- קשר, שייכות וביטחון
- תחושת מסוגלות
- חופש מכפייה
- גיבוש ומימוש מצפן פנימי אותנטי
המאמר מבחין בין שלושה דפוסי ניהול, לפי המידה שבה דרכי ההתייחסות אל הצוות ואופן העבודה אתו תומכים או פוגעים בצרכים אלו:
העבודה אתו תומכים או פוגעים בצרכים אלו:
דפוס ניהול מצמיח – המתאפיין בדרכי התייחסות ועבודה התומכות בסיפוק הצרכים הנפשיים הבסיסיים של המורים ובהפנמה אוטונומית של הערכים והמטרות שהמנהל מתווה על ידי המורים. בעקבות זאת לצוות יש מוטיבציה אוטונומית (רצון אמיתי) להשקיע בהוראה. הם חווים מרץ, תחושת משמעות ורגשות חיוביים ומתפקדים היטב.
דפוס ניהול מגביל ומלחיץ – זהו דפוס ניהול המאופיין בדרכי התייחסות ועבודה התומכות באופן חלקי ומותנה בצורך אחד,במחיר של תסכול צורך אחר. לדוגמה, כדי לזכות בהערכת המנהל (צורך בקשר ובביטחון), המורה מאמץ פעילויות ודרכי הוראה שסותרות את המצפן הפנימי שלו ופוגעות בצורך שלו בחופש מכפייה. המוטיבציה נפגעת, הצוות חש תחושת לחץ וכעס והתפקוד המקצועי מוגבל ולחוץ.
דפוס ניהול מזיק – מתאפיין בדרכי התייחסות ועבודה הפוגעות בצרכים הנפשיים הבסיסיים של המורים. המורים חווים תחושת לחץ כעס ואפילו דכאון, חסרי מוטיבציה או בעלי מוטיבציה לחבל בתהליכים ורמת התפקוד שלהם נמוכה מאוד ומלווה בתחושת ריקנות וחוסר משמעות.
המאמר מציג ערוץ נוסף לתמיכה בצורכי הצוות ולקידום הפנמה של ערכים ומטרות רצויים על ידיהם. ערוץ זה מתמקד בבנייה של מבנה ותהליך חינוכי-ארגוני תומך צרכים והפנמה. ערוץ זה תומך בצרכים ובהפנמת ערכים ומטרות לא באמצעות אינטראקציות ניהוליות ישירות עם הצוות החינוכי אלא באמצעות מבנים ותהליכים ארגוניים.