התמקדות ביחיד
במשך חלק גדול מהמאה ה-20, נעשה שימוש במבחני IQ כאמצעי סינון באמצעותו רק מיעוט של ילדים קיבל גישה לחינוך על יסודי ואילו מהרוב הוא נמנע. ביסוד מבחני הסינון האלו עומדת תפיסה שריגלי (2000)- במאמר המופיע כאן לעיונכם/ן- מכנה 'מופרכת' של "אינטליגנציה כללית", בעלת תוקף אוניברסלי המובנית בילד. באמצעות המושג "אינטליגנציות מרובות", גרם גארדנר (1993) לכך שיהיה קשה הרבה יותר להצדיק את הרעיון לפיו ילדים מסוימים אינם מסוגלים, באופן יסודי, ללמוד, והציב אתגר בפני מחנכים למצוא דרכים חדשות ללמידה מוצלחת. בשנים האחרונות, כותבים דוגמת סמית' (1996) פיתחו דרכים באמצעותן ניתן לעשות שימוש במגוון המלא של אינטליגנציות כנתיבים ללמידה. יש הטוענים כי הכרה בשונות התלמידים מבחינת סוג האינטליגנציה וסגנון למידה מחייב את בית הספר להערך ללמידה מותאמת אישית. למידה מותאמת אישית החלה להתפתח בתור מודל הוראה באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. התאמה אישית- מבהירים ג'נקינס וקיף (2002) במאמרם- היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה. שישה יסודות של הוראה מותאמת אישית, בין השאר על ידי אבחון מאפייני הלמידה של התלמידים ותכנון גמיש של הלמידה. תוכלו להיעזר בכלי 'מעגלי ראו"ת' המופיע כאן לשם כך. נקודת מבט אחרת תורם דו"ח הורייזן שיצא לקראת שנת 2016 ובו הוגדרה למידה מותאמת אישית כאתגר קשה. קושיו נובע מכך שעל אף מובנותו, הרי שפתרונו חמקמק. כדי להתמודד עם האתגר הזה מציע הדו"ח שימוש בטכנולוגיה; ברשתות ובכלים ללמידה אדפטיבית מקוונת המותאמים לתכנית הלמידה בבית הספר- כך שכל תלמיד יקבל מענה לימודי מותאם ליכולת ולקצב שלו.
כלי זה מציע הליכה בעקבות סיפורי מקרה, המובילה לאבחון ארגוני ממוקד ביחיד – כדי לאפשר אבחון יעיל ובר-הכלה במציאות הבית ספרית המורכבת. בעזרת שלושה מחוונים תוכל להתחקות אחר מסלולם של היחידים, הצרכים שלהם והמידע עליהם בתוך המערכת הבית ספרית; לאפיין בעלי תפקידים ואת תחומי האחריות שלהם; להבין את האינטראקציות והקשרים בין גורמים שונים בבית הספר ולבחון את כל אלו לאור החזון הבית ספרי והאישי שלך כמנהל.
בראיון זה מציג פרופ' ריצ'רד אלמור מאוניברסיטת הרווארד את גישתו ביחס לתפקיד המרכזי של מנהלי בתי ספר בשיפור מעמיק של תהליכי הוראה ולמידה. אלמור מחבר את תפיסותיו לניסיון המחקרי שנצבר בעקבות עשורים של רפורמות מבוססות-אחריותיות, וממנו בלטו המגבלות של הצבת סטנדרטים לתוצאות רצויות. לצד החשיבות של סטנדרטים אלה, מסתבר כי מנהלי בתי ספר צריכים לפתח יכולות ותחושת מסוגלות בתחום שהוא מכנה "ליבת ההוראה" על מנת ליצור שיפור בר קיימא בהישגי התלמידים.
בשנים האחרונות עלתה לראש סולם העדיפויות יכולתם של בתי ספר לשפר במיוחד את ביצועיהם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים מרקע מגוּון. לצורך מחקר זה זוהתה קבוצת בתי ספר שתלמידיהם הפגינו באופן עקבי ביצועים טובים יותר מאילו של בתי ספר בעלי נתונים דמוגרפים והושוותה לקבוצת בתי ספר בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים, המחקר השתמש במתודולוגיה של מחקרי אירוע מרובים, עריכת ראיונות ואיסוף מסמכים בכל אחד מחמישה-עשר בתי הספר. הממצאים מעלים שארבעה דפוסי עבודה (פרקטיקות) הקשורים זה בזה מייחדים את בתי הספר בעלי הביצועים הגבוהים לעומת מקביליהם הממוצעים. דפוסי העבודה האמורים כרוכים בהתמקדות בפועל בתובענוּת אקדמית, היכולת לחדש, תקשורת פתוחה ושקופה בתוך בית הספר ועם הקהילה בכללותה, וכן נכונות ויכולת להשתמש במגוון ראיות לקבלת החלטות אסטרטגיות. המאמר מציג ומפרט דפוסים אילו.
במעגלי ראו"ת אסופת כלי עבודה המכַוונים להתמקדות בתלמיד היחיד. מתוך התבוננות מערכתית בידע המקצועי ובמשאבי ההוראה והתמיכה הקיימים בבית הספר נוצר תהליך המתבסס על פרקטיקות בית ספריות רווחות ומשלב ביניהן – כדי לקדם תהליך של שיפור מתמיד עם התלמידים
סיכום מגמות וטרנדים בטכנולוגיה חינוכית שצפויים להשפיע על מערכות חינוך (גילאי גן-י"ב) בשנה עד חמש שנים הקרובות על פי NMC – קואליציית ארגונים בינלאומית לענייני מדיה חדשה.
חקר-מקרה של שני בתי ספר שמציגים יזמוֹת עכשוויות להתאמה אישית של החינוך בבתי ספר ושל הוראה. שני בתי הספר כפופים לאותם כללים ומגבלות החלים על בתי ספר קונבנציונליים, אך הם פורצים גבולות חדשים בחינוך ויוכלו לשמש מודל לחיקוי.
את הסיפור כתבה מנהלת בעלת ותק ניהולי שהתחילה לנהל בית ספר חדש. הוא מתאר בגוף ראשון ובאופן רפלקטיבי את יחסיה המורכבים עם רכזת שכבה ואת המתחים בין הרכזת לצוותה. בסיפור מוצגים הלבטים הרגשיים, הערכיים והניהוליים וכן החלטות המנהלת שנועדו לקדם את בית הספר מצד אחד ולהקל את המורכבות הבין-אישית מצד שני.
המאמר קושר בין שיפור בית ספרי לבין הוראה ולמידה. במסגרתו מוצעים שלושה עקרונות שלאורם יש לפתח פדגוגיה בית ספרית מיטבית: התפתחות קוגניטיבית; אינטליגנציות מרובות; ורפלקסיה תרבותית הכרוכה במתן אפשרות לתלמידים להרהר בתרבויות המשפיעות בחייהם ולנקוט בגישה ביקורתית. במאמר משולבות דוגמאות מבתי ספר המיישמים את העקרונות הפדגוגיים הללו.
8 מתוך 10 פריטים