כדי להוביל שינוי משמעותי ובר קיימא בבית ספר המשרת ילדים שחיים בעוני, ספרות המחקר העוסקת במהפכים בית ספריים מסמנת שישה אזורי פעולה גדולים שכדאי ללמוד ולשכלל את העשייה בהם.
נושאים במאמר
עקרון ראשון: יצירת תמונת עתיד ברורה
יצירת תמונת עתיד ברורה הן לבית הספר והן לילדים באמצעות (א) ניסוח התרומה הייחודית והסגולית של בית הספר לחיי הילדים והמשפחות – כלים, תפיסות וידע שבית ספר יכול להעניק לילדים כדי להעשיר ולהרחיב את עולמם הפנימי והחיצוני; ו(ב) יצירת תחושה של דחיפות ובהילות בקרב הצוות לפיה אי אפשר להמשיך לעבוד כפי שהתרגלו עד עכשיו. דרוש שינוי עמוק ומיידי.
עקרון שני: אמונה במסוגלות של הצוות ושל הילדים והצבת ציפיות גבוהות
הצוות מאמין בכל לבו כי ילדים בעוני אינם שונים באופן מהותי מילדים שנולדו בסביבות אחרות ועל כן הם בעלי כישורים ויכולות שוות לילדים בני גילם. לפיכך, הצוות יודע שעליו לייצר עבור הילדים האלו סביבת לימודים רלוונטית שתסייע להם להתפתח ולשגשג. הצבת רף ציפיות גבוה לצד מאמץ עיקש להוביל את הילדים הללו להצלחה מהווים תשתית לאופן פועלו של הצוות. לצד זאת, המנהיגות הבית ספרית מספקת בידי הצוות את הכלים המקצועיים והרגשיים שיסייעו להם לסייע לילדים.
עקרון שלישי: בירור סיבות השורש לכישלון
בתי ספר שנתונים בתהליכי מהפך אינם נענים בדרך כלל ל"פתרונות מדף", וקשה להצליח בהם באמצעות פרוטוקולים קבועים וידועים מראש. אין מתכון אחד מוכח לפיצוח האתגרים והמענים הנדרשים לבית ספר, גם אם קיימים עקרונות גדולים שלאורם כדאי לפעול. זיהוי בעיות שורש והיכולת להבחין בין תסמינים לסיבות הם שלבים קריטיים בתהליך. תוכנית הבראה בת-קיימא יכולה לצמוח רק במקום שבו הבעיה מאובחנת בצורה מדויקת.
עקרון רביעי: שיפור מתמיד בהוראה ולמידה לצד העשרה וטיפוח
תהליכי הוראה ולמידה הם ליבת העשייה הבית ספרית וברור שבתי ספר המשרתים ילדים ומשפחות שחיים בעוני חייבים להיות מקצועיים קודם כל בתחום הפדגוגי ודרושים בהם המורים המעולים ביותר. בתי ספר המשרתים אוכלוסיות של ילדים שחיים בעוני צריכים להקדיש יותר זמן מאחרים לביסוס אוריינות שפתית ומתמטית ושוזרים את ההעמקה והביסוס של האוריינות לאורך ולרוחב היום. כדי להצליח, הצוות צריך להיות בעל ארגז כלים עשיר ומגוון שיסייע לתלמידים להיות פנויים ללמידה, לפתח יחסי אמון בצוות.
עם זאת, שליטה מוחלטת בתחום הפדגוגי היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. תפקידו של בית ספר הוא גם לפתוח עבור הילדים הלומדים בו צוהר רחב לידע עולם באמצעות חשיפה משמעותית למגוון רחב של תחומי דעת – אם באמצעות תשתיות עשירות בבית ספר (ספרייה, מעבדות, חצרות, תשתיות דיגיטליות וכיו"ב) ואם באמצעות יציאה תכופה אל מחוץ לגבולות בית ספר וביקורים במוזיאונים, חיק הטבע, מוסדות מדעיים מסוגים שונים ועוד. הקדשת זמן ומאמץ להרחבת אוצר המילים לאורך כל שנות בית הספר מוכרחה להיות גם היא חלק מסדר יומו של בית הספר.
עקרון חמישי: סביבה בטוחה ומוגנת, יחסי קרבה ואכפתיות
על הסביבה הבית ספרית להיות מזמינה ובטוחה הן ברובד הפיזי (הנראות) והן ברובד הרגשי. כדי להוביל את הילדים להצלחה, בית ספר מטפח מערכות יחסים קרובות וחמות והצוות מרגיש כי האחריות על הצלחתם של כלל הילדים היא משותפת לכולם. הצוות רגיל לעבוד ולחשוב יחד, לפתח חומרים בצוותים, להתייעץ וגם להיכשל. טעויות נתפסות כחלק מהותי מכל תהליך למידה ועל כן יש פתיחות רבה מצד המנהיגות ומצד הצוות להתנסות וגם לטעות.
בית ספר משקף בנראות שלו את מגוון התרבויות הבית ספריות בשלל היבטים: צוות ההוראה, תוכניות הלימוד, חומרי הלימוד, לוחות המודעות, התקשורת עם ההורים וכיו"ב.
עקרון שישי: אחריות משותפת – מקומם של ההורים בתהליך
יצירת מערכת יחסים עם ההורים היא אחד התנאים ההכרחיים כדי להוביל בהצלחה תהליכי שינוי משמעותיים בבית ספר. לעיתים קרובות, בבתי ספר שמשרתים אוכלוסיות שחיות בעוני, ההורים נוכחים-נפקדים. לעיתים מחסום השפה מדיר ומרחיק אותם מבית הספר, לעיתים צלקות שהם סוחבים עמם מילדותם שלהם ולעיתים טרדות היום והפרנסה לא מאפשרים להם ליצור את הקשר שהיו רוצים עם בית הספר. ההורים הם האנשים החשובים ביותר עבור התפתחות הילדים, ועל כן באחריותו של בית ספר לעשות מאמץ עיקש ומתמשך למצוא את הערוצים ליצירת מערכת יחסים תומכת ואפקטיבית בינו לבין בית הספר.
כלי להורדה לשימושכם
בית ספר ווטסון – הורים כשותפים
בית ספר מונרן – פרקטיקות להובלת מהפך
מקור
מכון אבני ראשה 2021
כל הזכויות שמורות למכון אבני ראשה
סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
בישראל, ובעולם, האוטונומיה של מנהלים מתרחבת (בד בבד עם הדרישה הגוברת לאחריותיות ועמידה בסטנדרטים). האוטונומיה מזמנת למנהלים אפשרות ליזום ולהוביל תהליכים חדשניים בבתי הספר שלהם בהתאם לתפיסת עולמם וחזונם החינוכי. המחקר המוצג במאמר בחן עשרה מנהלים-יזמים בישראל וביקש להתחקות אחר הכוחות המניעים את היזמות שלהם בסביבה הבית ספרית. החוקרות מצאו ארבעה מאפיינים משותפים: היזמות מבוססת ומונעת על ידי חזון וערכים שחשובים למנהל; המנהל מצליח לרתום את צוות בית הספר ליישום היזמה; הם אינם נרתעים ממגבלות תקציביות ובטוחים ביכולתם לגייס את המשאבים הדרושים ליישום היזמה; הם אינם מפחדים לקחת סיכונים.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
יומן מסע
סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.
המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".
תיאור בהיר וממצה של תהליך שינוי בית-ספרי מזווית ראייתו של מורה מוביל. הסיפור מדגיש תובנות מרכזיות בהובלת תהליכי שינוי בבתי ספר: החזון לעומת המציאות, הקשר בין הסגנון והפעולות של המנהיגות לבין תהליך השינוי, תפקידם של מורים מובילים בשינוי בית-ספרי והאתגר שבבניית תרבות בית-ספרית.
סיפור זה מתאר מודל ייחודי של תהליך שינוי בית-ספרי שחברו בו רצון המנהלת להוביל שינוי (מלמעלה למטה) ויזמה חדשנית של מורה (מלמטה למעלה). השינוי התחיל במסגרת כיתות מב"ר ואתג"ר, והצלחתו הביאה לידי אימוץ מודל ההוראה בבית הספר כולו. הוא התאפשר בזכות יכולתה של המנהלת לבזר את מנהיגותה ולהצמיח את דרג מנהיגות הביניים.
הסיפור מתאר תהליך של שינוי ושיפור שהוביל מנהל צעיר בחטיבת ביניים שהוגדרה "בית ספר אדום". בהנהגתו התגייס צוות המורים לשינוי התרבות הפדגוגית והארגונית הבית-ספרית: יצירת סדירויות ארגוניות, העלאת איכות ההוראה ופיתוח צוות מורים לכדי קהילת לומדים התומכים זה בזה. במרכז העשייה – הפרקטיקה של "הליכה לימודית" ששינתה את התרבות הבית-ספרית ושיפרה במובהק את איכויות ההוראה של המורים.