חתירה לניצחונות מהירים

השימוש בניצחונות מהירים אפקטיבי במיוחד כאשר היעדים הנבחרים נמצאים גבוה בסדר העדיפויות הבית ספרי, ולא כאלה המתרחשים בשולי העשייה הבית ספרית. בבחירת היעדים לשינוי מהיר מומלץ לבחור כאלה שהם בעלי השפעה ונראות גבוהה מצד אחד, ודורשים את השקעת המאמץ הנמוכה ביותר, מצד שני. עליהם להיות ספציפיים, מעוררי מוטיבציה, בני השגה, רלוונטיים וניתנים למעקב (Gavoni & Rodriguez, 2016). הם עשויים לכלול שיפור פיזי בתשתיות הבניין, טיפול מיידי בבעיות התנהגות ומשמעת, יצירת תוכנית לימודים חדשה, עלייה בנוכחות התלמידים והצוות או יצירת זמן קבוע לפיתוח ולמפגש בין אנשי הצוות. שינויים מסוג זה ייראו לעין לפני שינוי בהישגים ויסייעו לרתום את הקהילה הבית ספרית להמשך התהליך ולחוש מחויבים אליו (Kutash, et.al, 2010). ניצחונות מהירים מסייעים גם בפירוק התנגדויות ובהתמודדות עם אופוזיציה בית ספרית וזורעים זרעים של יחסי אמון בין המנהיג הבית ספרי לקהילה.

ניצחון מהיר הוא הישג בקנה מידה משמעותי, שעונה על התנאים הבאים:

• נותן מענה לבעיית שורש ולא לתסמינים של הבעיה. בעיית השורש מייצרת קשיים וכאבים משמעותיים ומסיבה נזקים רבים לארגון. ניסיונות למגר את בעיית השורש בעבר – כשלו.
• הניצחון המהיר משלב מקסימום השפעה ומינימום השקעה.
• השינוי שייווצר עקב בחירה בניצחון המהיר ייוחס באופן מובהק לפעולות שנעשו במסגרתו, ולא לגורמים חיצוניים או למזל.
• ניתן למדוד את השינוי שהוא יחולל, ולא רק לחוש בו.
• השינוי זוכה לפומביות ולהכרה, נוטע אופטימיות בקרב השותפים ומביא לשינוי עמדות לגבי ההיתכנות של תהליך המהפך.

ההבחנה בין תסמינים לסיבות שורש היא אתגר גדול בראשיתו של תהליך שינוי. הדוגמה הבאה מבחינה ביניהם: בבית ספר אחד תוצאות מיצ"ב עברית בשכבת ה' נמצאות בעשירון השלישי, והצוות שם לעצמו מטרה להעלות את רמת השכבה לעשירון השביעי. כדי להשיג את המטרה ניתן לפעול בכמה דרכים, ביניהן: להגדיל את מספר שעות הלימוד בעברית, לשלב לימודי שפה לרוחב המערכת, לשלוח את המורים לעברית לפיתוח מקצועי, לבחון את עמדות המורים ביחס ליכולת של התלמידים ללמוד עברית. כיצד המנהל ידע במה לבחור? לעתים קרובות מדי, ובאופן טבעי, אנו בוחרים לעשות "עוד" או "יותר" ממה שאנחנו כבר יודעים לעשות או מהמשאבים שממילא עומדים לרשותנו. למשל, הגדלת מספר שיעורי העברית. אבל, יכולות להיות סיבות רבות אחרות לתוצאת המיצ"ב, שהוספת שעות לא תסייע כלל בפתרונן:

• ריבוי היעדרויות של תלמידים, יציאה מרובה משיעורים, הפרעות רבות במהלך הכניסה והיציאה של התלמידים בכיתה, שוטטות שמפריעה לכיתות אחרות ואובדן זמן שיוצר פערים לימודיים הולכים וגדלים.
• היעדרויות רבות של מורים שפוגעות ברציפות של שגרת הלימודים וברצינותה.
• בעיה ברכישת מיומנויות הקריאה והכתיבה במהלך כיתות א' ו-ב', שגוררת קושי עצום בהבנת הנקרא ובפיצוח שאלות, ומביאה לפגיעה בהישגי התלמידים בכיתות הגבוהות בבית הספר היסודי.
• קושי של מורים בניהול כיתה, שפוגם באיכות הלמידה.
• מרבית מורי בית הספר אינם מאמינים שהילדים מסוגלים להגיע לתוצאות לימודיות גבוהות, דבר שמוקרן מהתנהגותם ומהשיח הכיתתי עם התלמידים.

רשימה זו של סיבות אפשריות מלמדת שתוצאות המבחנים הן ביטוי לבעיה אחרת, שאותה יש קודם כל לזהות במדויק ורק לאחר מכן לנסות ולפתור. ועל כן, הפתרון, הכמעט אוטומטי, של הוספת שעות הוראה בתחום הדעת לא יעזור במקרה זה. גם אם יתווספו שעות, הן לא בהכרח יועילו, ובמקרים מסוימים הן אף עלולות לחזק תופעות שליליות שעומדות בבסיס הכישלון, מצב שיוביל לתסכול רב עוד יותר מצד הצוות. לכן לפני שפותרים בעיה, חשוב מאוד להבין מהי הבעיה האמיתית (אשר לעתים קרובות איננה זו שנראית לעין) ולוודא שהפתרון המוצע אכן יפתור אותה.

ניצחון מהיר, כאמור, אמור לתת מענה לבעיית שורש אך כזו שניתן להתמודד איתה בפרק זמן קצר. לא כל בעיות השורש מתאימות לתהליך של ניצחון מהיר. בספרם Quick Wins מציעים גאבוני ורודריגז לנתח כל הצעה לניצחון מהיר באמצעות שלושה פרמטרים: השפעה, נראות ומאמץ. בעת בחינה של חלופות הם מציעים לאנשי החינוך לשבת יחד ולתת לכל הצעה לניצחון מהיר שעולה ניקוד בין אחד לשלוש בכל אחד מהפרמטרים (ראו כלי להלן). הפעולה שתזכה במספר הנקודות הגבוה ביותר היא זו שתיבחר ליישום בשלב ראשון. לא מספיק שהפעולה תהיה בעלת השפעה רבה, עליה להיות גם גלויה מאוד לעין, ולא כזו המחייבת משאבי זמן וכסף רבים מדי.