חזון והובלת שינוי

הרצאה זו מתמקדת בסוגיית למידת המורים בבית הספר. הנושא נפרט לארבע שאלות: (א). כיצד מורים לומדים? (ב). מה כדאי שמורים ילמדו? (ג). כיצד יוצרים תנאים לקהילת למידה דינמית הן במישור המבני והן במישור התרבותי? (ד). האם יש היררכיה שעשויה להפריע ללמידת צוות? תובנה מרכזית בשאלה מה כדאי ללמד היא שמטרת הלמידה של מורים היא קידום למידת התלמידים ושצורכי הלמידה של המורים נגזרים מצורכי הלמידה של התלמידים. ההרצאה משלבת ידע על סגנונות למידה של מורים ותלמידים ומציעה גישה אקלקטית ללמידה, על בסיס ההשקפה שאין רק דרך אחת להגיע ללמידה טובה.

בהרצאה זו פרופ' סאות'וורת' עונה על השאלה מה משמעותה המעשית של מנהיגות פדגוגית מבחינתם של מנהלי בתי ספר, קרי – מה הן הדרכים שבהן מנהלים יכולים להשפיע על טיב ההוראה והלמידה בכיתה. דגש מיוחד הוא שם על מיקוד בהוראה ולמידה, חזון וביזור המנהיגות. פרופ' סאות'וורת מציג אתגרים וקשיים ביישום מנהיגות מסוג זה ודן בהם. לשיטתו, מנהיגות צריכה להיות דינמית ולהשתנות לאורך זמן, והיא מחייבת תגובתיות לפי ההקשר.

בהרצאתה, סוקרת דר' טביביאן את מרכיבי האוטונומיה והאמון כמשאבים קריטיים להצלחה והתפתחות של מערכת החינוך. דר' טביבאן בוחנת סוגיות כגון: מה תפקידו של אמון במצבי אי-ודאות וסיכון? ממה מושפע אמון הציבור? כיצד ניתן להגביר אמון? כמו כן, מציגה את מרכיב האמון במעגלי החינוך: מורה-תלמיד, תלמיד- ביה"ס, הורים -ביה"ס, מערכת החינוך - ציבור. לטענתה, רכיב האוטונומיה בחינוך מקבל משמעות שונה במערכת החינוך הישראלית ובא לידי ביטוי בתהליכי קבלת החלטות המגיעים bottom up. בהרצאתה מציגה את תפקיד המפקח כמנהיג פדגוגי המבסס עבודתו על אוטונומיה ואמון ומאפשר למנהל לראות את "התמונה הגדולה".

מדיניות פיקוח וניהול: כיצד ניתן לתמוך במלאכת ההוראה? גל פישר הוראה מבוססת ראיות היא מצבור של ידע על שיטות הוראה שזכו לביסוס מדעי. הרעיון בגישה זו להוראה ולמחקר ההוראה הוא שבמקצוע ההוראה, כבמקצועות רבים אחרים, יש שיטות וטכניקות יעילות יותר מאחרות, וסביר להניח ששימוש בהן – במקום באלה שאינן מבוססות – יוביל ללמידה טובה יותר של התלמידים. בהנחה שיש בידנו מצבור כזה של ידע פרקטי, עולות שתי שאלות מעשיות: 1. כיצד מורים יכולים להכירו ולהתמקצע בו? 2. מה תפקידם של גורמים שונים במערכת החינוך בחיזוק ידע כזה ובמימושו?