חוסן ארגוני: מהסתגלות להתפתחות בעקבות משבר

מאת גילי לייבושור, יונתן שיף
זמן קריאה: 7 שניות

המהלך הבא נועד לסייע למנהלים ולצוותי ניהול להתבונן יחד על תהליכי הסתגלות והתפתחות בבית הספר, כחלק מחיזוק החוסן הארגוני; באמצעות מהלך של למידה משותפת, לזהות יחד באופן פעיל הזדמנויות שנפתחו, ולתכנן פעולות עתידיות לאור התובנות שהתגבשו.

מבוא

​​​​​​​כמה פעמים שמעתם בחצי השנה האחרונה את הדיבור אודות "הזדמנויות" שמביאה עמה הקורונה? סביר להניח שלא מעט…

 

הדיבור על הזדמנויות חדשות עלול להרתיע מנהלים, צוותי ניהול ומורים, שמוצפים 'עד מעל הראש' באינספור קשיים ואתגרים. אינטואיטיבית, קשה לראות במשבר הכפוי – הזדמנות. יהיו מנהלים שיחוו את הדיבור על הזדמנויות כמרוחק וכמלאכותי – פריווילגיה של מי שלא מתמודד עם עומס אדיר של אתגרים מזה חצי שנה. אחרים יאמרו: קודם כל תנו לנו להחזיר יציבות ושגרה למערכת, לאחר מכן נוכל להתפנות לעסוק בהזדמנויות.

 

אולם המחקר מלמד כי המעבר (בעת משבר) להתבוננות על הזדמנויות ולניצולן איננו בגדר מותרות, ואיננו נחלתם הבלעדית של חובבי החדשנות, אלא יש לו ערך גדול בתוך תהליך בניית החוסן הארגוני. הוא עוזר לנו לעבור מעמדה מגיבה לעמדה פרואקטיבית ויוזמת, לחזק את תחושת המסוגלות הארגונית ולהחזיר לידינו שליטה על מהלך הדברים.

מה בין חוסן ארגוני ובין זיהוי הזדמנויות חדשות?

חוסן של בתי ספר מוגדר כ"קיומה של הסתגלות ארגונית חיובית במצבים מאתגרים (משברים, זעזועים, שיבוש השגרה המוכרת וסיכונים מתמשכים) שהארגון יוצא מהם מחוזק יותר ובעל תושייה רבה יותר" (Vogus & Sutcliffe, 2007). על פי הגדרה זו, חוסן ארגוני אינו מתמצה רק ביכולת ההסתגלות לנסיבות החדשות, אלא גם ביכולת להתפתח ולצמוח בעזרתן.

 

בבתי ספר בעלי חוסן ארגוני ניכרים תהליכי הסתגלות מהירה במקרה של שינוי ובעיות מורכבות. הנהלה וצוות בית הספר מגיבים מיד לשינוי, מקדישים זמן חשיבה לפיצוח דרכי ההתמודדות המתאימות, מפעילים כל מומחיות אפשרית ואסטרטגיות מגוונות ומעניקים משאבים לפי הצורך על מנת להתמודד עם המצב המאתגר ולהפוך אותו מסיכון להזדמנות. בארגון בעל חוסן ארגוני שוררת תחושה של קוהרנטיות ארגונית ומשמעות המאפשרת, ברגעי משבר, לנצל את מירב המשאבים העומדים לרשותו כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי המשבר ואף ולהתפתח באמצעותם.

 

מאפיין מרכזי של בתי ספר בעלי חוסן ארגוני הוא קיומה של הווית למידה מתמשכת (Hoy et al.,2006; Weick, 2016):

 

  •  נכונות לחקור, ללמוד ולתפקד בלי לדעת מראש למה בדיוק יהיה צריך לתת מענה.
  • תהליכי למידה מתוכננים של מצבים מאתגרים ושל מגוון גדול של תמונות עתיד מפתיעות אפשריות, תוך הרחבת הרפרטואר של תגובות ופתרונות אפשריים.
  • תעוזה לטעות, לשתף בשגיאות ובכישלונות, לקיים ניתוח פרואקטיבי שלהם וללמוד מהניסיון.

אודות הכלי המצורף

המהלך הבא נועד לסייע לכם, מנהלים וצוותי ניהול, להתבונן יחד על תהליכי הסתגלות והתפתחות בבית הספר שלכם, כחלק מחיזוק החוסן הארגוני; באמצעות מהלך של למידה משותפת, לזהות יחד באופן פרואקטיבי הזדמנויות שנפתחו, ולתכנן פעולות עתידיות לאור התובנות שלכם.​

מצורפים לשימושכם טקסט קצר לקריאה משותפת ופרוטוקול לעבודה בצוות הניהול.

מקור

מכון אבני ראשה 2020

מקורות

  • Holling,C.S.(1973). Resilience and Stability of Ecological Systems. Annual Review of Ecology and Systematics, Vol.4, pp 1-23.
  • Hoy, W. K., Gage, C. Q., & Tarter, C. J. (2006). School mindfulness and faculty trust: Necessary conditions for each other? Educational Administration Quarterly, 42(2), 236-255. doi:10.1177/0013161X04273844
  • Lewin, K. (1951) Field theory in social science; selected theoretical papers. D. Cartwright (ed.). New York: Harper & Row.
  • Vogus, T. J., & Sutcliffe, K. M. (2007). Organizational resilience: Toward a theory and research agenda. Paper presented at 2007 IEEE International Conference on Systems, Man and Cybernetics, 3418-3422.
  • doi:10.1109/ICSMC.2007.4414160
  • Weick, K. E. (2016). D. Christopher Kayes: Organizational resilience: How learning sustains organizations in crisis, disaster, and breakdowns. Administrative Science Quarterly, 61(1), NP8–NP10.doi:10.1177/0001839215615333

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: חבצלת ארנון

'תהליכים מקבילים' מסמן תופעה שבה המנהל משחזר ביחסי ההדרכה את דפוס היחסים שהוא חווה מול הצוות בבית הספר. זהו תהליך מורכב וסמוי מן העין, שאם הוא נחשף ומזוהה על ידי המדריך האישי, יש בכוחו לחולל שינוי עמוק בהדרכה ובדפוסי הניהול, ולשפר משמעותית את מערכות היחסים והתפקוד של המדריך האישי והמנהל במסגרת ההדרכה ובבית הספר.

429

מאת: חבצלת ארנון

כלים מושגיים ומעשיים להתמודדות של המדריך האישי עם אירועים בהדרכה שעשויים להתפרש כהאשמה או התקפה כלפי המדריך – בהתבסס על תפיסות ומושגים מהעולם הטיפולי: השלכה הזדהותית, הכלה, מסגור-מחדש. ההתמודדות עם אירועים כאלו מורכבת משני שלבים - שלב ההבנה ושלב ההתערבות. בשלב ההבנה המדריך מונחה להתעלם מהגוון המאשים של דברי המודרך ולזהות את המסר הסמוי בדבריו. בשלב ההתערבות המדריך ישתמש בהבנות שרכש על מנת לגזור התערבות הולמת, ולהציע למודרך זוית ראיה חדשה שתסייע לו להתמודד עם הקשיים ולצמוח מתוכם.

415

מאת: יעל שלסינגר

שאילת שאלות אינה רק פרקטיקה מרכזית, אלא גם אמנות השיח בין מדריך למודרך. חשיבותה ותהליך פיתוחה מוצגים כאן בתמציתיות, ולצדם גם רשימת שאלות לשימושו של המדריך האישי, מחולקות על-פי מטרות.

416

מאת: אהרון רנן

"אין הזדמנות שנייה לפגישה הראשונה"... כמו בכל פגישה ראשונה, גם הפגישה הראשונה בין המדריך האישי למודרך מעוררת התרגשות ומתח ומעלה שאלות: היכן כדאי להיפגש? על מה כדאי לדבר? האם להעלות סוגיה מקצועית בפגישה הראשונה? ועוד. כלי זה, שפותח במיוחד עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם, נועד להפיג חששות ולהציע המלצות והנחיות על המקום, המסגרת והתוכן של הפגישה הראשונה.

392

מאת: נרקיס שור

שיקוף הוא כלי מרכזי בתהליכי גיבוש זהות, ומכאן חשיבותו בכל הדרכה של מנהלים חדשים. תפקיד המדריך האישי להציב לפני המנהל המודרך "מראות" כדי לסייע לו בהתבוננות פנימה והחוצה ובתהליכי בניית הזהות הניהולית שלו. הכלי מציג תיאור של שיקוף, מיפוי סוגי שיקוף ועקרונות עבודה למדריך האישי.

395

מאת: אלי מלמד

מטפורות הן כלי רב-עצמה שיכול לחולל שינוי חשיבתי. שינוי כזה עשוי להוביל גם לשינוי במציאות. בעזרת מטפורה אפשר לנסח מחדש חוויה או מצב, וכך להתמודד עמם מזווית אחרת. בצד הבהרה מהי חשיבה מטפורית ומה יתרונותיה מוצעת לקוראים דרך להשתמש במטפורות כדי להבהיר ולהבין סיטואציות מורכבות או מציפות.

394

דברי הפתיחה של גלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

663