קולות התלמידים

​כלי זה מציע הליכה בעקבות סיפורי מקרה, המובילה לאבחון ארגוני ממוקד ביחיד – כדי לאפשר אבחון יעיל ובר-הכלה במציאות הבית ספרית המורכבת. בעזרת שלושה מחוונים תוכל להתחקות אחר מסלולם של היחידים, הצרכים שלהם והמידע עליהם בתוך המערכת הבית ספרית; לאפיין בעלי תפקידים ואת תחומי האחריות שלהם; להבין את האינטראקציות והקשרים בין גורמים שונים בבית הספר ולבחון את כל אלו לאור החזון הבית ספרי והאישי שלך כמנהל.

בראיון זה מציג פרופ' ריצ'רד אלמור מאוניברסיטת הרווארד את גישתו ביחס לתפקיד המרכזי של מנהלי בתי ספר בשיפור מעמיק של תהליכי הוראה ולמידה. אלמור מחבר את תפיסותיו לניסיון המחקרי שנצבר בעקבות עשורים של רפורמות מבוססות-אחריותיות, וממנו בלטו המגבלות של הצבת סטנדרטים לתוצאות רצויות. לצד החשיבות של סטנדרטים אלה, מסתבר כי מנהלי בתי ספר צריכים לפתח יכולות ותחושת מסוגלות בתחום שהוא מכנה "ליבת ההוראה" על מנת ליצור שיפור בר קיימא בהישגי התלמידים.

תהליכי הערכת למידה (פנימיים או חיצוניים) עומדים במוקד העשייה החינוכית ומשפיעים על תלמידים ועל מורים כאחד. המחקר המובא כאן מוכיח את חשיבותה של שמיעת קולות התלמידים בבית הספר בכל הנוגע לתהליך ההערכה, שכן נטען כי אלו משפיעים על הלמידה אף יותר מן ההוראה. כדי לבחון את תפיסת התלמידים את תהליכי ההערכה בבית הספר השתמשה החוקרת במטאפורות; באמצעותן התברר כי מרבית התלמידים רואים בהערכה ביטוי לאינטרס טכני שנעשה באופן סמכותי ולצורכי מיון והשמה, ומיעוטם רואים בהערכה בסיס לשיתוף ולהעצמה של המוערכים

המאמר טוען כי יש ליצור התאמה טובה יותר בין בתי הספר לבין בני נוער. יש להתמקד בתחום של מבנים, ארגונים ויחסים. על בתי הספר להקשיב יותר לקולם של התלמידים. המאמר דן בשתי סוגיות מרכזיות: תפיסת התלמידים את הלמידה ומטרותיה ותפיסת התלמידים את עצמם כלומדים.

מאמר זה מיועד לתמוך במנהיגי בתי-ספר בהפיכת מעורבותם של קהילות, מוסדות וארגונים שונים לאותנטית ולאפקטיבית יותר. המאמר בוחן מהו שיתוף פעולה, כיצד הוא מושג, מדוע גישה זו חשובה לבתי-ספר ומה משמעות הדבר עבור פרקטיקות עתידיות.