לומדים מהצלחות: בחינת קיימוּתה של יוזמת למידה שיתופית

מאת חן שכטר, שרי גנון
זמן קריאה: 8 דקות

הניסיון מראה שיוזמות שיתופיות לשיפור הלמידה מתמידות לעתים נדירות ולפיכך לא הניבו שינוי של ממש בסוגיות הקשורות בהוראה ובלמידה. אחת הדרכים להנחיל שיג ושיח מקצועי בקרב חברי הסגל הבית ספרי – ולקיימו לאורך זמן – היא למידה שיתופית מהצלחות (CLS – collective learning from success). לנוכח ההמשכיות המוגבלת של יוזמות המתמקדות בלמידה שיתופית, בחן המחקר הנוכחי את הגורמים שלדעת מורים ומנהלים כאחד משפיעים על קיומה לאורך זמן של יוזמת הלמידה מהצלחות. המאמר פותח בהצגת רעיון הקיימות ועקרונות הלמידה מהצלחות. המחקר מציג ומפרט חמישה גורמים משפיעים : 1. גורמים מערכתיים חוץ בית ספריים, 2. מעורבות המנהל 3. סביבת למידה מובנת, 4. עומס 5. כלים ליישום היוזמה.

מקור

Schechter, C., & Ganon, S. (2012). Learning from success: exploring the sustainability of a collaborative learning initiative. Journal of Educational Administration, 50(6), 732-752 2012

תרגום

יניב פרקש

עריכה לשונית

ורדה בן יוסף

עריכה מדעית

יעל עופרים

הערות שוליים

מחקרים איכותניים שנערכו בשנים האחרונות בתחום הלמידה מהצלחות בחטיבות ביניים ובתיכונים מצאו שתהליך הלמידה המשותף הזה מספק למורים נקודות מבט חדשות ומגוונות לפרשנות ולניתוח ההקשרים הייחודיים שלהם, ומעמיד לרשותם שלל פתרונות וערוצי פעולה אפשריים (Schechter, 2010; Schechter et al., 2008). עם זאת, מחקרים אלה העלו שחקירה פומבית של פרקטיקות מצליחות ואותנטיות מעוררת גם פחד ותחושה של פגיעוּת – שכן מורים חשים שחקירה כזאת מאיימת על הלגיטימיות המקצועית-ניהולית שלהם. החשש ללגיטימציה המקצועית שלהם גורם למורים להיחפז ולהסביר את התוצאות הסופיות של הצלחותיהם במקום להיכנס לתהליך מפורט של גילוי הפעולות המוגדרות שאפשרו להם להצליח – גילוי שלכאורה עלול לאיים על תקפוּת פעולותיהם ה"מוצלחות".

מקורות

  • Anderson, S. (2006), “The school’s district role in educational change”, International Journal of
  • Educational Reform, Vol. 15 No. 1, pp. 13-37.
  • Anderson, S. and Stiegelbauer, S. (1994), “Institutionalization and renewal in a restructured
  • secondary school”, School Organization, Vol. 14 No. 3, pp. 279-93.
  • Argyris, C. (1993), Knowledge for Action: A Guide to Overcoming Barriers to Organizational
  • Change, Jossey-Bass, San Francisco, CA.
  • Baker, P.J. (2001), “Michael Fullan’s compelling vision of educational change: cultivating
  • meaningful relationships for all”, Planning and Changing, Vol. 32 Nos 3-4, pp. 2-17.
  • Baumard, P. and Starbuck, W.H. (2005), “Learning from failures: why it may not happen”, Long
  • Range Planning, Vol. 38 No. 3, pp. 281-98.
  • Camborn-McCabe, N., Cunningham, L.L., James, H. and Koff, R.H. (2005), The Superintendent’s
  • Fieldbook: A Guide for Leaders of Learning, Corwin, Thousands Oaks, CA.
  • Century, J. and Levy, A. (2002), “Sustaining your initiative: five lessons from research”,
  • Benchmark, Vol. 3 No. 3, pp. 1-7.
  • Charmaz, K. (2003), “Grounded theory: objectivist and constructive methods”, in Denzin, N.K. and
  • Lincoln, Y.S. (Eds), Strategies of Qualitative Inquiry, Sage, Thousand Oaks, CA, pp. 249-91.
  • Chase, S.E. (2005), “Narrative inquiry: multiple lenses, approaches, voices”, in Denzin, N.K. and
  • Lincoln, Y.S. (Eds), The Sage Handbook of Qualitative Research, Sage, Thousand Oaks,
  • CA, pp. 655-80.
  • Cohen, L., Manion, L. and Morrison, K. (2000), Research Methods in Education, 5th ed., Routledge
  • Falmer, London.
  • Crowther, F., Hann, L., McMaster, J. and Ferguson, M. (2000), “Leadership for successful school
  • revitalization: lessons from recent Australian research”, paper presented at the Annual
  • Meeting of the American Educational Research Association, New Orleans, LA, April.
  • Datnow, A., Hubbard, L. and Mehan, H. (2002), Extending Educational Initiative: From One
  • School to Many, Routledge Falmer, London.
  • Denzin, N.K. and Lincoln, Y.S. (Eds) (2005), “Methods of collecting and analyzing empirical
  • materials”, The Sage Handbook of Qualitative Research, Sage, Thousand Oaks, CA,
  • pp. 641-50.
  • Ellis, S. and Davidi, I. (2005), “After-event reviews: drawing lessons from successful and failed
  • experiences”, Journal of Applied Psychology, Vol. 90 No. 5, pp. 857-71.
  • Ellis, S., Mendel, R. and Nir, M. (2006), “Learning from successful and failed experience: the
  • moderating role of kind of after-event review”, Journal of Applied Psychology, Vol. 91 No. 3,
  • pp. 669-80.
  • Flick, U. (2009), An Introduction to Qualitative Research, Sage, Thousand Oaks, CA.
  • Fullan, M. (2005), Leadership and Sustainability: Systems Thinkers in Action, Corwin, Thousand
  • Oaks, CA.
  • Fullan, M., Bertani, A. and Quinn, J. (2004), “Lessons from a district-wide reform”, Educational
  • Leadership, Vol. 61 No. 6, pp. 42-6.
  • Gibton, D., Sabar, N. and Goldring, E.B. (2000), “How principals of autonomous schools in Israel
  • view implementation of decentralization and restructuring policy: risks, rights, and
  • wrongs”, Educational Evaluation and Policy Analysis, Vol. 22 No. 2, pp. 193-210.
  • Gino, F. and Pisano, G. (2011), “Why leaders don’t learn from success”, Harvard Business Review,
  • Vol. 89 No. 4, pp. 2-8.
  • Glickman, H., Lipshtat, N., Raz, T. and Ratner, D. (2011), “Does national system of small groups
  • learning improve outcomes? An analysis of the ‘New Horizons’ education reform”, paper
  • presented at the Annual Meeting of the American Educational Research Association,
  • New Orleans, LA, April.
  • Hall, B. (2008), “Keep the pipeline flowing”, National Staff Development Council, Vol. 29 No. 1,
  • pp. 33-6.
  • Hargreaves, A. and Fink, D. (2006), Sustainable Leadership, Jossey-Bass, San Francisco, CA.
  • Hargreaves, A. and Giles, C. (2006), “The sustainability of innovative schools as learning
  • organizations and professional learning communities during standardized initiative”,
  • Educational Administration Quarterly, Vol. 42 No. 1, pp. 124-56.
  • Hargreaves, A. and Goodson, I. (2006), “Educational change over time? The sustainability and
  • nonsustainability of three decades of secondary school change and continuity”,
  • Educational Administration Quarterly, Vol. 42 No. 1, pp. 3-41.
  • Hipp, K.K., Stoll, L., McMahon, A. and Huffman, J.B. (2003), “An international perspective on the
  • development of learning communities”, paper presented at the Annual Meeting of the
  • American Educational Research Association, Chicago, IL, April.
  • Hoy, W. and Tarter, J. (2011), “Positive psychology and educational administration: an optimistic
  • research agenda”, Educational Administration Quarterly, Vol. 47 No. 3, pp. 427-45.
  • Inbar, D.E. (2009), “Developing autonomy: the case of the Israeli school system”, in Nir, A. (Ed.),
  • Centralization and School Empowerment: From Rhetoric to Practice, Nova Science
  • Publisher, New York, NY, pp. 59-78.
  • Iram, Y. and Schmida, M. (1998), The Educational System of Israel, Greenwood, Westport, CT.
  • Issacs, W. (1999), Dialogue and the Art of Thinking Together, Currency-Doubleday, New York, NY.
  • Kelly, V.L. and Peterson, G.J. (2009), “Leading for learning: an investigation of superintendents
  • shaping relationships into a shared symphony to attain exemplary academic outcomes”,
  • paper presented at the Annual Conference of the University Council for Educational
  • Administration, Anaheim, CA, November.
  • Kofman, F. and Senge, P.M. (1993), “Communities of commitment: the heart of learning
  • organization”, Organization Dynamics, Vol. 22 No. 2, pp. 5-23.
  • Kolb, D. (1984), Experimental Learning: Experience as a Source of Learning and Development,
  • Prentice Hall, NJ.
  • Kruse, S.D. (2003), “Remembering as organizational memory”, Journal of Educational
  • Administration, Vol. 41 No. 4, pp. 332-47.
  • Levitt, B. and March, J. (1996), “Organizational learning”, in Cohen, M.D. and Sproull, L.S. (Eds),
  • Organizational Learning, Sage, Thousand Oaks, CA, pp. 516-40.
  • Lichtman, M. (2006), Qualitative Research in Education: A User’s Guide, Sage, Thousand
  • Oaks, CA.
  • Marshall, C. and Rossman, G.B. (1999), Designing Qualitative Research, 3rd ed., Sage, Thousand
  • Oaks, CA.
  • Marshall, C. and Rossman, G.B. (2006), Designing Qualitative Research, 4th ed., Sage, Thousand
  • Oaks, CA.
  • Merriam, S.B. (2009), Qualitative Research: A Guide to Design and Implementation, Jossey-Bass,
  • San Francisco, CA.
  • Miles, M. and Huberman, M. (1994), Qualitative Data Analysis: An Expanded Sourcebook, Sage,
  • Thousand Oaks, CA.
  • Mitchell, C. and Sackney, L. (2006), “Building schools, building people: the school principal’s role
  • in leading a learning community”, Journal of School Leadership, Vol. 16 No. 5, pp. 627-39.
  • Moller, J., Vedoy, G., Presthus, A.M. and Skedsmo, G. (2009), “Successful principals in Norway:
  • sustainable ethos and incremental changes”, Journal of Educational Administration,
  • Vol. 47 No. 6, pp. 731-41.
  • Natkin, G.L., Cooper, B.S., Alborano, J.A., Padella, A. and Ghosh, S.K. (2003), “Predicting and
  • modeling superintendent turnover”, Journal of School Leadership, Vol. 13 No. 3, pp. 288-303.
  • Newmann, F., King, N. and Youngs, P. (2000), “Professional development that addresses school
  • capacity”, paper presented at the American Educational Research Association Annual
  • Conference, New Orleans, LA, April.
  • Nir, A.E. (2006), “Maintaining or delegating authority? Contradictory policy messages and the
  • prospects of school-based management to promote school autonomy”, Educational
  • Planning, Vol. 15 No. 1, pp. 27-38.
  • Nocon, H.D. (2004), “Sustainability as process: community education and expansive collaborative
  • activity”, Educational Policy, Vol. 18 No. 5, pp. 710-32.
  • Oplatka, I. (2006), “Going beyond role expectations: toward an understanding of the
  • determinants and components of teacher organizational citizenship behavior”, Educational
  • Administration Quarterly, Vol. 42 No. 3, pp. 385-423.
  • Patton, M.Q. (2002), Qualitative Research and Evaluation Methods, 3rd ed., Sage, Thousands
  • Oaks, CA.
  • Peterson, C. (2006), A Primer in Positive Psychology, Oxford University Press, New York, NY.
  • Peterson, G.J. and Barnett, B. (2005), “The superintendent as instructional leader”, in Bjork, L.G.
  • and Kowalski, T.J. (Eds), The Contemporary Superintendent: Preparation, Practice, and
  • Development, Corwin, Thousand Oaks, CA, pp. 107-36.
  • Rosenfeld, J.M. and Sykes, I.S. (1998), “Toward ‘good enough’ service to inaptly served families
  • and children: barriers and opportunities”, European Journal of Social Work, Vol. 1 No. 3,
  • pp. 285-300.
  • Rosenholtz, S.J. (1989), Teachers’Workplace: The Social Organization of Schools, Teachers College
  • Press, New York, NY.
  • Rossman, G.B. and Rallis, S.F. (2003), Learning in the Field: An Introduction to Qualitative
  • Research, 2nd ed., Sage, Thousand Oaks, CA.
  • Roy, P. and Hord, S.M. (2006), “It’s everywhere, but what is it? Professional learning
  • communities”, Journal of School Leadership, Vol. 16 No. 5, pp. 490-501.
  • Sarason, S. (1982), The Culture of the School and the Problems of Change, Allyn and Bacon,
  • Boston, MA.
  • Sarason, S. (1996), Revisiting the Culture of the School and the Problems of Change, Teachers
  • College Press, New York, NY.
  • Schechter, C. (2010), “Learning from success as a leverage for professional learning community:
  • exploring a school improvement process”, Teachers College Record, Vol. 112 No. 1,
  • pp. 180-224.
  • Schechter, C., Sykes, I. and Rosenfeld, J. (2008), “Learning from success as leverage for school
  • learning: lessons from a national program in Israel”, International Journal of Leadership in
  • Education, Vol. 11 No. 3, pp. 301-18.
  • Seligman, M.E.P. and Csikszentmihalyi, M. (2000), “Positive psychology: an introduction”,
  • American Psychologist, Vol. 55 No. 1, pp. 3-14.
  • Sheppard, B. and Brown, J. (1999), “Leadership approach, the new work of teachers and
  • successful change”, paper presented at the Annual Meeting of the American Educational
  • Research Association, Montreal, April.
  • Silins, H.C. and Mulford,W.R. (2002), “Schools as learning organizations”, Journal of Educational
  • Administration, Vol. 40 No. 5, pp. 425-46.
  • Sitkin, S. (1996), “Learning through problem: the strategy of small losses”, in Cohen, M.D. and
  • Sproull, L.S. (Eds), Organizational Learning, Sage, Thousand Oaks, CA, pp. 541-78.
  • Spillane, J., Reiser, B. and Reimer, T. (2002), “Policy implementation and cognition: reframing
  • and refocusing implementation research”, Review of Educational Research, Vol. 72 No. 3,
  • pp. 387-431.
  • Stevens, R.J. (2004), “Why do educational innovations come and go? What do we know? What
  • can we do?”, Teaching and Teacher Education, Vol. 20 No. 4, pp. 389-96.
  • Stoll, L., Fink, D. and Earl, L. (2003), It’s About Learning: It’s About Time, Routledge Falmer,
  • London.
  • Strauss, A. and Corbin, J. (1994), “Grounded theory methodology: an overview”, in Denzin, N.K.
  • and Lincoln, Y.S. (Eds), Handbook of Qualitative Research, Sage, Thousand Oaks, CA,
  • pp. 428-44.
  • Virany, B., Tushman, M. and Romanelli, E. (1996), “Executive succession and organization
  • outcomes in turbulent environments: an organizational learning approach”, in Cohen, M.D.
  • and Sproull, L.S. (Eds), Organizational Learning, Sage, Thousand Oaks, CA, pp. 302-29.
  • Wasley, A.P. (1992), “When leaders leave”, Educational Leadership, Vol. 50 No. 3, pp. 64-7.
  • Weick, K. (2000), Making Sense of the Organization, Blackwell, Boston, MA.
  • Yonezawa, S. and Stringfield, S. (2000), Special Strategies for Educating Disadvantaged Students
  • Follow-Up Study: Examining the Sustainability of Research-Based School Initiative, Center
  • for Research on the Education of Students Placed at Risk, John Hopkins University,
  • Baltimore, MD.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: טובה מיטלמן-בונה

במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.

151

מאת: טובה מיטלמן-בונה

זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.

134

מאת: רחל חסון

סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.

131

מאת: טובה מיטלמן-בונה

סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".

134
1

מאת: רמי אלוני

טיול לגיבוש צוות הנהלת בית ספר, בדגש על החיים בארץ בימי העלייה השנייה והעלייה השלישית, על רקע נופיו הקסומים של הגלבוע. נספח – מילות שירים מהתקופה.

143

מאת: טובה מיטלמן-בונה

תהליך גיבושה של תכנית חינוכית שפותחה כשבית הספר עבר לניהול עצמי; במרכז התכנית – ערכי המנהיגות והאחריות. חקר המקרה מעלה סוגיות ניהול שעמן התמודדו המנהלת וצוות המורים – סוגיות הקשורות בדפוסי ניהול, דפוסי פעולה של המנהל וצוותו,הפתרונות שהוצעו בעניין תרבות הניהול של בית הספר ומידת האפקטיביות של תרבות זו.

128

מאת: הילה ארזי-חטאב

סיפור זה מתאר מודל ייחודי של תהליך שינוי בית-ספרי שחברו בו רצון המנהלת להוביל שינוי (מלמעלה למטה) ויזמה חדשנית של מורה (מלמטה למעלה). השינוי התחיל במסגרת כיתות מב"ר ואתג"ר, והצלחתו הביאה לידי אימוץ מודל ההוראה בבית הספר כולו. הוא התאפשר בזכות יכולתה של המנהלת לבזר את מנהיגותה ולהצמיח את דרג מנהיגות הביניים.

133

מאת: רינה רביב

הסיפור מתאר תהליך של שינוי ושיפור שהוביל מנהל צעיר בחטיבת ביניים שהוגדרה "בית ספר אדום". בהנהגתו התגייס צוות המורים לשינוי התרבות הפדגוגית והארגונית הבית-ספרית: יצירת סדירויות ארגוניות, העלאת איכות ההוראה ופיתוח צוות מורים לכדי קהילת לומדים התומכים זה בזה. במרכז העשייה – הפרקטיקה של "הליכה לימודית" ששינתה את התרבות הבית-ספרית ושיפרה במובהק את איכויות ההוראה של המורים.

128