הטקסט מביא את סיפורו של נער מתבגר המתקשה להשתלב במסגרת הבית ספרית הסטנדרטית. מנהל בית הספר נלחם להשאירו במסגרת ויוצא מגדרו כדי להרכיב לו תכנית לימודים מיוחדת ומותאמת לו. בית הספר נוקט מדיניות חינוכית ייחודית, ומצליח.
השנה היא שנת 2004. רן – תלמיד חטיבת הביניים, בן קיבוץ יפה תואר, שערותיו שחורות כפחם, עיניו ירוקות ומבנה גופו רזה – הוא הבן צעיר למשפחה בת ארבעה בנים. הוריו נפרדו לפני כשלוש שנים בהיותו תלמיד בכיתה ה'.
תהליך הגירושים של ההורים היה ארוך ומתיש. על רן עברו ימים קשים, אשר השפיעו על מצב רוחו ותפקודו. המשבר בא לידי ביטוי בעצבות, בהסתגרות ולעתים בהתפרצויות זעם.
רן, ילד שיכולת המיקוד שלו נמוכה מלכתחילה בגלל בעיות קשב וריכוז, סבל מהחמרה במצבו ומהידרדרות בלימודיו. באותה תקופה רן לווה על ידי פסיכולוג, ואני נתבקשתי לשמש מלווהו החינוכי. ניהלנו שיחות רצופות וקבועות ואט-אט נוצר בינינו קשר אנושי.
תוך כדי השיחות הללו למדתי שבמהלך השיעורים הוא ממריא במחשבותיו למחוזות אחרים, יושב בכיתה אך כלל לא נמצא בה, ולא פעם מפריע להתנהלותם התקינה של השיעורים, מתעמת עם מורים ותלמידים, מתנתק מרצף הלמידה וגם נעדר רבות. יחד עם זאת, רן היה נער חרוץ, ובכל הזדמנות מיהר לעבוד בענף המִדְגֶּה ששימש עבורו מפלט ושאליו היה קשור.
שוב ושוב הוא חזר ואמר לי: "אני לא רוצה את בית הספר. אני כועס שם, אני עצוב שם, אני נכשל שם. ולעומת זאת בעבודה, בענף המִדְגֶּה, אני שמח, אני מצליח וטוב לי".
יחד בנינו מערכת פעילות שבועית ייחודית, המורכבת משיעורים בבית הספר וימי עבודה בענף המדגה בליווי חונך. רן היה ילד אהוב בעל מעמד חברתי איתן בקרב בני כיתתו וחבריו. חשבתי שנכון יהיה להשאיר אותו בבית הספר ולא לנתק אותו מחבריו, מהפעילויות הלימודיות, ומהחוויות החברתיות. הרצון להשאיר אותו במסגרת הלימודית היה בעיקר שלי, של הוריו ושל הפסיכולוג שליווה אותו, אך לא של רן עצמו.
בית הספר גילה כלפיו סבלנות וסובלנות, ונאבק על הישארותו במסגרת. אך שיחותיי עמו לא הועילו – בסוף כיתה ט' רן נפרד מבית הספר, עבד במדגה והיה שמח בחלקו. יומו התחיל בשעת בוקר מוקדמת, עם זריחת החמה בין בריכות הדגים, בשקט הבוקר אשר רק קולות ציפורי העונה נשמעים בו, והסתיים בשעות הערב עם שקיעתה של החמה המשתלבת בנוף הקסום. וכך יום-יום מבוקר ועד ערב.
לבי נחמץ, וקשה היה לי להשלים עם המציאות שרן בחר לעצמו. שאלתי את עצמי, האם גורלו של נער בן 15 נחרץ לעבודה פיזית קשה ולניתוק מוחלט מבית הספר?
בשיחותיי עמו לקראת שנת הלימודים החדשה, כאשר הוא התעתד לעלות לכיתה י', ניסיתי שוב ושוב לשכנעו לנסות לעבור לבית ספר אחר, קטן יותר. הייתה זו מסגרת חמה ואינטימית, בקבוצת למידה המונה כעשרה תלמידים, שבה כל תלמיד זוכה להתייחסות אישית ומתקדם בקצב המתאים לו. זהו בית ספר אשר אינו מפחד להתמודד עם כל תלמיד ותלמיד ולעמוד על עקרונותיו, לתבוע למידה מהתלמידים ולהציב גבולות ברורים הדרושים כל כך לנערים בגיל זה.
בית הספר החדש, המורים והמחנכים שידרו לרן מסר ברור – אנחנו רוצים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו תובעים ממך ולא מוותרים, אתה יכול להצליח. מדיניות חינוכית זו התאימה לרן.
לקראת כיתה י"א, נראה היה שרן התבגר, מראהו החיצוני הנאה משך את בנות גילו שחיזרו אחריו, ביטחונו העצמי התחזק אלא שהקשיים לא נעלמו. שוב ושוב הוא נעדר מבית הספר וברח לעבוד במדגה, ושוב התקיימו שיחות ובירורים וענישה על ידי אי-מתן אישור ליציאה לטיול ואף הרחקה למספר ימים מבית הספר, אך כל אלה היו משולבים בחיבוק, בתמיכה ובאהבה.
בשנת 2008 סיים רן 12 שנות לימוד. חמש שנים ליוויתי אותו, ונקשר בינינו קשר אנושי בין מחנך לחניך, שהיו בו אהבה, הצלחה, אכזבה, שמחה, כאב, עקשנות, אי-ויתור ומאבק בלתי פוסק. רן שמח בעבודה בענף המדגה, והיה עצוב בבית הספר, ואני שאלתי את עצמי שוב ושוב, כיצד נכון היה לפעול.
בשנת 2009 קיבלתי שיחת טלפון מרן. הוא סיפר לי בגאווה רבה שהוא מועמד לצאת לקורס מפקדים כחייל מצטיין בחטיבת גולני.
© כל הזכויות שמורות למכון אבני ראשה, ירושלים.
מקור
אלוני, ר' (2011). אנחנו רוצים אותך, אנחנו אוהבים אותך. בתוך: מקלו, קולו ותרמילו: רשימות משדה החינוך (עמ' 104-105) . ירושלים: מכון אבני ראשה 2011
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
הכול מתחיל בבית
ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
אולי נספר קצת
סיפור על הכלתם מצד אחד והדחקתם מצד שני של קשיי השתלבות תלמידים במסגרת החינוכית. מטרתו לעורר דיון על אודות תפקיד המנהל והצוות החינוכי בכל הקשור ברווחת התלמיד וביחסים החברתיים בין כותלי הכיתה ובית הספר. אין כאן פתרונות אלא רק שאלות והצבת מראה מול היחסים בין המערכת לפרט. זהו כלי המיועד למנחים של קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות אלו וכן למנהלים שרוצים לגבש את עמדותיהם הבסיסיות על הכלת השונה ועל רווחת תלמידים בבית ספרם.
תמונות מחיי המנהל
הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".
הטקסט מביא את סיפורו של נער מתבגר המתקשה להשתלב במסגרת הבית ספרית הסטנדרטית. מנהל בית הספר נלחם להשאירו במסגרת ויוצא מגדרו כדי להרכיב לו תכנית לימודים מיוחדת ומותאמת לו. בית הספר נוקט מדיניות חינוכית ייחודית, ומצליח.