חזון והובלת שינוי
חוקרים רבים ניתחו מהלכי שינוי בית ספריים 'מוצלחים', בשאיפה להגיש למנהלים המלצות לקראת יציאתם לדרך השינוי שלהם. מה גורם למהלך שינוי בית ספרי להיטמע?
חוקרים רבים ניתחו מהלכי שינוי בית ספריים 'מוצלחים', בשאיפה להגיש למנהלים המלצות לקראת יציאתם לדרך השינוי שלהם. דיוק (2006)- החוקר שמאמרו מופיע כאן לעיונכם- בוחן אף הוא מהלכי שינוי ובפרט כאלו שההשפעה שלהם היתה ממושכת. הוא מעלה את השאלה: מה גורם למהלך שינוי בית ספרי להיטמע? נציג כאן שניים מתוך רשימת 'הלקחים' שדיוק מנה. הלקח הראשון נוגע לקנה המידה של השינוי. רבים מציינים שאל למנהל להטריח את הצוות בשינויים קטנים ודיוק מעצים זאת. הוא טוען כי: "הגשמתו של מהפך בית ספרי מצריכה יותר מכִּוונוּן של כמה רכיבים באופן תפעולו של בית הספר. נדרש לא פחות משינוי מקיף או, כפי שאחדים מכנים זאת, שינוי "מערכתי". שימורו של מהפך בית ספרי דומה לאריגתו של שטיח קיר מורכב יותר משהוא דומה לתפירתה של שמיכת טלאים. במילים אחרות, על כל הרכיבים להשתלב יחדיו כדי לייצר "שלם" מגובש. בדיוק כפי שהתלמיד שהישגיו נמוכים הוא תוצר של גורמים רבים ומגוונים, גם הישגים משופרים הם תוצר של גורמים רבים". הלקח הבא נוגע דווקא לתשומת לב לפרטים הקטנים בתחומי תהליך השינוי: "אילו היה עלינו לנסח במשפט אחד את "שיטת הפעולה" של חמישה-עשר בתי הספר שעברו מהפך, המשפט היה "דבר אינו מובן מאליו". מנהלים ומורים לא הניחו שהתלמידים יודעים מה מצפים מהם ללמוד או שהם מבינים כיצד עליהם לגשת למבחן מתוקנן. המורים והמנהלים ייחדו זמן כדי לוודא שהתלמידים יודעים מהן מטרות ההוראה ומה התהליכים לפתרון המבחן. הם לא הניחו שהתלמידים יבקשו עזרה אם יגיעו למבוי סתום. הם עקבו מקרוב אחר התקדמותם של תלמידים, השתמשו בהערכות ובתרגילים והתערבו מיד כשהבחינו בסימן לבעיות". שינוי גדול או שינוי קטן? התמונה הגדולה או הפרטים הקטנים? מהי עמדתך לגבי 'הלקחים' של דיוק? במאמר תוכל/י לקרוא לקחים נוספים ובכלי המצורף תוכל/י לשקול חלופות שיסייעו לך לתכנן וליישם שינוי בית ספרי בעצמך. בהצלחה!
השאלה הראשונה שכל תאוריה של שינוי צריכה להתמודד עמה טוען וגנר, היא זו: מה מניע אנשים מבוגרים לרצות לעשות דברים חדשים ולעתים קשים ביותר? המאמר שואל מה מנהיגים צריכים לעשות כדי ליצור את הרצון אצל מוריהם ללמוד כיצד לשפר את הישגי התלמידים? וגנר מציג ארבעה תנאים החיוניים ללמידת מבוגרים בבתי ספר ובקהילה : א. חזון משותף באשר ליעדי הלמידה, ההוראה הטובה וההערכה; ב. מערכות יחסים המבוססות על כבוד ואמון הדדיים; ג. אסטרטגיות למעורבות היוצרות מחויבות ולא סתם ציות; ד. הבנת הצורך הדחוף בשינוי. המאמר מפתח רעיונות אלו ומביא להן דוגמאות.
השאלה הראשונה שכל תאוריה של שינוי צריכה להתמודד עמה טוען וגנר, היא זו: מה מניע אנשים מבוגרים לרצות לעשות דברים חדשים ולעתים קשים ביותר? המאמר שואל מה מנהיגים צריכים לעשות כדי ליצור את הרצון אצל מוריהם ללמוד כיצד לשפר את הישגי התלמידים? וגנר מציג ארבעה תנאים החיוניים ללמידת מבוגרים בבתי ספר ובקהילה: א. חזון משותף באשר ליעדי הלמידה, ההוראה הטובה וההערכה; ב. מערכות יחסים המבוססות על כבוד ואמון הדדיים; ג. אסטרטגיות למעורבות היוצרות מחויבות ולא סתם ציות; ד. הבנת הצורך הדחוף בשינוי. המאמר מפתח רעיונות אלו ומביא להן דוגמאות.
אילו אתגרים עומדים בפנינו בתהליך של הובלת שינוי ומהן הדרכים החדשות להתמודד איתם? באילו גורמים עלינו להתחשב בתכנון תהליך השינוי? כיצד עלינו לחבר בין אסטרטגיה לטקטיקה? כל זאת בהרצאתו של אבנר הכהן, מתוך סדרת המפגשים של תכנית 'קהילות עשייה'.
במסגרת המחקר נבדקו 15 בתי ספר יסודיים שבוצעו בהם מהפכים וששימרו את הישגי המהפכים במשך שנתיים לפחות. המטרה הייתה לזהות את השינויים הנקשרים לתהליך המהפך. השינויים קובצו לשמונה קטגוריות: (1) מנהיגות; (2) מדיניות בית ספרית; (3) תכניות; (4) תהליכים ארגוניים; (5) איוש תפקידים; (6) פרקטיקות בכיתה; (7) מעורבות הורים וקהילה; (8) מתקנים בבית הספר. הממצאים מראים כי שימור השיפור בהישגי התלמידים מותנה בשינוי מקיף, בהתאמה וכן בגרעין של רפורמות חיוניות. כמו כן עולה מהממצאים כי ארגונו של בית הספר היסודי נעשה מורכב יותר ויותר.
"מסמך התוצאות המצופות" מפרט את תפיסת תפקיד מנהל בית הספר במדינת ישראל, על-ידי פירוק ששת תחומי תפיסת התפקיד לממדיהם ופירוק כל ממד לסדרה של פרקטיקות ניהול מיטביות. המסמך הוא כלי עבודה וגם מחוון למנהלים בראשית דרכם, והוא מתווה את הדרך לפיתוח המנהיגות הפדגוגית שלהם.
5 מתוך 5 פריטים