כינון מערכות יחסים: מעמודי התווך של תפקיד המנהל

מאת סו א' ריג, ג'וזף פ' מרקולין
זמן קריאה: 18 דקות

לאור האחריותיות הגוברת של מנהלים, ציונים במבחנים נתפסים בעיני מורים והורים רבים כקדימות העליונה של מנהלים. למערכות יחסים שמור מקום משני. במאמר הכותבים טוענים כי עליהן להיות ממוקמות גבוה יותר בסולם העדיפויות. אם המנהלים יקדישו זמן רב יותר לכינון מערכות יחסים עם תלמידים, מורים, הורים והקהילה, הציונים במבחנים יעלו והערות המשמעת יפחתו.

מקור

Rieg, S. A., & Marcoline, J. F. (2008, February). Relationship building: The first "R" for principals. Paper presented at the Eastern Educational Research Association Conference. Hilton Head, SC 2008

תרגום

אסף כהן

עריכה לשונית

גלית שמאע

עריכה מדעית

נעמי מנדל-לוי

מקורות

  • Chenfield, M. B., 1988. “Young Children”, Educational Leadership 46(4): 95.
  • Connors, N. A., 2000. If You Don’t Feed the Teachers They Eat the Students: Guide to Success for Administrators and Teachers, Nashville, TN: Incentive Publications.
  • Constantino, S. M., 2007. “Keeping Parents Involved Through High School”, Education Digest 73(1): 57–61.
  • Deal, T. E., and K. D. Peterson, 1999. Shaping School Culture: The Heart of Leadership, San Francisco: Jossey-Bass.
  • Dinham, S., 2007. “How Schools Get Moving and Keep Improving: Leadership for Teacher Learning, Student Success and School Renewal”, Australian Journal of Education 51(3): 263–275.
  • Frymeir, J., C. Cornbleth, R. Donmoyer, B. M. Gansneder, J. T. Jeter, M. F. Klein, M. Schwab, and W. M. Alexander, 1984. One Hundred Good Schools, West Lafayette, VA: Kappa Delta Pi.
  • Fullan, M., 1997. What’s worth Fighting for in the Principalship, New York: Teachers College Press.
  • Hoerr, T. R., 2008. “What is instructional leadership?”, Educational Leadership 65(4): 84–85.
  • Hyland, B., and M. Yost, 1994. Reflections for Managers, New York: McGraw-Hill.
  • Kellison, M., 2007. “Transforming a School into a Community”, Principal 86(5): 58–59.
  • Lucas, T., 2000. “The Nine Year Conversation”, in P. Senge (ed.), Schools that Learn: A Fifth Discipline Handbook for Educators, Parents, and Everyone Who Cares About Education, New York: Doubleday.
  • Mackay, H. B., 1988. Swim With The Sharks Without Being Eaten Alive: Outsell, Out Manage, Out Motivate, and Out Negotiate Your Competition, New York: Random House.
  • Marzano, R. J., T. Waters, and B. A. McNulty, 2005. School Leadership that Works: From Results to Research, Alexandria, VA: Association for Supervision and Curriculum Development.
  • National Association of Elementary School Principals (NAESP), 1998. Early Childhood Education and the Elementary School Principal: Standards for Quality Programs for Young Children, ERIC Document Reproduction Service Number 450466.
  • National PTA, 2000. Building Successful Partnerships: A Guide for Developing Parent and Family Involvement Programs, Bloomington, IN: National Educational Services.
  • Palaniuk, S., 1987. “Administrators in the Classrooms: Where Else?”, Education 107(3): 272–275.
  • Ramsey, R. D., 1999. Lead, Follow, or Get Out Of The Way: How to Be a More Effective Leader in Today’s Schools, Thousand Oaks, CA: Corwin Press.
  • Reeves, D., 2006. “Leadership leverage”, Educational Leadership 64(2): 86–87.
  • Reid, K. S., 2004. “Poll Finds Differing Views of School Leaders’ Main Tasks”, Education Week 23(22): 6.
  • Rieg, S. A., 2007. “Young Children’s Perceptions of School Administrators: Fostering Positive Relationships”, in M. R. Jalongo (ed.), Enduring Bonds: the Significance of Interpersonal Relationships in Young Children’s Lives, New York: Springer.
  • Shields, C. M., 2006. “Creating Spaces for Value-Based Conversations: The Role of School Leaders in the 21st Century”, International Studies in Educational Administration 34(2): 62–81.
  • Sorenson, D., and J. Machell, 1996. Quality Schools through Quality Leadership, Paper Presented at the Annual National Conference on Creating the Quality School, Oklahoma City, OK Turner, J. S., 2007. “Breaking the Spell of the Wicked Principal”, Principal 87(2): 60–61.
  • U.S. Congress, Senate Committee on Equal Educational Opportunity, 1970. Toward Equal Educational Opportunity, Washington, DC: Government Printing Office.
  • Wallace, R. C. Jr., 1996. From Vision to Practice: The Art of Educational Leadership, Thousand Oaks, CA: Corwin Press.
  • Weaver, R. L., 2007. “What Principals Need To Know About Ethics”, Principal 86(5): 52–53.
  • Wherry, J. H., 2008. “Back To School: A Fresh Start for Parent Involvement”, Principal 81(1): 8.
  • Whitaker, T., 2003. What Great Principals Do Differently: Fifteen Things That Matter Most, Larchmont, NY: Eye on Education.
  • Witmer, M. M., 2005. “The Fourth R In Education: Relationships”, Clearing House 78(5): 224–228.
  • Zeng, G., and L. Zeng, 2005. “Develop Mentally and Culturally Inappropriate Practice in U.S. Kindergarten Programs: Prevalence, Severity, and its Relationship with Teacher and Administrator Qualifications”, Education 125(4): 706–724. ​

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: חבצלת ארנון

'תהליכים מקבילים' מסמן תופעה שבה המנהל משחזר ביחסי ההדרכה את דפוס היחסים שהוא חווה מול הצוות בבית הספר. זהו תהליך מורכב וסמוי מן העין, שאם הוא נחשף ומזוהה על ידי המדריך האישי, יש בכוחו לחולל שינוי עמוק בהדרכה ובדפוסי הניהול, ולשפר משמעותית את מערכות היחסים והתפקוד של המדריך האישי והמנהל במסגרת ההדרכה ובבית הספר.

231

מאת: חבצלת ארנון

כלים מושגיים ומעשיים להתמודדות של המדריך האישי עם אירועים בהדרכה שעשויים להתפרש כהאשמה או התקפה כלפי המדריך – בהתבסס על תפיסות ומושגים מהעולם הטיפולי: השלכה הזדהותית, הכלה, מסגור-מחדש. ההתמודדות עם אירועים כאלו מורכבת משני שלבים - שלב ההבנה ושלב ההתערבות. בשלב ההבנה המדריך מונחה להתעלם מהגוון המאשים של דברי המודרך ולזהות את המסר הסמוי בדבריו. בשלב ההתערבות המדריך ישתמש בהבנות שרכש על מנת לגזור התערבות הולמת, ולהציע למודרך זוית ראיה חדשה שתסייע לו להתמודד עם הקשיים ולצמוח מתוכם.

218

מאת: יעל שלסינגר

שאילת שאלות אינה רק פרקטיקה מרכזית, אלא גם אמנות השיח בין מדריך למודרך. חשיבותה ותהליך פיתוחה מוצגים כאן בתמציתיות, ולצדם גם רשימת שאלות לשימושו של המדריך האישי, מחולקות על-פי מטרות.

218

מאת: אהרון רנן

"אין הזדמנות שנייה לפגישה הראשונה"... כמו בכל פגישה ראשונה, גם הפגישה הראשונה בין המדריך האישי למודרך מעוררת התרגשות ומתח ומעלה שאלות: היכן כדאי להיפגש? על מה כדאי לדבר? האם להעלות סוגיה מקצועית בפגישה הראשונה? ועוד. כלי זה, שפותח במיוחד עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם, נועד להפיג חששות ולהציע המלצות והנחיות על המקום, המסגרת והתוכן של הפגישה הראשונה.

195

מאת: נרקיס שור

שיקוף הוא כלי מרכזי בתהליכי גיבוש זהות, ומכאן חשיבותו בכל הדרכה של מנהלים חדשים. תפקיד המדריך האישי להציב לפני המנהל המודרך "מראות" כדי לסייע לו בהתבוננות פנימה והחוצה ובתהליכי בניית הזהות הניהולית שלו. הכלי מציג תיאור של שיקוף, מיפוי סוגי שיקוף ועקרונות עבודה למדריך האישי.

199

מאת: אלי מלמד

מטפורות הן כלי רב-עצמה שיכול לחולל שינוי חשיבתי. שינוי כזה עשוי להוביל גם לשינוי במציאות. בעזרת מטפורה אפשר לנסח מחדש חוויה או מצב, וכך להתמודד עמם מזווית אחרת. בצד הבהרה מהי חשיבה מטפורית ומה יתרונותיה מוצעת לקוראים דרך להשתמש במטפורות כדי להבהיר ולהבין סיטואציות מורכבות או מציפות.

197

מאת: פרופ' מיכל ראזר; ד"ר הילה כ"ץ ברגר עורכים אחראיים

מדוע נוטים מנהלים ומנהלות להתערב במהירות בקונפליקט שנוצר בין מורות להורים ולטפל בו בעצמם? המאמר מציע הבנה של המניעים והשפעותיהם

791

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

462