מנהיגות וניהול
בסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2001-1991 נמצא כי מדי שנה עוזבים בממוצע בישראל כ-9,000 מורים לצמיתות את ההוראה (ומהווים כ-9.2% מהמורים). בין השנים 1991 ל-2001 רואים עלייה משמעותית בשיעור המורים שעוזבים עזיבה קבועה. ארביב- אלישיב וצימרמן במאמרן (2015) כינו את התופעה Silent Crisis, היינו, משבר חמור שאינו זוכה להד ציבורי הולם.
מה תפקיד המנהל בתחומי התופעה הזו? הטענה המרכזית העולה מן הספרות המקצועית העוסקת בתופעת עזיבת המורים (חדשים כוותיקים), כפי שסוקר פרידמן (2005) במאמר המובא כאן לעיונכם/ן, מייחסת תפקיד קריטי למנהל בתחושת הרווחה של המורה בבית הספר: "המנהל מחזיק באמתחתו בכל המשאבים העשויים לתמוך בעבודת המורה ולתרום לה, ולחילופין – המנהל הוא "מקור כל צרותיו" של המורה. המנהל נתפס בעיני המורים כאחראי על מכלול הגורמים הארגוניים בבית הספר". לאור זאת, מסכם פרידמן, ציפיות המורים מן המנהלים הן אלו: א) תמיכה. נמצא שהעדר תמיכת מנהלים תורם לחוויית לחץ גבוהה בקרב מורים. מורים החשים בתמיכת מנהלים מדווחים על עבודתם כמתגמלת וחשובה ב) עיצוב תפקיד המורה על ידי קביעת תחומי אחריות ברורים והצבת מטרות ה ג) מתן משוב, עידוד ויידוע, יצירת תקשורת טובה ואינטראקציות מקצועיות יעילות בין חברי הצוות ושיתוף מורים בקבלת החלטות. ולבסוף- ד) "אישור". לא מעט מטלות- מן הפן הארגוני והאישי. האם תוכל/י לומר על עצמך שאת/ה עומד/ת בהן? האם הציפייה שביסודן מקובלת עליך?
ובכל זאת מצד אחר… במאמר המופיע אף הוא כאן לעיונכם/ן, בחנו בראנץ' ועמיתיו (2013) את הקשר בין 'איכות המנהל' להישארות מורים בבית הספר. האמנם יש קשר בין המדדים? האם מנהל 'איכותי' הוא מנהל שמשמר את צוות המורים בכל כוחו או מנהל שמעודד תחלופה בהתאם לאיכות ההוראה?
מהי מידת התחלופה בבית הספר אותו את/ה מנהל/ת? האם הקצב מאפשר פיתוח מקצועי של מורים וצמיחתם? האם את/ה מעוניינ/ת לעודד קצב אחר?
עד כמה צריכים מנהלים להיות מעורבים בקליטתם של מורים חדשים? כותבת רשימה זו סבורה כי תפקידו של המנהל ליצור בבית הספר אווירה התומכת בצמיחתם ובהתפתחותם של מורים חדשים, וכן לדאוג לכך שיהיו בבית הספר בעלי תפקידים שיסייעו ב"גידול" המורה המתחיל. מעורבות ישירה של המנהל בקליטת מורה מתחיל, היא סבורה, עשויה להיות בלתי מועילה ואף מזיקה.
מחקר זה מנתח את הגורמים התורמים להתפתחות תחושת המסוגלות המקצועית בקרב מורות מנקודת מבטן האישית וכן את הגורמים המעכבים תחושה זו. אפשר לחלק את ממצאיו לממצאים הקשורים בהיבט המבני ולממצאים הקשורים בהיבט התהליכי. מן ההיבט המבני מוצגים שני נושאים שיש להם זיקה לתחושת המסוגלות – המרחב המקצועי והמרחב הפרטי-משפחתי, קרי משפחת המוצא של המורה והמשפחה שייסדה. במרחב המקצועי ציינו המורות תמות כגון חוויות של הצלחה בקידום תלמידים מתקשים, יחסים עם מורים עמיתים, ידע מקצועי, ותק ויחסים עם ממונים. מתוך תמות אלו הסתמן שסוגיית היחסים עם המנהל היא סוגיה מרכזית. את המרחב הפרטי-המשפחתי מאפיינות תמות כגון מידת התמיכה והיציבות בבית, פיתוח כישורי התמודדות וכן נושאים מגדריים. עניינו של ההיבט התהליכי בקשר בין המרחב המקצועי למרחב הפרטי-משפחתי; אם יש הרמוניה בין השניים והמנהל מחזק דפוסים מוכרים מהבית, תחושת המסוגלות האישית של המורות מתגברת. החוקרים מציגים פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר שיש בו כדי לקדם תחושת מסוגלות בקרב מורות.
המאמר סוקר את התפקידים והמשימות של מנהלי בתי ספר וחונכים כלפי המתמחים בהוראה, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל, ובודק אם תפיסת התפקיד של המנהלים והחונכים עולה בקנה אחד עם הגדרות אלה. ממצאי המחקר מצביעים על הבדלי תפיסות בין המנהלים לחונכים בכמה תחומים. החוקרים ממליצים לבחון שוב את תפקידם של המנהלים והחונכים בהתמחות בהוראה, וכן להגביר את מודעותם של המנהלים לחשיבותה של ההתמחות.
בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, מספר המורים הנושרים עולה. הנתון נכון בייחוד בנוגע למורים בתחילת דרכם. החוקרים במחקר זה עקבו אחר הקריירה המקצועית של למעלה מ-20,000 מורים וערכו ראיונות עומק עם 12 מהם כדי לעמוד על הסיבות לנשירת מורים בישראל. המחקר מזהה שני נתונים עיקריים המסייעים בניבוי נשירת מורים: סלקציה עצמית ומידת ההשתלבות בבית הספר.
מחקר זה מעריך את מידת תרומתם של מנהלים לעלייה בהישגי התלמידים. החוקרים מודדים עד כמה העלייה הממוצעת בהישגים משתנה בין מנהלים, הן בבתי ספר שונים והן באותו בית ספר בנקודות זמן שונות. נתונים אלה מסייעים לקבוע את השונות במידת האפקטיביות בין מנהל למנהל. תוצאות המחקר מראות שמנהלים אפקטיביים במיוחד מעלים את הישגיו של תלמיד "טיפוסי" בבתי הספר שלהם בחודשיים עד שבעה חודשי למידה בשנת לימודים אחת, ולהפך – מנהלים שאינם אפקטיביים מורידים את ההישגים במידה דומה. שתי סוגיות מרכזיות שמסבירות את השונות הן ניהול תחלופת המורים בבית הספר ומידת היציבות של הנהגת בית הספר.
על-פי הנטען במחקר, חוויית השחיקה בקרב מורות מובילה אותן לפרישה על רקע מצוקה רגשית. שלושה גורמים מרכזיים לשחיקה זו: (א). עומס ואינטנסיביות בעבודת ההוראה – גורם שמקורו בתחום העיסוק; (ב). יחס נעדר אמפתיה של ההנהלה ועמיתים ,בייחוד על רקע סיטואציות שיש בהן היבט אישי; (ג). 'הלם מציאות', ובפרט הפער בין המצוי לרצוי. אפשר למצוא במחקר עיסוק בדרכי התמודדות עם התופעה במסגרת הכשרת מורים ובתהליך קליטתם בבית הספר .
המחקר מתמקד במורה כ"אדם ארגוני", כלומר כאדם הפועל במסגרת ארגון והוא חלק מן המארג המקצועי והאנושי שלו.
7 מתוך 7 פריטים