מטרתו של מסמך זה היא להנגיש תשתית ידע עדכנית לצוותי חינוך אשר פוגשים מדי יום ילדים שחיים בעוני ומשפחותיהם. הנחת היסוד של מסמך זה היא שחיים בעוני מייצרים שורה ארוכה של אתגרים שיש להם השפעה ניכרת, משמעותית, על הלמידה של הילדים. לפיכך דרוש ידע ייחודי ומענים ייעודיים שיסייעו לאנשי חינוך להפוך את עבודתם למדויקת ורלוונטית יותר.
תקציר מנהלות ומנהלים
מטרתו של מסמך זה היא להנגיש תשתית ידע עדכנית לצוותי חינוך אשר פוגשים מדי יום ילדים שחיים בעוני ומשפחותיהם. הנחת היסוד של מסמך זה היא שחיים בעוני מייצרים שורה ארוכה של אתגרים שיש להם השפעה ניכרת, משמעותית, על הלמידה של הילדים. לפיכך דרוש ידע ייחודי ומענים ייעודיים שיסייעו לאנשי חינוך להפוך את עבודתם למדויקת ורלוונטית יותר.
התקדמות המחקר בשני העשורים האחרונים מלמדת אותנו על האופנים הרבים והמורכבים שבהם חיים בעוני משפיעים על חייהם של ילדים ומשפחותיהם; לצד זאת, הידע הרב שנצבר מאפשר לנו להתבונן מחדש על הפוטנציאל האדיר של בית הספר בהצמחתם.
מחקרים רבים מהשנים האחרונות מלמדים שאומנם החיים בעוני משפיעים לרעה על טווח רחב מאוד של היבטים בחייהם של הילדים – בהם מבנה המוח, המערכת ההורמונלית, היכולת לווסת ולנהל רגשות, מערכות יחסים, דימוים העצמי ותחושת המסוגלות שלהם – אך לצידם מצטברות הוכחות רבות מאוד לכך שזהו מצב הפיך. עדויות לכך שבעזרת הגישות, השפה והעבודה המתאימה בתי ספר יכולים לחולל שינוי של ממש במסלול חייהם של ילדים שנולדו לתוך נסיבות חיים מאתגרות.
למסמך שני מרכזי כובד: האחד עוסק, כאמור, בידע המצטבר על ההשפעה של חיים בעוני על התפתחות המוח וההשלכות של תהליך זה על המוכנות ללמידה; מרכז הכובד השני עוסק בתחום קרוב ומשלים – ההשלכות של החיים בעוני על התפתחותן של יכולות לא קוגניטיביות, או, כפי שהן נקראות היום – כישורים חברתיים-רגשיים. שני החלקים מבוססים על ידע שהצטבר בשנים האחרונות במחקרים, בדוחות הערכה, בסקירות ספרות ובמודלים שנכתבו בעשר השנים האחרונות. הגם שהמסמך עצמו אינו מציג ידע חדש, הרי שעצם כינוסם יחד של ידע וניסיון מן העולם, המוקדשים להבנה של השפעת העוני על חייהם של תלמידות ותלמידים – בעברית – הוא החידוש.
חלק המבוא המקדים אותם עוסק בהגדרה רחבה של המושגים עוני והדרה וזיקתם לבית הספר ולתפקידו. חלקו המסכם של המסמך מבקש לחשוב על המוסד הבית ספרי באמצעות פרדיגמה מודעת עוני שמתפתחת זה למעלה מעשור בישראל, ומשנה מן היסוד את הדרך שבה אנו מתבוננים על המציאות וגם פועלים בתוכה.
במבט קרוב יותר, חלקו הראשון של המסמך עוסק בתרומתם של חיים בעוני להשפעות הביולוגיות של המתח הרעיל שילדים חווים על התפתחותן ותפקודן של הפונקציות הניהוליות, המהוות תשתית לאפשרות קיומם של תהליכי למידה אפקטיביים. לצד אלו, חלקו זה של המסמך מציג בקצרה גם את היכולת המופלאה של המוח שלנו להמשיך ולהשתנות כמעט בכל גיל, בוודאי בגילים הרלוונטיים למערכת החינוך הפורמלית. מבחינה זו אפשר לומר, ברמה גבוהה של ביטחון ּוודאות, ועל סמך שורה ארוכה של מחקרים, שהשנים שבהן ילדים פוקדים את מסגרות החינוך הפורמליות – מגיל שלוש ועד שמונה-עשרה – הן למעשה חלון הזדמנויות ארוך שבו אפשר לחולל שינוי משמעותי ובר קיימא בחייהם של ילדים שנולדו לתוך סביבות חיים מאתגרות.
החלק השני, המשלים את החלק הראשון, עוסק בהשפעה של החיים בעוני על התפתחותן של יכולות לא קוגניטיביות המשלימות את היכולות הקוגניטיביות ותומכות בהן. חלק זה של המסמך מציג את דרך השפעתן של פונקציות ניהוליות שאינן מפותחות דיין על היבטים שונים ביכולת הלמידה של הילדים, במושג החוסן הנפשי, ובהשפעה הדרמטית, שכמעט אין שני לה, של מערכות יחסים קרובות על חייהם של הילדים. מחקר אחר מחקר מראים כיצד אי אפשר להגזים בחשיבותה של מערכת יחסים של ילדים עם מבוגר משמעותי ויציב בחייהם, המלווה אותם כתלמידים.
לצד החלקים הקוגניטיביים והלא קוגניטיביים, חשוב לזכור גם את ההקשר התרבותי שבו חיים הילדים. לכן, לקראת סיום המסמך מופיע גם דיון קצר על הקשר בין רגישות לתרבות ובין הצלחה בלימודים.
חשוב להדגיש, מסמך זה מסמן כיוונים לחשיבה ולפיתוח מקצועי של צוותי חינוך. מטרתו היא להנגיש לצוותי חינוך המשרתים ילדים שחיים בעוני ידע שיסייע בידם להבין טוב יותר את הסביבה שהם פועלים בה, בתקווה גם להקל מעט את האתגרים הרבים בעבודתם. לכן לאורכו מופיעות מעת לעת שאלות לדיון בצוות. עם זאת, צוותי חינוך שירצו להוסיף ולהעמיק את ידיעותיהם יצטרכו להמשיך ללמוד ולפתח את מקצועיותם בתחום. מבחינה זו, המסמך הוא בבחינת צעד נוסף אחד קטן במסע חיים
להורדת המסמך המלא בעברית ובערבית
כמו כן, לשימושכם הקלטת מפגש מקוון בנושא איים של ביטחון
מקור
מכון אבני ראשה 2021
עריכה לשונית
ורדה בן יוסף
סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
בישראל, ובעולם, האוטונומיה של מנהלים מתרחבת (בד בבד עם הדרישה הגוברת לאחריותיות ועמידה בסטנדרטים). האוטונומיה מזמנת למנהלים אפשרות ליזום ולהוביל תהליכים חדשניים בבתי הספר שלהם בהתאם לתפיסת עולמם וחזונם החינוכי. המחקר המוצג במאמר בחן עשרה מנהלים-יזמים בישראל וביקש להתחקות אחר הכוחות המניעים את היזמות שלהם בסביבה הבית ספרית. החוקרות מצאו ארבעה מאפיינים משותפים: היזמות מבוססת ומונעת על ידי חזון וערכים שחשובים למנהל; המנהל מצליח לרתום את צוות בית הספר ליישום היזמה; הם אינם נרתעים ממגבלות תקציביות ובטוחים ביכולתם לגייס את המשאבים הדרושים ליישום היזמה; הם אינם מפחדים לקחת סיכונים.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
יומן מסע
סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.
המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".
תיאור בהיר וממצה של תהליך שינוי בית-ספרי מזווית ראייתו של מורה מוביל. הסיפור מדגיש תובנות מרכזיות בהובלת תהליכי שינוי בבתי ספר: החזון לעומת המציאות, הקשר בין הסגנון והפעולות של המנהיגות לבין תהליך השינוי, תפקידם של מורים מובילים בשינוי בית-ספרי והאתגר שבבניית תרבות בית-ספרית.
סיפור זה מתאר מודל ייחודי של תהליך שינוי בית-ספרי שחברו בו רצון המנהלת להוביל שינוי (מלמעלה למטה) ויזמה חדשנית של מורה (מלמטה למעלה). השינוי התחיל במסגרת כיתות מב"ר ואתג"ר, והצלחתו הביאה לידי אימוץ מודל ההוראה בבית הספר כולו. הוא התאפשר בזכות יכולתה של המנהלת לבזר את מנהיגותה ולהצמיח את דרג מנהיגות הביניים.
הסיפור מתאר תהליך של שינוי ושיפור שהוביל מנהל צעיר בחטיבת ביניים שהוגדרה "בית ספר אדום". בהנהגתו התגייס צוות המורים לשינוי התרבות הפדגוגית והארגונית הבית-ספרית: יצירת סדירויות ארגוניות, העלאת איכות ההוראה ופיתוח צוות מורים לכדי קהילת לומדים התומכים זה בזה. במרכז העשייה – הפרקטיקה של "הליכה לימודית" ששינתה את התרבות הבית-ספרית ושיפרה במובהק את איכויות ההוראה של המורים.