דפוס חשיבה מקובע ודפוס חשיבה מתפתח: כיצד הוא משפיע על ילדים שחיים בעוני?
מאת ד"ר נעמי מנדל-לוי, ד"ר יעקב קורצוויל
זמן קריאה: 10 שניות
דפוס החשיבה שלנו משפיע על איך שאנחנו תופסים את עצמנו ואיך שאנחנו מדמיינים את עתידנו. ילדים שחיים בסביבות של עוני נוטים להיות בעלי דפוס חשיבה מקובע ומתקשים לדמיין את עצמם מצליחים ומגיעים להישגים גבוהים. צוותים חינוכיים יכולים לשנות את דפוס החשיבה של הילדים ולסייע להם לפרוץ את הגבולות של עצמם.
בעשרים השנים האחרונות, הפסיכולוגית קרול דווק (דווק, 2008) מזהה ובוחנת במחקריה דפוסי חשיבה של ילדים ומבוגרים. באופן הרחב ביותר, דווק מבחינה בין שני דפוסי חשיבה: דפוס חשיבה מתפתח (growth mindset) ודפוס חשיבה מקובע (fixed mindset). אנשים בעלי דפוס חשיבה מתפתח מאמינים שהיכולות והכישורים שלהם הם בני שינוי וטיפוח וניתן לחזקם, לשפרם ולשכללם לאורך זמן בעזרת התמדה ואימון. לעומתם, אנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע מאמינים שהם נולדו עם יכולות וכישורים בלתי ניתנים לשינוי ועל כן הם יכולים להתקדם רק עד גבול מסוים; לשיטתם, הם נולדו עם תקרת זכוכית מעל ראשם ואין בכוחם לנפצה. גורלם קבוע מראש ולכן אין בשביל מה להתאמץ. אנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע מאמינים שיכולות ואינטליגנציה קבועות מראש, כך שאו ש"יש לך את זה" או שלא. הם מאמינים שאנשים טובים בתחום מסוים באופן טבעי, והשאר פשוט לא. לעומתם, אנשים בעלי דפוס חשיבה מתפתח מאמינים שיכולות ואינטליגנציה ניתנות לפיתוח ולהשתנות. הם מבינים שאנשים שמצטיינים בתחום מסוים השיגו זאת באמצעות מאמץ רב, התמדה ועבודה קשה. האמונה שלהם מצביעה על כך שלאדם יש אפשרות להשתפר ולהשתכלל.
אנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע יאמרו משפטים כגון: "או שאני טוב במשהו או שאני גרוע"; "ככה אני"; "אני לא אוהבת שמאתגרים אותי"; "הפוטנציאל שלי נקבע בלידתי"; "אם אני לא מצליח – אני מפסיק לנסות". לעומתם, אנשים בעלי דפוס חשיבה מתפתח יגידו: "כישלון הוא הזדמנות לצמיחה"; "אני יכולה ללמוד כל מה שאני רוצה"; "אני אוהבת לקבל משוב על עבודות שאני עושה"; "הצלחה של אחרים היא השראה עבורי"; "אני אוהבת לנסות דברים חדשים".
דווק מדגימה את ההבדל בין שני סוגי החשיבה באמצעות תשובות של ילדים וצעירים לשאלה "מתי אתה מרגיש חכם?" ילדים בעלי דפוס חשיבה מקובע משקפים בתשובות שלהם את הצורך להיות מושלמים, ועכשיו. הם עונים תשובות, כגון: "כשאני לא טועה בכלל"; "כשאני גומר משימה מהר והיא מושלמת"; "כשמשהו קל לי ואחרים לא מצליחים לעשות אותו." לעומתם, ילדים בעלי דפוס חשיבה מתפתח משיבים: "כשמשהו קשה לי ואני מתאמצת, ומצליחה לעשות משהו שלא הצלחתי קודם" או: "כשאני עובד על משהו המון זמן ואני מתחיל להבין אותו." עבור ילדים בעלי דפוס חשיבה מתפתח, העניין איננו השלמת המשימה ללא טעויות, אלא למידה לאורך זמן: להצליח להתגבר על אתגר ולהתקדם (Dweck, 2016, 24).
דפוס החשיבה שלנו מושפע במידה לא מבוטלת מניסיון חיינו. חלק מהילדים, וגם מהמבוגרים, מאמינים שהם לא יכולים להגיע להישגים גבוהים יותר מאלו שהם מגיעים אליהם, גם אם אלו נמוכים מאוד. לעיתים קרובות, ילדים שחיים בעוני הם בעלי ציפיות נמוכות ממה שעתיד להתרחש ונושאים בקרבם את התחושה שמה שהיה הוא שיהיה. ילדים שחיים בסביבות של עוני הם בעלי דפוס חשיבה מקובע יותר מאשר ילדים שחיים בסביבות מבוססות יותר. במידה רבה, חיים בסביבות של עוני מובילים לתפיסה שלילית של העתיד, תחושה של חוסר שליטה וחוסר אונים (Jensen, 2013). מחקר של קלארו ודווק מצא שילדים מכל רקע מגיעים להישגים גבוהים יותר אם הם בעלי דפוס חשיבה מתפתח; כלומר, עבור שני ילדים בעלי מאפיינים דומים, אשר כל מה שמבחין ביניהם הוא דפוס החשיבה – הילד בעל דפוס החשיבה המתפתח יגיע להישגים גבוהים יותר. המחקר, שנערך בצ'ילה, מצא שלילדים העניים ביותר היה פי שניים יותר סיכוי להיות בעלי דפוס חשיבה מקובע לעומת הילדים העשירים ביותר. החוקרים מאירים את הקשר שבין אי-שוויון מבני לאי-שוויון פסיכולוגי, ומציעים לעבוד עם ילדים שחיים בעוני על שינוי דפוסי חשיבה כדרך להתגבר על פערי הישגים (Claro & Dweck, 2016).
בסביבה הבית ספרית יש השפעה רבה לסוג החשיבה – מתפתח או מקובע – הן של הילדים והן של אנשי הצוות על הישגים וסיכויי הצלחה. דפוס החשיבה של התלמיד יחד עם רמת התמיכה של המורה, יכולים להשפיע בצורה ניכרת – לטוב או לרע – על הישגי התלמידים. אם גם למורה וגם לתלמיד דפוס חשיבה מקובע ותפיסה לפיה החכמה של הילד היא קבועה ולא ניתן להשפיע עליה – יהיה קשה מאוד לגרום לתלמיד ללמוד ולהתאמץ, קל וחומר לנסות ולטעות ולנסות שוב. ולהיפך, כאשר מורים מדגישים ומציעים לתלמידים אופני לימוד שמפתחים דפוס חשיבה מתפתח (למשל, מדגישים את ערך האימון, את הלמידה מכישלון, את החשיבה ההתמדה) – המעורבות של הילדים בלמידה גדלה. ילדים רבים מרקע של עוני לא מאמינים שהם מסוגלים ללמוד ועל כן אימוץ דפוס חשיבה מתפתח יכול לפצות על חוסר האמונה שלהם ולאט לאט לבנות את תחושת המסוגלות שלהם.
חשוב להדגיש: ניתן לשנות דפוסי חשיבה של ילדים באמצעות העלאת המודעות להבדלים בין סוגי החשיבה ובאמצעות אימון (Pueschel & Tucker, 2018). כאשר ילדים מבינים ופועלים על פי הידיעה שהמוח הוא גמיש וניתן להגדיל ולבנות את היכולות שלו – ממש כפי שבונים ומגדילים את היכולת הגופנית – עולה הסיכוי שהם לא יתייאשו ממכשולים ואתגרים בדרך. כדי לפתח דפוס חשיבה מתפתח בכיתה, מורים יכולים לדבר באופן ישיר על היתרונות של דפוס חשיבה מתפתח; ללמד מיומנויות שמפתחות את דפוס החשיבה הזה; לייצר למידה שבנויה מחוויות הצלחה קטנות ונצטברות שיאפשרו לתלמידים לחוש בהתקדמות שלהם; להרהר בדפוס החשיבה שלהם עצמם.
כלי וסרטון לשימושכם:
TED - הרצאה של קרול דווק
מקור
מכון אבני ראשה 2021
כל הזכויות שמורות למכון אבני ראשה
מקורות
-
דווק, ק' (2008). כוחה של נחישות. כתר
-
Claro, S., Paunesku, D., & Dweck, C. S. (2016). Growth mindset tempers the effects of poverty on academic achievement. Proceedings of the National Academy of Sciences, 113(31), 8664-8668.
-
Dweck, C. (2016). Mindset: The new psychology of success. Ballantine Books.
-
Jensen, E. (2013). Engaging students with poverty in mind: Practical strategies for raising achievement. ASCD.
-
Pueschel, A., & Tucker, M. L. (2018). Achieving Grit through the Growth Mindset. Journal of Instructional Pedagogies, 20.
סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
קריאה
הכול מתחיל בבית
ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.
79
בישראל, ובעולם, האוטונומיה של מנהלים מתרחבת (בד בבד עם הדרישה הגוברת לאחריותיות ועמידה בסטנדרטים). האוטונומיה מזמנת למנהלים אפשרות ליזום ולהוביל תהליכים חדשניים בבתי הספר שלהם בהתאם לתפיסת עולמם וחזונם החינוכי. המחקר המוצג במאמר בחן עשרה מנהלים-יזמים בישראל וביקש להתחקות אחר הכוחות המניעים את היזמות שלהם בסביבה הבית ספרית. החוקרות מצאו ארבעה מאפיינים משותפים: היזמות מבוססת ומונעת על ידי חזון וערכים שחשובים למנהל; המנהל מצליח לרתום את צוות בית הספר ליישום היזמה; הם אינם נרתעים ממגבלות תקציביות ובטוחים ביכולתם לגייס את המשאבים הדרושים ליישום היזמה; הם אינם מפחדים לקחת סיכונים.
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
151
קריאה
אולי נספר קצת
סיפור על הכלתם מצד אחד והדחקתם מצד שני של קשיי השתלבות תלמידים במסגרת החינוכית. מטרתו לעורר דיון על אודות תפקיד המנהל והצוות החינוכי בכל הקשור ברווחת התלמיד וביחסים החברתיים בין כותלי הכיתה ובית הספר. אין כאן פתרונות אלא רק שאלות והצבת מראה מול היחסים בין המערכת לפרט. זהו כלי המיועד למנחים של קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות אלו וכן למנהלים שרוצים לגבש את עמדותיהם הבסיסיות על הכלת השונה ועל רווחת תלמידים בבית ספרם.
145
קריאה
תמונות מחיי המנהל
הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.
129
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
134
קריאה
יומן מסע
סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.
131
המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.
131