ניהול צוות או ניהול צוותים

מאת מלכה וידיסלבסקי, רונית זכאי, סיגל רם
זמן קריאה: 13 דקות

גיליון זה של ירחון 4 הממ"ים מציע דרכים לקידום עבודת הצוות בבית הספר – אמצעי להשגת יעדיו כארגון חינוך–למידה. בגיליון הגדרות והמשגות תאורטיות – מהו צוות ומהי עבודת צוות – וכן מיפוי של סוגי צוותים ומרחבי הפעולה המתאימים לכל אחד מהם. לאחר דיון ביתרונות שבעבודת צוות ובקשיים, מוצעת התבוננות במאפיינים של צוותים ברמת תפקוד גבוהה ובתפקידם של המנהלים בבנייתם ובניהולם.

מקור

4 הממ"ים, 29, 2011 2011

הערות שוליים

  1. The Wallace Foundation (2008). Becoming a leader: preparing school principals for today's schools. http://www.wallacefoundation.org/Pages/default.aspx
  2. Parker, G. M., Team players and teamwork. San Francisco: Jossey-Bass, 1990.
  3. Dyer. G. (1987). Team Building by William, Paperback.
  4. לפי שיין (1970), יש צורך בשלושה אנשים בצוות, לפחות, כי רק משלושה ומעלה מתאפשרת שונות שבאה לידי ביטוי בתהליך שבו יש קואליציה מול אופוזיציה.
  5. Larson E.C.& La Fasto F. (1989). Team Work, New York, Mc-Graw Hill.
  6. Katzenbach, J.R. & Smith, D.K. (1999). The wisdom of teams, NY: Harper Collins.
  7. Feenstra. K. Study Skills: Team Work Skills for Group Projects. http://powertochange.com/students/academics/groupproject/
  8. אדיג'ס. י'. (2010). ניהול מהו? צה"ל – הוצאת מערכות משרד הביטחון.
  9. בלאנצ'ארד. ק' (2008). תורת המנהיגות של בלאנצ'ארד. מטר הוצאה לאור.
  10. סומך, א' ודרך-זהבי, ע'. (2005). המעבר לעבודת צוות בבתי ספר: בחינת הגורמים ברמת הארגון, הצוות והפרט המעכבים או המעודדים אפקטיביות עבודת צוות. …cms.education.gov.il/NR/…6B81
  11.  Drach-Zahavy, A. & Somech, A. (2001). Understanding team's innovation: The Role of team processes and structures. Group Dynamics, 5, 111-123. Drach-Zahavy, A. & Somech, A. (2002). Coping with health problems: The distinctive relationships of Hope sub-scales with constructive thinking and resource allocation. Personality and Individual Differences, 33, 103-117.
  12. בלאנצ'ארד. ק'. קאריו. ד'. קאריו. י'. (2000) מנהל ברגע בונה צוות ברמת תפקוד גבוהה. מודן הוצאה לאור.
  13. Gallimore, R., Ermeling, B.A., Saunders, W.M., & Goldenberg, C. (May, 2009,). "Moving the Learning of Teaching Closer to Practice: Teacher Education Implications of School-based Inquiry Teams." Elementary School Journal (special issues)/
  14. שרן, ש'. שחר, ת' ולוין, ת'. (1998). בית הספר החדשני ארגון והוראה. תל-אביב: רמות
  15.   בלאנצ'ארד. ק'. (2008). תורת המנהיגות של בלאנצ'ארד. מטר הוצאה לאור.
  16. Nada AbiSamra. Team Building Workshop. Benefits of "Organized" TEAMWORK. http://nadabs.tripod. com/team/benefits.html
  17. וידיסלבסקי, מ',קרלמן, מ'. (תשס"ט). מי אני המורה? ירחון 4 המ"מים גיליון מספר 24. http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/30FB0425-3CDB-4467 B5F0– E63A88728FE4/106696/24.pdf
  18. Kruse, S. D. & Louis, K. S. (1997). Teacher teaming in middle schools: Dilemmas for a schoolwide community. Educational Administration Quarterly, 33, 261-289.
  19. Hammonds.B. (2010). "An idea whose time has come; schools and teachers working together", leading and learning blog, posted on Friday, December 03, 2010.
  20. גלעד. י (2011). מצוינות בעבודת צוות – תנאי קריטי להצלחת בית הספר, בתוך: gilaad1.co.il

מקורות

  1. ​אבני, א'. (2000). מדדי תרבות פדגוגית בבתי ספר .www.myeda.co.il/Uploads/2828pedagogic(1).doc
  2. אדיג'ס. י'. (2010). ניהול מהו? צה"ל – הוצאת מערכות משרד הביטחון.

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: חבצלת ארנון

'תהליכים מקבילים' מסמן תופעה שבה המנהל משחזר ביחסי ההדרכה את דפוס היחסים שהוא חווה מול הצוות בבית הספר. זהו תהליך מורכב וסמוי מן העין, שאם הוא נחשף ומזוהה על ידי המדריך האישי, יש בכוחו לחולל שינוי עמוק בהדרכה ובדפוסי הניהול, ולשפר משמעותית את מערכות היחסים והתפקוד של המדריך האישי והמנהל במסגרת ההדרכה ובבית הספר.

123

מאת: חבצלת ארנון

כלים מושגיים ומעשיים להתמודדות של המדריך האישי עם אירועים בהדרכה שעשויים להתפרש כהאשמה או התקפה כלפי המדריך – בהתבסס על תפיסות ומושגים מהעולם הטיפולי: השלכה הזדהותית, הכלה, מסגור-מחדש. ההתמודדות עם אירועים כאלו מורכבת משני שלבים - שלב ההבנה ושלב ההתערבות. בשלב ההבנה המדריך מונחה להתעלם מהגוון המאשים של דברי המודרך ולזהות את המסר הסמוי בדבריו. בשלב ההתערבות המדריך ישתמש בהבנות שרכש על מנת לגזור התערבות הולמת, ולהציע למודרך זוית ראיה חדשה שתסייע לו להתמודד עם הקשיים ולצמוח מתוכם.

121

מאת: יעל שלסינגר

שאילת שאלות אינה רק פרקטיקה מרכזית, אלא גם אמנות השיח בין מדריך למודרך. חשיבותה ותהליך פיתוחה מוצגים כאן בתמציתיות, ולצדם גם רשימת שאלות לשימושו של המדריך האישי, מחולקות על-פי מטרות.

117

מאת: אהרון רנן

"אין הזדמנות שנייה לפגישה הראשונה"... כמו בכל פגישה ראשונה, גם הפגישה הראשונה בין המדריך האישי למודרך מעוררת התרגשות ומתח ומעלה שאלות: היכן כדאי להיפגש? על מה כדאי לדבר? האם להעלות סוגיה מקצועית בפגישה הראשונה? ועוד. כלי זה, שפותח במיוחד עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם, נועד להפיג חששות ולהציע המלצות והנחיות על המקום, המסגרת והתוכן של הפגישה הראשונה.

99

מאת: נרקיס שור

שיקוף הוא כלי מרכזי בתהליכי גיבוש זהות, ומכאן חשיבותו בכל הדרכה של מנהלים חדשים. תפקיד המדריך האישי להציב לפני המנהל המודרך "מראות" כדי לסייע לו בהתבוננות פנימה והחוצה ובתהליכי בניית הזהות הניהולית שלו. הכלי מציג תיאור של שיקוף, מיפוי סוגי שיקוף ועקרונות עבודה למדריך האישי.

110

מאת: אלי מלמד

מטפורות הן כלי רב-עצמה שיכול לחולל שינוי חשיבתי. שינוי כזה עשוי להוביל גם לשינוי במציאות. בעזרת מטפורה אפשר לנסח מחדש חוויה או מצב, וכך להתמודד עמם מזווית אחרת. בצד הבהרה מהי חשיבה מטפורית ומה יתרונותיה מוצעת לקוראים דרך להשתמש במטפורות כדי להבהיר ולהבין סיטואציות מורכבות או מציפות.

100

מאת: פרופ' מיכל ראזר; ד"ר הילה כ"ץ ברגר עורכים אחראיים

מדוע נוטים מנהלים ומנהלות להתערב במהירות בקונפליקט שנוצר בין מורות להורים ולטפל בו בעצמם? המאמר מציע הבנה של המניעים והשפעותיהם

636

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

360