בית ספר כמחולל מערכות יחסים משמעותיות

חשיבותן של מערכות יחסים משמעותיות

​​​"לילדים לא אכפת כמה אתם יודעים עד שהם לא יודעים כמה אכפת לכם" (Jensen, 2013, 23).

ילדים שואלים את עצמם לעיתים קרובות: האם המורה אוהב אותי? האם אני שייכת לכאן? האם למורה אכפת ממני וממה שקורה בחיים שלי? האם המורה יודעת מה קורה אצלי בבית? גם כשלמורים אכפת מאוד, ילדים לא תמיד יודעים את התשובות על השאלות האלו. לכן, עליהם לראות, לשמוע, ולהרגיש את האכפתיות הזו, לחוש את האמפתיה: "אמפתיה מרפאת; זה השיעור החזק ביותר שלמדתי מהתלמידים שלי. כשהצלחנו לעשות צעד קדימה יחד, זה היה בזכות אמפתיה. אני מגדירה אמפתיה כחתירה להבין את החוויה, המצב והצרכים של האדם ולתת להם מענה משמעותי. בימים שבהם הצלחתי להיות וללמד מתוך נקודת המבט הזו, יכולתי (לא תמיד) להיות משמעותית לילדים שהחיים הותירו בהם צלקת" (Tomlinson, 2020).

כל הילדים זקוקים למערכות יחסים יציבות וחיוביות עם מבוגרים משמעותיים בחייהם. מערכות יחסים חזקות ותומכות בבית מסייעות לילדים להתפתח ולהכין אגב כך את התשתית החיונית ללמידה בהמשך החיים. כאשר ילדים נולדים וגדלים בתוך סביבות חיים שבהן הוריהם טרודים מאוד בפרנסה, סובלים ממתח וקושי כתוצאה ממצבם הכלכלי או חשים מודרים ולא שייכים, הם לא תמיד פנויים ליצירת סביבה מיטיבה כזו עבור ילדיהם. במצבים כאלו, הילדים אינם זוכים לתיקוף החיוני כל כך להתפתחות מיטבית. למצב זה עלולות להיות השלכות בהמשך הדרך על הפניות של הילדים ללמוד, על היכולת שלהם לווסת את עצמם בעת שהם נתקלים באתגר ועל היכולת שלהם למצות את מלוא האישיות, הכישורים והיכולות שהם נוצרים. צריך להשקיע מאמץ רב יותר ומכוון כדי לסייע להם למצוא ולהתחבר אל האוצר שחבוי בהם.

ילדים מתאמצים יותר כאשר הם חשים שלמורה אכפת מהם (Jensen, 2013). השקעה של בית הספר ביצירת מערכות יחסים חזקות ומשמעותיות עם הילדים (לאורך כל שנות בית הספר – מהגן ועד סיום התיכון) יכולה לסייע רבות בפיתוח של המיומנויות, הכישורים והיכולות של ילדים שחיים בצלם של עוני ומחסור. מערכות יחסים חזקות ויציבות עם מורים מסייעות להתגבר על התנהגויות לא מותאמות ועל ניהול רגשות ותורמות רבות להעמקת היכולת של הילד או הילדה לקחת חלק פעיל ואפקטיבי בתהליך הלמידה. ילדים שזוכים למערכת יחסים חיובית עם המורים שלהם חשים פחות מתח, מתנהגים בצורה נאותה יותר ומרגישים פנויים יותר ללמידה. מורים אפקטיביים במיוחד מעלים את הסיכויים של הצלחת התלמידים בזכות היכולת שלהם לגרום לילדים לרצות להשתתף, להיות מעורבים בכיתה ולבחור ללמוד. על פי האטי (Hattie, 2009, 119) גודל האפקט של מערכת יחסים מורה-תלמיד על הישגים הוא 0.72 (אפקט מעל 0.4 נחשב גבוה מאוד). "בכיתות שבראשן עומד מורה אוהב אדם" כותב האטי, "יש יותר מעורבות בלמידה, יותר כבוד לעצמי ולאחרים, פחות התנגדויות, פחות הוראות והנחיות (ויותר למידה עצמאית) והישגים גבוהים יותר" (שם).

פרקטיקות ליצירת מערכות יחסים משמעותיות

כדי להצליח להעמיק ולחזק את מערכות היחסים עם הילדים, מורים צריכים ללמוד וללמד אסטרטגיות תגובה יעילות למצבים רגשיים ולא להטיל עליהם עונשים ומשמעת קפדנית – כפי שקורה בדרך כלל. בין שאר הפרקטיקות המועילות בהקשר הזה, מורים צריכים ללמוד כיצד למסגר מחדש או לקרוא מחדש מצבים של התנהגויות לא הולמות מצד התלמידים. כדי לחזק את מערכת היחסים עם הילדים, ג'נסן מציע לאמץ שגרה יומית שבה אנשי צוות משתפים את הילדים במשהו מעולמם. השיתוף לא צריך להיות ארוך או אישי במיוחד, אלא פרט מחיי היום יום שמלמד על עצמם, על מה שחשוב ומעניין אותם. באותה רוח, הוא מציע לנסות וללמוד בכל יום משהו על החיים של הילדים – תחביבים, המשפחה, השכונה, שאלות שמעסיקות אותם וכיו"ב. הוא מציע גם לגלות כבוד לעולמם של הילדים, למנהגים ולתרבות שלהם. גם כאשר אנשי הצוות אינם מבינים לחלוטין או מזדהים עם המנהגים או התרבות הזו, לעולם אין להפגין חוסר כבוד למורשת, לתרבות או לרקע של הילדים. כמו כן, הוא מציע לשלב היבטים מכלל התרבויות הנוכחות בבית הספר בכל תכניות הלימודים ובכל הפעילות הבית ספריות. לפני כל פעילות בית ספרית או משימה בכיתה, הוא מציע לשאול: האם היא תעורר מבוכה בקרב ילדים מרקע כלשהו? האם הם יחושו מבוכה אם לא יעמדו במשימה?​

שאלון הכרות בדרך ליצירת מערכת יחסים משמעותית

​צעד חשוב בדרך ליצירת מערכות יחסים משמעותיות עם הילדים היא באמצעות היכרות מעמיקה עמם. השאלון להלן יסייע בידי אנשי צוות ללמוד על עולמם של הילדים, על הרקע המשפחתי שלהם, על מה מעסיק אותם ועל מה חשוב להם בחיים.​