גורמי שחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות

מאת דרורה פריצקר, דורית חן
זמן קריאה: 28 דקות

על-פי הנטען במחקר, חוויית השחיקה בקרב מורות מובילה אותן לפרישה על רקע מצוקה רגשית. שלושה גורמים מרכזיים לשחיקה זו: (א). עומס ואינטנסיביות בעבודת ההוראה – גורם שמקורו בתחום העיסוק; (ב). יחס נעדר אמפתיה של ההנהלה ועמיתים ,בייחוד על רקע סיטואציות שיש בהן היבט אישי; (ג). 'הלם מציאות', ובפרט הפער בין המצוי לרצוי. אפשר למצוא במחקר עיסוק בדרכי התמודדות עם התופעה במסגרת הכשרת מורים ובתהליך קליטתם בבית הספר .

מקור

עיון ומחקר בהכשרת מורים, 12: 94-131, 2010 2010

עריכה לשונית

רעיה כהן

מקורות

  • אשרת, צ' (1999). לחץ ושחיקה אצל גננות, עיון ומחקר בהכשרת מורים, 6, 119-94.
  • גביש, ב' ופרידמן, י' (2007). המורה כאדם ארגוני: תרומתה של סביבת העבודה הנתפסת על  ידי המורה המתחיל לניבוי השחיקה בתחילת שנת ההוראה הראשונה ובסיומה. עיונים במינהל ובארגון החינוך, 29, 81-55.
  • גינת, כ' (2007). התמודדות מורים מתחילים עם חוקי הרגש של בית הספר. בית ברל: המכללה האקדמית לחינוך.
  • הלל-לבין, ר' (2008) אומני האריגה: מורכבות תפקיד המורה בחינוך המיוחד. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 23(1), 51-37.
  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2001-1991). כוחות הוראה במערכת החינוך: עזיבת מורים. מאגר הנתונים של הלמ"ס.
  • יגיל, ד' (1997) אסרטיביות, לחץ בעבודה ועמדות כלפי התפקיד בקרב מורות. עיון ומחקר בהכשרת מורים, 4, 76-65.
  • לזובסקי, ר' וזייגר, ט' (2004). הסטאז' בהוראה: הערכת מתמחים במסלולי הכשרה שונים את התרומה של המורה החונך, של סדנת הסטאז' ושל התכנית בכללותה. דפים, 37, 95-65.
  • מור, ד' (1992). ליווי בקליטה – הפרויקט והתפתחותו. דפים, 14, 75-63.
  • מלאך-פיינס, א' (1989). שחיקה נפשית – מהותה ודרכי התמודדות עמה. תל אביב: צ'ריקובר.
  • משרד החינוך, התרבות והספורט (1999). התמחות בהוראה – עקרונות, קווים מנחים ודפוסי פעולה. ירושלים: המחבר.
  • סגל, מ' (2008). מה הסיפור? על התפתחות היכולת הנרטיבית. תל אביב: מכון מופ"ת.
  • סטרהובסקי, ר' מרבך, א' והרץ- לזרוביץ, ר' (2002). המורה המתחיל: תחנות ומשוכות בשנה הראשונה להוראה. עיונים במינהל ובארגון החינוך, 26, 156-123.
  • פורת, נ' (2001). ההוראה כאתגר. פותחים שערים בהכשרת מורים, מכללת בית ברל (12-14 לפברואר)
  • פרידמן, י' ולוטן, א' (1993). לחץ ושחיקה בהוראה- גורמים ודרכי מניעה. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
  • פרידמן, י' (1998). התנהגות תלמידים השוחקת את המורה. ירושלים: מכון סאלד.
  • פרידמן, י' וגביש, ב' ( 2003). שחיקת המורה – התנפצות חלום ההצלחה. ירושלים: מכון סאלד.
  • פריצקר, ד' (2000). מתכונות כתיבה ככלי לפיתוח חשיבה רפלקטיבית. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה". חיפה: אוניברסיטת חיפה.
  • פריצקר, ד' (2008). תכנון לימודים נרטיבי בהכשרת מורים. הרצאה בכנס כיוונים עכשוויים בתכנון לימודים: מחקר ויישום. הכנס השלישי לחקר תכנון לימודים אוניברסיטת חיפה (22.10.08).
  • קרמר-חיון, ל' (1985). הלם הכיתה. הד החינוך, 7, 7-4.
  • שירום, א' (1997). שחיקת מורים במערכת החינוך. עיונים במינהל ובארגון החינוך, 21, 110-61.
  • שקדי, א' (2003). מילים המנסות לגעת:  מחקר איכותני – תיאוריה ויישום. תל אביב: רמות.
  • Blumenfeld, D. J. (1995). Fidelity as a criterion for practicing and evaluating narrative inquiry. In J. A. Hatch, & R. Wisniewski (Ed.), Life history and narrative (pp. 25-35). Washington DC: Falmer.
  • Cherniss, C. (1980). Staff burnout: Job stress in human services. Beverly Hills, CA: Sage.
  • Clandinin, D. J. (1986). Classroom practice; Teacher images in action. London: Falmer.
  • Connelly, F. M., & Clandinin, D. J. (1988). Teachers as curriculum planners: Narratives of experience. New York: Teachers College.
  • Connelly, F. M., & Clandinin, D. J. (2006). Navigating sites for narrative inquiry. Journal of Teacher Education, 58(1), 21-36.
  • Cortazzi, M. (1993) Narrative analysis. Social research and educational studies Series, 12. London &  Washington DC: Falmer.
  • Dewey, J. (1938). Experience and education. New York: Macmillan.
  • Freudenberger, H. J. (1974). Staff burnout. Journal of Social Issues, 30, 155-179.
  • Kremer-Hayon, L., & Ben-Peretz, M. (1986). Becoming a teacher: The transition from teachers‘ college to classroom life. International Review of Education, 32, 413-422.
  • Labov, W. (1972). The transformation of experience in narrative syntax. In W. Labov, (Ed,). Language in the inner city (pp. 352-396). Philadelphia, PA: University.
  • Maslach, C, & Jackson, S. (1981). The measurement of experienced burnout. Journal of Occupational Behavior, 2, 99-113.
  • McGrath J. E.(1976). Stress and behavior in organizations. In M. D. Dunnette (Ed). Handbook of Industrial and organizational Psychology (pp. 1375-1395), Chicago, IL: Rand-MacNally.
  • Polkinghorne, D. (1995). Narrative configuration in qualitative analysis, In J. H. Hatch, & R. Wisniewski (Eds), Life, history and  narrative (pp. 5-25).  London: Falmer.

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: מאיה בוזו, גל פישר

ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.

98

דברי הפתיחה של גלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

104

משאל רחוב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

100

תפיסת תפקיד המנהל כמנהיג פדגוגי גורסת, שמושאי השינוי המרכזיים של המנהיג הפדגוגי צריכים להיות ההוראה והלמידה המתרחשות בכיתות. הצגנו מקרה בוחן של תהליך המשוב בכיתה, שכן מן המחקר עלה שהמשוב הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הלמידה. בחנו יחד כיצד יכול מנהל לקדם פרקטיקת הוראה זו ואחרות בבית הספר, ובאילו כלים. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

99

הדרך לחולל שינוי משמעותי אינה כרוכה במאמץ משמעותי. לרוב די במאמץ קטן, שמקורו בתשומת לב ובגישה שונה, כדי להוביל לשרשרת תגובות שיחוללו מהפכה של ממש וייצרו מציאות חדשה, טובה יותר. במושב זה הוצגו דרכים ודוגמאות לתכנון וליצירה של שיח אנושי ההולם את המרקם האנושי המאפיין את סביבת העבודה בבתי ספר. בחנו אמצעים לניהול שיחות קשות בדרך מקצועית וממוקדת, לצד דרכים לנִטרול התנגדויות וקונפליקטים במציאות מורכבת, רבת-ממדים ועתירת שותפים. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

95