כיצד לנהל תהליכי סיום בריאים מתלמידים שנקלטו באופן זמני בבית הספר, המחזקים את החוסן ובונים את המשך דרכם?
מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיה, הולידו מציאות קשה ומאתגרת, שחייבה בין השאר הקמה מהירה של מסגרות חינוכיות במלונות ובמקומות שונים. מרכזים אלה פועלים למשכי זמן משתנים, ולאורך פעילותם מתקיימים בהם שני אופנים של סיומים ופרידות:
- עזיבה "בטפטופים" של תלמידים ואנשי צוות, החוזרים לביתם או עוברים למסגרת זמנית אחרת.
- פיזור כלל התלמידים והצוות עם סגירת המרכז וסיום פעולתו, עקב חזרת המשפחות לביתן או מעבר לפתרון זמני אחר.
בשני סוגי הסיום הללו ראוי לקיים תהליכי פרידה נכונים ובריאים, כיוון שמדובר באוכלוסייה שחוותה טראומה, שנקרעה מביתה ללא פרידה מסודרת ותוך קטיעה של רצף החיים, ושחוותה סוגים שונים של אובדן – של בית, של מסגרת חברתית, של חלקים בזהות, ואף אובדן של קרובים וחברים. עזיבה של מסגרת ומעבר נוסף – גם אם הוא חיובי בעיקרו (חזרה הביתה), עשויה להיות חוויה משברית הטעונה ברגשות שונים ואף סותרים – הקלה לצד חשש מהלא נודע, ציפייה לשינוי לצד הרגשת אובדן, ועוד.
טיפול מושכל ורגיש בשלבי הפרידה יכול לסייע במשאבי הנפש והחוסן הנדרשים להתמודדות עם הסיום, הפרידה והמעבר, לעצב באופן בונה את המשך דרכם של התלמידים, התלמידות ואנשי צוות, ו"למלא את המצברים" שלהם בכוחות לקראת התמודדות עם מעבר נוסף או עם חזרה למקום אותו נאלצו לעזוב בחטף. תהליך פרידה מובנה יכול להקל על תלמידים ואנשי צוות, ואף לשמש כהזדמנות לצמיחה ולהתפתחות.
הכלי מציע עקרונות חשובים להתנהלות נכונה ובריאה סביב תהליכי הסיום והפרידה, ולצידם דוגמאות לפעולות ולכלים שאפשר ליישם. עקרונות אלו משמעותיים גם ביחס לתהליכי פרידה בימי שגרה, אך הם מקבלים משנה תוקף במציאות של שגרת החירום.
להורדת הכלי:
מקור
מכון אבני ראשה 2024
סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
מעברים
שלושה סיפורי ניהול הממוקדים בפערים ונטווים לכדי נקודת מבט אחת, הומניסטית, של מנהלת. הסיפור הראשון מציג את תגובתם של בני נוער לפערים חברתיים דרך עיני המנהלת, השני מציע התבוננות על הפערים בין החינוך הפרטי לחינוך הממלכתי, השלישי מציג התבוננות אוהבת על חדר המורים והפער בין השפה המקצועית לשפה האישית. בכל אחד מהסיפורים עולה מקומם של פערים ושל השפה – גם מכשול וגם הזדמנות לצליחת מעברים. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של פערים, יחסים פנים-בית-ספריים ואי-שוויון וכן למנהלים הרוצים לחדד עמדותיהם בנושאים אלו.
אולי נספר קצת
סיפור על הכלתם מצד אחד והדחקתם מצד שני של קשיי השתלבות תלמידים במסגרת החינוכית. מטרתו לעורר דיון על אודות תפקיד המנהל והצוות החינוכי בכל הקשור ברווחת התלמיד וביחסים החברתיים בין כותלי הכיתה ובית הספר. אין כאן פתרונות אלא רק שאלות והצבת מראה מול היחסים בין המערכת לפרט. זהו כלי המיועד למנחים של קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות אלו וכן למנהלים שרוצים לגבש את עמדותיהם הבסיסיות על הכלת השונה ועל רווחת תלמידים בבית ספרם.
תמונות מחיי המנהל
הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
המקום: חדר המנהל
מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.
יומן מסע
סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.
המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.