לחלץ את ההוראה מדפוס הימ"מ

מאת מאיה בוזו, גל פישר
זמן קריאה: 7 דקות

ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.

מקור

הד החינוך , 82(7): 30-33 2008

הערות שוליים

  1. ישנם הסברים שונים לכישלונן של רפורמות פדגוגיות. לסקירה שיטתית ראו: Cohen & Ball, 2003.
  2. כמובן ששינוי פדגוגי ברוח זו, במיוחד כשהוא מוכל על בית הספר כולו, מצריך התאמות ארגוניות, תקציביות ועוד. להרחבה ראו למשל Hopkins, 2004.
  3. ישנם צידוקים שונים לחשיבות הדיבור למעשה הלמידה. ראו למשל: Vygotzky, 1962; Brunner, 1996; Halliday, 1993; Nystrand, 1997; mercer, 2000.
  4. להרחבה על היבטי ה-IRE  ראו למשל:  ;Dilton, 1990  Alexander, 2004; Mercer, 2000; Cazden, 1998; Mills, 1998; Galton & Simon, 1980;  Nystrand et al, 1997;   Hargrves et al, 2003
  5. Nunan, 1998
  6. להסברים מסוג זה ראו למשל: כרמון, 2000 Cohen, 1989;.
  7. דוגמאות משכנעות לגישה זו ניתן למצוא למשל בגישות ובמודלים של לורן רזניק ועמיתיה ((Accountable Talk, רובין אלכסנדר (Talk to learn) אן בראון (Reciprocal Teaching) ויורם הרפז (קהילות חשיבה).

מקורות

  1. Alexander, R. J. (2004). Towards dialogic teaching. London: Dialogos.
  2. Bruner, J. (1996). The culture of education. Cambridge & London: Harvard University Press.
  3. Cazden, C. (1998). Classroom discourse: The language of teaching and learning. Portsmouth, NH: Heinemann.
  1. Cohen, D. K. (1988). Teaching practice: Plus qua ce change. In, Jackson, P. (Ed.). Contributing to Educational Change: Perspectives on Research and Practice (National Society for the Study of Education Series on Contemporary Issues). Berkeley, CA: McCutchan, 1988
  2. Galton, M., & Simon, B. (1980). Inside the primary classroom. London: Routledge.
  3. Halliday, M.A.K. et al. (1993). Writing science: Literacy and discursive power, Pittsburgh: University of Pittsburgh Press.
  4. Hargreaves, D. H. et al. (2003). Interactive teaching in the primary school. Maidenhead: Open University Press.
  5. Hopkins, D. (2001). School Improvement for Real. London: Routledge.
  6. Mercer, N. (2000). Words and minds: How we use language to think together. London: Routledge.
  7. Mills, k. (1998). Questions, answers and feedback in primary teaching. Warwick: University of Warwick Centre for Research in Elementary and Primary Education.
  8. Nunan, D. (1989). Understanding language classrooms. Hertfordshire: Prentice Hall.
  9. Nystrand, M. (1997). 0pening dialogue. New York: Teachers College Press.
  10. Resnick, L. B. et al. (Eds.). (1991). Perspectives on Socially Shared Cognition. Washington DC: American Psychological Association.
  11. Sarason, S. (1996). Revisiting 'The culture of the school and the Problem of chang'. NY: Teachers College Press.
  12. Vygotsky, L.S. (1962). Thought and language. Cambridge, MA: M.I.T Press.
  13. בלום-קולקה, ש. (1985). "לשון ההוראה בספרי לימוד: תנאים מכינים ותנאי ביצוע". בתוך, לם, צ. (עורך). בית ספר וחינוך. ירושלים: ביה"ס לחינוך של האוניברסיטה העברית.
  14. פלד, נ'., ובלום-קולקה, ש. (1997). דיאלוגיות בשיח הכיתה, חלקת לשון, 24, עמ' 28-60.
  15. הד החינוך, 82(7): 33-30, 2008.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: מאיה בוזו, גל פישר

ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.

155

מאת: קובי גוטרמן

האתגר נראה עצום אך אפשרי: לשתף את התלמידים כל הזמן במהלך השיעור. המחבר מציע דרכים לעשות זאת - למשל, לשאול שאלות משתפות, לתת יותר זמן להמצאת תשובות, לבקש מכל התלמידים לענות בכתיבה חרישית במחברת, לבקש מהתלמידים לסכם את השיעור.

307
1

מאת: טובה מיטלמן-בונה

במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.

230

מאת: טובה מיטלמן-בונה

זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.

219

מאת: איל שאול

מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.

213
1

מאת: טובה מיטלמן-בונה

סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".

214
1

מאת: רמי אלוני

תחרות טרקטורונים בין שני תלמידי כיתה י"ב סיכנה חיי תלמידים ומורים בדרכם חזרה מבית הספר. הסיפור מתאר את התמודדות בית הספר עם המקרה.

209

מאת: רמי אלוני

בית ספר יפה, מושקע ומטופח, הן מבחינת פיזית הן מבחינת האקלים הבית ספרי; ונדליזם של תלמידי כיתה י"ב בסוף השנה הורס באחת את התמונה הפסטורלית.

206