איים של ביטחון: בית ספר כמקור של תקווה לילדים שחיים בעוני

תקציר מנהלות ומנהלים

מטרתו של מסמך זה היא להנגיש תשתית ידע עדכנית לצוותי חינוך אשר פוגשים מדי יום ילדים שחיים בעוני ומשפחותיהם. הנחת היסוד של מסמך זה היא שחיים בעוני מייצרים שורה ארוכה של אתגרים שיש להם השפעה ניכרת, משמעותית, על הלמידה של הילדים. לפיכך דרוש ידע ייחודי ומענים ייעודיים שיסייעו לאנשי חינוך להפוך את עבודתם למדויקת ורלוונטית יותר.

התקדמות המחקר בשני העשורים האחרונים מלמדת אותנו על האופנים הרבים והמורכבים שבהם חיים בעוני משפיעים על חייהם של ילדים ומשפחותיהם; לצד זאת, הידע הרב שנצבר מאפשר לנו להתבונן מחדש על הפוטנציאל האדיר של בית הספר בהצמחתם.

מחקרים רבים מהשנים האחרונות מלמדים שאומנם החיים בעוני משפיעים לרעה על טווח רחב מאוד של היבטים בחייהם של הילדים – בהם מבנה המוח, המערכת ההורמונלית, היכולת לווסת ולנהל רגשות, מערכות יחסים, דימוים העצמי ותחושת המסוגלות שלהם – אך לצידם מצטברות הוכחות רבות מאוד לכך שזהו מצב הפיך. עדויות לכך שבעזרת הגישות, השפה והעבודה המתאימה בתי ספר יכולים לחולל שינוי של ממש במסלול חייהם של ילדים שנולדו לתוך נסיבות חיים מאתגרות.

למסמך שני מרכזי כובד: האחד עוסק, כאמור, בידע המצטבר על ההשפעה של חיים בעוני על התפתחות המוח וההשלכות של תהליך זה על המוכנות ללמידה; מרכז הכובד השני עוסק בתחום קרוב ומשלים – ההשלכות של החיים בעוני על התפתחותן של יכולות לא קוגניטיביות, או, כפי שהן נקראות היום – כישורים חברתיים-רגשיים. שני החלקים מבוססים על ידע שהצטבר בשנים האחרונות במחקרים, בדוחות הערכה, בסקירות ספרות ובמודלים שנכתבו בעשר השנים האחרונות. הגם שהמסמך עצמו אינו מציג ידע חדש, הרי שעצם כינוסם יחד של ידע וניסיון מן העולם, המוקדשים להבנה של השפעת העוני על חייהם של תלמידות ותלמידים – בעברית – הוא החידוש.

חלק המבוא המקדים אותם עוסק בהגדרה רחבה של המושגים עוני והדרה וזיקתם לבית הספר ולתפקידו. חלקו המסכם של המסמך מבקש לחשוב על המוסד הבית ספרי באמצעות פרדיגמה מודעת עוני שמתפתחת זה למעלה מעשור בישראל, ומשנה מן היסוד את הדרך שבה אנו מתבוננים על המציאות וגם פועלים בתוכה.

במבט קרוב יותר, חלקו הראשון של המסמך עוסק בתרומתם של חיים בעוני להשפעות הביולוגיות של המתח הרעיל שילדים חווים על התפתחותן ותפקודן של הפונקציות הניהוליות, המהוות תשתית לאפשרות קיומם של תהליכי למידה אפקטיביים. לצד אלו, חלקו זה של המסמך מציג בקצרה גם את היכולת המופלאה של המוח שלנו להמשיך ולהשתנות כמעט בכל גיל, בוודאי בגילים הרלוונטיים למערכת החינוך הפורמלית. מבחינה זו אפשר לומר, ברמה גבוהה של ביטחון ּוודאות, ועל סמך שורה ארוכה של מחקרים, שהשנים שבהן ילדים פוקדים את מסגרות החינוך הפורמליות – מגיל שלוש ועד שמונה-עשרה – הן למעשה חלון הזדמנויות ארוך שבו אפשר לחולל שינוי משמעותי ובר קיימא בחייהם של ילדים שנולדו לתוך סביבות חיים מאתגרות.

החלק השני, המשלים את החלק הראשון, עוסק בהשפעה של החיים בעוני על התפתחותן של יכולות לא קוגניטיביות המשלימות את היכולות הקוגניטיביות ותומכות בהן. חלק זה של המסמך מציג את דרך השפעתן של פונקציות ניהוליות שאינן מפותחות דיין על היבטים שונים ביכולת הלמידה של הילדים, במושג החוסן הנפשי, ובהשפעה הדרמטית, שכמעט אין שני לה, של מערכות יחסים קרובות על חייהם של הילדים. מחקר אחר מחקר מראים כיצד אי אפשר להגזים בחשיבותה של מערכת יחסים של ילדים עם מבוגר משמעותי ויציב בחייהם, המלווה אותם כתלמידים.

לצד החלקים הקוגניטיביים והלא קוגניטיביים, חשוב לזכור גם את ההקשר התרבותי שבו חיים הילדים. לכן, לקראת סיום המסמך מופיע גם דיון קצר על הקשר בין רגישות לתרבות ובין הצלחה בלימודים.

חשוב להדגיש, מסמך זה מסמן כיוונים לחשיבה ולפיתוח מקצועי של צוותי חינוך. מטרתו היא להנגיש לצוותי חינוך המשרתים ילדים שחיים בעוני ידע שיסייע בידם להבין טוב יותר את הסביבה שהם פועלים בה, בתקווה גם להקל מעט את האתגרים הרבים בעבודתם. לכן לאורכו מופיעות מעת לעת שאלות לדיון בצוות. עם זאת, צוותי חינוך שירצו להוסיף ולהעמיק את ידיעותיהם יצטרכו להמשיך ללמוד ולפתח את מקצועיותם בתחום. מבחינה זו, המסמך הוא בבחינת צעד נוסף אחד קטן במסע חיים

כמו כן, לשימושכם הקלטת מפגש מקוון בנושא איים של ביטחון