עושים בית ספר

מערכות חינוך רבות בעולם, ובכלל זה בישראל, מובילות בשנים האחרונות שינויים בהגדרת תפקידו של המפקח הכולל ובמעמדו כאיש מקצוע. תכליתם של השינויים הללו היא לצייד את המפקח בכלים שיאפשרו לו לתמוך בפיתוח המקצועי-פדגוגי של המנהלים שבאחריותו. מחברי רשימה זו מראים איך אפשר להפוך שתיים מפעולות יסוד של המפקח הכולל בישראל – הביקור הבית ספרי ו"המפקח ומנהליו" – לפעולות התומכות בסדר היום הפדגוגי ומקדמות אותו.

איך אפשר "לנער" תפיסות עולם ופרקטיקות ניהוליות שגורות? אילו חוויות יהיו חזקות מספיק שיציפו דילמות ואתגרים במעשה החינוכי ויאפשרו למשתתפים לערער על המוכר והבטוח? ברשימה זו מציגים הכותבים את "מסע המנהלים" - חלק ממודל ייחודי וחדשני לפיתוח מקצועי שמיושם בשנים האחרונות במחוז הממלכתי-דתי בירושלים.

עד כמה צריכים מנהלים להיות מעורבים בקליטתם של מורים חדשים? כותבת רשימה זו סבורה כי תפקידו של המנהל ליצור בבית הספר אווירה התומכת בצמיחתם ובהתפתחותם של מורים חדשים, וכן לדאוג לכך שיהיו בבית הספר בעלי תפקידים שיסייעו ב"גידול" המורה המתחיל. מעורבות ישירה של המנהל בקליטת מורה מתחיל, היא סבורה, עשויה להיות בלתי מועילה ואף מזיקה.

מחברות רשימה זו מתארות כיצד איסוף נתונים שזור בעבודה היומיומית של בית הספר וכיצד אפשר לרתום מסדי נתונים להובלת שינוי ושיפור בית ספרי. מערכת ענפה של מיפויים וכתיבת תכניות עבודה מפורטות על-ידי המורים הם שניים מן המנגנונים העיקריים המובילים את התרבות הבית ספרית.

מורים רבים מדי מעבירים את שגרת עבודתם "מאחורי דלת הכיתה", מנותקים מעמיתיהם. מורים אוצרים בתוכם ידע רב, תוכני ופדגוגי. הכותבת סבורה כי מפגש בין מורים, המתרחש במקום שבו מתקיימת תרבות של צפייה ומשוב, יעשיר את הידע והניסיון של הקהילה, ובטווח הארוך יוביל לשיפור ההוראה והלמידה.

במחקר שעשו לאחרונה בישראל זיהו החוקרים שלושה דפוסי למידה של מורים מתחילים: למידה מעמיתים, למידה עצמאית ולמידה הנובעת מעבודות תלמידים. החוקרים טוענים כי סוגי הלמידה אינם נובעים רק מנטיות אישיות של המורים אלא גם מהאקלים הבית ספרי. כלומר, למנהיג הבית ספרי יש יכולת השפעה על למידת המורים החברים בצוות שלו.

ברשימה זו מתארת הכותבת את השינוי שהובילה בבית ספרה בעקבות השתתפותה בתכנית "השקפה" להצמחה של מורים מובילים. המחברת מתארת הן את הקשיים הכרוכים בתהליך, ובראשם רכישת אמונם של חברי הצוות, והן את הסיפוק שחשה כאשר העבודה במסגרת קהילת המורים לאנגלית שיצרה הפכה לחלק משגרת החיים בבית הספר ואף עוררה בקרב מורים אחרים רצון ליצור עוד קהילות.

בחלקה הראשון של רשימה זו מתאר הכותב את הקושי הטמון בהאצלת סמכויות של המנהל לצוות המורים כדי שיהפכו למנהיגים שותפים בבית ספר – כפי שזה עולה מתיאורה של שרה פיירמן, מנהלת לשעבר אשר חוללה שינוי מעין זה בבית הספר שניהלה. בחלק השני מוצג מיזם ישראלי חדש להצמחת מורים מובילים, והוא נדון לאור הקטגוריות שהוצגו בחלק הראשון.