תקציר דוח הורייזון של NMC לקראת 2016: גילאי גן-י"ב

דוח הוריזון (Horizon Report) מסכם את המגמות, האתגרים וההתפתחויות החשובות ביותר בתחום של טכנולוגיות חינוכיות, לפי דירוג פאנל המומחים של NMC – קונסורציום לענייני מדיה חדשה המאגד נציגים ממאות אוניברסיטאות, מכללות, מוזיאונים ומכוני מחקר.

לעיון בדוח המקורי באנגלית – לחצו כאן.

מגמות עיקריות בתחום החינוך שמאיצות אימוץ טכנולוגיה

​מגמות ארוכות טווח: חמש שנים או יותר

חשיבה מחדש על האופן שבו בתי ספר פועלים

יש תנועה לעבר המצאה מחדש של הפרדיגמה המסורתית שבה מתנהלות הכיתות, ולארגון מחודש של החוויה הבית ספרית – מגמה שברובה מוּנעת ומושפעת מגישות למידה חדשניות. שיטות חינוכיות חדשות, כגון למידה מבוססת פרויקטים (PBL) ולמידה מבוססת אתגרים, מזמנות מבנים בית ספריים שמאפשרים לתלמידים לעבור מפעילות לימודית אחת לשנייה באופן אורגני יותר, וכן מסירות את המגבלות הנובעות ממערכת השעות המסורתית. הפרקטיקות בנות המאה – תלמידים לומדים על-פי נושאים המנותקים זה מזה – נתפסות כיום על-ידי רבים כגישות מיושנות להוראה וללמידה. האופי הרב-תחומי של גישות עכשוויות ללמידה מסב את תשומת הלב לעיצוב מחדש של סביבת בית הספר כך שתאפשר חיבור בין כל כיתה לנושא הנלמד. ככל שהלמידה הופכת גמישה יותר ומבוססת-תלמיד, היא מובילה לכך שמורים ומנהלים חושבים שמערכת השעות צריכה להיות גמישה יותר, כדי לייצר הזדמנויות ומקום נרחב ללמידה אותנטית ולמחקר עצמאי.

מעבר לגישות למידה מעמיקות יותר

דגש חזק מושם כיום בכיתות על גישות למידה מעמיקות, כלומר – העברה של תוכן ליבה עשיר לתלמידים בדרכים חדשניות שיאפשרו להם ללמוד ולאחר מכן ליישם את מה שלמדו. למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת בעיות, למידה מבוססת חקירה, למידה מבוססת אתגרים ושיטות אחרות – כל אלה מעודדות התנסויות למידה פעילות יותר, הן בתוך הכיתה והן מחוצה לה. בתי ספר פתוחים יותר לשימוש בטכנולוגיות, כגון לוחות מחשב (טאבלטים) וטלפונים חכמים שממילא משמשים את התלמידים, וממנפים אותן כדי לחבר בין תכנית הלימודים לחיים האמתיים. גישות הלמידה הפעילות הללו מכוונות בעיקר לתלמיד, ומאפשרות ללומדים להחליט איך לגשת אל הנושא הנלמד, לקיים סיעור מוחות ולהוציא לפועל פתרונות לבעיות דחופות ברמה המקומית והגלובלית. התקווה העומדת בבסיס הגישות הללו היא שלומדים שייצרו קשרים בין מה שנלמד בבית הספר לחייהם הפרטיים ולקהילה שבה הם חיים ישמחו יותר ללמוד ויהיו מעורבים יותר בלמידה.

מגמות בעלות השפעה לטווח בינוני: שלוש עד חמש שנים

התרחבות השימוש בגישות ללמידה שיתופית

גישת הלמידה השיתופית של תלמידים ומורים כאחד זוכה לעדיפות גדלה והולכת בבתי הספר, בעיקר סביב השאלה כיצד היא יכולה לעודד אימוץ של טכנולוגיה חינוכית. לפי דוח שפרסמה הנציבות האירופית (EC) בשם 'מדד בתי הספר: טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך', כ-40% מתלמידי כיתות י"א כבר פועלים בעבודה שיתופית לפחות פעם בשבוע. מחקרים גילו כי תרגילים שנעשים בעבודת צוות ובסביבת למידה שיתופית מחזקים את מעורבות התלמידים בה ואת ביצועיהם. גישות כגון למידה מבוססת פרויקטים ולמידה מבוססת אתגרים מעודדות עבודה קבוצתית סביב פתרון בעיה או השגת יעד משותף. באופן דומה, עוד ועוד מורים משתתפים בקבוצות לפיתוח מקצועי משותף שמאפשרות להם לחלוק את הפרקטיקות הטובות ביותר וללמוד זה מזה.

מעבר מתפיסה של תלמידים כצרכנים לתפיסה של תלמידים כיוצרים

מוקד העשייה הפדגוגית משתנה כיום בבתי הספר בעולם כולו. תלמידים ממגוון רחב של תחומי דעת לומדים באמצעות עשייה ויצירה ולא באמצעות צריכת תוכן פשוטה. בשנים האחרונות, היצירתיות באה לידי ביטוי בעלייה במספר ההפקות של סרטונים בייצור עצמי, בהופעתן של קהילות 'מייקרים' (makers) ובפרויקטים של מימון המון, והיא הופכת יותר ויותר לאמצעי ללמידה פעילה ויישומית.

מגמות בעלות השפעה לטווח קצר: שנה עד שנתיים

התרחבות השימוש בתכניות למידה מעורבות

היחס ללימודים המקוונים משתנה לטובה ככל שלומדים ומחנכים רבים יותר רואים בלימודים אלה חלופה מעשית לכמה מצורות הלמידה פנים אל פנים. השימוש בלמידה מעורבת, המשלבת בין למידה מקוונת ללמידה מסורתית (פנים אל פנים), הולך ומתפשט בבתי הספר. בתי ספר מבינים היום טוב יותר את התכונות המושכות בלמידה מעורבת: גמישות, נגישות ויכולת לשלב בה סוגי מדיה שונים וטכנולוגיות מתוחכמות. דיונים במעגלי חינוך רבים, על עלייתם ונפילתם המהירה של קורסים מקוונים מרובי משתתפים (MOOC), הובילו לתפיסה הרואה בצורת לימודים זו שיגעון חולף, אף שהעלייה במספרם נמשכת. עם זאת, ההתקדמות בניתוח הלמידה, בלמידה האדפטיבית ובשילוב בין הכלים הא-סינכרוניים והסינכרוניים המתקדמים ביותר, תוסיף לקדם את הלמידה המקוונת ותשמור על חוזקה. זאת אף על פי שרבות מהשיטות הללו עדיין נחקרות ונבדקות על-ידי ספקי הלמידה המקוונת ועל-ידי בתי ספר שמשתמשים בהן.

התחזקות של לימודי STEAM: מדע, טכנולוגיה, הנדסה, אמנות ומתמטיקה

מנהיגים חינוכיים הרבו לדון בשנים האחרונות בחשיבותן של התנסויות למידה איכותיות בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM), בעיקר בזיקה לנושאים כגון חדשנות, שוק גלובלי תחרותי יותר ושיפור הכלכלה. עם זאת, בתגובה להתמקדות זו, אנשי חינוך רבים יותר דורשים למזג טוב יותר את מדעי הרוח בתכניות ובכיתות המלמדות STEM, ולמעשה לעבור להוראת STEAM: מדע, טכנולוגיה, הנדסה, אמנות ומתמטיקה. מגמה זו זוכה לתמיכה גדלה והולכת, בעיקר משום שבבתי הספר מתרחשת כיום יותר למידה רב-תחומית או חוצת תחומים החושפת כיצד נושאים שנראים שונים לחלוטין למעשה קשורים אלה לאלה. ההתנסות בקשת המלאה של לימודי STEAM תוכל לעזור לתלמידים לפתח מיומנויות טובות יותר ותפיסות מאוזנות יותר של העולם.

אתגרים משמעותיים שמעכבים אימוץ טכנולוגיה חינוכית

​אתגרים פתירים: אתגרים שאנו מבינים ויודעים כיצד לפתור

יצירת הזדמנויות למידה אותנטיות

למידה אותנטית, ובעיקר כזאת המשלבת התנסויות מחיי היומיום בכיתה, עדיין אינה נפוצה דיה בבתי הספר. למידה אותנטית נתפסת כאסטרטגיה פדגוגית חשובה, ויש לה פוטנציאל רב בהגברת המעורבות של תלמידים שמבקשים ליצור קשר בין העולם המתקיים מחוץ לכותלי בית הספר ובין ההתנסויות בבית הספר שאמורות להכין אותם לאותו עולם. אסטרטגיות למידה שמשלבות התנסויות מהחיים האמתיים, טכנולוגיה וכלים המוּכרים לתלמידים או אינטראקציות עם חברי הקהילה הן דוגמאות לאופן שבו אפשר להכניס את הלמידה האותנטית לתוך הכיתה. פרקטיקות כאלה עשויות לסייע במניעה של נשירת תלמידים מבתי הספר וכן להכין אותם להשכלה גבוהה, לבחירות התעסוקתיות שלהם ולהיותם אזרחים בעתיד, במקום שבו הפרקטיקות המסורתיות נכשלות בכך.

שילוב טכנולוגיה בהכשרת מורים

תכניות להכשרת מורים עדיין אינן מכירות בחשיבותה של אוריינות דיגיטלית כמיומנות יסוד בכל תחום ידע ובכל מקצוע. למרות ההסכמה הרחבה על חשיבות הכשירות הדיגיטלית, נדיר למצוא הכשרה במיומנויות ובטכנולוגיות התומכות במסגרת תכניות להכשרת מורים. הכשרה כזאת אינה קיימת כלל בתהליך ההכנה של המורים למקצוע. כעת מורים מתחילים להבין כי הם מגבילים את תלמידיהם כשאינם עוזרים להם לפתח כשירות דיגיטלית ויישומה במסגרת תכנית הלימודים. אף שאין הכשרה פורמלית בתחום זה, התכניות לפיתוח מקצועי ולמידה בלתי פורמליות מפצות על כך במקצת – אך אוריינות דיגיטלית עדיין רחוקה מלהיות הנורמה השלטת. אתגר זה מחריף משום שאוריינות דיגיטלית אינה נוגעת כל כך לכלים שבהם יש להשתמש אלא לדרכי חשיבה, ולכן מיומנויות וסטנדרטים המבוססים על כלים ועל פלטפורמות שונות הוכיחו עצמם כזמניים למדי.

אתגרים קשים: אתגרים שאנו מבינים אך פתרונם חמקמק

למידה מותאמת אישית

למידה מותאמת אישית כוללת מגוון רחב של גישות שתומכות בלמידה עצמאית או בלמידה מבוססת קבוצות, ואפשר לתכנן אותה על-פי יעדיו של כל לומד ולומד. כדי להתמודד עם האתגר הזה יש לשלב בפעילויות המתקיימות בבתי הספר מושגים כגון סביבות למידה מותאמות אישית ורשתות, כלים ללמידה אדפטיבית ועוד. באמצעות שימוש במערכת גדלה וזמינה של כלים ומשאבים פשוטים וחינמיים, כגון אוסף יישומונים (אפליקציות) במחשב לוח (טאבלט), אפשר כבר עכשיו לתמוך בקלות בלמידה החברתית והמקצועית של כל לומד.

הלמידה המותאמת אישית יכולה להתפתח בשתי דרכים: האחת מאורגנת על-ידי הלומד ועבורו, והיא כוללת יישומונים, מדיה חברתית ותוכנות הקשורות לתחום הלימוד; השנייה קשורה בעיקר ללמידה אדפטיבית, והיא מוּנעת על-ידי יעדי בית הספר והאינטרסים שלו. דרך זו עתידה להתפתח באמצעות כלים וניתוח מסדי נתונים (data streams) שהשימוש בהם עדיין אינו נפוץ בבתי הספר. הלמידה האדפטיבית מתאפשרת על-ידי בינה מלאכותית שמפרשת את הנתונים על אופן הלמידה של התלמיד ומגיבה בשינוי של סביבת הלמידה בהתבסס על צרכיו. אף שהמושג 'למידה מותאמת אישית' עדיין נזיל למדי, מתברר שהוא מוביל להתאמה אישית מכוונת המשתנה מאדם לאדם ושואפת ללמידה שתימשך לאורך כל החיים.

חשיבה מחדש על תפקידם של המורים

יש ציפייה גדלה והולכת מן המורים להסתגל למגוון גישות מבוססות טכנולוגיה לצורך העברת תוכן, תמיכה בלומדים והערכה; לשתף פעולה עם מורים אחרים בתוך בית הספר מחוצה לו; להשתמש דרך קבע באסטרטגיות דיגיטליות בעבודה עם תלמידים; לשמש מדריכים ומנטורים כדי לקדם למידה ממוקדת תלמיד ולארגן את עבודתם כך שתעמוד בדרישות הדיווח והתיעוד המִנהלי. תלמידים ומשפחות מוסיפים גם הם על הציפיות הללו באמצעות השימוש שלהם בטכנולוגיה כדי ליצור קשרים חברתיים, להתארגן וללמוד באופן בלתי פורמלי. שילוב הטכנולוגיה בחיי היומיום מוביל רבים מן המנהיגים בתחום החינוך להסכים על כך שבתי הספר צריכים לספק לתלמידים דרכים להמשיך לעסוק בפעילויות למידה, פורמליות ובלתי פורמליות, גם אחרי יום הלימודים המסורתי. בד בבד עם התעצמותה של מגמה זו, בתי ספר רבים בעולם חושבים מחדש על תחומי האחריות העיקריים של המורים. נוסף על הציפיות המתעדכנות מן המורים, גם אופני הפיתוח המקצועי של המורים משתנים, והם משלבים גם רשתות חברתיות, כלים ומשאבים מקוונים. אף שבתי ספר מקוונים לגמרי עדיין נדירים למדי, מספר גדל והולך של מורים משתמשים בתרגילי למידה היברידיים וניסיוניים ומתנסים במדיה חברתית ובדרכים אחרות לבניית קהילות לומדות.

אתגרים עיקשים: אתגרים שקשה להגדיר, לא כל שכן לטפל בהם

הרחבת היקף השילוב של חדשנות מורים בפרקטיקה

מוסדות החינוך שלנו אינם ערוכים לשילוב חדשנות בתחום ההוראה בפרקטיקה. חדשנות נובעת מהחופש לחבר רעיונות בדרכים חדשות. באופן כללי, מוסדות החינוך שלנו מאפשרים לנו לחבר רעיונות רק בדרכים קבועות מראש – שלעתים מובילות לתובנות חדשות, אך ברוב המקרים הן מובילות לשינון ולמידה בעל פה. מסלולי הקידום העכשוויים מתגמלים חדשנות ושיפורים בהוראה ובלמידה לעתים נדירות בלבד. הסלידה הנרחבת משינויים מגבילה את יכולת החלחול של רעיונות חדשים ולעתים קרובות מדי מונעת עריכת ניסויים.

הוראת חשיבה מורכבת

היום חיוני שאנשים צעירים יבינו את העולם המרושת שהם גדלים בו. חשוב גם שיבינו – באמצעות חשיבה חישובית (computational thinking) – את ההבדל בין בינה אנושית לבינה מלאכותית, ילמדו כיצד להשתמש בהפשטה ובפירוק כשהם מתמודדים עם משימות מורכבות וישתמשו בנימוקים היריסטיים לפתרון בעיות מורכבות. חידושים כגון הרשת הסמנטית, Big Data, טכנולוגיות מידול ועוד מאפשרים גישות חדשות להכשרת מורים במיומנויות חשיבה מערכתית ומורכבת. עם זאת, ההתמחוּת בדרכי חשיבה מורכבת לבדה אינה בעלת השפעה; כדי ליישם את החשיבה המורכבת יישום משמעותי, יש להתמחות גם במיומנויות תקשורת. אכן, למנהיגים האפקטיביים ביותר יש יכולת תקשור יוצאת דופן ורמה גבוהה של אינטליגנציה חברתית. כישרונם – לחבר בין אנשים, להשתמש בטכנולוגיה כבסיס לשיתוף ולמנף נתונים כדי לתמוך ברעיונות שלהם – מבוסס על יכולתם לראות את "התמונה הגדולה" ולתבוע מעשים המבוססים על היגיון, על נתונים ועל אינסטינקט.

התפתחויות חשובות בטכנולוגיה חינוכית

​אופק לאימוץ: שנה עד שנתיים

שימוש במכשירים פרטיים בסביבת בית הספר (BYOD – Bring Your Own Device)

BYOD מגדיר פרקטיקה שבמסגרתה אנשים מביאים עמם אל סביבת הלימודים או העבודה את המחשב הנייד, את מחשב הלוח, את הטלפון החכם או מכשירים ניידים אחרים. חברת 'אינטל' טבעה את המונח BYOD בשנת 2009, לאחר שהבחינה בעלייה ניכרת של מספר העובדים שמביאים עמם את מכשיריהם לעבודה ומחברים אותם לרשת התאגידית. מאז החלה להטמיע מדיניות של BYOD דיווחה החברה על רווח שנתי של חמישה מיליון שעות יצרנות – נתון שמחייב חברות אחרות לשקול גם הן את הטמעת המדיניות הזאת. בבתי ספר הפרקטיקה של שימוש במכשירים פרטיים בסביבת בית הספר מגדירה אותו מצב. כיום תלמידים רבים נכנסים לכיתה עם מכשיריהם ומחברים אותם לרשת הבית ספרית. מדיניות BYOD הוכיחה כי היא מפחיתה את ההוצאה על טכנולוגיות בארגון, והיא זוכה לתמיכה גדולה עוד יותר מכיוון שהיא משקפת את סגנון החיים העכשווי ואת דרכי העבודה והלמידה העכשוויות.

מייקר-ספייס בבית הספר

הכוח המניע מאחורי המייקר-ספייס (maker space) הוא תנועת המייקרים (makers) – אנשי אמנות, משתמשים נלהבים בטכנולוגיה, מהנדסים, מעצבים וממציאים וכל מי שיש לו תשוקה ליצור. תחילת המאה ה-21 סימנה מעבר לסוגים שונים של מערכות מיומנויות שיש להן ערך אמתי ובר יישום בעולם המתקדם במהירות. בנוף החינוכי הזה, תכונות כגון יצירתיות, עיצוב והנדסה עושות את דרכן לחזית, והשימוש במדפסות תלת-ממד, ברובוטיקה וביישומים מקוונים למידול תלת-ממדי נעשה נגיש יותר ויותר. השאלה כיצד לשקם או לשנות את מטרת הכיתה – כדי לטפל בצורכי העתיד – נענית באמצעות המייקר-ספייס או באמצעות סדנאות שמציעות את הכלים ואת התנסויות הלמידה הדרושות כדי לעזור לכל אחד להגשים את חלומו. המייקר-ספייס פונה לאנשים בכל גיל, והוא מבוסס על פתיחות להתנסות, איטרציה ויצירה.

אופק לאימוץ: שנתיים עד שלוש

הדפסת תלת-ממד או דיגום מהיר

הדפסת תלת-ממד, הידועה בתעשייה כדיגום מהיר, נוגעת לטכנולוגיות לבניית אובייקטים פיזיים מתוכן דיגיטלי, כגון תוכנות מידול, כלים לתכנון בעזרת מחשב (CAD), טומוגרפיה ממוחשבת (CAT) וקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. מדפסת תלת-ממד יכולה לבנות דגם מוחשי או אב טיפוס מתוך קובץ אלקטרוני, שכבה אחר שכבה, בתהליך הדומה לשיחוּל (extrusion), באמצעות חומרים כגון פלסטיק וחומרים גמישים אחרים, או בתהליך דמוי הזרקת דיו, שבו מותז חומר הדבקה על שכבה דקה מאוד של אבקת פלסטיק גמישה. באמצעות השכבות שמייצרת המכונה אפשר לבנות אובייקט מדויק מלמטה למעלה, שכבה אחר שכבה, ברזולוציה טובה, וליצור פרטים בכמות גדולה.

טכנולוגיות למידה אדפטיביות

טכנולוגיות למידה אדפטיביות נוגעות לתוכנות ולפלטפורמות מקוונות שלומדות את צורכי הלמידה האישיים של  כל לומד. לפי דוח שמימנה קרן ביל ומלינדה גייטס, למידה אדפטיבית היא "גישה מתוחכמת, מבוססת נתונים, המתאימה את עצמה לאינטראקציות של הלומד ולרמת הביצועים שהוא מפגין, ובעקבותיהם היא צופה את סוגי התוכן והמשאבים שהלומד זקוק להם כדי להתקדם." במובן זה, כלים בתחום החינוך מסוגלים כעת ללמוד את הדרך שבה אנשים לומדים, לצפות את התקדמותו של כל תלמיד, להתאים את התוכן בזמן אמת או לספק לו תרגילים מותאמים אישית כשיש צורך. מורים רבים בבתי הספר צופים שהפלטפורמות האדפטיביות הללו יפעלו כמורים פרטיים חדשים וסבלניים, שיכולים לספק הוראה מותאמת אישית בקנה מידה רחב.

אופק לאימוץ: ארבע עד חמש שנים

תגים דיגיטליים או מיקרו-קרדיטציה

התגים הדיגיטליים מאפשרים להעניק אישור ללימודים לא פורמליים בצורה של מיקרו-קרדיט. אחד מהיבטי המִשחוּק (gamification) העיקריים הוא בנייה של תמריצים קלים להשגה, והתגים הדיגיטליים הם דרך פשוטה לשימוש ברעיון זה לצורך למידה. הרעיון שמאחורי הענקת תגים דיגיטליים מתבסס על דרכי למידה ותיקות שתועדו בסביבות אחרות, כגון הענקת תגים לחניכי תנועות נוער על מיומנויות אישיות ועל הישגים שונים. גישה זו מיושמת בסביבות למידה כגון אקדמיית קהאן, והיא זוכה לתוצאות טובות: אנשים צופים בסרטוני וידיאו בנושאים מסוימים וזוכים על כך בתגים.

טכנולוגיה לבישה

המושג טכנולוגיה לבישה נוגע למכשירים שאפשר ללבוש בדמות תכשיט, משקפי שמש, תיק גב ואף פריטי לבוש ממשיים, כגון נעליים או מעיל. יתרונה של הטכנולוגיה הלבישה הוא שאפשר לשלב בה בנוחות כלים לתיעוד שינה, תנועה ומיקום. הדור החדש של המכשירים משתלב אפילו בחיי היומיום של המשתמש ובתנועותיו. שעונים חכמים, לדוגמה, הופכים לנפוצים יותר ומאפשרים למשתמשים לבדוק הודעות דואר אלקטרוני ולבצע משימות אחרות באמצעות ממשק זעיר. קטגוריה גדלה והולכת במהירות של טכנולוגיה לבישה משתמשת ביתרונותיה של טכנולוגיה זו ל"כימות עצמי". צמיד Up של חברת Jawbone וצמיד Fitbit הן שתי דוגמאות לטכנולוגיה לבישה שמתעדות כיצד אנו אוכלים, ישנים ונעים.