טיול לגיבוש צוות הנהלת בית ספר, בדגש על החיים בארץ בימי העלייה השנייה והעלייה השלישית, על רקע נופיו הקסומים של הגלבוע. נספח – מילות שירים מהתקופה.
נושאים במאמר
אחד הנכסים החשובים ביותר בבית הספר הוא האדם, המורה, המחנך ואותו יש לטפח ברציפות ובהתמדה על ידי למידה מתמדת, השתלמויות, התייחסות אישית וגיבושים.
כחלק מגיבוש צוות הנהלת בית הספר יצאנו לטיול בגלבוע. הדגש בטיול היה החיים בארץ בימי העלייה השנייה והשלישית.
הרי הגלבוע הם רכס בצפון מזרח השומרון, המתנשא במתלול חד לגובה 700 מ' מעל עמק בית שאן ועמק חרוד. הגלבוע נזכר כמקום הקרב האחרון של שאול המלך נגד הפלשתים, קרב שבו נהרגו שאול ובנו יהונתן.
תוך כדי הליכה מתגלה לעינינו רכס הגלבוע היורד מקו פרשת המים במתינות דרומה לעבר הרי השומרון. הצמחייה ברכס מועטה, כאילו התקיימה בגלבוע קללתו של דוד המלך בקינתו על שאול: "הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות". הימים הם ימי אביב ולנגד עינינו נגלים ריכוזי אירוס הגלבוע במלוא פריחתם ויופיים וכן מרבדים-מרבדים של כלניות בצבעים שונים, נוריות, רקפות וצבעוני ההרים.
לרוחבו של הרכס מסתעפות דרכים אל מצפי נוף. בחרנו לערוך חניה ותצפית בהר ברקן שגובהו 497 מ' וממנו נשקפת תצפית היקפית מן היפות בארץ אל עבר הרי הגליל, החרמון, הכנרת, בית שאן, עמק חרוד, עמק יזרעאל, רמות מנשה, הרי השומרון, רמת הגולן, הרי הגלעד ובקעת הירדן.
ישבנו בנקודת התצפית, בין עצי אורן ומרבדי פרחים, נפעמים מנוף העמקים והגליל, ובחרתי להקריא לחבריי קטעים מתוך ספרו של מוקי צור "כאן על פני האדמה". אחד מהם היה דבריו של יוסף בוסל, איש העלייה השנייה אשר אמר: "לא חשבתי שחיי הקבוצה צריכים לטשטש תכונתו של מישהו. צריכים להביא לידי הרמוניה את הקולות השונים שיש למקהלת הקבוצה".
הוספתי והקראתי קטעים נוספים השמים דגש על הדילמה סביב היכולת לשמר את ייחודיות הפרט תוך כדי היותו חלק מקבוצה המהווה גרעין חזק ומשמעותי. כותב לבקוביץ, איש העלייה השלישית: "אתם נקודה, אנחנו שורה, אתם חברי הקבוצה הקטנה שואפים לאינטימיות, לדלתיים סגורות – ואנו רוצים במרחב, אצלכם עיגול – ואצלנו שורה, אתם מסתפקים בחקלאות אנו רוצים למזג את הכפר והעיר, אתם בוחרים חברים ופוסלים מהם – ואנו מקבלים את כולם. כי בקבוצה הגדולה יכולים לחיות גם אנשים שאינם בעלי הכרה. מי שאינו רוצה להיפגש עם חבר שני – אין אונס. בקבוצה הגדולה הכל אפשרי".
רוח הרים אביבית נושבת וקולה נשמע, הנוף פסטורלי ומקסים. יישובי העמקים, פרי עבודתם של חלוצים וחקלאים, הפרושים מתחתנו, חלקות האדמה המעובדות בצבעי חום, ירוק וצהוב, ובריכות הדגים – הכל נראה כתמונה מעשה ידיו של צייר.
בתוך כל אלה אני בוחר להקריא בפני חבריי דברים שכתב המחנך והמשורר משה טבנקין, בן קיבוץ עין חרוד הנשקף מתחתנו. הקטע עוסק ביציאתם של מורים לעבודה עם התלמידים:
"…בסדר היום היה ברור לגמרי, שמורה הכיתה מלווה אותה מהשכמה ועד לינה. אם המורה יכול היה הוא לימד את כל המקצועות – וזאת מתוך הכרה ולא מתוך הרגל.
המורים יצאו עם הילדים לעבודה ולא היה מקום עבודה שלא עבדו בו מורים עם הילדים. העבודה הייתה בקטיף, במסיק, באיסוף זמורות ועוד.
על המורים הוטל לפקח על טיב העבודה. הייתה נורמה חינוכית – העבודה היא דבר הכרחי ועל כל ילד לעבוד. זה נקבע לא מפני שהעבודה הייתה חיונית כמו שהייתה שליחות. הנושא כולו הפך לערך פטריוטי עין חרודי – טוב הוא זה שעובד! העבודה היא לא רק משחק – מעבודה חיים,ויש חשיבות להספק, היה ברור שבני איכרים צריכים לדעת לעבוד, ומבחינה זו נוצרה הזדהות עם המשק: הילדים הכירו את כל שדות המשק בשמותיהם – זה היה בעובדה, אך גם במכוון"[1].
כאן במצפה ברקן על הגלבוע התפתחה שיחה על חלוצי העלייה השנייה והשלישית, על הקבוצה, הקיבוץ, מושב העובדים, החינוך המשותף, המושב והקיבוץ של ימינו, חלום ושברו.
בהמשך, חילקנו שירונים עם מילות השירים מהתקופה ההיא. רובם של העולים בעליות אלה היו צעירים אידיאליסטים מרוסיה, פולין ורומניה, שעלו ארצה כדי לבנותה, חיו חיים קשים, עבדו קשה ביום ושרו ורקדו הורה בערב. השירה הייתה אחת הדרכים המוכרות להתגבר על קשיי היומיום, והשירים היו שירי עבודה, שירי מצוקה, שירים ממקורות יהודיים חסידיים, וכן שירים רוסיים, פולניים וגרמניים אשר תורגמו לעברית.
רפי ורותי ליוו את השירה בחליל צד ובקלרינט, ובין עצי אורן במעלה הגלבוע פצחנו בשירה עברית נוגעת ללב. השירה קולחת, אנחנו שמחים ושרים את שירו של שאול טשרניחובסקי – "אני מאמין", שיריו של חיים נחמן ביאליק – "תחזקנה" ו"הכניסיני תחת כנפך", שירו של יצחק כצנלסון "רוח עצוב" ואף נסחפים לשיריה היפים של ארץ ישראל: "בוקר בא לעבודה", "יש לי גן", "עצי שיטים עומדים", "קריה יפהפייה", "נומה פרח בני מחמדי" ו"שם שועלים יש".
בהר ברקן אשר במעלה הגלבוע ביער אורנים, רוח אביבית נושבת, השמש בשקיעתה, שירתנו בלתי נגמרת ומרגשת. היה זה יום של יחד, יום של קשר, שהיה בו מן החוויה האנושית. למחרת חזרנו לבית הספר שמחים ואוהבים עוד יותר.
[1] עין חרוד שנות ה-30-40-50.
נספח
אני מאמין / שאול טשרניחובסקי
שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.
כי עוד נפשי דרור שואפת,
לא מכרתיה לעגל פז,
כי עוד אאמין באדם,
גם ברוחו, רוח עז.
רוחו ישליך כבלי-הבל,
ירוממנו במתי-על:
לא ברעב ימות עובד,
דרור לנפש, פת-לדל.
שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין, כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.
תחזקנה / ח"נ ביאליק
תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
עפרות ארצנו באשר הם שם;
אל ייפול רוחכם – עליזים מתרוננים
בואו שכם אחד לעזרת העם!
אנו נהיה הראשונים / יוסף הפטמן
"אנו נהיה הראשונים",
כה אמרנו אח אל אח.
אנו נהיה בין הבונים,
נט המיתר, נט אנך.
אנו הולכים, אנו באים,
יש עבודה עד בלי די.
ניטע עצים בין הסלעים
גם בהר וגם בגיא.
רוח עצוב / יצחק קצנלסון
רוח עצוב, רוח עגום
שא נא את אנחתי
דרך שדות, דרך יערות
אליי אהובתי.
הרחק, הרחק ישנה עיירה
יפה היא העיירה
שם בית עצים עומד לבן
שם ילדתי גרה.
הכניסיני תחת כנפך / ח"נ ביאליק
הכניסיני תחת כנפך
והיי לי אם ואחות
ויהי חיקך מקלט ראשי
קן תפילותיי הנידחות.
ובעת רחמים בין השמשות
שחי ואגל לך סוד ייסוריי
אומרים יש בעולם נעורים
היכן נעוריי?
הכניסיני תחת כנפך…
שם שועלים יש / קדיש יהודה סילמן
בואי הנה ילדתי
בואי הנה נשמתי
בואי הנה תמתי
יונת חן שלי
שם שועלים יש
בחור טוב שלי
שם שועלים יש
חביבי שלי
תה ואורז יש בסין / אברהם שלונסקי
תה ואורז יש בסין, בארץ הנידחת
ובארצנו יש חמסין וכל מיני קדחת.
מה אכפת, לא אכפת, בכפרים אלינה
יש לי פת, אין לי פת,
מה לי נפקא מינה.
במטבח בחורה, בקומונה שתיים
יש לצאת לעבודה, אין לי מכנסיים.
לא ביום ולא בלילה / ח"נ ביאליק
לא ביום ולא בלילה
חרש אצא לי אטיילה;
לא בהר ולא בבקעה
שיטה עומדה שם עתיקה.
והשיטה פותרה חידות
ומגידה לי עתידות.
את השיטה אשאל אני:
מי ומי יהיה חתני?
אומרים ישנה ארץ / שאול טשרניחבסקי
אומרים ישנה ארץ –
ארץ שכורת שמש,
איה אותה ארץ,
איפה אותה שמש?
אומרים ישנה ארץ –
עמודיה שבעה,
שבעה כוכבי לכת,
צצים על כל גבעה.
©כל הזכויות שמורות למכון אבני ראשה, ירושלים.
מקור
אלוני, ר' (2011). צוות הנהלת בית הספר בגלבוע. בתוך: מקלו, קולו ותרמילו: רשימות משדה החינוך (עמ' 58-60). ירושלים: מכון אבני ראשה 2011
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
יומן מסע
סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".
טיול לגיבוש צוות הנהלת בית ספר, בדגש על החיים בארץ בימי העלייה השנייה והעלייה השלישית, על רקע נופיו הקסומים של הגלבוע. נספח – מילות שירים מהתקופה.
תהליך גיבושה של תכנית חינוכית שפותחה כשבית הספר עבר לניהול עצמי; במרכז התכנית – ערכי המנהיגות והאחריות. חקר המקרה מעלה סוגיות ניהול שעמן התמודדו המנהלת וצוות המורים – סוגיות הקשורות בדפוסי ניהול, דפוסי פעולה של המנהל וצוותו,הפתרונות שהוצעו בעניין תרבות הניהול של בית הספר ומידת האפקטיביות של תרבות זו.
סיפור זה מתאר מודל ייחודי של תהליך שינוי בית-ספרי שחברו בו רצון המנהלת להוביל שינוי (מלמעלה למטה) ויזמה חדשנית של מורה (מלמטה למעלה). השינוי התחיל במסגרת כיתות מב"ר ואתג"ר, והצלחתו הביאה לידי אימוץ מודל ההוראה בבית הספר כולו. הוא התאפשר בזכות יכולתה של המנהלת לבזר את מנהיגותה ולהצמיח את דרג מנהיגות הביניים.
הסיפור מתאר תהליך של שינוי ושיפור שהוביל מנהל צעיר בחטיבת ביניים שהוגדרה "בית ספר אדום". בהנהגתו התגייס צוות המורים לשינוי התרבות הפדגוגית והארגונית הבית-ספרית: יצירת סדירויות ארגוניות, העלאת איכות ההוראה ופיתוח צוות מורים לכדי קהילת לומדים התומכים זה בזה. במרכז העשייה – הפרקטיקה של "הליכה לימודית" ששינתה את התרבות הבית-ספרית ושיפרה במובהק את איכויות ההוראה של המורים.