שיפור בבתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות: עמדותיהם של הוגים מובילים

איך היו כמה מההוגים המובילים שלנו משפרים בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות?

​בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות הם בדוח זה בתי ספר באזורים נחשלים ביותר מבחינה סוציו-אקונומית. בדרך כלל לומדים בהם תלמידים מבתים המתאפיינים בשכיחות גבוהה של בעיות שמקורן במצוקה חברתית וכלכלית. ודאי שאין לראות בכולם בתי ספר "כושלים"; קצתם מצליחים מאוד, אף שלרבים מהם חולשות של ממש או שממגוון סיבות הם נחשבים בתי ספר בעלי  תת-הישגים.

הקדמה

​בשנים האחרונות בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות עומדים במוקד תשומת הלב הפוליטית והציבורית. הכוחות הפוליטיים השלובים זה בזה – הציפייה לקבל תמורה לכסף והציפייה שכולם יצליחו – הגבירו את הלחץ המופעל על בתי ספר כאלה. מהספרות העוסקת באפקטיביות בתי ספר עולה כי מנהיגות היא הגורם החשוב ביותר לשיפור בבתי ספר ולהצלחתם לאורך זמן. הקשיים של מנהיגים בבתי ספר שמתמודדים עם נסיבות מאתגרות כבדים במידה שאין לה שיעור, הן מבחינה מקצועית הן מבחינה אישית. לא מפתיע אפוא שיש ראיות למחסור באנשי חינוך מועמדים לתפקידי מנהיגות בבתי ספר כאלה. מוצא מהמצב הזה מחייב פתרון או אסטרטגיה חלופיים.

• שלב שיפור התחלתי, לשיקום תפקוד בית ספר הסובל מחולשות רציניות;
• שלב ארוך יותר של הקפדה עקבית על ביצועים טובים.

אסטרטגיות לשלבים המוקדמים של עבודת השיפור

לדברי המרואיינים, בשלב הראשון של השיפור צריך צוות מנהיגות בית הספר להפעיל מערכות מוצלחות ותהליכים טובים (לדוגמה בתחום ההתנהגות, הכספים, הנוכחות והסביבה), להשיב על כנה תרבות בית ספרית חיובית ולזכות באמונה של הקהילה הבית ספרית, מבית ומחוץ. מרואיינים אחדים הזכירו כמה פעולות מפתח:

• ערבו אנשים או ארגונים בעלי ידע רב בשיפור בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות שיוכלו להשיא עצות לכל אורך תהליך השיפור. זהו צעד קריטי להצלחה.
• בחרו מנהל חדש, אם אפשר. זוהי הדרך הטובה ביותר לחולל את השינוי התרבותי המהיר הנדרש במצב כזה. המרואיינים ציינו שלא תמיד היה המנהל הקודם אשם בבעיות, אך בהחלפת מנהיג יש משהו מזכך שעשוי לסייע בשיפור.
• אם אפשר, בחרו מנהל מנוסה בעל יכולת מוכחת לשפר בית ספר הנתון בנסיבות מאתגרות ובעל מחויבות ארוכת טווח לבית הספר. אם אי-אפשר, בחרו מנהל בעל מיומנויות אישיות ובין-אישיות חזקות, שיהיה מוכן להיעזר בסיוע מבחוץ ובפתרונות קבוצתיים.
• תכננו תכנון מדוקדק על מנת לזהות את החולשות המהותיות של בית הספר ולגבש אסטרטגיות לתיקונן. ערבו בעלי עניין מרכזיים. פתחו חזון מעוגן בהקשר, המציג את מה שבית הספר יכול להיות, וקבעו יעדים בתחומי ליבה כדי להציב אמות מידה לשיפור.
• הגדירו בבירור את תפקידם בשלב זה של המנהל ושל אחרים בצוות המנהיגות הבית ספרי, בכל הקשור בהתנהגויות, משימות ומטרות. צעד זה כרוך לרוב בהפגנת ביטחון של המנהל ובנוכחות מתמדת שלו בקרב התלמידים, הצוות וההורים.
• שקלו להיעזר באנשים מבחוץ – צוות תמיכה במנהיגות – לצורך משימות מפתח. המשימות עשויות לכלול ניהול פיננסי, התנהלות עם חברי צוות שאינם מתפקדים כראוי, ניתוח תכנית הלימודים או יישום תכניות חדשות. כל הפעולות שינקוט צוות תמיכה מעין זה אמורות לתרום לפיתוח יכולת המנהיגות בבית הספר, ולא לבוא במקומה. צוות התמיכה החיצוני אינו מבצע תפקיד מנהיגותי בבית הספר, אלא מסייע למנהיגים הבית ספריים במשימות מונְחות.
• פקחו מקרוב על יישום התכנית ובדקו בקביעות את ההתקדמות.

האתגרים בשלב זה נסבים סביב ביצוע תכניות ברורות, ולא סביב ייצור או הוצאה לפועל של תכניות מורכבות. פיקוח על הצוות, ניהול ביצועים והדרכה אישית הם כלי מפתח שיכולים לסייע לצוות המנהיגות לבצע משימה זו. מטרת השימוש בכוח אדם חיצוני כבצוות תמיכה היא להאיץ את שלב השיפור ההתחלתי, להוסיף מומחיות ויכולת וליצור מערך תומך שיפחית מהבידוד והלחץ על המנהל החדש. הצוות יפרוש מתפקידו לפי תכנית שנקבעה מראש אחרי שיונחו יסודות לשינוי מתמשך ובר-קיימא או שישמור על מעורבותו באמצעות הוועד המנהל, עבודה משותפת או הדרכה אישית.

התמונה בכללותה: אסטרטגיות לשיפור בר-קיימא

אחדים מהמרואיינים ציינו כי התחוללו שינויים של ממש בתחומים החברתיים והחינוכיים בסביבת הפעולה של בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות – שינויים בחלוקת העושר, במבנים משפחתיים ובאקלים מערכת החינוך. גורם חשוב מאוד היה חשיפת בתי הספר לתנאי השוק. לדברי המרואיינים, גם אם ייתכן שיפור בבתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות הרי שמאז הנהגת השינויים מרחיקי הלכת במערכת החינוך בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים הפער בין בתי ספר הנתונים בנסיבות מאתגרות לבין בתי ספר אחרים ממשיך להתרחב.

עם זאת, רוב המרואיינים לא ערערו על רכיבי "כלכלת השוק" ששולבו במערכת החינוך (טבלאות דירוג, בחירה הורית, פיקוח). הרוב התמקד בדרכים שיסייעו לבתי ספר הנתונים בנסיבות מאתגרות להתחרות בהצלחה רבה יותר בסביבה החינוכית הנוכחית. ההנחה הרווחת הייתה שהסיכויים לשינויים מהותיים במערכת החינוך – שינויים שיבטלו את תנאי השוק – קלושים; אך רוב המרואיינים ציינו את הצורך ברמות גבוהות יותר של שיתוף פעולה בקרב ארגוני מפתח במערכת החינוך, על מנת לסייע לבתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות.

המשיבים הסכימו עם מחקר מהעת האחרונה שתיאר "לחץ חזק כלפי מטה" המופעל על הנהלות בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות שנובעות ממצוקה סוציו-אקונומית. מקורו של הלחץ בהיקף המשימה, בציפיות לאחריותיות ובנראוּת הגבוהה של בתי הספר האלה. לדברי המרואיינים, אם תצליח מערכת החינוך למצוא דרכים להכיר במאפיינים אלו ולפצות עליהם, סביר שיהיה בכך כדי להוביל לשיפור באיכות המנהיגות בבתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות.

המרואיינים הביעו תמיכה חזקה באסטרטגיות האלה:

• תמיכה חיצונית שתקל את ההתמודדות עם משימת ההנהגה בבתי ספר כאלה, לצד תמריצים נוספים למנהיגים כדי שיבחרו בתפקידי מנהיגות בבתי ספר הפועלים בנסיבות מאתגרות; לדוגמה, מיקור-חוץ של תפקידים שאינם תפקידי ליבה עשוי להפחית בטווח הארוך את כובד משקלה של משימת המנהיגות בבתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות, וכך להקל על המתמודדים אִתה.
• כינון קבוצות הפועלות בשיתוף – כגון רשתות בית ספריות/ פדרציות/ אשכולות קבוצות עבודה של רשות השלטון המקומי (LEA) או של המכון הארצי למנהיגות בית ספרית – (NCSL)לתמיכה בתכנית אפקטיבית לניהול וטיפוח של כישרונות מנהיגות, הכוללת בין השאר תכנית המשך כלשהי למנהלים המתמודדים עם בתי ספר שפועלים בנסיבות מאתגרות. לדוגמה, בתי ספר יידרשו לעמוד ביעדים בעניין מתן הזדמנויות לצוות לפתח מיומנויות מנהיגות או ליצור משרות "מתלמדים" בבתי ספר מעין אלו.
• יצירת קטגוריה תעסוקתית מיוחדת, משולבת ברשת של בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות (לדוגמה שירות הוראה עירוני), לעידוד הוראה בבתי ספר כאלה. הסדר כזה עשוי להציע תנאים מיוחדים לצוות ולספק הזדמנויות ליישום אסטרטגיות לזיהוי כישרונות ולטיפוח מנהיגות.
• יצירת ארגון שיוכל לספק בקביעות תמיכה חיצונית איכותית לבתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות. לדוגמה, יחידה ארצית שתוכל לייעץ בעניין תהליכים ואסטרטגיות מפתח לשיפור ולעבוד בשיתוף עם תומכים חיצוניים ועשויה גם לסייע בפיתוח תכנית השיפור. הוצע שרשויות השלטון המקומי יספקו שירות תיווך לבתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות כדי לקשר אותם עם אנשים או ארגונים שביכולתם לספק ייעוץ איכותי בכל הקשור בסוגיות ספציפיות, רלוונטיות לצורכיהם.
• כינון פדרציות של בתי ספר; פדרציות תוארו כקבוצות של בתי ספר המתגבשות לכדי מבנים פורמליים או שותפויות בלתי פורמליות כדי לפעול במסגרת ארגון אחד. יצירת פדרציות של בתי ספר חזקים עם בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות עשויה להניב שיפור מתמשך ובר-קיימא בבתי הספר משני הסוגים – לדרבן קדימה בלי לעודד תחרות עזה.

סיכום

חשוב לציין שרבים מהמרואיינים טענו כי אופי ההערכה של בתי ספר – המתבסס על מדדי ביצועים "נורמטיביים" ומודלים סטנדרטיים של הוראה ולמידה תחת פיקוח – מוביל בהכרח לקיומם של בתי ספר מצליחים פחות, כלומר בתי ספר שנחשבים תת-משיגים לעומת אחרים. בהתחשב בשלל בעיות בתי הספר הפועלים בנסיבות מאתגרות אין כמעט מנוס מהכללתם של רבים מהם בקטגוריה "מצליחים פחות". כמה מהמרואיינים קראו לשינוי באופן המדידה של הצלחת בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות. 

הנושא המרכזי שעלה מהראיונות הוא שתמיכה חיצונית למנהיגות ניחנה בפוטנציאל של ממש לשפר ולקיים את האפקטיביות של בתי ספר המתמודדים עם נסיבות מאתגרות, לבנות יכולת בת-קיימא ולהגביר את האטרקטיביות של משרת המנהל. המרואיינים סברו שתמיכה חיצונית  בשילוב תכנון אסטרטגי ובפעולות נחושות יכולה להאיץ את שיקומם של בתי ספר כושלים הפועלים בנסיבות מאתגרות. כמו כן, תמיכה חיצונית בצורה של רשתות או פדרציות עשויה לשפר את התנאים המאפשרים לבתי ספר בנסיבות מאתגרות לשמור על האפקטיביות שלהם לאורך זמן.

© NCSL – National College for School Leadership All rights reserved