חזון והובלת שינוי
חזון אפקטיבי הוא חזון שהארגון שואב ממנו השראה וגוזר מתוכו את תכנית העבודה שלו. ככל שיש תנועה של הימשכות בין המציאות לחזון - הרי שהארגון ומנהיגותו נתפסים כחזקים ומצויים במהלך של שיפור.
חזון אפקטיבי הוא חזון שהארגון שואב ממנו השראה וגוזר מתוכו את תכנית העבודה שלו (סנג'י, 1990). ככל שיש תנועה של הימשכות בין המציאות לחזון - הרי שהארגון ומנהיגותו נתפסים כחזקים ומצויים במהלך של שיפור. הדבר נכון- טוענת סטול(2003) במאמר המובא כאן- בכל ארגון. ומוסיפה שבתי ספר, כארגונים שבמרכזם למידה צריכים להביע את הממד הזה כבר בחזון:"כדי שבתי-הספר... יציעו לתלמידיהם את מיטב ההזדמנויות להתפתח, על החזון להתמקד בלמידה בכל הרמות: תלמידים, מורים, מנהיגים ובית-הספר כארגון. לכל המעורבים בדבר צריך להיות ברור שכולם, תלמידים ומורים כאחד, יכולים וחייבים ללמוד... למנהיגים לא תמיד קל לעורר אחרים לקחת חלק בפיתוח חזון משותף של ציפיות גבוהות ללמידה של כולם." בית ספר נעשה ארגון לומד כאשר הוא מנוהל במודע באמצעות למידה. הלמידה היא מרכיב חיוני ומרכזי בערכי הארגון, בחזונו ובמטרותיו ובאה לידי ביטוי בפעילויות היום-יומיות של הארגון ובהערכתן. (מוילנן, 2009). בתי ספר המתפקדים כארגונים לומדים הם בתי ספר המקיימים מערכות ומבנים שמאפשרים לצוות בכל הרמות ללמוד למידה שיתופית מתמשכת ולהטמיע למידות חדשות בשגרת העבודה של הארגון (סילינס, 2002). תהליך למידה ארגוני מחייב אינו מתפתח ומתגבש מאליו וקשור לאופן בו החזון עוסק בלמידה ומיתרגם ללמידה. לא בכדי- הסעיף הראשון במסמך התוצאות המצופות ממנהל בית ספר עוסק בגיבוש "חזון ממוקד הוראה, למידה וחינוך".
"היכולת לגבש חזון היא היכולת לראות בעיני רוחנו את העתיד". מטרת כלי זה ללוות את המנהל החדש בתהליך גיבוש זהותו בתור מנהיג מעצב. עיקרו בהצעה למודל תהליכי; המדריך מלווה את המנהל לאורך ארבעה שלבים של בירור החזון האישי והבית ספרי: שלב 'החלום', שלב 'המציאות', שלב המפגש בין החלום למציאות, והשלב האחרון – השלב שבו המנהל משלב ושוזר את חזונו האישי בחזונות אנשי צוותו לקראת יצירת חזון בית ספרי קולקטיבי.
המטריצה לפרישת חזון היא מודל לעבודה המפתח ראייה מערכתית, מאפשר לזהות פערים בין חזון למציאות ולהוביל תהליכי שיפור ושינוי בית ספריים ההולמים את חזון בית הספר. המודל והכלים הנלווים לו מסייעים לפרוש את החזון על פני רמות הביצוע השונות הנדרשות למימושו: חזון, מודלים מנטאליים, מבנים מערכתיים, דפוסי התנהגות, ואירועים.
מדיניות פיקוח וניהול: כיצד ניתן לתמוך במלאכת ההוראה? l גל פישר הוראה מבוססת ראיות היא מצבור של ידע על שיטות הוראה שזכו לביסוס מדעי. הרעיון בגישה זו להוראה ולמחקר ההוראה הוא שבמקצוע ההוראה, כבמקצועות רבים אחרים, יש שיטות וטכניקות יעילות יותר מאחרות, וסביר להניח ששימוש בהן – במקום באלה שאינן מבוססות – יוביל ללמידה טובה יותר של התלמידים. בהנחה שיש בידנו מצבור כזה של ידע פרקטי, עולות שתי שאלות מעשיות: 1. כיצד מורים יכולים להכירו ולהתמקצע בו? 2. מה תפקידם של גורמים שונים במערכת החינוך בחיזוק ידע כזה ובמימושו?
המאמר עוסק בצורך להתאים את בתי הספר לעולם משתנה באמצעות שיפור היכולת הפנימית שלו. יכולת פנימית היא הכוח להיות מעורב בלמידה מתמשכת ובת קיימא של המורים ושל בית-הספר במטרה לשפר את למידת התלמידים. בית-ספר כזה מסוגל ליטול על עצמו את האחריות לשינוי ולשגשג בסביבה משתנה.
4 מתוך 4 פריטים