקר הרצאות, דיונים ורעיונות שאספו המשתתפים.
מאת: טובית חקאק - קול
מטרת הפעילות: לחדד ולדייק את התפיסות והפרקטיקות של צוות ההנהלה בנוגע לתפקידה והפעלתה של מנהיגות הביניים בבית הספר
מאת: עופר פריאל, אריאב יוסט, טובית חקאק - קול
המתווה יסייע בהגדרת גבולות הסמכות והאחריות, וחידוד התרומה הייחודית של כל אחד ואחת ליצירת מערכת מקצועית שעובדת טוב יותר
מאת: טובית חקאק – קול
מטרת הפעילות להתבונן באופן ביקורתי ויצירתי באמצעות קלפים המייצגים מטפורות שונות, על פעולתה של מנהיגות הביניים בבית הספר במצב הקיים-המצוי, ולחשוב יחד על אופן בה נרצה שתפעל במצב הרצוי.
אילו אתגרים עומדים בפנינו בתהליך של הובלת שינוי ומהן הדרכים החדשות להתמודד איתם? באילו גורמים עלינו להתחשב בתכנון תהליך השינוי? כיצד עלינו לחבר בין אסטרטגיה לטקטיקה? כל זאת בהרצאתו של אבנר הכהן, מתוך סדרת המפגשים של תכנית 'קהילות עשייה'.
4 מתוך 304 פריטים