חינוך מיטבי בעוני והדרה – סיכום מסע מנהלים לדנמרק

מאת עינת אוריון
זמן קריאה: 4 שניות

משלחת משותפת למנהלים ולמנהלות המשתתפים במיזם מישרים ובוגרי תוכנית "מיטיבי דרך" יצאה בחודש דצמבר 2022 לקופנהגן, דנמרק, למסע למידה שכותרתו "חינוך מיטבי בעוני והדרה".

לדנמרק מוניטין של מערכת חינוך מובילה, הנשען על מסורת ארוכת שנים של חינוך האדם במטרה לפתחו לגרסה הטובה ביותר של עצמו. לאורך השנים התבסס מוניטין זה גם באמצעות הישגי התלמידים הדנים במבחנים הבינלאומיים.

יחד עם זאת, מאז ראשית המאה ה 21- חווה החברה הדנית ההומוגנית תמורות דמוגרפיות, כלכליות וחברתיות אשר מאתגרות את תפיסות מדינת הרווחה ומשפיעות, בין היתר, גם על מערכת החינוך. בד בבד, אחוז הילדים בעוני עלה בתוך 20 שנה מ- 2.2% לכ- 5.5% , ובעיר קופנהגן הלכו והתפתחו שכונות עוני ומצוקה.

מערכת החינוך הדנית מחפשת נקודת איזון חדשה, והיא עושה זאת באמצעות הגדרה מחדש של מטרות החינוך, יישום רפורמות ולמידת תוצאותיהן.

המשלחת ביקרה בשמונה בתי ספר יסודיים ציבוריים בעיר קופנהגן ובסביבותיה, שישה מהם בשכונות המוחלשות של העיר. בנוסף, נפגשה המשלחת עם נציגי משרד הילדים והחינוך הדני, מינהל החינוך והנוער של עיריית קופנהגן (שהוא גם הבעלים של בתי-הספר הציבוריים בעיר), איגוד מנהיגי בתי הספר הציבוריים של דנמרק, עמותה לקידום ילדים ונוער בסיכון וחוקר מדע המדינה מאוניברסיטת דרום דנמרק.

בדנמרק מוביל עקרון הלמידה לאורך החיים, שנוסח עוד במאה ה 18- כתנאי יסוד להשתתפות פעילה של כלל האזרחים בחברה דמוקרטית. עיקרון זה עומד גם היום בבסיסה של מערכת המציעה חינוך חינם מגיל חצי שנה ועד להשכלת מבוגרים באקדמיה ומחוצה לה. לצידו, אמון גבוה כתנאי לחברה משגשגת ובריאה נוכח גם הוא בבתי-הספר בדמות האוטונומיה הרחבה הניתנת למנהלים לקבוע את סדר היום הבית-ספרי ולהתאים לו מבנים ארגוניים, סדירויות וניצול משאבים על פי צרכי הקהילה. הרווחה הנפשית והשגשוג הן מטרות העומדות בשורה אחת עם ההישגים האקדמיים. כל אלה באים לידי ביטוי ביעדי החינוך המעודכנים של דנמרק.

מסמך זה מסכם את חווית המסע של המשלחת וכולל תובנות מרכזיות הרלבנטיות ליישום גם בעשייה החינוכית בישראל.

סיכום המסע להורדה

מקור

מכון אבני ראשה, 2023

עריכה מדעית

אריאב יוסט; מיכל אילן; ד"ר יעל פולברמכר

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: מאיה בוזו, גל פישר

ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.

72

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

74

דברי הפתיחה של גלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

77

משאל רחוב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

76

תפיסת תפקיד המנהל כמנהיג פדגוגי גורסת, שמושאי השינוי המרכזיים של המנהיג הפדגוגי צריכים להיות ההוראה והלמידה המתרחשות בכיתות. הצגנו מקרה בוחן של תהליך המשוב בכיתה, שכן מן המחקר עלה שהמשוב הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הלמידה. בחנו יחד כיצד יכול מנהל לקדם פרקטיקת הוראה זו ואחרות בבית הספר, ובאילו כלים. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

74