מהי למידה חברתית-רגשית (SEL)?

מאת גילי לייבושור
זמן קריאה: 7 שניות

למידה חברתית-רגשית היא התהליך שבאמצעותו בני אדם – צעירים ומבוגרים – מבינים ומנהלים את רגשותיהם, מציבים יעדים חיוביים ופועלים להשיגם, חשים ומביעים אמפתיה לאחרים, מפתחים זהויות בריאות, מכוננים ומשמרים מערכות יחסים חיוביות ומקבלים החלטות באופן אחראי ואכפתי (Casel, 2020).

באופן טבעי, לבתי ספר יש פוטנציאל אדיר בפיתוח יכולות ומיומנויות חברתיות-רגשיות בקרב ילדים – ובקרב מבוגרים – ויש להם השפעה רבה מאוד ותפקיד מכריע ביצירת אינטגרציה בין יכולות חברתיות, רגשיות וקוגניטיביות. ילדים מבלים שעות רבות מחייהם במסגרת הבית ספרית, בתוך סביבה המזמנת כינון מערכות יחסים עם ילדים ועם מבוגרים. משום כך בתי ספר מהווים כר פורה להתבוננות ברגשות ולחקירתם, ללמידת הניהול והוויסות שלהם ולבניית מערכות יחסים מיטיבות וחיוביות. בית הספר הוא סביבה שעוסקת גם במשימות, ובמובן זה הוא מפגיש את האדם ברמה היומיומית עם הצורך לדעת לנהל את עצמו, את המוטיבציה שלו, את יכולת ההתמדה והצבת המטרות שלו – כולן יכולות חברתיות-רגשיות.

ללמידה חברתית-רגשית המוטמעת בצורה מערכתית כלל בית ספרית יש פוטנציאל ליצור השפעה חיובית עמוקה על באי בית הספר, על שגשוגם הלימודי, החברתי והרגשי, ולשם כך היא זקוקה למנהיגות החינוכית. למנהיגים ולמנהיגות של בתי הספר יש שני תפקידים עיקריים: האחד, לפתח את היכולות והמיומנויות החברתיות-רגשיות שלהם עצמם, הן למען השגשוג האישי והמקצועי שלהם והן כדי לשמש מודל מנהיגותי ליכולות חברתיות-רגשיות; השני, לבנות את חיי בית הספר – את ההוראה והלמידה, את מערכות היחסים, את המבנה הפיזי ואת מערכת השעות – באופן המטפח את היכולות החברתיות-רגשיות של כל באי בית הספר.

 

נמצא שהטמעה של למידה חברתית-רגשית היא היעילה ביותר כאשר כל חברי קהילת בית הספר לא רק יודעים מה זאת למידה חברתית-רגשית ומחויבים לה, אלא שיש להם תחושת 'בעלות' (ownership) על הטמעתה. כלומר, "לא רק שאני יודע מה זאת למידה חברתית-רגשית, חושב שהיא חשובה ומחויב להטמעתה, אלא היא 'שלי', חלק מסדרי העדיפויות שלי, מתפיסת עולמי, מהתפיסה החינוכית שלי, וככזאת אני רוצה להוביל אותה". אחד הצעדים הראשונים בבניית ה'בעלות' על הנהגת למידה חברתית-רגשית הוא לדעת ממה היא מורכבת, מה המיומנויות, העמדות והיכולות שמדובר בהן? למה דווקא עכשיו עולם החינוך כולו עוסק בה? מהן אותן השפעות חיוביות שמדובר בהן כאשר מטמיעים למידה חברתית-רגשית? מה חשוב בהקשר הישראלי? מתי יודעים שמדובר בהטמעה מערכתית ולא ב'איים של SEL'?

 

באתר אבני ראשה תמצאו מידע תשתיתי על למידה חברתית-רגשית ועל מנהיגות חברתית-רגשית, וכן כלים שיסייעו בתמיכה במנהיגות חינוכית שמובילה למידה חברתית-רגשית.

 

 

The following images and definitions was independently translated by Avney Rosha. The original source by Collaborative Academic Social and Emotional Learning (CASEL) is available at at www.casel.org

לפניכם כלים פרקטיים שיסייעו לכם בתהליך הלמידה שלכם ושל הצוות על למידה חברתית-רגשית:

  1. מצגת "למידה חברתית-רגשית על מה ולמה?" – מצגת תשתית על למידה חברתית-רגשית הכוללת הסברים מפורטים שיסייעו לכם להעביר הרצאת פתיחה לנושא.
  2. סדנא שלמה שמלווה את המצגת הכוללת פעילויות לבחירתכם מתוך הצרכים הספציפיים של בית הספר שלכם. הסדנא מאפשרת גם בחינה של עמדות הצוות/הורים/שותפים בקהילה לגבי למידה חברתית-רגשית.
  3. סדנא שלמה העוסקת בהיכרות עמוקה יותר עם יכולות הליבה החברתיות-רגשיות וברלוונטיות שלהן להקשר הבית ספרי הספציפי שלכם.
  4. גרפיקה המפרטת את יכולות הליבה החברתיות-רגשיות ואת זירות ההטמעה בבית הספר.
  5. גרפיקה המפרטת את תיאוריית השינוי והפעולה שמאחורי למידה חברתית-רגשית
  6. סרטונים על למידה חברתית-רגשית שתוכלו לצפות בהם ו/או לשלב בהרצאה ובסדנאות.

 

לתשומת לב: אין דרך אחת נכונה לבנות או להעביר את המצגת והסדנאות. בחרו מבין המהלכים המוצעים את אלו הרלוונטיים לשלב שבו נמצא בית הספר שלכם בתהליך הטמעת SEL, או על פי האוכלוסייה שהיא קהל היעד של המהלך (כדוגמת הורים ושותפים בקהילה). בנוסף, גם בתוך המהלכים עצמם תמצאו אפשרויות מתוכן תוכלו לבחור את תמהיל הפעילויות המותאם ביותר לכם.

 

מצגת וסדנאות בנושא למידה חברתית רגשית

המצגת שלפניכם מניחה באופן ברור, נגיש, תמציתי אך מעמיק את התשתית לתשובה לשלוש שאלות:

 

  1. מה זאת למידה חברתית-רגשית, על אילו יכולות חברתיות-רגשיות מדובר?
  2. למה למידה חברתית-רגשית?  באיזה אופן היא מקדמת את שגשוגם של באי בית הספר? מה ההשפעות החיוביות שלה לטווח הארוך? למה דווקא עכשיו במאה ה-21 כל עולם החינוך עוסק בה?
  3. מה זאת למידה חברתית-רגשית מערכתית ובמה זה שונה ממה שעשינו עד היום?

 

אתם מוזמנים להשתמש במצגת זאת על מנת להציג אותה לבעלי העניין השונים. בכל שקף תמצאו הסבר ברור ונגיש שיסייע לכם להציג את הנושא. בנוסף, לעיתים זה עוזר במהלך הצגת הנושא  'לראות' איך למידה חברתית-רגשית נראית בפועל ומיושמת הלכה למעשה בבתי הספר. בקישורים הבאים תוכלו למצוא לשימושכם סרטונים קצרים המסבירים על כל אחת מיכולות הליבה החברתיות-רגשיות ועל האינדיקטורים (מדדים) להטמעה מערכתית של למידה חברתית-רגשית.

 

מצגת – מה זו למידה חברתית-רגשית

מצגת מבוא על SEL: למידה חברתית-רגשית על מה ולמה?
מצגת מבוא על SEL: מהלך סדנאי
סדנה המלווה את המצגת הכוללת פעילויות לבחירתכם מתוך הצרכים של בית הספר בניהולכם
כלי: רפלקציה קבוצתית על יכולות חברתיות-רגשיות – סדנה העוסקת בהיכרות עם יכולות הליבה החברתיות-רגשיות

גרפיקות לשימושך

הסרטונים מבהירים, ממחישים ומדגימים את יכולות הליבה של למידה חברתית-רגשית:

למידה חברתית-רגשית: מודעות עצמית

למידה חברתית-רגשית: ניהול עצמי

למידה חברתית-רגשית: מודעות חברתית

למידה חברתית-רגשית: ניהול מערכות יחסים

למידה חברתית-רגשית: קבלת החלטות באופן אחר

לחצו כאן לכל התכנים בנושא למידה חברתית-רגשית

מקור

מכון אבני ראשה 2021

עריכה לשונית

ורדה בן יוסף

עריכה מדעית

גילי לייבושור

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: מאיה בוזו, גל פישר

ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.

154

מאת: קובי גוטרמן

האתגר נראה עצום אך אפשרי: לשתף את התלמידים כל הזמן במהלך השיעור. המחבר מציע דרכים לעשות זאת - למשל, לשאול שאלות משתפות, לתת יותר זמן להמצאת תשובות, לבקש מכל התלמידים לענות בכתיבה חרישית במחברת, לבקש מהתלמידים לסכם את השיעור.

306
1

מאת: טובה מיטלמן-בונה

במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.

228

מאת: טובה מיטלמן-בונה

זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.

217

מאת: איל שאול

מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.

211
1

מאת: טובה מיטלמן-בונה

סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".

212
1

מאת: רמי אלוני

תחרות טרקטורונים בין שני תלמידי כיתה י"ב סיכנה חיי תלמידים ומורים בדרכם חזרה מבית הספר. הסיפור מתאר את התמודדות בית הספר עם המקרה.

207

מאת: רמי אלוני

בית ספר יפה, מושקע ומטופח, הן מבחינת פיזית הן מבחינת האקלים הבית ספרי; ונדליזם של תלמידי כיתה י"ב בסוף השנה הורס באחת את התמונה הפסטורלית.

204