קהילה ורשתות
מקובל לראות את ליבת הפעילות של בית הספר בעבודה עם התלמידים הלומדים בו. מקובל לראות את ליבת הפעילות של בית הספר בעבודה עם התלמידים הלומדים בו. מרבית בתי הספר רואים גם בעבודה עם הורי התלמידים חלק מהותי מתחום אחריותם ומשקיעים בכך משאבים וחשיבה, אך רק מעטים מבתי הספר פועלים לחיזוק הקשרים בין בית הספר לכלל הקהילה והסביבה שלו, ובכלל זה יחידות הרשות המקומית, מסגרות חינוך בלתי פורמלי, הקהילה העסקית ועוד.
במציאות של מערכות פתוחות, בעולם שבו הגבולות בין "ארגון" ל"סביבה" מיטשטשים, בית הספר אינו יכול להרשות לעצמו להתנהל כארגון סגור בין קירותיו. חשוב שבית הספר "יֵצא אל העולם" וחשוב גם "להכניס את העולם פנימה", מתוך שמירה על גבולות המאפשרים תפקוד יעיל. לא מדובר רק ב"רוח הזמן" התובעת שינוי תפיסה. מחקרים רבים מראים שיצירת שותפויות וקשרי מעורבות הדדית של בית הספר עם הקהילה הסובבת חיונית לחיזוק מעמדו של בית הספר, לחיזוק מעורבות המורים והתלמידים בקהילה, להעצמת ערכים חברתיים וזהות אזרחית, וכן לשיפור ההישגים הלימודיים והרווחה החברתית של תלמידי בית הספר. סוגיית השייכות לבית הספר, סוגיה מרכזית באקלים בית ספרי, נקשרת קשר הדוק לחיבור בין בית הספר לקהילה ולסביבה שלו. כמו כן מתחזקת והולכת התפיסה הרואה במשימת החינוך עניין משותף של המשפחה, בית הספר והקהילה. שלושת הגורמים הללו, הפועלים כספֵרות חופפות ומשיקות, משפיעים על הילדים, על חינוכם ועל התפתחותם. הקהילה והסביבה עשויות אפוא, בעבודה מושכלת, לשמש משאב להתפתחות הילדים הן במישור הפדגוגי והן במישור החברתי, ובה בעת לתרום לקהילה ולהורים. מנהל בית ספר המקפיד על קשרי שייכות עם הקהילה מתחיל בזיהוי ובמיפוי של הכוחות, הצרכים וההזדמנויות שבסביבתו ומקדם רתימה של משאבי הקהילה והסביבה לטובת הילדים ורתימה של משאבי התלמידים ובית הספר לצרכים הקהילתיים. אתגרים רבים כרוכים בקידום השותפות בין בית הספר לקהילה. שאלות הקשורות ל"מה" – מה נכון לנו, בית הספר, לעשות בהקשר של שותפות (ומה לא נכון)? שאלות הקשורות ל"למה" – למה זה חשוב? ומה המטרות שלנו בבואנו לפתח ולקדם את הקשרים עם הקהילה והסביבה? שאלות הקשורות ל"איך" – איך עושים את זה? איך הארגון נערך לפעולה מבחינת המבנים, התהליכים, בעלי התפקידים והמשאבים? ולבסוף, שאלות על גבולות השותפות הרצויים: מה ישרת אותנו ומה יפריע לנו? מהי רמת העשייה שלא תעמיס על בית הספר יתר על המידה ולא תגרום פיזור יתר וחוסר מיקוד? איזו מידה של מעורבות הורים וקהילה נרצה לקדם, לאור מטרותינו ולאור המשאבים שלנו? עד כמה נצליח לשמור על הייחוד הבית ספרי שלנו ועל התאמה בין החזון שלנו לסדר היום של הגורמים הסביבתיים השונים? איזה סוג של דיאלוג ושל שיתוף נרצה לקדם בקרב הגורמים השונים? מידת השותפות בין בית הספר לגורמים שמחוצה לו ומידת המעורבות של בית הספר בקהילה שסביבו ייקָבעו, בסופו של דבר, לגופו של כל בית ספר ועל-פי השיקולים הפדגוגיים, הערכיים והרגשיים המנחים אותו, מתוך הבנה שמשפחות וקהילות ממוקמות בלב החוויה הקיומית ובלב הזהות של כל ילד.
עוד ועוד מנהלים מבקשים בשנים האחרונות לחזק את הקשרים בין בית הספר ובין הקהילה המקומית. על פי רוב, שיתופי הפעולה הללו ממוקדים בפעילויות "שמעבר לתכנית הלימודים", כגון אירועי התנדבות של תלמידים או אירועי שיא בבית הספר, ואליהם מוזמנים הורים וחברים אחרים בקהילה. כותבות המאמר שלהלן מציעות לרתום את שיתופי הפעולה עם הקהילה להוראת תחומי הדעת בעזרת שלוש פרקטיקות המקדמות למידה משמעותית: הוראה אותנטית, למידה מבוססת בעיות ולמידת שירות. בלמידת שירות תלמידים לומדים ידע עיוני ומיומנויות דרך התנסות בשירות קהילתי. למידת שירות שונה מאוד מתפיסתנו את ההתנדבות או את השירות הקהילתי משום שהיא כרוכה ביעדי למידה אקדמיים ואישיים, השירות קשור ישירות בתכנית הלימודים והלמידה מועצמת באמצעות רפלקציה על חוויית השירות. הכותבות טוענות כי עירוב תלמידים בפעילויות המשתלבות בסביבה החברתית מחוץ לגבולות בית הספר יעודד למידה משמעותית של תכנים עיוניים. במלים אחרות, הן מציעות מענה למצב מוכר – תלמידים אינם תופסים את "חומר הלימוד" כרלוונטי לעולם האמִתי שמחוץ לכיתה, והם עוסקים בלמידה קצרת טווח כדי לקבל את הציון המבוקש. המאמר מציג את הרקע התאורטי שבבסיס פרקטיקות ההוראה המוצעות וכן עקרונות ליישום מיטבי שלהן במסגרת שיתוף פעולה עם הקהילה. לא פחות חשוב, המאמר מציף אתגרים ומכשולים אפשריים בדרך ליישום מוצלח של פרקטיקות אלה ומציע למנהל בית הספר כיצד להתמודד אתם
מאמר זה מיועד לתמוך במנהיגי בתי-ספר בהפיכת מעורבותם של קהילות, מוסדות וארגונים שונים לאותנטית ולאפקטיבית יותר. המאמר בוחן מהו שיתוף פעולה, כיצד הוא מושג, מדוע גישה זו חשובה לבתי-ספר ומה משמעות הדבר עבור פרקטיקות עתידיות.
2 מתוך 2 פריטים