מנהיגות וניהול
"לא הייתי יכול לעשות הכול בעצמי"- רעיון המנהיגות המבוזרת גורס שפרקטיקת המנהיגות אינה סכום פעולותיו של מנהל או של כל מנהיג בית-ספרי אחר אלא שפרקטיקת המנהיגות הבית-ספרית מבוזרת על פני קשרי הגומלין שבין המנהיגים, המונהגים והמצב או הנסיבות בבית הספר. ספיליין (2004) משווה במאמר המופיע כאן לעיונכם/ן, את הניהול המבוזר לריקוד טנגו מרובה משתתפים: "אף שפעולותיו של בן-זוג א' ובן-זוג ב' הן חשובות, הפרקטיקה של הטנגו טמונה ביחסי הגומלין שבין בני-הזוג. במובן זה, הריקוד מתקיים בין שני בני-הזוג. וכך, תיאור פעולותיהם של שני בני-הזוג אינו יכול לתאר את הפרקטיקה; התיאור צריך להתמקד ביחסים ביניהם. יתר על כן, המוזיקה – המהווה חלק מן הנסיבות – חיונית אף היא ליצירתה של הפרקטיקה אשר תתאים את הצעדים למקצב." "מנהלים אינם מאבדים דבר מכוחם והשפעתם כאשר גדלים כוחם והשפעתם של גורמים רבים אחרים בבית ספר" כך נטען במאמר המפורסם 'שבע טענות חזקות על מנהיגות בית-ספרית מוצלחת' (2006) המופיע אף הוא כאן לעיונכם/ן. במאמר זה מסכמים לית'ווד ושותפיו נתונים ממחקרים רבים אודות מנהיגות. לדידם, מחקר שנערך על מדגם של 110 בתי ספר, המחיש שישנם קשרים בין השימוש בדפוסים שונים של מנהיגות מבוזרת לבין רמות עולות של הישגי תלמידים. וכן, כאשר המנהיגות הבית ספרית נבעה מריבוי מקורות (מורים יחידים, צוותי עבודה, הורים, עובדי מזכירוּת, תלמידים וסגני המנהלים וכמובן של המנהלים עצמם). הרי שהוסברו 27 אחוזים מן השונוּת בהישגי תלמידים בין בתי ספר. זהו שיעור גבוה פי שניים ולעתים שלושה מזה שמדוּוח באופן טיפוסי במחקרים על השפעות של מנהלים בודדים. כיצד? גולד ושותפיה למחקר (2003) בחנו בתי ספר מצטיינים וציינו במיוחד את יחסם של המנהלים למנהיגים מדרג הביניים בבית הספר כאל מומחים, קבלת החלטות במשותף ועיסוק רב בפיתוח המקצועי של השותפים להנהגה. תוכלו לעיין במאמר זה וכן בכלי לגיבוש יעדים שנועד לסייע למנהל/ת בליווי ופיתוח שדרת המנהיגות בבית הספר.
במוקד העניין במחקר זה פרקטיקות מנהיגוּת התומכות בלמידה מעצבת בקרב מורים – למידה הנוגעת לצמיחת דעת (mind) – וכן הבדיקה כיצד עשויים מנהלים לתמוך בהתפתחותם שלהם באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית. במאמר מוצגות שלוש יזמוֹת המשרתות מנהיגים ביישום מודל של למידה ומודגש ערכה של רפלקציה בתור שיטה התומכת בצמיחה מקצועית ואישית, הן של מורים הן של מנהיגים בית ספריים. כמו כן מתוארת הדרך שבה יצרה מנהלת בית ספר הזדמנויות ללמידה מעצבת, כיצד נראו יזמות ההתפתחות שלה ואיך תמכו בהתפתחות מורים.
מטרת המיזם הייתה לכונן ולפתח רשת של בתי ספר שישמשו דוגמה לפרקטיקה טובה של פיתוח סגל ומודל לחיקוי בבתי ספר אחרים.
המאמר מציג ממצאים מ-10 חקרי מקרה של בתי ספר מצטיינים בהם מנהלים תיווכו, כל אחד בדרכו, תכתיבים חיצוניים המתמקדים ביעילות ואפקטיביות ביצועים כדי להתאימם להקשר הבית ספרי. מנהיגותם התבססה על כוחם המניע של ערכים. המקרים שנחקרו מראים שכמעט כל המנהיגים ביססו את ערכיהם, התוו והפיצו אותם בעבודה המתאפיינת בשינויים, ניהול שינויים ואפילו חיפוש פעיל אחר שינויים. הם ייחדו תשומת לב רבה לניהול המידע במסגרת בית הספר ועדכון תמידי של העובדים; עבדו בשיתוף הדוק עם קבוצות המנהיגות בבית הספר, לעתים עד כדי השתלבות בצוות ואף פיתחו יכולת מנהיגות ואחריות בבית הספר כולו. המאמר פורט את הפרקטיקות שננקטו במהלכים אלו.
לפניכם כלי לגיבוש יעדים שמטרתו לסייע למנהיגות בית הספר בכלל ולמנהיגות הביניים בפרט (רכזי שכבה, רכזי מקצוע, בעלי תפקידים מובילים ועוד) לנסח יעדים טובים בתחום אחריותם ולהגדיר תהליך אופרטיבי להשגתם
המטריצה לפרישת חזון היא מודל לעבודה המפתח ראייה מערכתית, מאפשר לזהות פערים בין חזון למציאות ולהוביל תהליכי שיפור ושינוי בית ספריים ההולמים את חזון בית הספר. המודל והכלים הנלווים לו מסייעים לפרוש את החזון על פני רמות הביצוע השונות הנדרשות למימושו: חזון, מודלים מנטאליים, מבנים מערכתיים, דפוסי התנהגות, ואירועים.
המאמר דן בשאלה מה היא מנהיגות מבוזרת. הוא פותח בסקירה כללית על מנהיגות מבוזרת, ומציג מונחי מפתח ורעיונות בתחום. בחלקו המרכזי מוצגים הרעיונות הללו בשלושה סעיפים – מנהיגים ,(leaders) מוּנהגים (followers) ומצב (situation)
בחלקו הראשון של המאמר מוצגים עקרונות ומאפייני המנהיגות החשובים כפי שהם עולים מסינתזה של שלושה מחקרים. בחלקו השני המחבר מפתח ומעמיק את העקרונות הללו ודן בהשלכותיהם, הן לגבי אנשי חינוך ומנהיגי בתי-ספר והן לגבי קובעי מדיניות.
מהות וחינוך והנסיבות שבהן החינוך פועל בימינו דורשות ניהול ומנהיגות בעלי תכונות מיוחדות. התכונה החשובה ביותר היא "אוקסימורוניות" - יכולת ליישם את המשמעויות המתקבלות משילוב של שני מושגים סותרים.
8 מתוך 8 פריטים