פרקטיקות מיטביות בתיכונים – תוצאות מחקר מקרים צולב

מאת קריסטן קמבל ווילקוקס (Kristen Campbell Wilcox), ג'נט אייבז אנג'ליס,(Janet Ives Angelis)
זמן קריאה: 20 דקות

בשנים האחרונות עלתה לראש סולם העדיפויות יכולתם של בתי ספר לשפר במיוחד את ביצועיהם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים מרקע מגוּון. לצורך מחקר זה זוהתה קבוצת בתי ספר שתלמידיהם הפגינו באופן עקבי ביצועים טובים יותר מאילו של בתי ספר בעלי נתונים דמוגרפים והושוותה לקבוצת בתי ספר בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים, המחקר השתמש במתודולוגיה של מחקרי אירוע מרובים, עריכת ראיונות ואיסוף מסמכים בכל אחד מחמישה-עשר בתי הספר. הממצאים מעלים שארבעה דפוסי עבודה (פרקטיקות) הקשורים זה בזה מייחדים את בתי הספר בעלי הביצועים הגבוהים לעומת מקביליהם הממוצעים. דפוסי העבודה האמורים כרוכים בהתמקדות בפועל בתובענוּת אקדמית, היכולת לחדש, תקשורת פתוחה ושקופה בתוך בית הספר ועם הקהילה בכללותה, וכן נכונות ויכולת להשתמש במגוון ראיות לקבלת החלטות אסטרטגיות. המאמר מציג ומפרט דפוסים אילו.

מקור

The High School Journal, Vol.94 No.4:138-153, 2011

תרגום

יניב פרקש

עריכה לשונית

לירון אבידר

עריכה מדעית

ד"ר יעל עופרים

כותר במקור

High School Best Practices: Results from Cross Case Comparisons

מקורות

  • Adelman, C. (2006). The toolbox revisited: Paths to degree completion from high school through college. Washington, DC: U.S. Department of Education.
  • Balfanz, R. (2008, March). Do dropout factories really exist and if so what can be done about them? Paper presented at the American Educational Research Association Annual Meeting, New York.
  • Belfield, C. R., & Levin, H. M. (Eds.). (2007). The price we pay: Economic and social consequences of inadequate education. Washington, D.C.: Broolings Institution Press.
  • Brand, J. E., & Xie, Y. (2010). Who benefits most from college? Evidence for negative selection in heterogeneous economic returns to higher education. American Sociological Review, 75(2), 273-302.
  • Bryk, A., & Schneider, B. (2002). Trust in schools: A core resource for improvement. New York: Russell Sage Foundation.
  • Carbonaro, W. J., & Garmon, A. (2002). The production of achievement inequality in high school English. American Educational Research Journal, 39(4), 801-827.
  • Colvin, R. S. (2001). School reform hinders learning, crusader argues. In W. M. Evers, L. T. Izumi & P. A. Riley (Eds.), School reform: The critical issues (pp. 3-8). Stanford, CA: Hoover Institution Press.
  • Csikszentmihalyi, M. (1996). Creativity: Flow and the psychology of discovery and invention. New York: Harper Collins.
  • Daniels, H., Bizar, M., & Zemelman, S. (2001). Rethinking high schools: Best practice in teaching, learning, and leadership. Portsmouth, NH: Heinemann.
  • Darling-Hammond, L., & Friedlaender, D. (2008). Creating excellent and equitable schools. Educational Leadership, 65(8), 14-21.
  • Dietz, S. (2010). State high schools tests: Exit exams and other assessments. Washington, DC: Center on Education Policy.
  • Fullan, M. (2005). Leadership and sustainability: Systems thinkers in action. Thousand Oaks, CA: Corwin Press.
  • Cleick, J. (1987). Chaos: Making a new science, new York: Penguin.
  • Hannay, L. M., Smeltzer Erb, C., & Ross, J. A. (2001). Building change capacity within secondary schools through goal-driven and living organizations. School Leadership & Management, 21(3), 271-287.
  • Hargadon, A. (2008). Creativity that works. In J. Zhou & C. E. Shalley (Eds.), Handbook of organizational creativity (pp. 323-343). New York: Lawrence Erlbaum Associates.
  • Harris, S. (2006). Best practices of award-winning secondary school principals. Thousand Oaks, CA: Corwin Press and National Association of Secondary School Principal.
  • Hawley, W. D., Ed. (2007). The leys to effective schools: Educational reform as continuous improvement. Thousand Oaks, CA: Corwin Press and the National Education Association.
  • Hoffman, N., Vargas, J., Venezia, A., & Miller, M. S. (Eds.) (2007). Minding the gap: Why integrating high school with college makes sense and how to do it. Cambridge, MA: Harvard Education Press.
  • Kaser, L., & Halbert, J. (2009). Leadership mondsets: Innovation and learning in the transformation of schools. New York: Routledge.
  • Kiltz, G., Danzig, A., & Szecsy, E. (2004). Leaner-centered leadership: A mentoring model for the professional development of school administrators. Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 12(2), 135-153.
  • Louis, K. S. (2007). Trust and improvement in schools. Journal of Educational Change, 8(1), 1-24.
  • Mazzeo, C., Allensworth, E., & Lee, V. (2010, April 28). College prep for all? What we've learned in Chicago. Education Week, pp. 25-26.
  • Miles, M. B., & Huberman, A. M. (1994). Qualitative data analysis. Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
  • Mitchell, M. (2009). Complexity: A guided tour. New York: Oxford University Press.
  • National Center for Educational Accountability (2007). Just for the Kids best practice studies and institutes: Findings from 20 states. Retrieved from http://www.just4kids.org/en/twenty_states.cfm
  • National High School Alliance. (2005). A call to action: Transforming high school for all youth. Washington, DC: Institute for Educational Leadership.
  • New York State Education Department (2007). General education & diploma requirements. Retrieved from
  • http://www.emsc.nysed.gov/cuau/gradreq/GradReq3columnStyle7_1.pdf.
  • New York State Education Department (n.d.). history of elementary middle, secondary & continuing education. Retrieved from
  • http://www.regents.nysed.gov/about/history-emsc.html
  • Oakes, J. (1985, 2005). Keeping track: How schools structure inequality. New Haven: Yale University Press.
  • Ormerod, P. (2000). Butterfly economics: A new general theory of social and economic behavior. New York: Basic Books.
  • Pirola-Merlo, A., & Mann, L. (2004). The relationship between individual creativity and team creativity: Aggregating across people and time. Journal of Organizational Behavior, 25(2), 235-257.
  • Putnam, R. (1995). Tuning in, tuning out: The strange disappearance of social capital in America. PS: Political Science & Politics, 28(4), 664-683.
  • Putnam, R. D., & Feldstein, L. M. (2003). Better together: Restoring the American community. New York: Simon & Schuster.
  • Richards, R. (2000-1). Millennium as opportunity: Chaos, creativity, and Guilford's Structure of Intellect Model. Creativity Research Journal, 13(3&4), 249-265.
  • RMC Research Corporation (2008). Achieving graduation: New York benchmark high schools. Portsmouth, NH: Author.
  • Rourke, J. R. (2007). Leveraging resources to close the divide. Principal Leadership, 8(3), 24-25.
  • Russell, R. D., & Russell, C. J. (1992). An examination of the effects of organizational norms, organizational structure, and environmental uncertainty on entrepreneurial strategy. Journal of Management, 18(4), 839-856.
  • Schwartz, I. (2009, July). Update on accountability: The times they are changing. Paper presented at the Data Analysis Technical Assistance Group Annual Conference, Saratoga Springs, NY.
  • Senge, P. M. (1990). The fifth discipline: The art and practice of the learning organization. New York: Doubleday.
  • Sizer, T. R. (1996). Horace's hope: What works for the American high school. Boston: Houghton-Mifflin.
  • Stigler, J. W., Gonzales, P., Kawanaka, T., Knoll, S., & Serrano, A. (1999). The TIMSS videotape classroom study: Methods and findings from an exploratory research project on eighth-grade mathematics instruction in Germany, Japan, and the United States (No. NCES 99-074). Washington DC: U.S. Government Printing Office.
  • Sum, A., Khatiwada, I., & McLaughlin, J, (2009). The consequences of dropping out of high school. Boston: Center for Labor Market Studies, Northeastern University.
  • Weick, K. E. (1979). The social psychology of organizing. Reading, MA: Addison-Wesley.
  • West, M. A. (2002). Sparkling fountains of stagnant ponds: An integrative model of creativity and innovation implementation in work groups. Applied Psychology: An International Review, 51(3), 355-387.
  • West, M. A., & Richter, A. W. (2008). Climates and cultures for innovation and creativity at work. In J. Zhou & C. E. Shalley (Eds.), Handbook of organizational creativity (pp. 211-236). New York: Lawrence Erlbaum Associates.
  • Whitman, D. (2008, Fall). An appeal to authority: The new paternalism in urban schools. Education Next, 8, 52-58.
  • Yin, R. K. (2005). Case study research: Design and methods (3rd ed.). thousand Oaks, CA: Sage.
  • MAKING THE DIFFERENCE: TEACHING AND LEARNING STRATEGIES IN SUCCESSFUL MULTI-ETHNIC SCHOOLS / Maud Blair and Jill Bourne with Caroline Coffin, Angela Creese and Charmian Kenner THE OPEN UNIVERSITY, UK. © All rights reserved.

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

75

מאת: מירי ימיני, נטע שגיא

בישראל, ובעולם, האוטונומיה של מנהלים מתרחבת (בד בבד עם הדרישה הגוברת לאחריותיות ועמידה בסטנדרטים). האוטונומיה מזמנת למנהלים אפשרות ליזום ולהוביל תהליכים חדשניים בבתי הספר שלהם בהתאם לתפיסת עולמם וחזונם החינוכי. המחקר המוצג במאמר בחן עשרה מנהלים-יזמים בישראל וביקש להתחקות אחר הכוחות המניעים את היזמות שלהם בסביבה הבית ספרית. החוקרות מצאו ארבעה מאפיינים משותפים: היזמות מבוססת ומונעת על ידי חזון וערכים שחשובים למנהל; המנהל מצליח לרתום את צוות בית הספר ליישום היזמה; הם אינם נרתעים ממגבלות תקציביות ובטוחים ביכולתם לגייס את המשאבים הדרושים ליישום היזמה; הם אינם מפחדים לקחת סיכונים.

מאת: טובה מיטלמן-בונה

במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.

151

מאת: בני פרל

סיפור על הכלתם מצד אחד והדחקתם מצד שני של קשיי השתלבות תלמידים במסגרת החינוכית. מטרתו לעורר דיון על אודות תפקיד המנהל והצוות החינוכי בכל הקשור ברווחת התלמיד וביחסים החברתיים בין כותלי הכיתה ובית הספר. אין כאן פתרונות אלא רק שאלות והצבת מראה מול היחסים בין המערכת לפרט. זהו כלי המיועד למנחים של קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות אלו וכן למנהלים שרוצים לגבש את עמדותיהם הבסיסיות על הכלת השונה ועל רווחת תלמידים בבית ספרם.

145

מאת: מנדי רבינוביץ

הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.

129

מאת: טובה מיטלמן-בונה

זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.

134

מאת: רחל חסון

סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.

131

מאת: טובה מיטלמן-בונה

המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.

131