למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים "התנסויות למידה מכוננות" ואיך זה קשור לטכנולוגיה?
מאת ג'וזף סאות'
זמן קריאה: 4 דקות
חייו של ג'וזף סאות', כיום מנהל המשרד לטכנולוגיה חינוכית בארצות הברית, השתנו מן הקצה אל הקצה בקיץ אחד – בזכות חבר שהזמין אותו למעבדת ההנדסה שאביו עבד בה. בעבורו, המפגש בין סקרנות טבעית של ילד בן עשר ובין טכנולוגיה היה מפגש מכונן. בעקבותיו הוא מאמין שאנשי חינוך ובתי ספר יכולים לזמן לתלמידיהם חוויות למידה מכוננות ומשנות חיים.
נושאים במאמר
המחשב ששינה את עולמי
כשהייתי בכיתה ד', התגוררתי בקהילה כפרית קטנה, מוקפת בשדות האורז האדירים של ארקנסו. את חודשי הקיץ ביליתי בהשטת סירות ממקלות ארטיקים במורד המרזב אחרי סופת ברקים ורעמים או במשחק מרוץ מכוניות בסלון. בריאן, החבר הכי טוב שלי, גר בצדו השני של הרחוב, והיינו חוקרים יחד את החורשות הסמוכות לביתנו. ביליתי 95 אחוזים מהזמן במרחק של בלוק או שניים מביתי שלי. עולמי היה מאושר, אם כי צר למדי. באחד מימי הקיץ הזמין אותי אחד מילדי השכונה, שאביו עבד באוניברסיטה המקומית, להצטרף אליו לקמפוס לביקור במעבדת ההנדסה. במעבדה פגשתי לראשונה מחשב. היה זה מחשב אישי מסוג קומודור PET, היה לו מסך מונוכרומטי קטנטן וירוק (בדיוק כמו בסרט "מטריקס"), והוא שמר תוכנות על קלטות שמע. הוא היה גדול ומרובע וכבד ולא התחבר לשום דבר מלבד לשקע החשמל.
הוא שינה את עולמי.
בשארית אותו הקיץ לימדתי את עצמי לתכנת בשפת BASIC. החבר שלי ידע מספיק כדי לעזור לי להתחיל, וכשנתקעתי, הסטודנטים להנדסה לימדו אותי גם הם חלקים שונים בשפת התכנות – לאחר שהתגברו על ההלם לנוכח תלמיד כיתה ד' שהצטרף למעבדה. מדי פעם הייתי גם אני מלמד אותם משהו. עם הזמן הם החלו להתייחס אליי כאל בעל מעמד שווה, והבינו שהם משתמשים באותן מכונות ולומדים אותן שפות תכנות כדי לעשות את עבודתם.
זה היה מעורר ומרגש. למדתי בדרך של ניסוי וטעייה ונהניתי מכל רגע. האתגרים והכישלונות לא הפריעו לי, מכיוון שניסיתי לעשות משהו גדול וידעתי בבירור שזה לא יעבוד בפעם הראשונה. בחרתי פרויקטים שעניינו אותי, ועבדתי עליהם קשה. השעות טסו, ולעִתים הרגשתי, בזמן הרכיבה הביתה, שאני מורעב לגמרי, והבנתי שדילגתי על ארוחת הצהריים. הלמידה שלי השתנתה.
משפט הפתיחה במבוא לתכנית הלאומית לטכנולוגיה חינוכית (National Educational Technology Plan – NETP) לשנת 2016 אומר כך: "טכנולוגיה יכולה להיות כלי רב עוצמה לשינוי הלמידה". הנחת היסוד הזאת היא הבסיס לכל מה שמופיע בתכנית.
למה בדיוק אנו מתכוונים בכך? מהם המאפיינים של התנסויות למידה מכוננות? ואיך טכנולוגיה קשורה לכך?
הטכנולוגיה יכולה לעזור לאשר ולקדם את מערכות היחסים בין המחנכים לתלמידים
התנסויות למידה מכוננות משנות את מערכות היחסים שלנו. במקרה שלי, הטכנולוגיה אפשרה לי להפוך ללומד עמית בעל בסיס כמעט שווה ערך לסטודנטים בקולג', כשחקרנו יחד מרחב של בעיה. היא גם אפשרה לי ללמד אותם ואת חבריי. היא שינתה את תפקידי מלומד-מתבונן ללומד-מורה-משתתף, ועזרה לי לפתח קול בטוח ולגיטימי בהתמודדות עם מערכות יחסים בין מבוגרים.
כיום בתי הספר משיגים את אותו אפקט כשהם נוקטים גישה מבוססת פרויקטים שמאפשרת לתלמידים להשתמש בטכנולוגיה לפתרון בעיות משמעותיות, גישה הרואה בלומדים חוקרים-שותפים לצד חבריהם לכיתה והמורים שלהם.
למשל, בית ספר "הסדנה" (the Workshop School) בפילדלפיה משנה את דרכי הלמידה של מקצת בני הנוער המוחלשים ביותר בעיר בעזרת מודל למידה מבוססת פרויקט, המתמקד בבעיות ובמיומנויות אמִתיות, משמעותיות. תלמידים עובדים שכם אל שכם עם המורים ומתכננים דלק חליפי בר-קיימא למכוניות או מעצבים משאית מזון ניידת בנושא של חינוך תזונתי. מיומנויות אקדמיות נלמדות כיום בהקשרים של פעולה ושיתוף פעולה, בסביבות למידה שמכירות בכישרונות המיוחדים של כל תלמיד, והן מאפשרות להם להתנסות בטכנולוגיה כדי להשיג יעדים משותפים במסגרת של צוות מגוון.
טכנולוגיה יכולה להמציא מחדש את הגישה שלנו ללמידה ולשיתוף פעולה
טכנולוגיה יכולה להמציא מחדש את הגישה שלנו ללמידה ולשיתוף פעולה
התנסות למידה מכוננת משנה מן היסוד את האופן שבו אנו מבינים מהי למידה, ואת משמעות העבודה בשיתוף פעולה עם אחרים לצורך למידה. עד שהתנסיתי במעבדה, חשבתי שלמידה היא בעיקרה שינון עובדות ו"הקאתן" במקום הנכון בשעת המבחן. חשבתי שמורים וספרי לימוד יודעים הכול ושהלמידה היא תהליך של הכנסת ידע למוחי, כדי שאוכל לירוק הכול החוצה מילה במילה. חשיבה זו זיכתה אותי בציונים שגרמו להוריי אושר, אני מקווה, וחשוב מכך – זיכתה אותי באסימונים לשימוש באולם משחקי הווידיאו המקומי.
במעבדת המחשבים גיליתי שהלמידה נסבה על פתרון בעיות קשות שהייתי מושקע בהן אישית באמצעות ניסוי וטעייה, ועל יצירת דברים ממשיים (במקרה זה, תוכנות מחשב) שיעילותם והרלוונטיות שלהם הוכיחו את שליטתי בתחום הידע. עוד למדתי שעבודה עם אחרים לצורך מציאת פתרונות אינה רמאות; למעשה, זו הייתה הדרך היחידה לעמוד ביעדי הלימוד שלי.
כיום בתי ספר משיגים את אותו הדבר כשהם מאפשרים לתלמידים לבחור פרויקטים רלוונטיים לחייהם ולקהילה שלהם, כשהם מציעים להם תפקידים כמעצבים וכפותרי בעיות באמצעות שימוש בכלים דיגיטליים, וכשהם נותנים להם משימות שדורשות תלות הדדית בין לומדים, מורים ומומחים מחוץ לכיתה. בכיתות של היום, טכנולוגיה ממשיכה להגדיר מחדש את הגבולות והמחסומים שקמו בעבר בגלל מצב גיאוגרפי וכלכלי.
ברוצ'סטר שבניו יורק (אחת הערים שריכוזי העוני בהן הם הגבוהים ביותר בארצות הברית), מורים בתיכון ותלמידיהם ממנפים את הקישוריות ואת שיחות הווידיאו ליצירת קשר עם תלמידים עמיתים במרחק של 1,930 קילומטרים, בטמפה שבפלורידה, כדי להבין את החיים בקצה השני של ארצות הברית. מלבד החלפת תמונות ומאכלים אהובים, התלמידים הללו משתתפים בקורס שנתי משותף שבוחן את זכויות האזרח באמריקה. עבור תלמידים שהיו עשויים להמשיך לחשוב שעולמם קטן כשלי, אי שם בארקנסו הכפרית, התנסויות כאלה יכולות לפתוח דלתות, דעות ואפשרויות.
הטכנולוגיה יכולה לצמצם פערים בנגישות ובשוויון הזדמנויות
אחדות מהתנסויות הלמידה המכוננות ביותר הן אלה שמאפשרות להתגבר על פערי נגישות ושוויון הזדמנויות בדרכים חדשניות. כילד שחי באזור כפרי, סיכויי להיחשף להתנסויות למידה בקיץ היו מוגבלים, והיה סיכון שאאבד את התשתית האקדמית של לימודיי בחודשי החופש שבין שנת לימודים אחת לזו שאחריה. הגורל ומזלי הטוב זימנו לי התנסויות למידה משמעותיות. ברגע שהייתה לי גישה לטכנולוגיה לא הייתי זקוק עוד לתמיכה רבה של מבוגרים כדי ללמוד ולגדול, אלא רק לזמן לעבוד, למשהו מעניין לעשות, ולמנטורים בעלי רצון טוב שיעזרו לי להשיג זאת.
כיום בתי הספר מרחיבים את טווח הפעילות שלהם אל מחוץ לכיתה, מנגישים את הכלים הטכנולוגיים לתלמידים באזורים כפריים ועירוניים ולתלמידים ממשפחות עם הכנסה נמוכה – כל השנה.
רשת הלמידה HIVE תומכת ברשתות עירוניות שבהן ארגונים קהילתיים, ספריות, מוזיאונים, בתי ספר ותכניות לימודים חוץ בית ספריות, ומעודדת את כישרונם של אנשי חינוך, מעצבים ואמנים. תיאום עבודתן של כל הקבוצות הללו מאפשר לגשר על הפער בין סביבות למידה פורמליות לבלתי פורמליות. ההתמקדות בתלמידים ובלמידה המקצועית עוזרת לרשתות הלמידה של HIVE להרחיב את הלמידה אל מעבר לשעות הלימוד בכיתה או לשנת הלימודים; היא מספקת לילדים ולמבוגרים התנסות וחקירה מעשית שמוּנעות על-ידי עניין ומפתחות מיומנויות אוריינות דיגיטלית שיסייעו להצלחתם בעתיד.
הטכנולוגיה יכולה להתאים את התנסויות הלמידה לצורכיהם של כל הלומדים
אחד ההיבטים המשמעותיים והקשים ביותר בהוראה הוא הצורך להתאים אישית את התנסות הלמידה למגוון רחב של צורכי התלמידים ותחומי העניין שלהם. מורים שאין להם כלים והכשרה שמאפשרים להם לעזור לתלמידים להשיג זאת מוצאים את עצמם "מלמדים את שכבת הביניים" – הוראה שאינה מספקת את אנשי החינוך ולא את התלמידים ומצליחה אך במעט לצמצם את פערי ההישגים. אני קיבלתי כלי רב ערך וגמישות כדי להגשים בעזרתו את הפרויקטים השאפתניים שבחרתי, מה שסיפק לי הן את הנכונות האישית והן את ההזדמנות להתאים את התנסות הלמידה לצרכיי. נוסף על כך, נהניתי מתמיכה "בהתאמה אישית" של מדריכי ידע שסיפקו לי עזרה, בדיוק ברגע שנזקקתי לה, כדי להתגבר על בעיה שנתקעתי בה ולהמשיך הלאה.
אף שבתי הספר עשויים שלא להשתמש בגישה זו ממש ללמידה מותאמת אישית, הם יכולים להשתמש בטכנולוגיה כדי ליצור קשר בין התלמידים לעמיתים ולמדריכים שיספקו להם משוב מותאם אישית בזמן אמת, או לספק להם גישה לתכניות ללמידה אדפטיבית שיעקבו אחר תחומי ההתמחות הספציפיים שלהם ואחרי הצרכים המיוחדים שלהם, ויתנו להם משוב מותאם אישית על-פי נתונים אלה. כמו כן, הם יכולים להשתמש בטכנולוגיה כדי להרחיב את סוגי פעילויות הלמידה הזמינות לתלמידים, ולספק להם אפשרויות ממריצות המותאמות לצורכיהם ולתחומי העניין שלהם.
המשמעות
אם כן, כשאנו אומרים "התנסויות למידה מכוננות", אנו מדברים על למידה אותנטית ומבוססת פרויקטים, שבה לתלמידים יש יכולת פעולה עצמאית, תחושת בעלוּת על הלמידה ומחויבות למטרה רלוונטית ומשמעותית עבורם; זו מאפשרת להם להשתמש בכלים דיגיטליים כדי לפעול כיוצרים, פותרי בעיות ולומדים-מורים העובדים לצד עמיתים, מדריכים ומנטורים אחרים – להשגת מטרה גדולה מהם.
ראוי להציע את ההתנסויות הללו לכל התלמידים, ללא קשר לנסיבות חייהם או לרקע שלהם, וכוחן יעלה אם יהיו מותאמות לצרכים האישיים של כל תלמיד. אלה ההתנסויות ששינו לגמרי את עולמי, וההתנסויות שאני מקווה שיהפכו למנת חלקם של כל התלמידים בבתי הספר הציבוריים בארצות הברית. התכנית הלאומית לטכנולוגיה חינוכית לשנת 2016 אמורה לשמש מפת דרכים להתנסויות אלה. אני מקווה שתשתמשו בשירותיה בדרך.
מקור
South, J. (2016, January 25). What do we mean when we say, “Transformative learning experiences powered by technology”? 2016
תרגום
לירון רובינס
עריכה לשונית
ורדה בן יוסף
עריכה מדעית
נעמי מנדל-לוי
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.
269
בישראל, ובעולם, האוטונומיה של מנהלים מתרחבת (בד בבד עם הדרישה הגוברת לאחריותיות ועמידה בסטנדרטים). האוטונומיה מזמנת למנהלים אפשרות ליזום ולהוביל תהליכים חדשניים בבתי הספר שלהם בהתאם לתפיסת עולמם וחזונם החינוכי. המחקר המוצג במאמר בחן עשרה מנהלים-יזמים בישראל וביקש להתחקות אחר הכוחות המניעים את היזמות שלהם בסביבה הבית ספרית. החוקרות מצאו ארבעה מאפיינים משותפים: היזמות מבוססת ומונעת על ידי חזון וערכים שחשובים למנהל; המנהל מצליח לרתום את צוות בית הספר ליישום היזמה; הם אינם נרתעים ממגבלות תקציביות ובטוחים ביכולתם לגייס את המשאבים הדרושים ליישום היזמה; הם אינם מפחדים לקחת סיכונים.
קריאה
כל הכיתה, כל הזמן
האתגר נראה עצום אך אפשרי: לשתף את התלמידים כל הזמן במהלך השיעור. המחבר מציע דרכים לעשות זאת - למשל, לשאול שאלות משתפות, לתת יותר זמן להמצאת תשובות, לבקש מכל התלמידים לענות בכתיבה חרישית במחברת, לבקש מהתלמידים לסכם את השיעור.
475
1
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
327
1
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
325
קריאה
המקום: חדר המנהל
מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.
320
1
קריאה
יומן מסע
סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.
323
המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.
319