מנהיגות וניהול

המנהל כמנהיג

5 פריטים בסוגיה

​​"יותר מ-350 הגדרות למנהיגות", טוען קיובן (1988). אך אין תשובה ברורה וחד-משמעית לשאלה מה מבדיל מנהיגים ממי שאינם מנהיגים". עמעום מוצא קיובן גם בחפיפה בין המושגים 'ניהול' ו-'מנהיגות' ומציע אבחנה אישית ביניהם: "מבחינתי, מנהיגות פירושה השפעה על פעולותיהם של אחרים כדי להשיג מטרות רצויות. מנהיגים הם אנשים שמעצבים את היעדים, המוטיבציות והפעולות של אחרים. תכופות הם יוזמים שינויים במטרה להשיג יעדים קיימים וחדשים. מנהיגות דורשת הרבה יצירתיות, אנרגיה ומיומנות." ובאשר לניהול כותב קיובן: "ניהול הוא תחזוקה יעילה ואפקטיבית של הסדרים ארגוניים קיימים. ניהול טוב מבוסס לעתים קרובות על מיומנויות מנהיגותיות, אך התפקיד ככלל כרוך בתחזוקה יותר מבשינוי. אני מייחס חשיבות הן לניהול הן למנהיגות, ואיני מקנה ערך מיוחד לאחד מהם, מאחר שנסיבות וזמנים שונים מחייבים תגובות שונות." כך למשל, תפיסה פדגוגית בהירה נחוצה לטובת שיפור איכות הלמידה בבית הספר אך באותה מידה, לדידו, חשוב להבטיח יישום יעיל של החידושים וביצוע אפקטיבי של מימד זה. גם בוהם ודיל (1997) טענו טענה דומה: הצלחת בית הספר מצריכה מנהיגות וניהול גם יחד: "הנהגה וניהול אינם היינו הך, אך שניהם חשובים. ארגונים שיש בהם עודף ניהול וחסר במנהיגות מאבדים בסופו של דבר את רוחם ואת תכליתם. ארגונים בעלי מנהיגים חזקים וכריזמטיים שניהולם גרוע עשויים להמריא לזמן-מה אך צפויים להתרסק כעבור זמן קצר. האתגר שארגונים מודרניים מציבים- ובכללם בתי ספר- מצריך פרספקטיבה אובייקטיבית של מנהל וגם חזון ומחויבות שמנהיגות נבונה מחוללת." בוש וגלובר במאמרם (2003) טוענים כי בבריטניה ובמקומות אחרים רווח קיטוב: מצד אחד יש העדפה למנהיגות – כפי שאפשר ללמוד מהקמת המכון הארצי למנהיגות בית ספרית – מצד שני הממשלה מעודדות גישה טכנית-רציונלית או ניהולית בהדגישה ביצועים ואחריותיוּת ציבורית. ואצלך? האם את/ה יותר 'מנהל/ת' או יותר 'מנהיג/ה' חינוכית? במה זה תלוי? במה זה מתבטא?

כל התכנים בנושא המנהל כמנהיג

מאת: טוני בוש, דרק גלובר

המאמר מספק סינתזה של המחקרים החשובים ביותר בנושא מנהיגות בית ספרית, במתכונת נגישה לאנשי שטח ולקובעי מדיניות. כלולה בו ספרות תאורטית המציגה דיון במושגים הקשורים במנהיגות, לצד ספרות אמפירית שנועדה להדגים אם ועד כמה עדויות המחקר תומכות במושגים אלו של מנהיגות בית ספרית. המאמר כולל גם סקירה תמציתית של עיקר השלכות המחקר העיוני על פיתוח מנהיגות.

מאת: קארין אמית, מיכה פופר, ראובן גל, מורן משקל–סיני, אלון ליסק

מחקר זה מתמקד בסוגיה המרכזית שהעסיקה את החוקרים בראשית המחקר על מנהיגות: זיהוי היכולות החשובות להנהגה. לבחינת יכולות אלה, ניגשנו מצוידים במושגים, כלים ומודלים פסיכולוגיים שפותחו בעשורים האחרונים. לטענתנו, שלושה סוגי יכולות חשובים להנהגה: האחד, בטחון עצמי המבוטא באמצעות מוקד שליטה פנימי, רמת חרדה תכונתית נמוכה ואמונה במסוגלות עצמית כללית. השני, דפוסי חשיבה המאופיינים באופטימיות. והשלישי, יכולות הנדרשות לקיום יחסים פרו-סוציאליים, אשר מתפתחות בשלבי החיים הראשונים ונמצאו שכיחות יותר בקרב בעלי דפוס התקשרות בטוח. נמצא כי המשתנה המבחין ביותר בין "מנהיגים" ל"לא מנהיגים" הוא חרדה תכונתית. בחינת השפעתם של המשתנים השונים על המשתנה הרציף של מנהיגות העלתה כי למשתנים, חרדה, מוקד שליטה ודפוס בטוח השפעה מובהקת על מנהיגות. דיון בממצאים אלו לאור מודלים עכשוויים של מנהיגות, חותם מאמר זה.

מאת: חיים אדלר (יו"ר הוועדה)

מסמך זה מבטא סדר עדיפות ברור: תפקידם של מנהלי בתי ספר הוא להנהיג את בית הספר מבחינה חינוכית ופדגוגית, כדי לשפר את חינוכם ולמידתם של התלמידים כולם. ארבעה תחומי ניהול נוספים מאפשרים תפקיד זה ותומכים בו: עיצוב תמונת העתיד של בית הספר על סמך חזון והיכולת לנהל את השינוי הנדרש; הנהגת הצוות, ניהולו ופיתוחו המקצועי; התמקדות ביחיד; ניהול הקשרים בין בית הספר לקהילה.

מאת: יזהר אופלטקה

המחבר מציג את גישת שלבי הקריירה וטוען כי יש להתאים בין הדרישות המופנות למנהלים ובין שלב הקריירה שבו הם נתונים. הוא מנתח את השלבים על בסיס ארבעה מודלים של מנהיגות: ניהולית, פדגוגית, משתפת ומוסרית, ודן בהשפעתם האפשרית על אימוץ סגנונות מנהיגות בקרב מנהלי בתי ספר.

מאת: משרד החינוך, האגף לחינוך יסודי

המאמר מציג בקצרה את תאוריית התפקיד על שלושת מושגי המפתח בה: תפקיד, תפיסת התפקיד וכניסה לתפקיד. אפשר למצוא כאן תיאור של החוויות, ההתמודדויות והקשיים האופייניים למנהלים חדשים המשתלבים בתפקידם החדש.

5 מתוך 5 פריטים