לשימושכם לקט דוחות ומסמכים שנכתבו בנושא למידה חברתית-רגשית להעמקת ההכרות עם הנושא והטמעתו במערכת החינוך
נושאים במאמר
טיפוח למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך- סיכום עבודתה של ועדת המומחים, תמונת מצב והמלצות
טיפוח של מיומנויות חברתיות רגשיות (SEL) נחשב כיום כנדבך חשוב ובלתי נפרד מתהליכי חינוך ולמידה, זאת בין השאר לנוכח התפתחויות טכנולוגיות מואצות ושינויים תרבותיים וחברתיים המאפיינים את המאה ה-21. הנהלת משרד החינוך מכירה בחשיבותן של מיומנויות חברתיות רגשיות ומתמודדת עם הנושא בדרכים מגוונות, שהמשותף להן הוא התפיסה שזירת בית הספר משמשת "מגרש אימונים" להתפתחות רגשית־חברתית של תלמידים.
במענה לפניה של משרד החינוך הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים בראשות פרופסור רמי בנבנישתי, שהובילה תהליך למידה מקיף בנושא טיפוח מיומנויות חברתיות-רגשיות במערכת החינוך. הוועדה החלה את עבודתה בקיץ 2017. במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, נפגשה עם מומחים ואנשי מקצוע מהשדה,קיימה יום עיון פתוח לציבור וישיבות לליבון השאלות ולגיבוש המלצות למדיניות עתידית בנושא. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם. המסמך מציג סיכומים של הגות וידע מחקרי בלתי תלוי ומעודכן, והוא כולל המלצות לחשיבה ולפעולה.
לעיון בדוח(קובץ PDF) לחצו כאן או על התמונה
לעיון בתקציר בערבית לחצו כאן (اللغة العربية)
יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך
למידה חברתית־רגשית: מיפוי מושגי ובסיס תיאורטי. דגשים מתוך סקירה
מסמך זה כולל דגשים מתוך הסקירה "למידה חברתית־רגשית: מיפוי מושגי, בסיס תיאורטי ואמפירי". הסקירה נכתבה בידי ד"ר דניאל שפרלינג ונערכה בידי ד"ר ליאת יוספברג־בן יהושע ממכון מופ"ת, בהזמנת הוועדה לנושא טיפוח מיומנויות חברתיות־רגשיות במערכת החינוך.
למונח SEL ישנם שמות רבים נוספים, ובינהם: כישורים "רכים", מיומנויות של המאה ה-21, מיומנויות לא קוגנטיביות ועוד. למרות העמימות המושגית הנובעת מריבוי נקודות המבט, נראה כי יש הסכמה כללית כי המהות של SEL היא לפתח ולטפח את היכולת שלתלמידים להבין ולנהל את רגשותיהם ואת האינטראקציות שלהם עם אחרים, וכן לקבל החלטות אחראיות. מסמך זה מציג מודלים מרכזיים של SEL ודן ברלוונטיות של התחום לאתגרי המאה ה-21.
לעיון בדוח (קובץ PDF) לחצו כאן או על התמונה
יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך
חיזוק החינוך החברתי־רגשי כרכיב ליבה בתוכניות הלימודים באיחוד האירופי
- להגדיר ולזהות את הכישורים העיקריים הנכללים בחינוך החברתי־רגשי;
- לסקור את הספרות המחקרית כדי להעריך את מידת האפקטיביות של החינוך החברתי־רגשי בשנות בית הספר ולזהות את התנאים העיקריים לשילוב אפקטיבי בתוכנית הלימודים;
- לדון בסוגיות של התאמת החינוך החברתי־הרגשי לילדים ולצעירים מרקע חברתי־כלכלי, אתני ותרבותי שונה
- לחקור כיצד החינוך החברתי־רגשי משולב בתוכניות הלימודים של בתי הספר במדינות האיחוד, ולזהות דוגמאות לפרקטיקה טובה המתקיימת בכמה מהמדינות;
- לתת המלצות ברמת האיחוד האירופי, ברמה הלאומית וברמה הבית ספרית למען שילוב אפקטיבי, בר קיימה וישים של החינוך החברתי-רגשי כרכיב ליבה בתוכנית הלימודים השגרתית בבתי ספר ברחבי האיחוד האירופי.
לעיון בדוח (קובץ PDF) לחצו כאן או על התמונה
התערבויות לטיפוח מיומנויות חברתיות-רגשיות והטמעתן במערכת החינוך – דגשים מתוך סקירה
מקור
יוזמה - מחקר לידע ולמחקר בחינוך 2019, 2020
סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.
כל הכיתה, כל הזמן
האתגר נראה עצום אך אפשרי: לשתף את התלמידים כל הזמן במהלך השיעור. המחבר מציע דרכים לעשות זאת - למשל, לשאול שאלות משתפות, לתת יותר זמן להמצאת תשובות, לבקש מכל התלמידים לענות בכתיבה חרישית במחברת, לבקש מהתלמידים לסכם את השיעור.
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
המקום: חדר המנהל
מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".
תחרות טרקטורונים בין שני תלמידי כיתה י"ב סיכנה חיי תלמידים ומורים בדרכם חזרה מבית הספר. הסיפור מתאר את התמודדות בית הספר עם המקרה.
חורבן בבית הספר
בית ספר יפה, מושקע ומטופח, הן מבחינת פיזית הן מבחינת האקלים הבית ספרי; ונדליזם של תלמידי כיתה י"ב בסוף השנה הורס באחת את התמונה הפסטורלית.