אין ההצלחה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין, או: הצלחות מפה ומשם

מאת יעל נאות-עופרים
זמן קריאה: 6 דקות

הצלחות בית ספריות "של אחרים" זוכות לעתים מזומנות לתגובות מבטלות בשל הבדלים תרבותיים, חברתיים, מערכתיים, ארגוניים וכיוצא בזה. מלכתחילה ברור כי התנאים בהם פועל בית ספר בטקסס או בטנסי אינם דומים לתנאים שבהם פועל בית ספר בהר הנגב או בתל אביב. אז למה לטרוח ולהשוות? ובכל זאת, במבט נוסף, יש דמיון רב בין הצלחות בבתי ספר ישראליים ובין אלו המתוארות במאמר של גליסון וגרזון, שתרגומו מופיע בספר "שווים: תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות".

מקור

נאות-עופרים, י' (2017). אין ההצלחה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין, או: הצלחות מפה ומשם. בתוך: נ' מנדל-לוי (עורכת). שווים: תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות (עמ' 57-64). ירושלים: מכון אבני ראשה. 2017

עריכה לשונית

ורדה בן יוסף

עריכה מדעית

נעמי מנדל-לוי

מקורות

  • נאות-עופרים, י' וארזי-חטאב, ה' (2014). החומרים שמהם עשויה הצלחה – רקע תיאורטי לתכנית תיעוד ההצלחות וממצאיה. ירושלים: אבני ראשה.
  • Elmore, R. (2008). Leadership as the practice of improvement, in OECD/SSAT, Improving school leadership, Volume 2: Case studies on system leadership. OECD Publishing (pp. 37-67).
  • Gleason, S. C., & Gerzon, N. (2013). Growing into equity: Professional learning and personalization in high-achieving schools. Corwin Press.
  • Hattie, J., Masters, D. & Birch, K. (2016). Visible learning into action: International case studies of impact. New York & London: Routledge.
  • Juvonen, J., Espinoza, G., & Knifsend, C. A. (2012). The role of peer relationships on academic and extracurricular engagement in school. In S. L. Christenson, A. L. Reschly, & C. Wylie (Eds.), Handbook of research on student engagement (pp. 397-401). London: Springer.
  • Ladd, G. W., Herald-Brown, S. L., & Kochel, K. P. (2009). Peers and motivation. In K. Wentzel, & A. Wigfield (Eds.), Handbook of motivation in school (pp. 323–348). Mahwah, NJ: Erlbaum.
  • McLaughlin, M. W., & Talbert, J. E. (2006). Building school-based teacher learning communities: Professional strategies to improve student achievement (Vol. 45). Teachers College Press.
  • Mohammadpour, E. (2013). A three-level multilevel analysis of Singaporean eighth-graders science achievement. Learning and Individual Differences, 26, 212-220.
  • Pekrun, R. (2014). Emotions and learning. Brussels: The International Academy of Education.
  • Popper, M., &  Lipshitz, R. (2000). Installing mechanisms and instilling values: The role of leaders in organizational learning. The Learning Organization, 7(3), 135-145.
  • Thapa, A., Cohen, J., Guffey, S., & Higgins-D'Alessandro, A. (2013). A review of school climate research. Review of Educational Research, 83(3), 357-38

הערות שוליים

  1. מכון אבני ראשה תיעד שבעה בתי ספר מצליחים לאורך שנת לימודים. מתוך התיעוד חולצו רכיבים המשותפים לבתי הספר המתועדים. המיזם מופיע במלואו באתר המכון.
  2.  ראו: McLaughlin & Talbert, 2006.
  3. מסוגלות קבוצתית הוגדרה היטב על-ידי חוקר החינוך האמריקני אלמור: "מדד של תפיסות מורים יחידים בדבר המסוגלות של צוות בית הספר כקבוצה להשפיע על למידת התלמידים" (Elmore, 2008).

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: פרופ' מיכל ראזר; ד"ר הילה כ"ץ ברגר עורכים אחראיים

מדוע נוטים מנהלים ומנהלות להתערב במהירות בקונפליקט שנוצר בין מורות להורים ולטפל בו בעצמם? המאמר מציע הבנה של המניעים והשפעותיהם

108

מאת: מאיה בוזו, גל פישר

ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.

168

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

165

מאת: קובי גוטרמן

האתגר נראה עצום אך אפשרי: לשתף את התלמידים כל הזמן במהלך השיעור. המחבר מציע דרכים לעשות זאת - למשל, לשאול שאלות משתפות, לתת יותר זמן להמצאת תשובות, לבקש מכל התלמידים לענות בכתיבה חרישית במחברת, לבקש מהתלמידים לסכם את השיעור.

330
1

מאת: טובה מיטלמן-בונה

במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.

241

מאת: בני פרל

סיפור על הכלתם מצד אחד והדחקתם מצד שני של קשיי השתלבות תלמידים במסגרת החינוכית. מטרתו לעורר דיון על אודות תפקיד המנהל והצוות החינוכי בכל הקשור ברווחת התלמיד וביחסים החברתיים בין כותלי הכיתה ובית הספר. אין כאן פתרונות אלא רק שאלות והצבת מראה מול היחסים בין המערכת לפרט. זהו כלי המיועד למנחים של קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות אלו וכן למנהלים שרוצים לגבש את עמדותיהם הבסיסיות על הכלת השונה ועל רווחת תלמידים בבית ספרם.

232

מאת: מנדי רבינוביץ

הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.

220

מאת: טובה מיטלמן-בונה

זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.

229