מטרת המיזם הייתה לכונן ולפתח רשת של בתי ספר שישמשו דוגמה לפרקטיקה טובה של פיתוח סגל ומודל לחיקוי בבתי ספר אחרים.
נושאים במאמר
ההקשר
"חשוב לזהות מה אנשים יודעים לעשות היטב ולהתמקד בנקודות החוזק שלהם."
ג'יל רייס, מנהלת, בורטון מֶדוֹ (Bourton Meadow)
תיאור הממצאים במאמר זה מסתמך על ראיונות וסקרים בבתי ספר – השלב הראשון של מיזם בָּקינגהֶמשַייר לפיתוח מקצועי בבתי ספר (Buckinghamshire Professional Development in Schools Project).
מטרת המיזם הייתה לייסד ולפתח רשת של בתי ספר שישמשו דוגמה לפרקטיקה טובה לצורך פיתוח סגל, ומודל לחיקוי בבתי ספר אחרים.
בתי ספר הוזמנו להגיש בקשות להשתתפות במיזם; כל בית ספר נדרש לבצע הערכה עצמית של היצע הפיתוח המקצועי בו. איכותו של היצע זה נבחנה בחלקה במחקר שלנו.
במגוון הפרקטיקות שזיהו בתי הספר נכללו מקצת המאפיינים להלן או כולם:
- נקודות חוזק בליווי בעת ההשתלבות בתפקיד, פיקוח, חניכה, אימון והכשרת עמיתים;
- שימוש אפקטיבי בסקירה על התפקוד תיק אישי של חברי הצוות;
- סביבה תומכת להכשרה ראשונית של מורים;
- נכונות לבחון דרכים חדשניות לשיפור היכולת בהכשרה ראשונית של מורים;
- גילוי עניין בחקירה מבוססת-פעולה של מעשה הלמידה.
שיטת המחקר
הממצאים התבססו על ראיונות עומק עם מנהלים ועובדים מאחד עשר בתי ספר שהשתתפו במיזם. נוסף על ראיונות השתמשנו בנתונים שסיפק מְרַכֵּז המיזם כדי לזהות את נקודות החוזק של כל בית ספר בתחילת המיזם וכדי להעריך את ההתקדמות עם סיום השנה הראשונה. נתנּו את הדעת גם לפרופיל שקבעו רשויות השלטון המקומי (LEA) ולדוחות המשרד לסטנדרטים בחינוך (OFSTED) וכן להערכות חיצוניות, כגון הערכות במסגרת התכנית "משקיעים באנשים" (Investors in People).
שאלות המפתח למחקר
-
מה חשוב לך, בתור מנהיג, בתכנון לשיפור בית- ספרך?
- אילו פעולות נקטת כדי לאפשר פיתוח מקצועי?
- מה הם המאפיינים המהותיים של פיתוח מקצועי אפקטיבי בבתי ספר?
קיווינו שהתשובות הטנטטיביות לשאלות האלה יתנו לנו מושג על ההשקעה הנדרשת מבתי הספר מבחינת הדגש שעליהם לשים, במונחי זמן ומשאבים, לצורך פיתוח מקצועי במסגרת מיזם בקינגהמשייר.
"האווירה החמה ומסבירת הפנים אצלנו מעודדת מערכות יחסים חיוביות, המטפחות אמון, כבוד ונכונות להסתכן. הגישה הכוללת של הצוות לפיתוח מקצועי תומכת בשיפור בית ספרי…"
דיק מילינגטון, בית הספר היסודי צ'פינג ויו (Chepping View)
ממצאים
הראיונות שערכנו עם מנהלים וחברי צוות אחרים בבתי הספר העלו כי האקלים הבית ספרי ברבים מבתי הספר המשתתפים במיזם דומה. בסוף השנה הראשונה למיזם גובשה ההצהרה שלהלן בתור הצהרת זהות של "בית ספר לפיתוח מקצועי":
"לפי 'בתי ספר לפיתוח מקצועי' השיפור בלמידת התלמידים הוא פרי הלמידה הנמשכת של חברי הצוות כולם; חברי הצוות מעשירים את הידע המקצועי שלהם ומבטיחים התקדמות בפרקטיקה האפקטיבית. בתי הספר מתאפיינים בליווי מוצלח בעת ההשתלבות בתפקיד, הדרכה אישית, חניכה, אימון והכשרת עמיתים. הם מספקים סביבה עשירה להכשרה ראשונית של מורים ומשתפים פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה ועם בתי ספר אחרים כדי לאפשר השמה בעבודה. מאפייני המפתח כוללים מחקר-פעולה, סקירות מקצועיות, שימוש בתיק עבודות (פורטפוליו) והזדמנויות מתוכננות ללמידה."
להלן הממצאים שבלטו לעינינו בראיונות שערכנו:
- בכל בתי הספר הציג המנהל חזון ברור בכל הקשור בלמידה. המנהלים נטו לדבר על האופן שבו ילדים לומדים ולא על האופן שבו מורים מלמדים. למידה נתפסה כמשהו שגם כל חברי הצוות עושים.
- הושם דגש על סטנדרטים. בכך אין בהכרח כדי לומר שכל בתי הספר השיגו תוצאות אקדמיות גבוהות; הציפיות מצד בית הספר היו גבוהות, והתלמידים התקדמו היטב. נקבעו סטנדרטים גבוהים גם להתנהגות, הופעה ומחויבות.
- חזון בית הספר נתמך על ידי מבנים ותהליכים הולמים, כגון הדרכה לאנשי צוות בתפקידים חדשים. פרקטיקות וציפיות בכל הקשור בתפקוד הוצגו במפורש. אנשים ידעו בבירור מה תפקידם בארגון. בתי הספר חתרו לקבל הכרה בעבודתם לפיתוח הצוות. אפשר היה למצוא את התכניות "משקיעים באנשים" ו"תו איכות" (Charter Mark) במקומות רבים.
- הושם דגש על גיוס ופיתוח של האנשים הנכונים. רכז הפיתוח המקצועי מילא תפקיד חיוני, וכך גם המדריכים האישיים. בתי ספר רבים גייסו גם מורים בעלי מיומנויות גבוהות [1] (advanced skills teachers).
- בתי הספר יזמו הצטרפות לפרויקטים מקומיים וארציים להכשרת מורים. שילוב תכניות המאפשרות המשכיות תהליכים הוא ביטוי למודעות בצורך בקיימוּת; בעזרתה דאגו בתי הספר למזער את השפעתם של שינויים בכוח האדם. גישה שעודדה שותפות עם ספקי "הכשרה ראשונית למורים" (ITT) ועם בתי ספר אחרים אפשרה להם להשתמש בהצלחה בתכניות כגון לימודי תואר שני בהוראה (Graduate Teacher Program) התכנית למורים רשומים (Registered Teacher Program) והתכנית למורים שהוכשרו בחו"ל (Overseas Trained Teacher Program).
- בכל בתי הספר ניכרה התרגשות. היה 'באז' באוויר ותחושת שייכות למיזם, משום שאנשי הצוות היו אכפתיים. אנשים דיברו על למידה והשתתפו במחקרי-פעולה, במלגות לחקר פרקטיקה מיטבית (Best Practice Research Scholarships) בתכנית הסמכה ארצית למנהלים (NPQH) ובתכניות לימודים לתואר שני.
"ארגונים יכולים להשתנות כאשר הם יכולים לכונן מנגנוני למידה במסגרת חיי היום-יום של הארגון" (2001, Fullan).
מסקנות
ממצאי המחקר שלנו מצביעים על קשר בין פרקטיקה טובה שנצפית בבתי ספר מצד אחד לבין התוצאות הקשורות לפיתוח מקצועי מוצלח של הצוות מהצד האחר. נמצא כי הנקודות להלן חיוניות:
- צוות המנהיגות חייב להעניק מקום גבוה בסדר העדיפויות לפיתוח והכשרה של הצוות. העדיפות הגבוהה צריכה לבוא לידי ביטוי בפיתוח ייעודי של התכנית לשיפור בית הספר.
- יש חשיבות ל"נושא דגל" שייטול את ההובלה – רכז הפיתוח המקצועי. חשוב לאתר אנשי מפתח נוספים, להכשירם ולהעצימם למילוי התפקיד.
- חובה לתת מענה לסוגיות של קיימוּת. מציאת האנשים הנכונים גוזלת זמן וכסף; עליכם להחזיק בהם זמן רב ככל האפשר, ובד בבד להכשיר חדשים שיתפסו את מקומם כשיעזבו.
- תכנית מהסוג הזה לפיתוח הצוות היא מיזם מורכב ורב-פנים. מוכרחים להכיר בזמן שיגזול יישומה של התכנית ולהביא אותו בחשבון בתכנון. אין תשובות פשוטות – עבודה על היבט אחד בלבד לא תצלח!
"יחסים אישיים הם חשובים. חברי הצוות צריכים לדעת שרווחתם מובאת בחשבון בכל החידושים." סו טנר (Tanner), המכללה הקהילתית צ'לפונטס (Chalfonts).
מאפייני תכנית מוצלחת לפיתוח הצוות:
- היבטים מהותיים בתכנית לשיפור בית ספרי: הכשרה ופיתוח; תכנון ההכשרה משקף את קדימויות הפיתוח של בית הספר;
- הכשרה ופיתוח – הן בעבודה הן בקורסים;
- הכשרה גם למדריכי ההכשרה עצמם (ראשי המחלקות למשל); לצורך זה מוקצב להם זמן; מועדים קבועים לשיחות פיתוח סגל;
- הכשרה בכל הרמות – מהמנהלים הבכירים ומטה; הכרה בחשיבות התהליך – הערכה מלאה או במחצית ההיקף; מעורבות ברמה המחלקתית בתהליך "ההכשרה הראשונית למורים"; זמן ותכנית הכשרה לרשותם של מדריכים אישיים העובדים עם מורים שזה לא כבר הוכשרו (NQT) ; פורטפוליו לעזרה בפיתוח מקצועי; תכניות הכשרה ממוקדות – למשל תכנית לשנות ההוראה הראשונות או לדרג הביניים הניהולי;
- הדרכת עמיתים ;(peer assisted training)
- מימון ייעודי להכשרה – למחלקות הנושאות באחריות לתוצאות;
- לימוד מיומנויות אימון;
- פרקטיקות יום-יומית על פי לסטנדרטים מקצועיים;
- קידום עובדים מתוך הארגון עצמו;
- יצירת מנגנונים לפיתוח מקצועי מוצלח – מהצוות התומך ועד ההנהגה.
12 טיפים מובילים למנהלים
"הקטע הרך הוא הקטע הקשה…" (Fullan, 2001:39)
שימו לב לעצות להלן:
- הבהירו את ציפיותיכם. ציפיות מציאותיות גבוהות מובילות לביצועים ברמה גבוהה.
- מצאו דרכים להביע את הערכתכם לצוות. ארגנו תה/קפה להפסקה; השיגו מדיח כלים. ארגנו ביקור של רפלקסולוג! ספקו ציוד שיעשיר את חוויית העבודה, מחשבים ניידים למשל.
- צרו הזדמנויות למפגשים חברתיים של הצוות, כגון משחק כדורעף שבועי או ארוחה חגיגית בכל סמסטר.
- עודדו שיתוף בפרקטיקות מוצלחות; הציבו בחדר המורים לוח מודעות מיוחד ללמידה.
- תגמלו בכל הזדמנות – הקדישו זמן.
- קצרו את הפגישות למינימום; התעקשו על אג'נדות.
- צרו אזורים קבוצתיים שיאפשרו לאנשים לעבוד יחד.
- לַמדו מיומנויות אימון (קואוצ'ינג), היעזרו במדריכים אישיים ובחונכים לתמיכה בצוות.
- חשבו על דרכים לשלב אנשים בתפקידם מהר ככל האפשר.
- הכירו את בית הספר שלכם, ובעיקר את הצוות; הקפידו להיות נראים ונגישים.
- צרו מערכות שיתמכו במה שברצונכם להשיג.
- שמרו על קשר עם המציאות – הקפידו לחבר את הסטנדרטים עם הפרקטיקה היום-יומית.
תודות
ברצוננו להודות למנהלים ולעובדים בבתי הספר האלה:
Beaconsfield High, Beechview Primary, Bedgrove Infant School,
Bourton Meadow Combined School, Burnham Grammar,
Chepping View Primary, The Disraeli School, The Downley
School, The Chalfonts Community College, Chesham Park
Community College, The Grange, John Colet Upper, Lent Rise
Combined, Prestwood Lodge Special School, Waddesdon Village Primary, Wycombe High School.
© NCSL – National College for School Leadership. All rights reserved
מקור
Castagnoli, P., & Cook, N. (2004). Growing your own leaders: The impact of professional development on school improvement – Summary report. Nottingham, England: National College for School Leadership 2004
תרגום
אסף כהן
עריכה לשונית
רעיה כהן
עריכה מדעית
נעמי מנדל-לוי
הערות שוליים
- advanced skills teachers: מונח מקצועי המציין מורים אשר קיבלו הכרה חיצונית כבעלי פרקטיקות כיתתיות מעולות ומקבלים תגמול על שיתוף מורים אחרים בבית ספרם ובבתי ספר אחרים בניסיונם העשיר.
מקורות
-
Fullan, M (2001). Leading in a culture of change, San Francisco: Jossey Bass
-
Goleman, D (1998). Working with Emotional Intelligence, New York: Bantam Books
-
Collison, C. and Parcell, G. (2001). Learning to Fly, London: Capstone Publishing Ltd
סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
מעברים
שלושה סיפורי ניהול הממוקדים בפערים ונטווים לכדי נקודת מבט אחת, הומניסטית, של מנהלת. הסיפור הראשון מציג את תגובתם של בני נוער לפערים חברתיים דרך עיני המנהלת, השני מציע התבוננות על הפערים בין החינוך הפרטי לחינוך הממלכתי, השלישי מציג התבוננות אוהבת על חדר המורים והפער בין השפה המקצועית לשפה האישית. בכל אחד מהסיפורים עולה מקומם של פערים ושל השפה – גם מכשול וגם הזדמנות לצליחת מעברים. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של פערים, יחסים פנים-בית-ספריים ואי-שוויון וכן למנהלים הרוצים לחדד עמדותיהם בנושאים אלו.
תמונות מחיי המנהל
הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
המקום: חדר המנהל
מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.
יומן מסע
סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.
המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".