איך עושים למידה קונסטרוקטיביסטית

מאת תמר יחיאלי
זמן קריאה: 7 דקות

הקונסטרוקטיביזם הוא מסגרת תיאורטית רחבה בעלת השפעה גדולה על החינוך בימינו. ד”ר תמי יחיאלי מסבירה מה זה קונסטרוקטיביזם ומה הוא אומר על למידה והוראה. בפשטות - הוא אומר שצריך לעשותן משמעותיות.

מקור

הד החינוך, 82(4): 40-44. 2008

הערות שוליים

  1.  בשנות השישים ובתחילת שנות השבעים עסקו חוקרים רבים, בהשפעת פיאז'ה, בחקירת אופן למידת מושגים אצל ילדים. הכותרות של מחקרים אלו היו "Concept Attainment" ,"Concept Acquisition" או ."Concept Development" כותרות אלו רמזו על לומד "סביל", כלומר לומד שהמושגים מתפתחים אצלו או נקלטים ונרכשים על ידו בלא צורך בפעילות מיוחדת מצדו. אולם פיאז'ה ציין, במיוחד בשנותיו האחרונות (בשיחותיו עם ז'אן קלוד ברינגייה [ברינגייה, 1988], למשל) שהילד בונה את המושגים שלו: "השכל הוא על פי הגדרה הסתגלות למצבים חדשים ומכאן שהוא בנייה מתמשכת של מבנים" (עמ' 58), אבל היות שדיבר על מושגים אוניברסאליים, הנבנים אצל רוב הילדים (והוא אף ציין את שלבי הבנייה של מושגים אלו), ושאב את המושגים "אקומודציה" ו"אסימילציה" מתחום הביולוגיה, התקבל הרושם שפיאז'ה רואה בתהליך למידת מושגים תהליך אוטומטי שאפשר לכנותו בשם "רכישה" או "התפתחות". רק עם התבססות השפה הקונסטרוקטיביסטית החלו אנשים לדבר במפורש על "בניית" מושגים במקום על "רכישה" או "התפתחות".
  2. מבנה החומר – ריק וחלקיקים הוא ספר לימוד לכיתות ז' מאת ד"ר יוסי נוסבוים, שיצא לאור בהוצאת פרויקט מטמו"ן של מכון ויצמן. המטרה העיקרית של הספר היא לעזור לתלמידים לעבור תהליך של שינוי תפיסתי בהקשר למבנה החומר. שיטת ההוראה העיקרית המומלצת ב"מדריך למורה" של ספר זה (יחיאלי ונוסבוים, תשנ"ט, 1999) היא ה"הוראה בשיטת המשא ומתן הכיתתי": התלמידים מתחבטים בסוגיית מבנה החומר ומנסים לבנות תפיסה התואמת את התפיסה המדעית המקובלת.
  3. אני רוצה לציין בשמחה כי העמדות המובעות במאמר זה זכו לאחרונה לתמיכה במדיניות "אופק חדש" של המזכירות הפדגוגית ברשותה של פרופ' ענת זוהר.

מקורות

  • בק, ש".1999. 'על כמה מבעיות הקונסטרוקטיביזם הרדיקלי – מגבלות למידת החקר", דפים 29: 27-10
  • ברינגייה, ז' .1988 ,הלמידה האנושית: שיחות עם פיאז'ה, ירושלים: כתר.
  • דרייפוס, ע' וא' יונגוירט .1992 ,אסטרטגית הקונפליקט הקוגניטיבי כאמצעי לשינוי תפיסות התלמיד: השלכות, קשיים ובעיות, העלון למורי הביולוגיה 130: 29-10.
  • הרפז, י', 2000. הוראה ולמידה בקהילת חשיבה מנקודת מבט קונסטרוקטיביסטית", תדפיס. ירושלים: מכון ברנקו וייס.
  • הרפז, י', 2008. המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה, תל אביב: ספריית פועלים.
  • זוהר, ע', 2007. האופק הפדגוגי – רפורמה או שינוי?", הד החינוך 8: 44-40.
  • יחיאלי, ת', וי' נוסבוים, 1999. מבנה החומר – ריק וחלקיקים: מדריך למורה, רחובות: מכון ויצמן, פרויקט מטמו"ן.
  • כרמון, א', 2000. "פדגוגיה קונסטרוקטיביסטית וארגון הידע הבית־ספרי", תקציר הרצאה ביום עיון "קונסטרוקטיביזם – המקרה של קהילות חשיבה", מכון ברנקו וייס.
  • נוסבוים, י', ות' יחיאלי, 1998. תפיסות שגויות ושינוי תפיסתי בהוראת המדעים (מהדורה שנייה), תל אביב: מכון מופ"ת.
  • סלומון, ג', 1997. "סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות חדשניות: סוגיות לעיון", חינוך החשיבה: 12-11, 41-27.
  • פוירשטיין, ר', וש' פוירשטיין, 1993. "התנסות בלמידה מתווכת: סקירה תיאורטית", בשדה חמד 36 (א'-ב'): 50-7.
  • פיאז'ה, ז', 1969. תפיסת העולם של הילד, תל אביב: ספרית פועלים.
  • רגב, ח', וש' שמעוני, 2000. "לשוחח מתמטיקה – מדוע? למה? איך?", על"ה – עלון למורי המתמטיקה 25: 89-77.
  • שטראוס, ס', ות' שילוני, 1997. "מודלים שיש למורים על שכלם ועל למידתם של ילדים", חינוך החשיבה 11.
  • Ausubel, D. P., Novak, J.D., and H. Hanesian, 1978. Educational Psychology A Cognitive View, New York: Holt, Rinehart & winston, 2nd edition.
  • Inbar, D. E., 1996. "The Free Educational Prison: Metaphors and Images", Educational Research 38(1): 1-16.
  • Kelly, G. A., 1955. The Psychology of Personal Constructs, New York: Norton and Company.
  • Novak, J. D., and D. B. Gowin, 1984. Learning how to learn, Cambridge: Cambridge University Press.
  • Reddy, M., 1979. "The Conduit Metaphor", In: A. Ortony (Ed.), Metaphor and Thought, Cambridge: Cambridge University Press.
  • Solomon, J., 1994. "The Rise and Fall of Constructivism", Studies in Science Education 23: 1-19.
  • Strike, K. A., 1987. "Toward A Coherent Constructivism", In: H. Helm and J. D. Novak (Eds.), Proceeding of the Second International Seminar on Misconceptions, Cornell University V. 1: 481-489.
  • von Glasersfeld, E., 1995. Radical Constructivism: A Way of Knowing and Learning, London: The Falmer Press.
  • הד החינוך, כרך כ"ב גיליון 4 אדר א' תשס"ח פברואר 2008, עמ' 44-40.

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: פרופ' מיכל ראזר; ד"ר הילה כ"ץ ברגר עורכים אחראיים

מדוע נוטים מנהלים ומנהלות להתערב במהירות בקונפליקט שנוצר בין מורות להורים ולטפל בו בעצמם? המאמר מציע הבנה של המניעים והשפעותיהם

83

מאת: מאיה בוזו, גל פישר

ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.

156

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

155

דברי הפתיחה של גלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

158

משאל רחוב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

154

תפיסת תפקיד המנהל כמנהיג פדגוגי גורסת, שמושאי השינוי המרכזיים של המנהיג הפדגוגי צריכים להיות ההוראה והלמידה המתרחשות בכיתות. הצגנו מקרה בוחן של תהליך המשוב בכיתה, שכן מן המחקר עלה שהמשוב הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הלמידה. בחנו יחד כיצד יכול מנהל לקדם פרקטיקת הוראה זו ואחרות בבית הספר, ובאילו כלים. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

152