חוסן ארגוני: מהסתגלות להתפתחות בעקבות משבר

מאת גילי לייבושור, יונתן שיף
זמן קריאה: 7 שניות

המהלך הבא נועד לסייע למנהלים ולצוותי ניהול להתבונן יחד על תהליכי הסתגלות והתפתחות בבית הספר, כחלק מחיזוק החוסן הארגוני; באמצעות מהלך של למידה משותפת, לזהות יחד באופן פעיל הזדמנויות שנפתחו, ולתכנן פעולות עתידיות לאור התובנות שהתגבשו.

מבוא

​​​​​​​כמה פעמים שמעתם בחצי השנה האחרונה את הדיבור אודות "הזדמנויות" שמביאה עמה הקורונה? סביר להניח שלא מעט…

 

הדיבור על הזדמנויות חדשות עלול להרתיע מנהלים, צוותי ניהול ומורים, שמוצפים 'עד מעל הראש' באינספור קשיים ואתגרים. אינטואיטיבית, קשה לראות במשבר הכפוי – הזדמנות. יהיו מנהלים שיחוו את הדיבור על הזדמנויות כמרוחק וכמלאכותי – פריווילגיה של מי שלא מתמודד עם עומס אדיר של אתגרים מזה חצי שנה. אחרים יאמרו: קודם כל תנו לנו להחזיר יציבות ושגרה למערכת, לאחר מכן נוכל להתפנות לעסוק בהזדמנויות.

 

אולם המחקר מלמד כי המעבר (בעת משבר) להתבוננות על הזדמנויות ולניצולן איננו בגדר מותרות, ואיננו נחלתם הבלעדית של חובבי החדשנות, אלא יש לו ערך גדול בתוך תהליך בניית החוסן הארגוני. הוא עוזר לנו לעבור מעמדה מגיבה לעמדה פרואקטיבית ויוזמת, לחזק את תחושת המסוגלות הארגונית ולהחזיר לידינו שליטה על מהלך הדברים.

מה בין חוסן ארגוני ובין זיהוי הזדמנויות חדשות?

חוסן של בתי ספר מוגדר כ"קיומה של הסתגלות ארגונית חיובית במצבים מאתגרים (משברים, זעזועים, שיבוש השגרה המוכרת וסיכונים מתמשכים) שהארגון יוצא מהם מחוזק יותר ובעל תושייה רבה יותר" (Vogus & Sutcliffe, 2007). על פי הגדרה זו, חוסן ארגוני אינו מתמצה רק ביכולת ההסתגלות לנסיבות החדשות, אלא גם ביכולת להתפתח ולצמוח בעזרתן.

 

בבתי ספר בעלי חוסן ארגוני ניכרים תהליכי הסתגלות מהירה במקרה של שינוי ובעיות מורכבות. הנהלה וצוות בית הספר מגיבים מיד לשינוי, מקדישים זמן חשיבה לפיצוח דרכי ההתמודדות המתאימות, מפעילים כל מומחיות אפשרית ואסטרטגיות מגוונות ומעניקים משאבים לפי הצורך על מנת להתמודד עם המצב המאתגר ולהפוך אותו מסיכון להזדמנות. בארגון בעל חוסן ארגוני שוררת תחושה של קוהרנטיות ארגונית ומשמעות המאפשרת, ברגעי משבר, לנצל את מירב המשאבים העומדים לרשותו כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי המשבר ואף ולהתפתח באמצעותם.

 

מאפיין מרכזי של בתי ספר בעלי חוסן ארגוני הוא קיומה של הווית למידה מתמשכת (Hoy et al.,2006; Weick, 2016):

 

  •  נכונות לחקור, ללמוד ולתפקד בלי לדעת מראש למה בדיוק יהיה צריך לתת מענה.
  • תהליכי למידה מתוכננים של מצבים מאתגרים ושל מגוון גדול של תמונות עתיד מפתיעות אפשריות, תוך הרחבת הרפרטואר של תגובות ופתרונות אפשריים.
  • תעוזה לטעות, לשתף בשגיאות ובכישלונות, לקיים ניתוח פרואקטיבי שלהם וללמוד מהניסיון.

אודות הכלי המצורף

המהלך הבא נועד לסייע לכם, מנהלים וצוותי ניהול, להתבונן יחד על תהליכי הסתגלות והתפתחות בבית הספר שלכם, כחלק מחיזוק החוסן הארגוני; באמצעות מהלך של למידה משותפת, לזהות יחד באופן פרואקטיבי הזדמנויות שנפתחו, ולתכנן פעולות עתידיות לאור התובנות שלכם.​

מצורפים לשימושכם טקסט קצר לקריאה משותפת ופרוטוקול לעבודה בצוות הניהול.

מקור

מכון אבני ראשה 2020

מקורות

  • Holling,C.S.(1973). Resilience and Stability of Ecological Systems. Annual Review of Ecology and Systematics, Vol.4, pp 1-23.
  • Hoy, W. K., Gage, C. Q., & Tarter, C. J. (2006). School mindfulness and faculty trust: Necessary conditions for each other? Educational Administration Quarterly, 42(2), 236-255. doi:10.1177/0013161X04273844
  • Lewin, K. (1951) Field theory in social science; selected theoretical papers. D. Cartwright (ed.). New York: Harper & Row.
  • Vogus, T. J., & Sutcliffe, K. M. (2007). Organizational resilience: Toward a theory and research agenda. Paper presented at 2007 IEEE International Conference on Systems, Man and Cybernetics, 3418-3422.
  • doi:10.1109/ICSMC.2007.4414160
  • Weick, K. E. (2016). D. Christopher Kayes: Organizational resilience: How learning sustains organizations in crisis, disaster, and breakdowns. Administrative Science Quarterly, 61(1), NP8–NP10.doi:10.1177/0001839215615333

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: טובה מיטלמן-בונה

במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.

63
קריאה

מעברים

מאת: ציפי מל

שלושה סיפורי ניהול הממוקדים בפערים ונטווים לכדי נקודת מבט אחת, הומניסטית, של מנהלת. הסיפור הראשון מציג את תגובתם של בני נוער לפערים חברתיים דרך עיני המנהלת, השני מציע התבוננות על הפערים בין החינוך הפרטי לחינוך הממלכתי, השלישי מציג התבוננות אוהבת על חדר המורים והפער בין השפה המקצועית לשפה האישית. בכל אחד מהסיפורים עולה מקומם של פערים ושל השפה – גם מכשול וגם הזדמנות לצליחת מעברים. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של פערים, יחסים פנים-בית-ספריים ואי-שוויון וכן למנהלים הרוצים לחדד עמדותיהם בנושאים אלו.

45

מאת: מנדי רבינוביץ

הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.

45

מאת: טובה מיטלמן-בונה

זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.

49

מאת: איל שאול

מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.

49
1

מאת: רחל חסון

סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.

50

מאת: טובה מיטלמן-בונה

המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.

50

מאת: טובה מיטלמן-בונה

סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".

49
1