רתימת ההורים להצלחת ילדיהם: תוכנית לקידום מצוינות מדעית בחברה הבדואית בנגב

מאת ספאא סלימאן
זמן קריאה: 3 דקות

החברה הבדואית בנגב היא אחת החברות המוחלשות בישראל. התוכנית לקידום מצוינות במדעים נוסדה כדי להגדיל את מספרם של הצעירים הבדואים בנגב הניגשים לבחינות הבגרות ברמת חמש יחידות לימוד במקצועות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ואנגלית. אחת ממטרות התוכנית היא להגביר את מודעות ההורים לתוכנית ולהגביר את מעורבותם בחינוך של ילדיהם.

מקור

סלימאן, ס' (2017). רתימת הורים להצלחת ילדיהם: תכנית לקידום מצוינות מדעית בחברה הבדואית בנגב. בתוך: שותפים: על יחסי הורים – בית ספר (עמ' 57-61). ירושלים: מכון אבני ראשה. 2017

עריכה לשונית

ורדה בן יוסף

עריכה מדעית

נעמי מנדל-לוי

הערות שוליים

  1. הבדואים בנגב: עובדות ומספרים (מאי 2017). מאיירס-ג׳וינט-ברוקדייל.
  2. דביר, ק׳ (2015). מדד למצוינות בבתי הספר התיכון בישראל – מיפוי מגמות בזכאות לתעודת בגרות איכותית מדעית/טכנולוגית בשנים תשס"א-תשע"ג. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד בתמיכת קרן טראמפ.

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

153

מאת: מירי ימיני, נטע שגיא

בישראל, ובעולם, האוטונומיה של מנהלים מתרחבת (בד בבד עם הדרישה הגוברת לאחריותיות ועמידה בסטנדרטים). האוטונומיה מזמנת למנהלים אפשרות ליזום ולהוביל תהליכים חדשניים בבתי הספר שלהם בהתאם לתפיסת עולמם וחזונם החינוכי. המחקר המוצג במאמר בחן עשרה מנהלים-יזמים בישראל וביקש להתחקות אחר הכוחות המניעים את היזמות שלהם בסביבה הבית ספרית. החוקרות מצאו ארבעה מאפיינים משותפים: היזמות מבוססת ומונעת על ידי חזון וערכים שחשובים למנהל; המנהל מצליח לרתום את צוות בית הספר ליישום היזמה; הם אינם נרתעים ממגבלות תקציביות ובטוחים ביכולתם לגייס את המשאבים הדרושים ליישום היזמה; הם אינם מפחדים לקחת סיכונים.

מאת: טובה מיטלמן-בונה

המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.

209

מאת: אלן ווקר

דוח על מחקר בינלאומי בשאלה כיצד מתמודדים חמישה מנהלים של בתי ספר רב-אתניים עם הסביבה הייחודית שבה הם פועלים.

212

מאת: יצחק פרידמן, יעל פישר

מטרת המאמר היא להציג שני יסודות של השאיפה למעורבות של ההורים, או הימנעות ממנה, שמוגדרים כהזדהות ההורים עם בית הספר, מטרותיו ותכניו, וכערות של ההורים למתרחש בבית הספר ולשינויים בו.

210

מאת: ג'ורג' זגאראק

פרופ' ג'ון הטי מאוניברסיטת מלבורן, מחוקרי החינוך המשפיעים ביותר כיום, מציג בריאיון זה את המסרים המרכזיים המובאים בספרו האחרון (2012): "למידה גלויה למורים: מקסום ההשפעה על הלמידה". מסרים אלה מנוסחים כשמונה "מסגרות חשיבה", או תפיסות יסוד, שלדעת הטי אמורות לעמוד בבסיסה של כל פעולה והחלטה המתקבלת ברמת הכיתה, בית הספר או מערכת חינוך. הטי מבסס את טענותיו על עשרות שנים של מחקרי מטא-אנליזה שרוכזו בספרו הקודם והמשפיע "למידה גלויה: סינתזה של יותר מ-800 מטא-אנליזות בנוגע להישגים לימודיים".

264

מאת: קווין קוסטנטה

בראיון זה מציג פרופ' ריצ'רד אלמור מאוניברסיטת הרווארד את גישתו ביחס לתפקיד המרכזי של מנהלי בתי ספר בשיפור מעמיק של תהליכי הוראה ולמידה. אלמור מחבר את תפיסותיו לניסיון המחקרי שנצבר בעקבות עשורים של רפורמות מבוססות-אחריותיות, וממנו בלטו המגבלות של הצבת סטנדרטים לתוצאות רצויות. לצד החשיבות של סטנדרטים אלה, מסתבר כי מנהלי בתי ספר צריכים לפתח יכולות ותחושת מסוגלות בתחום שהוא מכנה "ליבת ההוראה" על מנת ליצור שיפור בר קיימא בהישגי התלמידים.

216

מאת: קריסטן קמבל ווילקוקס (Kristen Campbell Wilcox), ג'נט אייבז אנג'ליס,(Janet Ives Angelis)

בשנים האחרונות עלתה לראש סולם העדיפויות יכולתם של בתי ספר לשפר במיוחד את ביצועיהם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים מרקע מגוּון. לצורך מחקר זה זוהתה קבוצת בתי ספר שתלמידיהם הפגינו באופן עקבי ביצועים טובים יותר מאילו של בתי ספר בעלי נתונים דמוגרפים והושוותה לקבוצת בתי ספר בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים, המחקר השתמש במתודולוגיה של מחקרי אירוע מרובים, עריכת ראיונות ואיסוף מסמכים בכל אחד מחמישה-עשר בתי הספר. הממצאים מעלים שארבעה דפוסי עבודה (פרקטיקות) הקשורים זה בזה מייחדים את בתי הספר בעלי הביצועים הגבוהים לעומת מקביליהם הממוצעים. דפוסי העבודה האמורים כרוכים בהתמקדות בפועל בתובענוּת אקדמית, היכולת לחדש, תקשורת פתוחה ושקופה בתוך בית הספר ועם הקהילה בכללותה, וכן נכונות ויכולת להשתמש במגוון ראיות לקבלת החלטות אסטרטגיות. המאמר מציג ומפרט דפוסים אילו.

217