בית ספר כמחולל מערכות יחסים משמעותיות

מאת ד"ר נעמי מנדל-לוי
זמן קריאה: 9 שניות

כל הילדים זקוקים למערכות יחסים יציבות וחיוביות עם מבוגרים משמעותיים בחייהם. מערכות יחסים חזקות ותומכות בבית מסייעות לילדים להתפתח ולהכין אגב כך את התשתית החיונית ללמידה בהמשך החיים. כאשר ההורים אינם יכולים ליצור סביבה מיטיבה כזו עבור ילדיהם, על בית הספר להשקיע ביצירת מערכות יחסים חזקות ומשמעותיות עם הילדים.

חשיבותן של מערכות יחסים משמעותיות

​​​"לילדים לא אכפת כמה אתם יודעים עד שהם לא יודעים כמה אכפת לכם" (Jensen, 2013, 23).

ילדים שואלים את עצמם לעיתים קרובות: האם המורה אוהב אותי? האם אני שייכת לכאן? האם למורה אכפת ממני וממה שקורה בחיים שלי? האם המורה יודעת מה קורה אצלי בבית? גם כשלמורים אכפת מאוד, ילדים לא תמיד יודעים את התשובות על השאלות האלו. לכן, עליהם לראות, לשמוע, ולהרגיש את האכפתיות הזו, לחוש את האמפתיה: "אמפתיה מרפאת; זה השיעור החזק ביותר שלמדתי מהתלמידים שלי. כשהצלחנו לעשות צעד קדימה יחד, זה היה בזכות אמפתיה. אני מגדירה אמפתיה כחתירה להבין את החוויה, המצב והצרכים של האדם ולתת להם מענה משמעותי. בימים שבהם הצלחתי להיות וללמד מתוך נקודת המבט הזו, יכולתי (לא תמיד) להיות משמעותית לילדים שהחיים הותירו בהם צלקת" (Tomlinson, 2020).

כל הילדים זקוקים למערכות יחסים יציבות וחיוביות עם מבוגרים משמעותיים בחייהם. מערכות יחסים חזקות ותומכות בבית מסייעות לילדים להתפתח ולהכין אגב כך את התשתית החיונית ללמידה בהמשך החיים. כאשר ילדים נולדים וגדלים בתוך סביבות חיים שבהן הוריהם טרודים מאוד בפרנסה, סובלים ממתח וקושי כתוצאה ממצבם הכלכלי או חשים מודרים ולא שייכים, הם לא תמיד פנויים ליצירת סביבה מיטיבה כזו עבור ילדיהם. במצבים כאלו, הילדים אינם זוכים לתיקוף החיוני כל כך להתפתחות מיטבית. למצב זה עלולות להיות השלכות בהמשך הדרך על הפניות של הילדים ללמוד, על היכולת שלהם לווסת את עצמם בעת שהם נתקלים באתגר ועל היכולת שלהם למצות את מלוא האישיות, הכישורים והיכולות שהם נוצרים. צריך להשקיע מאמץ רב יותר ומכוון כדי לסייע להם למצוא ולהתחבר אל האוצר שחבוי בהם.

ילדים מתאמצים יותר כאשר הם חשים שלמורה אכפת מהם (Jensen, 2013). השקעה של בית הספר ביצירת מערכות יחסים חזקות ומשמעותיות עם הילדים (לאורך כל שנות בית הספר – מהגן ועד סיום התיכון) יכולה לסייע רבות בפיתוח של המיומנויות, הכישורים והיכולות של ילדים שחיים בצלם של עוני ומחסור. מערכות יחסים חזקות ויציבות עם מורים מסייעות להתגבר על התנהגויות לא מותאמות ועל ניהול רגשות ותורמות רבות להעמקת היכולת של הילד או הילדה לקחת חלק פעיל ואפקטיבי בתהליך הלמידה. ילדים שזוכים למערכת יחסים חיובית עם המורים שלהם חשים פחות מתח, מתנהגים בצורה נאותה יותר ומרגישים פנויים יותר ללמידה. מורים אפקטיביים במיוחד מעלים את הסיכויים של הצלחת התלמידים בזכות היכולת שלהם לגרום לילדים לרצות להשתתף, להיות מעורבים בכיתה ולבחור ללמוד. על פי האטי (Hattie, 2009, 119) גודל האפקט של מערכת יחסים מורה-תלמיד על הישגים הוא 0.72 (אפקט מעל 0.4 נחשב גבוה מאוד). "בכיתות שבראשן עומד מורה אוהב אדם" כותב האטי, "יש יותר מעורבות בלמידה, יותר כבוד לעצמי ולאחרים, פחות התנגדויות, פחות הוראות והנחיות (ויותר למידה עצמאית) והישגים גבוהים יותר" (שם).

פרקטיקות ליצירת מערכות יחסים משמעותיות

כדי להצליח להעמיק ולחזק את מערכות היחסים עם הילדים, מורים צריכים ללמוד וללמד אסטרטגיות תגובה יעילות למצבים רגשיים ולא להטיל עליהם עונשים ומשמעת קפדנית – כפי שקורה בדרך כלל. בין שאר הפרקטיקות המועילות בהקשר הזה, מורים צריכים ללמוד כיצד למסגר מחדש או לקרוא מחדש מצבים של התנהגויות לא הולמות מצד התלמידים. כדי לחזק את מערכת היחסים עם הילדים, ג'נסן מציע לאמץ שגרה יומית שבה אנשי צוות משתפים את הילדים במשהו מעולמם. השיתוף לא צריך להיות ארוך או אישי במיוחד, אלא פרט מחיי היום יום שמלמד על עצמם, על מה שחשוב ומעניין אותם. באותה רוח, הוא מציע לנסות וללמוד בכל יום משהו על החיים של הילדים – תחביבים, המשפחה, השכונה, שאלות שמעסיקות אותם וכיו"ב. הוא מציע גם לגלות כבוד לעולמם של הילדים, למנהגים ולתרבות שלהם. גם כאשר אנשי הצוות אינם מבינים לחלוטין או מזדהים עם המנהגים או התרבות הזו, לעולם אין להפגין חוסר כבוד למורשת, לתרבות או לרקע של הילדים. כמו כן, הוא מציע לשלב היבטים מכלל התרבויות הנוכחות בבית הספר בכל תכניות הלימודים ובכל הפעילות הבית ספריות. לפני כל פעילות בית ספרית או משימה בכיתה, הוא מציע לשאול: האם היא תעורר מבוכה בקרב ילדים מרקע כלשהו? האם הם יחושו מבוכה אם לא יעמדו במשימה?​

שאלון הכרות בדרך ליצירת מערכת יחסים משמעותית

​צעד חשוב בדרך ליצירת מערכות יחסים משמעותיות עם הילדים היא באמצעות היכרות מעמיקה עמם. השאלון להלן יסייע בידי אנשי צוות ללמוד על עולמם של הילדים, על הרקע המשפחתי שלהם, על מה מעסיק אותם ועל מה חשוב להם בחיים.​

הכלי המלא להורדה ופרוטוקולים לשימוש עצמי:

מקור

מכון אבני ראשה 2021

מקורות

  • Jensen, E. (2013). Engaging students with poverty in mind: Practical strategies for raising achievement. ASCD.
  • Hattie, J. A. C., & Learning, V. (2009). A synthesis of over 800 meta-analyses relating to achievement. New York.
  • Tomlinson, C. A. (2020). Learning from Kids Who HURT. Educational Leadership78(2), 28-33.

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

8

מאת: טובה מיטלמן-בונה

במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.

81

מאת: בני פרל

סיפור על הכלתם מצד אחד והדחקתם מצד שני של קשיי השתלבות תלמידים במסגרת החינוכית. מטרתו לעורר דיון על אודות תפקיד המנהל והצוות החינוכי בכל הקשור ברווחת התלמיד וביחסים החברתיים בין כותלי הכיתה ובית הספר. אין כאן פתרונות אלא רק שאלות והצבת מראה מול היחסים בין המערכת לפרט. זהו כלי המיועד למנחים של קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות אלו וכן למנהלים שרוצים לגבש את עמדותיהם הבסיסיות על הכלת השונה ועל רווחת תלמידים בבית ספרם.

75

מאת: מנדי רבינוביץ

הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.

60

מאת: טובה מיטלמן-בונה

זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.

64

מאת: רחל חסון

סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.

65

מאת: טובה מיטלמן-בונה

המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.

65

מאת: טובה מיטלמן-בונה

סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".

63
1