הוגנות בחינוך היא מציאות יומיומית שבה מוסרים חסמים – מערכתיים וחברתיים, גלויים וסמויים לטובת השתתפות ושגשוג של כלל קהילת בית הספר. כיצד לקדם זאת?
נושאים במאמר
כיצד נקדם הוגנות בבית הספר
הוגנות שואפת לצמצם את הקשר בין הרקע ונסיבות החיים האישיות של אדם ובין מימוש עצמי והצלחה בחיים. הוגנות בחינוך היא מציאות יומיומית שבה מוסרים חסמים – מערכתיים וחברתיים, גלויים וסמויים לטובת השתתפות ושגשוג של כלל קהילת בית הספר.
הסרת החסמים מתבטאת בסביבה ובפדגוגיה, שבהן יכולים הלומדים להשתתף באופן פעיל ויוזם, להתפתח, לבטא ולממש את ייחודם (Agency & Co-Agency) תוך שמירה על זהותם ותרבותם ומתוך יחסים הדדיים עם סביבתם.
השתתפות פעילה היא הרצון והיכולת של הפרט להשפיע באופן חיובי על עצמו ועל העולם סביבו, במקביל ליכולתו להציב מטרות, להתבונן באופן רפלקטיבי ולנהוג באחריות כדי לחולל שינוי. השתתפות פעילה קשורה להתפתחות של זהות ותחושת שייכות, והיא עוזרת לתלמידים והתלמידות לפעול מתוך תחושת משמעות.
לבתי הספר יש פוטנציאל ויש חובה לקדם הוגנות באמצעות שני מהלכים עיקריים:
באמצעות פעולות יזומות שמטרתן לאפשר ללומדים ולצוות להשתתף באופן פעיל, להתפתח, לבטא ולממש את ייחודם מתוך יחסים הדדיים עם סביבתם בד בבד עם שמירה על זהותם ותרבותם ובאמצעות הסרת חסמים מערכתיים ומבניים, גלויים וסמויים, למען השתתפותם ושגשוגם של כלל הבאים בשערי בית הספר.
הפריטים שלפניכם יסיעו לכם "להרכיב את עדשות ההוגנות" ולעשות את השינוי בבית הספר:
- ערכה אינטראקטיבית הכוללת ידע בסיסי וקישורים לכלים מגוונים.
- מאמר ומצגת מלווה העוסקים בתפיסת ההוגנות ומקורותיה.
- פרח ההוגנות – אינפוגרפיקה המייצגת את רכיבי ההוגנות הבסיסיים ושאלות שיסיעו להטמעתם בבית הספר מנקודת מבטם של הצוות החינוכי, המנהלים והמנהלות. (מומלץ להדפיס ולתלות בבית הספר)
- כיצד נקדם הוגנות בבית הספר – כלי פרקטי להתבוננות על סוגיה בית ספרית באמצעות "עדשות ההוגנות" ובחינת דרכים מעשיות לקידום הוגנות בסוגיות אלו.
- כתר ההוגנות – כלי מדידה והערכה הבודק עד כמה אנו מיישמים את רכיבי ההוגנות בבית הספר
לשימושכם קבצים להורדה
מקור
משרד החינוך האגף לחינוך יסודי, ג'וינט אשלים, מכון אבני ראשה, 2024
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
הכול מתחיל בבית
ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
אולי נספר קצת
סיפור על הכלתם מצד אחד והדחקתם מצד שני של קשיי השתלבות תלמידים במסגרת החינוכית. מטרתו לעורר דיון על אודות תפקיד המנהל והצוות החינוכי בכל הקשור ברווחת התלמיד וביחסים החברתיים בין כותלי הכיתה ובית הספר. אין כאן פתרונות אלא רק שאלות והצבת מראה מול היחסים בין המערכת לפרט. זהו כלי המיועד למנחים של קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות אלו וכן למנהלים שרוצים לגבש את עמדותיהם הבסיסיות על הכלת השונה ועל רווחת תלמידים בבית ספרם.
תמונות מחיי המנהל
הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".
הטקסט מביא את סיפורו של נער מתבגר המתקשה להשתלב במסגרת הבית ספרית הסטנדרטית. מנהל בית הספר נלחם להשאירו במסגרת ויוצא מגדרו כדי להרכיב לו תכנית לימודים מיוחדת ומותאמת לו. בית הספר נוקט מדיניות חינוכית ייחודית, ומצליח.