לאן מושכת הדרך ומה מסומן במפה – החזון הממוקד והמעשה החינוכי

אוגוסט 2004: לצוות המורים בתיכון הפרטי 'אורה מודיעים' לא ברור מה יעלה בגורל מקום עבודתם. הבעלות משכה את ידיה מענייני בית הספר, ונראה שהעירייה הולכת ותופסת את מקומה. מתח וספקולציות מלווים את המורים; הם מקבלים זימונים לראיונות באגף החינוך והפיקוח, והישארותם בבית הספר נבחנת פתאום. 35% מאוכלוסיית המורים עוזבת או מועזבת. הנותרים יכולים רק לנחש בחצי פה מה צפוי בבית הספר; אף שהיה דל תשתיות, דל שעות הוראה, בעל הישגים עגומים מבחינת זכאות לבגרות (48% בלבד) ובלתי-תהליכי מבחינה פדגוגית, היה מבחינתם המרחב המוכר, הביתי.

דלילה אשכנזי, מורה, רכזת ביולוגיה וסגנית, עברה עם בית הספר את כל הטלטלות, והיא מקבלת מן העירייה מינוי לשנה לניהול בית הספר. את חולשותיו ומגרעותיו, קשייו הגדולים ומשאביו הדלים היא מכירה מצוין. עוד שבועות מספר נפתחת שנת הלימודים, והמנהלת החדשה עוסקת בטוויית חלומות חינוכיים בשפע: לשפר תשתיות, לטפח סגל מקצועי מאוד, להקצות סל שעות מספק ומכבד לכל תחום, להקים מעבדה טובה, להנהיג ישיבות מקצועיות, ליצור צוות מגובש בעל תחושת שליחות, לקדם הגדרות ברורות של תפקידים, לטפח צוותים טיפוליים ותיקי מקצוע, לפתוח מגמות חדשות, לטפח ספרייה ראויה לשמה, להוציא עיתון בית ספרי, לשפר את אחוזי הזכאות לבגרות, לתקשב את בית הספר ועוד ועוד ועוד. היא מספרת: "כשבאתי למרחב שבו היה צריך לבנות הכול מחדש, התפרץ בי הגן של ההתלהבות והחלומות".  

עם רשימה אין-סופית של חלומות דלילה ניגשת למפקחת, מפרטת ומסבירה את הנחיצות של כל תכנית ואיך אפשר לממשה, ממש עכשיו. רגע, רגע, אומרת המפקחת, אל תרתמי את העגלה לפני הסוסים, "מה הכי בוער, הכי מהותי לך, הכי מדיד והכי ישים?" דלילה נאלצת לעצור ולמיין חלומות. היא בוחרת באחד וקובעת שזה יהיה החזון הבסיסי לפעילות בית הספר: 

• העלאת מספר הזכאים לתעודת בגרות מקרב תלמידי בית הספר, כדי לאפשר לתלמידים אופק אקדמי, בלי קשר לרקע שממנו באו ובהנחה שכל תלמיד יכול.

המפקחת מוסיפה לפן הפדגוגי של דלילה את הפן המשפחתי:

• הפיכת חדר המורים למרחב חם, ביתי, נעים ומשתף פעולה, המטפח את הדימוי העצמי המקצועי של המורים ומעצים את סמכותם ואחריותם. 

ודלילה מאמצת סעיף זה בחום. אלו שני הסעיפים המנחים בתכנית העבודה שדלילה בונה, ובהמשך תאמר עליהם: "בעצם, אין דרך לקדם את הסעיף הראשון בלי טיפוח השני, ולהפך". וכך, באוגוסט 2004  הוגדר חזון בית ספרי קצר וקולע מאוד ב'אורה מודיעים'.

סיסמא ריקה או מתווה לדרך?

השנה הראשונה להגדרת החזון

השנה השנייה להגדרת החזון

בתום השנה הראשונה סוכמו נתוני הבגרות בשביעות רצון יחסית. חל שיפור מה, ניכרה תנועה קדימה, גם אם קלה. בעקבות סיכום הנתונים הוחלט על הנהגת כמה שינויים נוספים, בעיקר פדגוגיים, בדרך למימוש החזון: 

 דוגמה לפרופיל בגרות אישי

"כל הזמן עבדנו עם נתונים, מה שהפך את השיח לחד וברור ולא תלוש, כללי ובעלמא", אומרת דלילה. בסופה של עבודה ממוקדת-נתונים בשנה זו "לא היו יותר אשליות אופטיות" והייתה עלייה ב-18%. "ערכנו מסיבה גדולה, אבל גם זכרנו שבסופו של דבר עמדנו עכשיו רק על 69% זכאות ותהינו מה עלינו לעשות כדי להמשיך ולהשתפר".

בשלב הזה דלילה יודעת לומר שככל שתפקידי הרכזים ברורים יותר וככל שבעלי התפקידים מיומנים יותר, היא יכולה "לשחרר כפתורי הדבקה", להיות פחות ריכוזית; בית הספר יתנהל היטב גם בלי שתאחז בו "כתמנון יודע-כול ומתערב בכול, כפי שהייתי בשנתי הראשונה לניהול". כיום, מחצית מהצוות הם גם 'בעלי תפקיד'. "נתינת אחריות 'יוצרת' מורה הרבה יותר מחויב, הרבה יותר נשמע ובעל תחושת משמעות והשפעה גדולים יותר."

השנים הבאות

השנים הבאות אופיינו בהרחבת מעגלי האחריות והמעורבות. סגל המורים המקצועיים, התלמידים וההורים העצימו את אחריותם לתהליכי הלמידה:
בית הספר

• מעבר מתרבות ארגונית ריכוזית לתרבות ארגונית שיתופית, ביזורית, שקופה, הבאה לידי ביטוי בהגדרה מחודשת של הנחות היסוד של הארגון, הערכים וההתנהגויות של מושאי האחריות בארגון;
• הורחבה משרעת בעלי התפקידים: מונו רכזי שכבות – בשנתיים הראשונות היה רכז אחד לכל הכיתות, בשנתיים אחר כך רכז לדו-שכבה, ובשנים האחרונות רכז לכל שכבה, רכז עיתון, רכזת מרכזי למידה, רכז פרויקטים למצטיינים ועוד;
• מומחה מלווה – הונהג תפקיד רכז שעניינו אסטרטגיות ומיומנויות למידה;
• הרכזת עובדת עם התלמידים ועם צוותי המורים לטובת גיבוש הרגלי למידה יעילים לפרופילים שונים של לומדים וחומרי הוראה מיטביים למורים על-פי תחומי הידע השונים;
• הגדרת מבני שיעורים אופטימאליים לסוגי הלומדים השונים (חזרות בדרכים שונות, שיעורי בית בהיקף של כ-15 דקות באופן קבוע וכו');
• שיפור כושר הלמידה – סדנה לתלמידי כיתות ט' –  הקניית הרגלי למידה יעילים ונכונים;
• הנחלת אסטרטגיות למידה בכיתות ט' + י' –  שעתיים בשבוע (ל-20 תלמידים לקויי למידה או הזקוקים ליתר-תיווך והנחיה); שימוש בחומרי למידה שוטפים. ישנה רכזת קבועה לתחום זה שתפקידה ללוות את המורים והתלמידים;
• גיוון, הפניה והבניה שונה של הבגרויות – פרישׂתן של בחינות הבגרות נבחנה והוחלט לשנותה. הוצע מגוון רחב יותר של מגמות (למשל: 'חוק ומשפט' ו'מדעי המידע'). כמו כן תלמידים הופנו למגמות מסוימות כבר בכיתה י'.

התלמידים

• הערכת מוטיבציה – 'ניצוצות בעיניים' – כ-10% מהציון בכל מקצוע נמדדים על-פי מידת המוטיבציה של התלמיד להצליח. המוטיבציה נמדדת לפי נוכחות, הגעה במועד, השתדלות בהכנת שיעורי בית, נוכחות במרכזי הלמידה בימי ו', הבאת ציוד, הקשבה, נכונות והשתתפות;
• פרויקט למידה מרחוק – תרגול באמצעות האינטרנט במקצועות הליבה: לשון, אנגלית ומתמטיקה.

ההורים

• קידום מעורבות ואחריות של ההורים להצלחת ילדיהם – התייעצויות, עדכונים וכו'. למשל: פגישות של כל אחד מתלמידי י"ב והוריו עם הנהלת בית הספר (מנהלת, סגנית ורכז שכבה) כדי לברר את פרופיל הבגרות האישי של התלמיד, לעדכנו ולקדמו.  

בתום השנה השישית לפעילות בית הספר בניהולה של דלילה הגיע בית הספר ל-76% זכאות. השאיפה היא להגיע ל-84% כבר בשנת הלימודים 2011.
ילדים שעוברים מבתי ספר אחרים במרחב מדווחים על יחס אישי ומרחב נעים בבית הספר. התלמידים מזהים אכפתיות ורואים את השקעת המורים בהם. השיפור שהם מזהים בעצמם מגביר את המוטיבציה שלהם להמשיך; בסך הכול "כיף לבוא לבית הספר".
מורים מספרים על אווירה נינוחה ונעימה בצוות, תחושה של אחווה ושותפות לתהליך חיוני.

אחוז הזכאים לבגרות בפרישה שש-שנתית [תשס"ה – תש"ע] 

לסיכום: חזון ממוקד