פרקטיקות לעבודה עם ילדים שקשה להם

מאת ד"ר נעמי מנדל-לוי, ד"ר יעקב קורצוויל, גיל חדש
זמן קריאה: 13 שניות

מושאם האמיתי של תהליכי שינוי ושיפור בית ספריים הוא הילדים והילדות שלומדים בהם. תכלית השינויים איננה עלייה בהישגים או שיפור האקלים. כמובן, אלה תמרורים חיוניים, המאותתים לנו אם עלינו על דרך המלך ומה עלינו לעשות כדי להמשיך לצעוד בה. אך בראש ובראשונה, מטרת המהפך הבית ספרי היא לתת לילדים ולילדות – לעיתים קרובות ילדים וילדות שחיים בסביבות של עוני - הזדמנות לעתיד טוב יותר מזו שמועידה לו כתובת מגוריו.

כדי שלתהליכי מהפך בית ספרי יהיה סיכוי אמיתי, יש להביא בחשבון את צורכיהם הפיזיים, הנפשיים, החברתיים והקוגניטיביים של הילדים ולתת להם מענה הולם בעת הצורך. ללא ספק, היכרות עם הצרכים המרובים והמגוונים של תלמידים, אנשי צוות והורים והכרה בצרכים אלה חשובות בכל בית ספר. אבל בבתי הספר החלשים ביותר – אי אפשר להצליח בלעדיהן.

 

בשנים האחרונות, הולכת וגוברת ההכרה בעוני כמצב חיים בעל השפעה טראומטית על ילדים. בין השנים 1997-1995 המרכז לבקרת מחלות האמריקאי  (CDC) ערך מחקר רחב היקף בנושא חוויות ילדות שליליות (adverse childhood experiences) מתוך רצון לזהות ולהגדיר חוויות ומצבים שמשפיעים לרעה על התפתחות רגשית של ילדים, וכתוצאה מכך גם על חייהם כבוגרים. הגם שעוני לא נכלל בגרסה המקורית של המחקר, הרי שבשנים האחרונות עודכנה ההגדרה כך שגם חיים בעוני נחשבים כנסיבות חיים שגורמים לטראומה.

 

טראומה היא תוצאה פסיכולוגית של נסיבות חיים, אירוע או סדרת אירועי דחק אינטנסיביים שהיה בהם ממד של איום פיזי או נפשי, פחד, אימה, ייאוש או חוסר אונים. לחשיפה לאירועים מן הסוג הזה יש השפעות ממשיות על ההתפתחות הרגשית של ילדים ועל היכולת לשלוט ולנהל רגשות ועל כן הם עלולים להשפיע על היכולת של הילד לממש את מלוא הפוטנציאל שלו – לימודי ואחר. התנהגויות מושפעות טראומה לובשות צורות שונות, ביניהן: התפרצויות זעם, עצבנות, קושי בדחיית סיפוקים, קושי בריכוז, קושי בהסתגלות, קושי ביצירה ושמירה על מערכות יחסים. למותר לציין כי אתגרים אלו פוגעים ביכולת של ילדים ללמוד ולהגיע להישגים לימודיים בהתאם לכישוריהם וגילם.

 

בשל המתאם הגבוה בין בתי ספר כושלים ובין הרקע הסוציו-אקונומי של המשפחות והילדים שבתי הספר הללו משרתים, הנחת העבודה היא שהילדים בבתי הספר החלשים ביותר הם ילדים בסיכון או ילדים שקשה להם בהיבטים שונים של החיים והתפקוד בבית ספר. הנחה זו עולה בקנה אחד עם ההגדרה של ה-OECD לילדים ולנוער בסיכון: "סיכון גבוה מוגדר במושגים של נסיבות משפחתיות, כגון רמת ההשכלה של ההורים, היעדר נוכחות הורית, אימהות צעירה, משפחות מרובות ילדים, מחלות נפשיות של ההורים, שימוש באלכוהול או בסמים, בידוד חברתי, אחים גדולים עם בעיות או תלות הורית בקצבאות. סיכון יכול להיות מוגדר גם במושגים של ביצועים מוקדמים של הילד: הופעה מוקדמת של בעיות, בייחוד בעיות התנהגותיות, קוגניטיביות או קשיי למידה" (OECD, 2009).

 

לצד חיים בעוני המוגדרים כחוויית חיים טראומטית, חשוב לזכור כי גם בית הספר עצמו יכול להיות זירה לפגיעה וטראומה. גילויי גזענות ודעות קדומות על אודות רקע אתני, מוגבלות, רקע סוציו-אקונומי, אפליה מגדרית, אפליה עדתית, בריונות, פגיעות מיניות – כל אלו מתרחשים גם בין כותלי בית הספר. לעיתים על ידי אנשי הצוות עצמם; לעיתים באופן לא מכוון ולא מודע. מיכל ראזר מפנה זרקור למצבם המוחלש של הילדים בתוך בתי הספר ומדגישה את הדרתם בתוך המוסד הלימודי: "תלמידים אשר נמצאים פיזית בכיתה הרגילה או כוּונו לכיתות מיוחדות ("אתגר", "הכוון", נוער פנימייתי ועוד), אך לקידומם או להצלחתם ישנו ביטוי חלקי בלבד בהתארגנות ובהתכוונות החינוכית של המערכת כלפיהם" (ראזר, 2009, 62). הנחת היסוד של ראזר היא שכדי שהילדים הללו יצליחו, בית הספר חייב להתארגן ולהתכוון באופן מוחלט ושלם לכך. ילדים הלומדים בבתי הספר הזקוקים לתהליכי מהפך הם בסיכון כפול: אחד בשל הרקע המשפחתי שלהם, והשני נובע מאיכותו הנמוכה של בית הספר, שלא רק שאינו מפצה על תנאי הקיום הקשים שאליהם נולדו, אלא לעתים מחריף את מצבם.

 

לא מעט בוגרי מערכת החינוך מציינים את קבוצת השווים כחוויה המשמעותית ביותר עבורם בתקופת בית הספר. הקבוצה החברתית יכולה להיות הסיבה המרכזית עבור ילד לצאת מהמיטה בבוקר, אך גם הסיוט הנורא ביותר ומקור בלתי נדלה ללחצים, למשברים ולאובדן תחושת הביטחון והמוגנות. ילדים מתקשים רבים מפעילים מנגנונים יעילים מאוד של דחייה ורצון לנטישה אצל הסובבים אותם, מבוגרים כילדים, שבדרך כלל רוצים בטובתם. כמו הפחד מהצלחה, גם המקום הדחוי הוא לא פעם המקום הבטוח, מתוך כך שהוא המקום המוכר והידוע, ועל כן נוסך ביטחון בתוך הכאוס שהילד המתקשה חווה. חוויית הקיום הנדרשת בתחום המוגנות היא כפולה – היעדר איומים ופוגענות מצד ילדים או מבוגרים בבית הספר לצד חוויית הצלחה במציאת קבוצת שייכות בקרב קבוצת השווים.

 

הכלים המופיעים להלן יסייעו בידי אנשי הצוות לסייע לילדים מתקשים בבית ספר. הכלים פותחו על ידי צוותים המתמחים בעבודה עם ילדים ונוער בסיכון ועל כן רלוונטיים לעבודה גם בבתי ספר המשרתים ילדים החיים בעוני.

 

שימו לב! הכלים טובים לשימוש כל עוד עוקבים בקפדנות אחר מהלך העבודה ושומרים מכל משמר על כבודם וביטחונם של הילדים. מומלץ מאוד להיעזר באנשי המקצוע הפועלים בבית ספר – הפסיכולוגית או היועצת – בעת יישומם.

כלים להורדה לשימושכם

מקור

מכון אבני ראשה 2021

​כל הזכויות שמורות למכון אבני ראשה

 

מקורות

  • ראזר, מ' (2009). "לא נוטשים": מודל דינמי להכשרת מורים לעבודה עם תלמידים בסיכון והדרה חברתית במסגרת בית הספר. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 77-59.
  • OECD (2009). Chapple, S., & Richardson, D. (2009). Doing better for children (Vol. 168).

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

79

מאת: מירי ימיני, נטע שגיא

בישראל, ובעולם, האוטונומיה של מנהלים מתרחבת (בד בבד עם הדרישה הגוברת לאחריותיות ועמידה בסטנדרטים). האוטונומיה מזמנת למנהלים אפשרות ליזום ולהוביל תהליכים חדשניים בבתי הספר שלהם בהתאם לתפיסת עולמם וחזונם החינוכי. המחקר המוצג במאמר בחן עשרה מנהלים-יזמים בישראל וביקש להתחקות אחר הכוחות המניעים את היזמות שלהם בסביבה הבית ספרית. החוקרות מצאו ארבעה מאפיינים משותפים: היזמות מבוססת ומונעת על ידי חזון וערכים שחשובים למנהל; המנהל מצליח לרתום את צוות בית הספר ליישום היזמה; הם אינם נרתעים ממגבלות תקציביות ובטוחים ביכולתם לגייס את המשאבים הדרושים ליישום היזמה; הם אינם מפחדים לקחת סיכונים.

מאת: טובה מיטלמן-בונה

במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.

151

מאת: בני פרל

סיפור על הכלתם מצד אחד והדחקתם מצד שני של קשיי השתלבות תלמידים במסגרת החינוכית. מטרתו לעורר דיון על אודות תפקיד המנהל והצוות החינוכי בכל הקשור ברווחת התלמיד וביחסים החברתיים בין כותלי הכיתה ובית הספר. אין כאן פתרונות אלא רק שאלות והצבת מראה מול היחסים בין המערכת לפרט. זהו כלי המיועד למנחים של קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות אלו וכן למנהלים שרוצים לגבש את עמדותיהם הבסיסיות על הכלת השונה ועל רווחת תלמידים בבית ספרם.

145

מאת: מנדי רבינוביץ

הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.

129

מאת: טובה מיטלמן-בונה

זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.

134

מאת: רחל חסון

סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.

131

מאת: טובה מיטלמן-בונה

המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.

131