מנהיגים פדגוגיים מערכתיים: המפקחים הכוללים מובילים תהליכי למידה מקצועית

מאת איל שאול ומתן ברק
זמן קריאה: 6 דקות

מערכות חינוך רבות בעולם, ובכלל זה בישראל, מובילות בשנים האחרונות שינויים בהגדרת תפקידו של המפקח הכולל ובמעמדו כאיש מקצוע. תכליתם של השינויים הללו היא לצייד את המפקח בכלים שיאפשרו לו לתמוך בפיתוח המקצועי-פדגוגי של המנהלים שבאחריותו. מחברי רשימה זו מראים איך אפשר להפוך שתיים מפעולות יסוד של המפקח הכולל בישראל – הביקור הבית ספרי ו"המפקח ומנהליו" – לפעולות התומכות בסדר היום הפדגוגי ומקדמות אותו.

המאמר זמין גם בשפה הערבית

מקור

מנדל-לוי נ' ובוזו-שוורץ מ' (עורכות) (2016). עושים בית ספר: ידע מעשי על מנהיגות פדגוגית. ירושלים: מכון אבני ראשה. 2016

עריכה לשונית

ורדה בן יוסף

עריכה מדעית

ד"ר נעמי מנדל-לוי

הערות שוליים

  1. ​חשוב להדגיש: בשל אילוצי מקום, תיאור העקרונות להלן הוא ראשוני, ויש להמשיך ולדון בהם ובכלי עבודה נוספים במסגרות אחרות.
  2. השימוש כאן במילה "בעיה" מכוון לבעיות שנוצרות תוך כדי עבודה (בכל ארגון מקצועי), שראשיתן בתחושת אי-נחת, בפער בין מצב קיים ובין מצב רצוי. חשוב להדגיש שאלו אינן בעיות ש"שייכות" למישהו, ובתהליך הגדרתן אין כוונה לחפש "אשמים". כדי לבסס תחושה של שותפות (להבדיל מהערכה או בקרה), צריכה להתקיים בין השותפים הסכמה שאכן מדובר בבעיה מערכתית ולא אישית; כלומר – שהיא תולדה של מבנה, תרבות ואינטראקציות שיש בכל מערכת מקצועית. בסביבת בית הספר, "בעיה טובה" להתבוננות ולמידה היא כזאת שניתנת לצפייה, ממוקדת בליבת ההוראה והלמידה, מערכתית באופייה וכזאת שצוות בית הספר יכול להשפיע עליה במישרין.

מקורות

  1. ​City, E. A., Elmore, R. F., Fiarman, S. E., & Teitel, L. (2009). Instructional rounds in education: A network approach to improving learning and teaching. Cambridge, MA: Harvard Education Press.
  2. Dickson, J., & Mitchell, C. (2014). Shifting the role: School-district superintendents' experiences as they build a learning community. Canadian Journal of Educational Administration and Policy, 158, 1-31.‏

סוגיות ונושאים נוספים אשר עשויים לעניין אותך

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: מאיה בוזו, גל פישר

ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.

77

דברי הפתיחה של גלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

82

משאל רחוב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

80

תפיסת תפקיד המנהל כמנהיג פדגוגי גורסת, שמושאי השינוי המרכזיים של המנהיג הפדגוגי צריכים להיות ההוראה והלמידה המתרחשות בכיתות. הצגנו מקרה בוחן של תהליך המשוב בכיתה, שכן מן המחקר עלה שהמשוב הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הלמידה. בחנו יחד כיצד יכול מנהל לקדם פרקטיקת הוראה זו ואחרות בבית הספר, ובאילו כלים. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

78

הדרך לחולל שינוי משמעותי אינה כרוכה במאמץ משמעותי. לרוב די במאמץ קטן, שמקורו בתשומת לב ובגישה שונה, כדי להוביל לשרשרת תגובות שיחוללו מהפכה של ממש וייצרו מציאות חדשה, טובה יותר. במושב זה הוצגו דרכים ודוגמאות לתכנון וליצירה של שיח אנושי ההולם את המרקם האנושי המאפיין את סביבת העבודה בבתי ספר. בחנו אמצעים לניהול שיחות קשות בדרך מקצועית וממוקדת, לצד דרכים לנִטרול התנגדויות וקונפליקטים במציאות מורכבת, רבת-ממדים ועתירת שותפים. תיעוד המושב במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

74