מנהיגות וניהול
"מנהל בית הספר צריך להיות אדם המופקד על ברית קולקטיבית, ולא שומר הסטטוס קוו", כותבים סורנסן ומרצ'ל (1996). לגישתם, המנהל "חייב לפעול לכינון מערכות יחסים בין כמה קהלי יעד שונים ובכלל זאת מורים, תלמידים, הורים והקהילה הנרחבת" הגישה ההתייחסותית בניהול- זו המעמידה את מערכות היחסים במרכז- מעוגנת בספרות העוסקת בפסיכולוגיה וביחסי אנוש, ומבוססת על ממצאי מחקרים שעסקו במושגים כגון אמונה עצמית, תחושת זהות עצמית ומוטיבציה. היא משתלבת במה שבּולמן ודיל (2003) הגדירו "מסגרת משאבי אנוש", ונוגעת למושגים כגון אמונה עצמית, תחושת זהות עצמית ומוטיבציה. רעיונות מפתח בגישת משאבי האנוש כוללים תפיסה של ארגונים כמשפחות מורחבות ועבודה עם אנשים באופן שעוזר להם להרגיש טוב בנוגע למה שהם עושים. במהותה, השקפת משאבי האנוש כרוכה ביצירת חפיפה בין צורכי הפרטים לצורכי הארגון. באיזה אופן אפשר לנהל משימות ויחסים בה בעת, וכיצד כל אלו יבנו שיח מקצועי אמיתי וכן? הכלי 'השיחה הפתוחה' המובא כאן לשימושכם/ן, עשוי לסייע בגישור בין הפערים הללו.
השאלה הראשונה שכל תאוריה של שינוי צריכה להתמודד עמה טוען וגנר, היא זו: מה מניע אנשים מבוגרים לרצות לעשות דברים חדשים ולעתים קשים ביותר? המאמר שואל מה מנהיגים צריכים לעשות כדי ליצור את הרצון אצל מוריהם ללמוד כיצד לשפר את הישגי התלמידים? וגנר מציג ארבעה תנאים החיוניים ללמידת מבוגרים בבתי ספר ובקהילה : א. חזון משותף באשר ליעדי הלמידה, ההוראה הטובה וההערכה; ב. מערכות יחסים המבוססות על כבוד ואמון הדדיים; ג. אסטרטגיות למעורבות היוצרות מחויבות ולא סתם ציות; ד. הבנת הצורך הדחוף בשינוי. המאמר מפתח רעיונות אלו ומביא להן דוגמאות.
לאור האחריותיות הגוברת של מנהלים, ציונים במבחנים נתפסים בעיני מורים והורים רבים כקדימות העליונה של מנהלים. למערכות יחסים שמור מקום משני. במאמר הכותבים טוענים כי עליהן להיות ממוקמות גבוה יותר בסולם העדיפויות. אם המנהלים יקדישו זמן רב יותר לכינון מערכות יחסים עם תלמידים, מורים, הורים והקהילה, הציונים במבחנים יעלו והערות המשמעת יפחתו.
כלי השיחה הפתוחה פותח בפני המנהל דרך נוספת לשיחה, המאפשרת לקדם את המשימה ובה-בעת לשמר את מערכות היחסים, ובכך תורם כלי זה לפיתוח שיח מקצועי ובונה-אמון בבית הספר.
מתודה לעוסקים ולעוסקות בפיתוח מקצועי אישי וקבוצתי של מנהיגי ומנהיגות חינוך
המחקר מתמקד בשאלה כיצד מנהלים מבינים את היחסים בין עבודתם השוטפת לשיפור ההוראה והלמידה בבתי-הספר שלהם. המחקר מביא את קולם של 20 מנהלים. בהמשכו נזהה תפיסות שונות של מנהיגות לשיפור הוראה ולמידה, ונדון בהיבטים בעייתיים של תפיסות אלה.
השאלה הראשונה שכל תאוריה של שינוי צריכה להתמודד עמה טוען וגנר, היא זו: מה מניע אנשים מבוגרים לרצות לעשות דברים חדשים ולעתים קשים ביותר? המאמר שואל מה מנהיגים צריכים לעשות כדי ליצור את הרצון אצל מוריהם ללמוד כיצד לשפר את הישגי התלמידים? וגנר מציג ארבעה תנאים החיוניים ללמידת מבוגרים בבתי ספר ובקהילה: א. חזון משותף באשר ליעדי הלמידה, ההוראה הטובה וההערכה; ב. מערכות יחסים המבוססות על כבוד ואמון הדדיים; ג. אסטרטגיות למעורבות היוצרות מחויבות ולא סתם ציות; ד. הבנת הצורך הדחוף בשינוי. המאמר מפתח רעיונות אלו ומביא להן דוגמאות.
כיצד להנהיג את בית הספר כאשר הצוות נפגע ומתפקד באופן לא מיטבי? הכלי נועד לפתח גמישות על הציר שבין הכלה להצבת גבולות וביטוי דרישה
7 מתוך 7 פריטים