היעדרויות מורים בישראל גורמי רקע אישיים וארגוניים

מאת זהבה רוזנבלט, אריה שירום
זמן קריאה: 26 דקות

מטרות המחקר הנוכחי הן: להעריך את תופעת ההיעדרות של מורים במדינת ישראל בשתי שנות לימוד עוקבות ולהסבירה בעזרת גורמי רקע אישיים וארגוניים. נחקרו נתוני מרבית המורים שמשכורותיהם שולמו על-ידי משרד החינוך, ושעבדו במערכת החינוך בשנות הלימוד תשס"א ותשס"ב. בניתוח ברמת הפרט נמצא, כי אותם מורים שמספר היעדרויותיהם בשנת המחקר השנייה היה רב יחסית היו אלה שנעדרו מספר רב של פעמים גם בשנה קודמת, שהיקף תעסוקתם )במונחי חלקיות משרה ובמספר שעות עבודה) היה רב יחסית, שהיו צעירים יחסית, נשואים ובעלי השכלה לא אקדמית, ולא נשאו בתפקידים בית ספריים. בניתוח ברמת בית הספר נמצא כי בתי ספר שההיעדרויות בהם היו רבות יחסית, היו בתי ספר גדולים יחסית בחינוך היסודי, בתי ספר במגזר הערבי ובתי ספר חדשים יחסית. ממצאי המחקר הובילו לכמה המלצות לטיפול בבעיית ההיעדרות ברמת בית הספר וברמת מערכת החינוך כולה

מקור

2007

מקורות

  • בן מאיר, ל' (2000). היעדרויות בעבודה כפונקציה של נירפות חברתית, נורמות תרבותיות ומידת האינסטרומנטליות שהעובד מייחס למאמציו בהשגת תוצאות רצויות. עבודה לתואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לעבודה סוציאלית, רמת גן.
  • גלוברזון, א וריוין-אבלס, ל' (1995). היעדרויות מורים במערכת החינוך בישראל (דו"ח סופי מס' 79). אוניברסיטת תל אביב, מכון גולדה מאיר למחקרי עבודה וחברה.
  • מבקר המדינה (2003). משרד החינוך: היעדרויות מורים ומילוי מקומם בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. בתוך דוח שנתי 53ב לשנת 2002 ולחשבונות שנת הכספים 2001 (עמ' 554-543). ירושלים: המחבר.
  • מדינת ישראל, כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל (2005). התכנית הלאומית לחינוך (דוח סופי). ירושלים: המחבר.
  • פרויקט CORDIS, שלב א (1990). התפלגותם של מדדי ההיעדרות מהעבודה המיוחסת למחלה ולתאונה ב-21 מפעלי חרושת בישראל (דו"ח מס' 12126) רעננה: המכון לבריאות העובד ושיקומו שליד בית החולים לוינשטיין.
  • רוזנבלט, ז' ושירום, א' (2003). היעדרויות מורים. דו"ח מוגש ללשכת המדען הראשי, משרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים.
  • רוזנבלט, ז' ושמעוני, ע' (2001). מורים נשואים באחריות בהוראה: מחקר שדה ניסויי בקרב מורים בחינוך גופני. עיונים בחינוך, 5, 256-229.
  • ריוין-אבלס, ל' (2000). היעדרויות מורים. עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל-אביב.

 

 

  • Albanese, R., & Van Fleet, D. D. (1985). Rational behavior in groups: The free-riding tendency. Academy of Management Review, 10(2), 244-255.
  • Al-haj, M.' & Rosenfeld H. (1990). Arab local government in Israel. San Francisco. CA: Westview Press.
  • Barrnby, T., & Stephan, G. (2000). Worker absenteeism: Why firm size may matter. The Manchester School, 68(5), 568-577.
  • Benavot, A., & Resh, N/ (2003). Educational governance, school autonomy, and curriculum implementation: A comparative study of Arab and Jewish schools in Israel. Journal of Curriculum Studies, 35(2), 171-196.
  • Bowers, T. (2001). Teacher absenteeism and ill health retirement: A review. Cambridge Journal of Education, 31(2), 135-157.
  • Breaugh, J. A. (1981). Predicting absenteeism from prior absenteeism and work attitudes. Journal of Applied Psychology, 66, 555-560.
  • Brooke, P. P., Jr. (1986). Beyond the Steers and Rohodes model of employee attendance. Academy of Management Review, 11(2), 345-361.
  • Brown, S. (1999). Worker absenteeism and overtime bans. Applied Economics, 31, 165-174.
  • Burton, J. P., Lee, T. W., & Holton, B. C. (2002). The influence of motivation to attend, ability to attend and organizational commitment on different types of absence behaviors. Journal of managerial issues, 34(2), 181-197.
  • Bryk, A. S., & Raudenbush, S. (1991). Hierarchical linear models for social and behavioral research: Applications and data analysis methods. Newbury Park, CA: Sage.
  • Cheng, Y. C. (1996). A school-based management mechanism for schools  effectiveness and development. School Effectiveness and School Improvement, 7(1), 35-61.
  • Cohen, A. (2003). Multiple commitments  in the workplace: An integrative approach. London: Lawrence Erlbaum Associates.
  • Cooper, C. L., & Bramwell, R. S. (1992). A comparative analysis of occupational stress in managerial and shopfloor workers in the brewing industry: Mental health, job satisfaction, and sickness. Work and Stress, 6, 127-138.
  • Cordes, C. L., & Dougherty, T. W. (1993). A review and an integration of research on job bumout. Academy of Management Review, 18(4), 621-656.
  • De Boer, E. M., Bakker, A. B., Syroit, J. E., & Schaufeli, W. B. (2002). Unfairness at work as a predictor of absenteeism. Journal of Organizational Behavior, 23, 181-197.
  • Dow, S. K., & McClellan, E. L. (1990). Gender differences in absenteeism. Public Personnel Management, 19, 229-293.
  • Ehrenberg, R. G., Ehemberg , R. A., Rees, D. I., & Ehrenberg, E. L. (1989). School district leave policies, teacher absenteeism, and student achievement (working paper no. 2874). Cambridge, MA: National Bureau of Economic Research.
  • Eilam, B. (2002). "Passing through" a westem-democratic teacher education: The case of Israeli Arab teachers. Teachers College Record, 104(8), 1656-1701.
  • Farrell, D., & Stamm, C. L. (1988). Mata-analysis of the correlates of employee absence. Human Relations, 41, 211-227.
  • Ferris, G. R., Bergin, T. G., & Wayne, S. J. (1988). Personal characteristics, job performance, and absenteeism of public school teachers. Journal of Applied Social Psychology, 7, 552-563.
  • Fried, Y., & Ferris, G. (1987), the validity of the job characteristics model: A review and meta-analysis. Personnel Psychology, 40, 287-322.
  • Gimeno, D., Benavides, F. G., Benach, J. & Amick, B. C. (2004). Distribution of sickness absence in the European Union countries. Occupational Environment Medicine, 61, 567-869.
  • Globerson, A., & Ben-Yshai, R. (2002), Toward comprehensive reform of Israel's education system. In E. Vigoda (Ed.), Public administration: An interdisciplinary critical analysis. New York: Marcel Dekker.
  • Goldberg, C. B., & Waldman, D. A. (2000). Modeling employee absenteeism: Testing alternative measures and mediated effects based on job satisfaction. Journal of Organizational Behavior, 21, 665-676.
  • Hackett, R. D. (1990). Age, tenure and employee absenteeism. Human Relations, 43, 601-619.
  • Hackett, R. D., & Guion, R. M. (1985). A reevaluation of the absenteeism: Job satisfaction relationship. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 32, 424-453.
  • Hackman, J. R., & Oldham, G. R. (1980). Work redesign, MA: Addison-Wesley.
  • Harpaz, I. (19880. Variables affecting non-financial employment commitment. Applied Psychology: An International Review, 37, 235-248.
  • Harrison, D. A., & Martocchio, J. J. (1998). Time for absenteeism: A 20-year review of origins. Offshoots, and outcomes. Journal of Management, 24(3), 305-350.
  • Hofstede, G. (1997). Cultures and organizations: Software of the mind. New Tork: McGraw-Hill.
  • Jacobson, S. L. (1989). The effects of pay incentives on teacher absenteeism. The Journal of Human Resources, 24(2), 280-287.
  • Johns, G. (1997). Contemporary research on Absence from work: Correlates, causes, and consequences. International Review of Industrial and Organizational Psychology. 12, 115-174.
  • Johns, G. (2003). How methodological diversity has improved our understanding of absenteeism from work. Human Resource Management Review. 13, 157-184.
  • Johns, G., & Nicholson, N. (1982). The meaning of absence: New strategies for theory and research. In B. Staw & L. L. Cummings (Eds.), Research in organizational behavior (Vol. 4, pp. 127-172). Greenwich, CT: JAI Press.
  • Judge, T. A., & Martocchio, J. J., & Thoresen, C. J. (1997). Five factor model of personality and employee absence. Journal of Applied Psychology, 82, 745-755.
  • Keller, R. T. (1983). Predicting absenteeism from prior absenteeism, attitudinal factors and non-attitudinal factors. Journal of Applied Psychology, 68(3), 536-540.
  • Koslowsky, M., Sagie, A., Krausz, M., & Singer, A. D. (1997). Correlates of employee lateness: Some theoretical considerations. Journal of Applied Psychology, 82(1), 79-88.
  • Kristensen, T.S. (1991). Sickness, absence and work strain among Danish slaughter-house workers: An analysis of absence from work regarded as coping behavior. Social Science and Medicine, 32, 344-350.
  • Markham, S.E,. & McKee, G.H. (1991). Declining organizational size and increasing unemployment rates: Predicting employee absenteeism from within- and between-plant perspectives. Academy of Management Journal, 34(4), 952-965.
  • Martocchio, J. J. (1989). Age-related differences in employee absenteeism: A meta-analysis. Psychology and Aging, 4(4), 409-414.
  • Martocchio, J.J. (1994). The effects of absence culture on individual absence. Human Relations, 47(3). 243-262.
  • Martocchio, J.J., & Judge, T. A. (1994). A policy-capturing approach to individuals' decision to be absent. |Organizational Behavior and Human Decision Processes, 57, 358-386.
  • Melamed, S., Ben-Avi, I., Luz, J., & Green, M, S, (1995). Objective and subjective work monotony: Effects of job satisfaction, psychological distress and absenteeism in blue-color workers. Journal of applied Psychology, 80, 29-42.
  • Muchinsky, P. M. (1997). Employee absenteeism: A review of the literature. Journal of Vocational Behavior, 10, 316-340.
  • Nicholson, N., Brown, C. A., & Chadwick-Jones, J. K. (1977). Absence from work and personal characteristics. Journal of applied Psychology, 62, 319-327.
  • Nir, A. (2002). The impact of school-based management on school health. Journal of School Leadership, 12, 368-397.
  • Price, J. L. (1995). A role for demographic variables in the study of absenteeism and turnover. The International  Journal of Career Management, 7(5), 26.32.
  • Rentsch, J. R., & Steel, R. P. (1998). Testing the durability of job characteristics as predictors of absenteeism over a six-year period. Personnel Psychology, 51, 165-190.
  • Rosenblatt, Z., & Hijazi, K. (2004, August). Organizational justice in teacher promotion: Cultural differences. Proceeding of the annual meeting of the International Society for the Study of Work and Organizational Values, New Orleans, LA.
  • Rosenblatt, Z., & Shirom, A. (2005). Predicting teacher absenteeism by personal background factors. Journal of Educational Administration, 43(2), 209-225.
  • Rosenblatt, Z., & Shirom, A. (2006). The Effects of organizational-level characteristics on the absence behavior of school administrators: A multi-level analysis. Educational Administration Quarterly, 42(3), 361-384.
  • Sagic, A. (1998). Employee absenteeism, organizational commitment and job satisfaction: Another look. Journal of Vocational Behavior, 52, 156-171.
  • Schaufeli, W. B. (2003). Past performance and future perspective of burnout research. South African Journal of Industrial and Organizational Psychology, 29(4), 1-15.
  • Scott, K. D., & McClellan, E. L. (1990). Gender differences in absenteeism. Personnel Management, 19(2), 229-253.
  • Scott, K. D., & Wimbush, J. C. (1991). Teacher absenteeism in secondary education. Educational Administration Quarterly, 27(4), 506-529.
  • Shapira-Lischinsky, O., & Rosenblatt, Z. (2005, April). Organizational ethics as predictors of work absence and lateness: Gender Differences. Paper presented at the annual conference of the Society of Industrial and Organizational Psychology, Los Angeles.
  • Shirom, A., & Rosenblatt, Z. (2006). Does promotion affect absenteeism: A panel study of the effect of supervisory positions and promotion in the teaching profession. Journal of Occupational Psychology, 79, 623-644.
  • Steel, R. P. (2003). Methodological and operational issues in the construction of absence variables. Human Research Management Review, 13, 243-251.
  • Steel, R. P., & Rentsch, J. R. (1995). Influence of cumulation strategies on the long-range prediction of absenteeism. The Academy of management journal, 38(6), 1616-1634.
  • Steers, R. M., & Rhodes, S. R. (1978). Major influences on employee attendance: A process model. Journal of Applied Psychology, 63, 391-407.
  • Thomson, L., Griffiths, A., & Davison, S. (2000). Employee absence, age and tenue: A study of nonlinear effects and rtivariate models. Work and Stress, 14(1), 16-34.
  • Uehara, D. (1999). Where are the teachers? A policy report on teacher attendance in the Pacific region. Honolulu, HI: Pacific Resources for Educational and Learning.
  • Vardi, Y., & Weitz, E. (2004). Misbehavior in organizations: Theory, research and management. London: Lawrence Erlbaum Associates.
  • Westman, M., & Etzion, D. (2001). The impact of vacation and job stress on burnout and absenteeism. Psychology and Health, 16, 595-606.
  • Winkelmann, R. (1999). Wages, firm size and absenteeism. Applied Economics Letters, 6, 337-341.
  • Woods, R. C., & Montagno, R. V. (1997). Determining the negative effect of teacher attendance on student achievement. Education, 112(2), 307-316.
  • Xie, J. L., & Johns, G. (2000). Interactive effects of absence culture salience and group cohesiveness: A multi-level and cross-level analysis of work absenteeism in the Chinese context/ Journal of Occupational and Organizational Psychology, 73, 31-52.
  • Yaniv, G. (1991). Absenteeism and the risk of involuntary unemployment: A dynamic analysis. The Journal of Socio-Economics, 20(4), 359-372.
  • Zaccaro, S. J., Craig, B., & Quinn, J. (1991). Prior absenteeism, supervisory style, job satisfaction, and personal characteristics: An investigation of some mediated and moderated linkages to work absenteeism. Organizational Behavior and Human Decision Processes, 50,

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: טובה מיטלמן-בונה

במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.

327
1

מאת: טובה מיטלמן-בונה

זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.

323

מאת: רחל חסון

סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.

321

מאת: טובה מיטלמן-בונה

סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".

322
1

מאת: רמי אלוני

טיול לגיבוש צוות הנהלת בית ספר, בדגש על החיים בארץ בימי העלייה השנייה והעלייה השלישית, על רקע נופיו הקסומים של הגלבוע. נספח – מילות שירים מהתקופה.

323

מאת: טובה מיטלמן-בונה

תהליך גיבושה של תכנית חינוכית שפותחה כשבית הספר עבר לניהול עצמי; במרכז התכנית – ערכי המנהיגות והאחריות. חקר המקרה מעלה סוגיות ניהול שעמן התמודדו המנהלת וצוות המורים – סוגיות הקשורות בדפוסי ניהול, דפוסי פעולה של המנהל וצוותו,הפתרונות שהוצעו בעניין תרבות הניהול של בית הספר ומידת האפקטיביות של תרבות זו.

315

מאת: הילה ארזי-חטאב

סיפור זה מתאר מודל ייחודי של תהליך שינוי בית-ספרי שחברו בו רצון המנהלת להוביל שינוי (מלמעלה למטה) ויזמה חדשנית של מורה (מלמטה למעלה). השינוי התחיל במסגרת כיתות מב"ר ואתג"ר, והצלחתו הביאה לידי אימוץ מודל ההוראה בבית הספר כולו. הוא התאפשר בזכות יכולתה של המנהלת לבזר את מנהיגותה ולהצמיח את דרג מנהיגות הביניים.

318

מאת: רינה רביב

הסיפור מתאר תהליך של שינוי ושיפור שהוביל מנהל צעיר בחטיבת ביניים שהוגדרה "בית ספר אדום". בהנהגתו התגייס צוות המורים לשינוי התרבות הפדגוגית והארגונית הבית-ספרית: יצירת סדירויות ארגוניות, העלאת איכות ההוראה ופיתוח צוות מורים לכדי קהילת לומדים התומכים זה בזה. במרכז העשייה – הפרקטיקה של "הליכה לימודית" ששינתה את התרבות הבית-ספרית ושיפרה במובהק את איכויות ההוראה של המורים.

316