מנהיגות וניהול
ממצאי המחקר של קמבל- ווילקוקס (2011) אודות פרקטיקות מיטביות בתיכונים מבהירים שהשגת ביצועים טובים באופן עקבי כרוכה בין השאר בשימוש בראיות ובנתונים לצורכי תכנון אסטרטגי. כלים ומדדים רבים משמשים במערכת החינוך להפקת נתונים וראיות: ציונים במבחנים ארציים (בגרות, מיצ"ב), אחוזי נשירה, נתונים על אלימות, הישגים בתחרויות בתחומים שונים, שאלוני אקלים, סקרים, נתונים דמוגרפיים, הנחיות, נהלים. ועוד לא דיברנו על נתונים שהמנהל אוסף מיוזמתו (למשל על ידי שימוש בסקו"פ, 'צא ולמד' ותמ"ה אודות מצב ההוראה והלמידה בבית הספר). במצב זה, בו קיימת לעתים "הצפה" במקורות מידע, הופכת משימת עיבוד הנתונים והפיכתם לידע משמעותי להיות קשה. לעתים אף נדמה שהמנהל נדרש "לעבוד עבור הנתונים, במקום שהנתונים יעבדו עבורו." שימוש בכלי '5 טיפים לניהול מבוסס נתונים' המוגש כאן לשימושכם/ן- עשוי לסייע למנהל/ת ולצוותו/ה לקרוא ולפרש את הנתונים המגיעים אליו בצורה אפקטיבית ומושכלת. בלר ושותפותיה (1988) חקרו אסטרטגיות הוראה ולמידה בבתי ספר מצליחים וגילו כי כדי להתמודד עם תת-ביצועים, בתי הספר שנחקרו ניטרו את תוצאות תלמידיהם לפי מגדר ומוצא אתני: "ניטור ביצועים לפי מין ומוצא אתני אִפשר לגלות את ההבדלים בביצועיהן של קבוצות במקצועות שונים וכן את ההבדלים הנסתרים בדרך כלל בקטגוריות כגון "בנות שחורות" או "בנים שחורים". מה דעתך? האם כל נתון 'כשר' והשאלה היא רק פרשנית? האם יש גבולות שראוי להעמיד לתהליך איתור הנתונים בבית הספר?
הסקו"פ (סקר קוהרנטיות פנימית) הנו שאלון מקוון למורים הנועד לסייע למנהל בית הספר להעריך את האופן בו מתנהלת הלמידה בבית הספר ואת התהליכים התומכים בה. תוצאות השאלון יכולות לשמש למנהל בית הספר כבסיס לקבלת החלטות על בשלות בית הספר לבצע תהליך שינוי משמעותי, או על נושאים שהוא היה מעוניין לפעול לשיפורם.
מנהל בית הספר נדרש להתמודד עם כמות חסרת תקדים של נתונים – הישגי התלמידים, רשימות נוכחות, מדדי אלימות, סקרים, נתונים דמוגרפיים, הנחיות, נהלים ועוד. במצב זה, בו קיימת לעתים "הצפה" בנתונים, הופכת משימת עיבוד הנתונים והפיכתם לידע משמעותי להיות קשה. לעתים אף נדמה שהמנהל נדרש לעבוד עבור הנתונים, במקום שהנתונים יעבדו עבורו.
המאמר מפרט את ממצאי המפתח ממחקר על בתי ספר שהצליחו לעזור לתלמידים מקבוצות מיעוט אתניות: מאפיין משותף לבתי הספר היה מנהיגות חזקה ונחושה בכל הקשור בשוויון הזדמנויות. בתי ספר אפקטיביים הם בתי ספר שהקשיבו לתלמידים ולהורים, למדו מהם וניסו לראות דברים מנקודת מבטם של התלמידים; הם טוו קורים עדינים של קשרים עם קהילות מקומיות, ניסו להבין את "הילד כמכלול" ולעבוד אִתו, גיבשו הליכי תגובה ברורים לבריונות גזענית ולהטרדה על רקע גזעי וקידמו אסטרטגיות למניעת הרחקה. הציפיות מהמורים ומהתלמידים כאחד היו גבוהות, וגובשו שיטות ברורות לקביעת יעדי התקדמות ולניטור. את התוצאות ניטרו לפי המוצא האתני של התלמידים, וכך אפשר היה להשוות בין הישגי קבוצות התלמידים, לזהות מחסור בלתי צפוי במשאבים ולהתמקד בתחומים שתבעו תשומת לב מיוחדת. המעקב הצמוד גם העלה שאלות רחבות יותר על הקבצות, על לימוד לפי רמות ועל סילוק/הרחקה מבית הספר.
המחקר בוחן את ההשפעות של פרקטיקות מנהיגות על הישגי התלמידים. על בסיס ניתוח מחקרים שנערכו לאורך 30 שנה, מזהים המחברים 21 תחומי אחריות מנהיגותיים הקשורים באופן משמעותי להישגי התלמידים. אלו מתורגמים למסגרת של מנהיגות מאוזנת המתארת את הידע, המיומנויות, האסטרטגיות והכלים הנחוצים למנהיגים כדי להשפיע באופן חיובי על הישגי התלמידים.
4 מתוך 4 פריטים