שילוב אמנויות בהוראה – מורה מובילה שינוי

בשנת הלימודים תשע"ה התחלתי להשתתף בתכנית למורים מובילים, בהמלצת מנהל בית הספר. לפני שהתחלתי את התכנית הייתי רכזת מקצוע אנגלית. הייתי מנהיגה אסרטיבית. ריכזתי והעברתי מידע חשוב לצוות, פיקחתי על ההתקדמות של כלל התלמידים והרגשתי שמצד אחד אני קשובה למורים ומשתפת אותם, אבל מצד שני ההחלטה האחרונה היא בידיי. במקביל, לאחר שסיימתי את לימוד התואר השני בתחום של שילוב אמנויות בהוראה, הגברתי את השימוש באמנות ובאמצעי הוראה מגוונים ולא שגרתיים בכיתות שלי. התחלתי לתת לתלמידים יותר מטלות שדורשות מהם חשיבה, תכנון, ביצוע, כתיבה והצגת תכנים על פי בחירתם. יצרתי מחוונים גם ופיתחתי מערכי שיעור שונים מהמקובל. בתפקידי כרכזת סיפרתי לצוות מורי האנגלית על הרעיונות והכלים שפיתחתי וחלק מהמורים גם ניסו אותם מדי פעם. אבל, לא הרגשתי שאני מסוגלת לחולל שינוי משמעותי באופן ההוראה של שאר המורים בצוות שלי או בבית הספר בכללותו. המורים לא חוו או ראו את סוג ההוראה הזה בעצמם. הם ייחסו את ההצלחה של השיעורים לאישיות שלי ולא לשינוי במהלך ההוראה ולמידה. לא היתה לנו תרבות של צפיית עמיתים ולא היה זמן לשבת לשוחח על אופני ההנחיה או על הלמידה. ומכיוון שתוצאות המבחנים והבגרויות של תלמידים היו משביעות רצון, גם לא היתה פתיחות מצד המורים לשמוע ולהתפתח מבחינה מקצועית.

במסגרת מפגשי התכנית למורים מובילים הייתה לי הזדמנות להכיר מורים מבתי ספר שונים שיוזמים, או רוצים ליזום, תהליכים לשיפור בתי הספר שלהם – בפתרון בעיות, שיפור אקלים, שיפור ההנחיה ועוד. המכנה המשותף לכולם היה "ברק בעיניים" שנדלק כשהם דיברו על החלום שלהם בחינוך. במפגשים המשותפים למדנו איך להוביל קהילות של מורים בבית הספר שלנו ואיך לפתח יוזמות אישיות. קיבלנו תמיכה מהמנחות ומהחברי הקהילה ובפעם הראשונה הרגשתי שאני חלק מתהליך של פיתוח מקצועי משמעותי ולא בהשתלמות "רגילה." ולא משנה עד כמה ההשתלמות מעניינת ומציגה רעיונות וכלים טובים, לאחר שלושים או שישים שעות המורים חוזרים לבד לבית הספר ומתקשים ליישם שינוי אמיתי; לכן, לרוב גם חוזרים להרגלים הישנים. המשתתפים בתכנית למורים מובילים מתחייבים לשלוש שנים ובמהלך השנה הקהילה נפגשת אחת לשלושה שבועות. מסגרת הזמן הארוכה מאפשרת בנייה של קשרים בין אישיים חזקים, התנסות בפועל בכלים שמוצגים ושיחות משמעותיות על היוזמות. כך אפשר גם להרוויח מהידע המצטבר של כל חברי הקהילה שמעשיר את היוזמות של כל אחד מהמורים השותפים. העבודה על היוזמות, תוך שיתופי פעולה עם קהילת המורים המובילים, הרעיונות לפתרון בעיות שעולות מתוך הדיונים עם חברי הקהילה לצד הליווי והתמיכה ממנחות הקהילה, עושים את ההבדל בקידום והצלחת היוזמות בבתי הספר השונים.

לקראת אמצע השנה הראשונה בתכנית למורים מובילים התחלנו לעבוד עם קהילות המורים בבתי הספר שלנו. אני ייסדתי בבית הספר שלי קהילה לומדת שכללה את ששת המורים לאנגלית. בהתחלה, חלק מהמורים שמחו על ההזדמנות ללמוד ביחד וגם לקבל גמול של שלושים שעות. אחרים פחות רצו להשתתף, אם מסיבות של חוסר זמן ואם בשל אי הבנת הצורך בשינויי ההנחיה בכיתות. שוחחתי איתם רבות, "שיווקתי" את הפעילויות הכיפיות שאני מתכננת והצגתי בפניהם דוגמאות משיעורים שעשיתי בעצמי בכיתות. ניסיתי להלהיב ו"לשחד," ובסוף הצלחתי לשכנע את כולם לתת לקהילה הזדמנות. הדגש בעבודה בקהילה היה על שינוי שיטת הנחיה של החומר הנלמד בכיתות. היה לי חשוב שהמורים יבינו שבשילוב אמנויות ושיטות הנחיה מגוונות אפשר להמשיך להתקדם בחומר, שלא נדרשות שעות של עבודה להכנה ושבסופו של דבר גם יהיו לתלמידים תוצאות טובות יותר, יהיה יותר עניין והתלמידים יפתחו כישורים חשובים לחיים.

למפגשי הקהילה הבאתי חומרים בתחום של שילוב אמנויות בלמידה, אותם חומרים שמלכתחילה גרמו לי להתלהב ולרצות לעשות שינוי באופן ההנחיה שלי בכיתה, ולמדנו אותם יחד. כל המפגשים התקיימו בשיטה של מודלינג, בדרכי הנחייה מגוונות ובשילוב משימות מאתגרות, כך שהמורים חוו את החוויה שאנחנו רוצים לתת לתלמידים שלנו בכיתות. הם הכינו פוסטרים, ציירו וספרו על רגש שעולה מקריאת מאמר מקצועי, למדו שיטות לפתרון בעיות תוך כדי 'קפה דילמה' ו'ספיד דייטינג'. לאט לאט התחיל תהליך של שינוי. המורים יצאו ממפגשי הקהילה עם חוויות ומוטיבציה לנסות דברים חדשים ושונים בכיתותיהם. התחלנו לעבוד יחד על רעיונות, שיתפתי את חברי הקהילה בכלים ומחוונים שיצרתי בעבר, שיפרנו אותם והפכנו אותם לנחלת הקהילה כולה. בסוף השנה הראשונה כמורה מובילה הרגשתי שיש שינוי ברמת המקצועיות וברצון להמשיך ללמוד בקהילת המורים לאנגלית; הרגשתי גם שינוי בתוכי. המעורבות שלי בנעשה בבית הספר בכללותו ובאמונה ביכולת שלי לחולל שינוי אמתי ומשמעותי – התגברו.

בשנה השנייה בעבודה בקהילה הבנו שיש צורך להעמיק את הידע שלנו בתחום של המורה כמנחה בכיתה. הבאתי חומרים בנושא שאספתי מהמנחות בקהילת המורים המובילים שלי, מחברי הקהילה שעוסקים במלאכה הזו וגם מאמרים מקצועיים. במהלך השנה הזו המשכנו ללמוד יחד על מיומנויות הנחיה ושיח רגשי וגם לשלב אמנויות ודרכי הנחייה מגוונות. היום, לקראת סוף השנה השנייה, חברי הקהילה החליטו שיש להם את היכולת לקחת על עצמם גם את מלאכת ההנחיה בקהילה וכעת משימה זו עוברת בתורות בין החברים. שוחחנו על הצרכים שלנו כמורים ועל תחומי העניין של הקהילה וגיבשנו תכנית להמשך התפתחות מקצועית משותפת לשנה הבאה. חברי הקהילה לא רק קיבלו על עצמם את האחריות להנחות את מפגשי הקהילה, אלא גם לגוון את דרכי ההנחיה ולשלב בה אמנות.

בזכות התמיכה של המנהל הועמדה לרשותנו כיתת אנגלית מצוידת בברקו, מחשב, אינטרנט וארון עם חומרי אמנות בסיסיים. ב"ד"ש השבועי" שנשלח להורים ולצוות מככבות הפעילויות של קהילת האנגלית. העבודה שעשינו והתוצרים שהוצגו יצרו עניין אצל מורים אחרים בבית הספר ואלו התחילו לבקר בכיתה ולשאול שאלות. לפני זמן קצר נעשתה פעילות ברוח דומה בשיעור היסטוריה – התלמידים יצרו תפאורות לתקופה בהיסטוריה שעליה למדו, פיתחו טקסטים, והציגו סצנות קצרות. המורים לתנ"ך עובדים על פיתוח רעיון ומתייעצים עם אנשי צוות אנגלית להכוונה ביצירת מחוון, ובצוות לשון ואפילו במתמטיקה מתעניינים ומתייעצים כדי למצוא רעיון מתאים לתחום הדעת. לא כל מהלך ההנחיה בבית הספר השתנה, אבל אנחנו בתהליך. אני חולמת על הטמעת שילוב אמנויות ולמידה משמעותית בדרכים מגוונות בכל המקצועות ובכל שכבות. אני חולמת על יצירת קהילות לומדות רב תחומיות וגם על גיוס אלו שעדיין לא מעוניינים. אני חולמת על קהילות שמקבלות אחריות על התפתחות בית הספר בנושאים כמו שיפור ההכנה למבחני מיצ"ב, קידום עבודה בנושא אקלים ועל נושאים שיעלו מתוך הקהילות עצמם – כל קהילה והחלום שלה.

מניסיוני, למנהל בית הספר יש תפקיד משמעותי בהצלחת הפעילות של המורה המוביל. החל מזיהוי ההתלהבות וההצלחות שבעקבותיהן הוא ממליץ על מורה לתכנית וכלה בתמיכה שוטפת לאורך הדרך. המנהל עוזר בגיוס הקהילה, מקצה לה שעות משעות ההשתלמות הבית ספרית, מעודד מורים לנסות, להשתתף ונותן להם הזדמנות אמתית לקבוע תכניות ולחולל שינוי. היו לנו שיחות על יעדי התכנית ועל השפעתה על התרבות הבית ספרית. השיתוף בפורומים שונים בבית הספר חיזקו את העניין של אנשי צוות בתחומי הדעת השונים.

אני מזמינה מנהלים ומורים לדמיין בתי ספר שבהם כל אנשי הצוות שותפים בהפיכתו לחממה לטיפוח מורים מובילים וקהילות מורים. כשנותנים למורים את הכוח להניע ולבצע, כשלמורים יש מוטיבציה לעמוד ביעדים שהם הציבו לעצמם ותכננו את ביצועם והערכתם, מתרחשת למידה משמעותית. קהילות מורים הן צורה מעולה לקידום מורים ולפיתוח מנהיגות מורים לטובת הצלחתו של בית הספר כולו. ברור שהשינוי הזה לא קל – לא עבור המורים ולא עבור המנהלים. חלק מהמורים חוששים לחלוק עם אחרים את הרעיונות המוצלחים שלהם, חלק מרגישים שהם לא יצירתיים מספיק, אחרים התרגלו לעבוד לבד ולא תמיד יש להם את הרצון לשנות את מה שמצליח להם במשך שנים רבות. אבל בית הספר צריך לאפשר למורים לתרגל את כישורי העבודה בקהילות. יש צורך בהכנת השטח לשינוי בשיטת העבודה והמעבר ל"אופק חדש" ו"עוז לתמורה" הוא צעד ראשון בכיוון – כאשר מורים שוהים בבית הספר גם בשעות שהם אינם מלמדים בפועל יש זמן לשוחח על אתגרים וחלומות בחינוך; יש אפשרות לכנס קהילות  ולערוך שיחות מקצועיות; יש זמן לפתוח את דלתות הכיתה לצפיית עמיתים. מנהלים (בבית ספר) ומורים (בכיתות ובחדר המורים) צריכים ללמוד לוותר על חלק מהשליטה שלהם על תהליכי קבלת החלטות. גם כשנתקלים באתגר ולא מתקדמים על פי התכנית, לקהילה יש את כוח להציע ולהטמיע פתרונות כדי להמשיך הלאה. לפעמים, במקום שהיחיד נתקע לקהילה יש כוח להתגבר. כמו התלמידים, גם מורים לומדים מטעויות ומפתחים כך חוסן אישי ונחישות להשתפר ולהתקדם.

ההשתתפות בתכנית למורים מובילים הפיחה בי חיים חדשים כאשת חינוך ונתנה לי את האומץ והאמונה שאני יכולה יותר (בעבר כשהיו מבקשים ממני לכתוב מאמר בעברית הייתי מסרבת מיד, אבל ההעצמה האישית נטעה בי את הביטחון). היום אני מרגישה שיש לי את האפשרות להשפיע על מורים, לסייע בפיתוח תכניות לימודים ולעסוק בהנחיית מורים. אני נהנית מהעבודה בקהילה וגם מהידע והניסיון שמצטבר אצל אנשי הצוות. אני כבר לא מובילה את התהליך לבדי; הקהילה מקדמת יחד את מטרותיה המשותפות וחבריה מחויבים למטרות האלו הרבה יותר מאשר בעבר, כאשר הגזרות הוטלו מגבוה. בכיתות שבהן עובדים בשילוב אמנויות התלמידים נהנים מפעילות מגוונת בכיתה ומהאפשרות להתבטא, ליצור, להוביל קבוצות עבודה ולפתח את הכישורים שיידרשו להם בעתיד.​

יעל שטרן היא מורה ורכזת מקצוע אנגלית באולפנית בני עקיבא מבשרת ברוך בחדרה.

​

מאמר זה פורסם במסגרת הספר "עושים בית ספר", בהוצאת מכון אבני ראשה, 2016, ונכתב בתגובה למאמר:

Fiarman S. E. (2015)."Developing teacher leadership" in: Becoming a school principal: Learning to Lead, Leading to Learn, Cambridge, MA: Harvard Education press, pp. 71-94. ​​​